ביטוח תאונות אישיות: עוד פיצוי אחרי תאונת עבודה

הרבה עובדים שנפגעו בתאונת עבודה מבוטחים בביטוח תאונות אישיות ולא יודעים על כך. הפוליסה יכולה להגיע דרך ועד העובדים, כהרחבה לביטוח בריאות קבוצתי של המעסיק, כנספח לביטוח חיים שנקנה עם המשכנתא, או אפילו כחלק מביטוח של אופניים חשמליים. אחרי התאונה כל תשומת הלב הולכת לביטוח לאומי, ולפעמים לתביעה נגד המעסיק, והפוליסה הזו נשארת במגירה עד שהזמן לתבוע אותה עובר. מה שרוב הנפגעים לא יודעים הוא שביטוח תאונות אישיות משלם סכום קבוע לפי אחוז הנכות, בנוסף לכל מה שמשלם ביטוח לאומי, ובלי שמנכים אותו מהפיצוי בתביעת נזיקין. המדריך מסביר מה הפוליסה חייבת לכסות לפי הוראות רשות שוק ההון, איך מחשבים את הפיצוי, במה החישוב שונה מהוועדה של ביטוח לאומי, אילו חריגים כדאי לבדוק ואיך מגישים תביעה.

עיקרי הדברים

  • ✓ סכום קבוע, לא שיפוי – הפוליסה משלמת אחוז הנכות כפול סכום הביטוח, בלי קשר לנזק בפועל ולמה שקיבלתם ממקורות אחרים
  • ✓ בנוסף לביטוח לאומי ולנזיקין – לפי פקודת הנזיקין, סכום שמגיע מחוזה ביטוח לא מובא בחשבון כשמחשבים את הפיצוי בתביעה נגד המעסיק
  • ✓ כל אחוז נכות מזכה – גם נכות נמוכה מ-9%, שבביטוח לאומי לא מזכה בקצבה או במענק, מזכה בפיצוי לפי הפוליסה
  • ✓ מחפשים בכל המקומות – מעסיק, ועד עובדים, נספח לביטוח חיים, פוליסה פרטית וביטוחים ייעודיים; לכל פוליסה מגישים תביעה נפרדת

 

מה זה ביטוח תאונות אישיות, ולמה הוא "עוד פיצוי"

חוק חוזה הביטוח מגדיר את מקרה הביטוח בביטוח תאונה בפשטות: "תאונה שקרתה למבוטח", ובביטוח נכות: "נכות שלקה בה"[3]. החוק מבחין בין שני סוגים של ביטוח כזה. בסוג הראשון, חברת הביטוח משלמת "לפי שיעור מוסכם מראש, ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם". בסוג השני היא משלמת לפי הנזק בפועל, כמו ביטוח שמחזיר הוצאות. על הסוג הראשון חלים כללי ביטוח החיים, ועל הסוג השני חלים כללי השיפוי, ובהם גם זכות התחלוף, כלומר הזכות של המבטח לחזור אל מי שגרם לנזק[3].

ביטוח תאונות אישיות הוא כמעט תמיד מהסוג הראשון. הפוליסה נוקבת בסכום ביטוח, למשל 200,000 ש"ח, וקובעת כמה ממנו ישולם במוות, בנכות צמיתה, בשבר או בכל יום אשפוז. התשלום לא תלוי בכמה הפסדתם מהעבודה, בכמה הוצאתם על טיפולים או בכמה קיבלתם מביטוח לאומי. לכן הוא מצטרף לשאר מקורות הפיצוי, ולא בא במקומם. ומכיוון שזה לא ביטוח שיפוי, חברת הביטוח ששילמה לכם לא נכנסת לנעליכם בתביעה נגד המעסיק, ולא לוקחת חלק מהפיצוי שתקבלו ממנו.

חשוב גם להבין מה הפוליסה לא עושה. היא לא מחליפה ביטוח חיים, כי היא משלמת רק על מוות מתאונה ולא על מוות ממחלה, והיא לא מחליפה ביטוח אובדן כושר עבודה, כי היא לא משלמת תשלום חודשי לאורך זמן. הוראות רשות שוק ההון מחייבות את חברות הביטוח ואת הסוכנים להבהיר את שני הדברים האלה כבר בשיחת הצירוף[1].

 

איפה הפוליסה מסתתרת

הסיבה שנפגעים רבים לא תובעים ביטוח תאונות אישיות היא שהם לא יודעים שיש להם כזה. הפוליסה לא תמיד נקראת "ביטוח תאונות אישיות", ולא תמיד המבוטח הוא שקנה אותה. הוראות הרשות עצמן מלמדות על המקומות הנפוצים[1]:

  • ביטוח קבוצתי – פוליסה שמעסיק, ועד עובדים, ארגון מקצועי או גוף אחר עושה לחבריו. ההוראות חלות על פוליסות פרט ועל פוליסות קבוצתיות כאחד.
  • הרחבה לביטוח בריאות קבוצתי – הרשות מתירה לכלול רובד של תאונות אישיות בהרחבה לביטוח בריאות קבוצתי, כמו זה שמעסיקים רבים עושים לעובדים.
  • נספח לביטוח חיים – כיסוי "מוות מתאונה" או "נכות מתאונה" שנמכר כהרחבה לביטוח חיים, למשל לביטוח החיים שנדרש לצורך משכנתא.
  • ביטוח ייעודי לכלי רכב חשמליים – פוליסה לאופניים או לקורקינט חשמלי יכולה לכלול רובד של תאונות אישיות.
  • ביטוח תלמידים – ילדים בגיל חינוך חובה מבוטחים בביטוח תאונות אישיות לתלמידים דרך הרשות המקומית.
  • פוליסה פרטית – פוליסה שקניתם בעצמכם, לפעמים לפני שנים, ושממשיכה לרדת מהחשבון בלי שאתם זוכרים אותה.

💡 איך מוצאים פוליסה שלא ידעתם עליה

אחרי תאונת עבודה כדאי לשאול שלוש שאלות, בכתב: את מחלקת משאבי האנוש, אם יש לעובדים ביטוח תאונות אישיות או ביטוח בריאות קבוצתי שכולל רובד תאונות; את ועד העובדים או הארגון המקצועי, אם הם עושים ביטוח קבוצתי לחברים; ואת סוכן הביטוח שלכם, אם יש לכם נספח מוות או נכות מתאונה בביטוח החיים. במקביל אפשר לבדוק במערכת "הר הביטוח" של רשות שוק ההון, ולעבור על פירוט החיובים בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי. אם יש לכם יותר מפוליסה אחת, תובעים את כולן: כל אחת משלמת לפי התנאים שלה.

 

מה הפוליסה חייבת לכסות לפי הוראות רשות שוק ההון

ב-2021 קבעה רשות שוק ההון מבנה מחייב לביטוח תאונות אישיות. ההוראות, שמשולבות היום בקודקס הרגולציה, חלות על פוליסות פרט וקבוצתיות שהונהגו או חודשו מ-1 במאי 2021[1]. מכיוון שתקופת הביטוח בפוליסת תאונות אישיות לא יכולה לעלות על שנתיים, רוב הפוליסות הפעילות כבר חודשו מאז, ולכן ההוראות חלות עליהן. החריג הוא כיסוי מוות או נכות מתאונה שנמכר כהרחבה לביטוח חיים: תקופת הביטוח שלו נקבעת לפי ביטוח החיים, ולכן בנספח ישן כדאי לבדוק מה בדיוק כתוב בו[2].

לפי ההוראות, תכנית לביטוח תאונות אישיות חייבת לכלול רובד ראשון של ארבעה כיסויים: מוות, נכות צמיתה, שברים וכוויות, וימי אשפוז. בעבר נקבעה חובה לכסות גם ימי החלמה, אבל היא בוטלה לפני שנכנסה לתוקף, ולכן ימי החלמה הם היום כיסוי שקיים רק בחלק מהפוליסות. מותר לשווק גם תכנית מצומצמת של "מוות מתאונה" בלבד או "נכות מתאונה" בלבד, ואז היא צריכה להיקרא כך[1].

ההוראות קובעות גם שורה של תנאים שאסור לכלול בפוליסה. החשובים שבהם לנפגע עבודה:

  • בלי תקופת אכשרה – הכיסוי מתחיל מיד. תאונה ביום הראשון של הביטוח מכוסה.
  • בלי חובה להודיע על שינוי עיסוק – אסור לקבוע ששינוי בעיסוק או בתחביב הוא עניין מהותי שחובה לדווח עליו. מי שעבר לעבוד במחסן אחרי שקנה את הפוליסה כפקיד, מכוסה.
  • סכום מינימלי – פוליסה שכוללת כיסוי מוות או נכות צריכה לנקוב בסכום ביטוח של 50,000 ש"ח לפחות.
  • שברים – אסור להחריג שבר חוזר באותו מקום, או שבר חלקי בעצם (שבר "ענף ירוק").
  • אשפוז – תקופת ההמתנה לפיצוי על ימי אשפוז לא יכולה לעלות על יומיים, והפיצוי ממשיך גם כשמשתחררים מבית החולים למוסד שיקומי או סיעודי.
  • צלקת ונכות נפשית – אסור להחריג צלקת אסטטית. פוליסה שמחריגה נכות נפשית חייבת בכל זאת לכסות נכות נפשית שנגרמה בתאונה שגרמה גם לנכות פיזית של 15% לפחות.
  • מקום התאונה – אסור להגביל את הכיסוי לתאונות שקרו בישראל[1].

מעבר לזה, חברת הביטוח לא יכולה לבטל פוליסת תאונות אישיות באמצע התקופה "מכל סיבה שהיא", אלא רק מהעילות שקבועות בחוק[2]. ההוראות האלה הן רף מינימום: פוליסה יכולה לכלול תנאים טובים יותר למבוטח, אבל לא גרועים מהם.

 

איך מחשבים את הפיצוי על נכות, ובמה זה שונה מביטוח לאומי

הכיסוי החשוב ביותר לנפגע עבודה הוא בדרך כלל הכיסוי לנכות צמיתה. כאן ההוראות של רשות שוק ההון חד-משמעיות, והן מסתמכות דווקא על הכלים של ביטוח לאומי. אחוזי הנכות נקבעים בידי רופא מומחה לפי תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), כלומר לפי רשימת הליקויים שבתוספת לתקנות, והפיצוי מחושב כמכפלה ישירה של אחוז הנכות בסכום הביטוח המלא. פוליסה של 200,000 ש"ח משלמת על נכות של 10% סכום של 20,000 ש"ח[1].

בעבר היו פוליסות שחישבו את הפיצוי בנוסחאות מסובכות יותר, למשל כאחוז מתוך אחוז, או שכיסו רק קטיעה אנטומית של איבר. ההוראות החדשות סגרו את רוב הפתחים האלה: אסור לכסות רק קטיעה, וחובה לכסות גם נכות תפקודית; אסור להתנות את הכיסוי בכך שהנכות התגבשה תוך שלוש שנים או פחות מהתאונה; והפוליסה חייבת לשלם פיצוי על כל שיעור של נכות מתאונה, גם על אחוזים בודדים. הפיצוי משולם בסכום אחד, ולא בתשלומים חודשיים[1].

למרות שהפוליסה משתמשת באותה רשימת ליקויים, התוצאה שלה יכולה להיות שונה מהתוצאה בביטוח לאומי, בשלוש נקודות עיקריות:

  • הסף – בביטוח לאומי, נכות צמיתה מעבודה של פחות מ-9% לא מזכה בקצבה, נכות של 9% עד 19.99% מזכה במענק חד-פעמי, ורק מ-20% משולמת קצבה חודשית[6]. בפוליסה אין סף: גם 5% מזכים בתשלום.
  • תקנה 15 – הוועדה של ביטוח לאומי רשאית להגדיל את דרגת הנכות בגלל ההשפעה של הפגיעה על היכולת לחזור למקצוע. הנוסח של הוראות הרשות מפנה לתקנה 11 בלבד, ולכן תוספת לפי תקנה 15 לא בהכרח תיחשב בפוליסה[5].
  • נכות קודמת באותו איבר – הפוליסה רשאית לא לכלול בחישוב נכות שנקבעה באותו איבר לפני שהצטרפתם לביטוח. מעבר לזה, אסור לה להבחין בין מי שהצטרף עם נכות לבין מי שהצטרף בלי נכות[1].

ומה אם ביטוח לאומי כבר קבע לכם נכות? כאן יש כלל חשוב ביישוב התביעה. לפי הוראות הרשות, חוות דעת מטעם ביטוח לאומי שקבעה לכם נכות היא הקובעת לצורך התביעה, כולל לחישוב הפיצוי, אלא אם יש בידי חברת הביטוח ממצאים שסותרים אותה. היא לא יכולה לדחות חוות דעת כזו, או חוות דעת של רופא מומחה בתחום, בלי שרופא מומחה מטעמה בדק אתכם ובלי מכתב מנומק. והיא לא יכולה לאשר אחוזים נמוכים ממה שתבעתם בלי קביעה של מומחה שבדק אתכם; גם הצעת פשרה באחוזים מופחתים נחשבת לאישור כזה[1]. מצד שני, אם הפוליסה קובעת שהיא נשענת על קביעת ביטוח לאומי, אתם רשאים לבקש שהתשלום לא יעוכב עד שהוועדה תחליט.

 

לדוגמה: מחסנאי שאיבד חלק מאצבע

נניח מחסנאי בן 41, ימני, שעובד במרכז הפצה. בזמן העבודה האצבע המורה של יד ימין שלו נתפסת בגלגלת של מסוע, ובבית החולים נקטעים ממנה שני גלילים. ביטוח לאומי מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, והוא מקבל דמי פגיעה בתקופה שבה לא עבד. הוועדה הרפואית קובעת נכות צמיתה של 10% לפי רשימת הליקויים, שבה קטיעה של שני גלילים באצבע המורה ביד ימין מוערכת ב-10%[5]. נכות כזו מזכה אותו במענק חד-פעמי מביטוח לאומי, ולא בקצבה חודשית.

כאן רוב הנפגעים עוצרים. אבל נניח שבבדיקה מתברר שוועד העובדים עושה לכל העובדים ביטוח תאונות אישיות קבוצתי בסכום של 150,000 ש"ח, ושבנוסף לכך הוא עצמו קנה לפני כמה שנים פוליסת תאונות אישיות פרטית בסכום של 100,000 ש"ח. אם החישוב נעשה לפי ההוראות של הרשות, הפוליסה הקבוצתית משלמת 15,000 ש"ח, והפוליסה הפרטית משלמת 10,000 ש"ח. אם בפוליסות יש גם פיצוי על ימי אשפוז או על החלמה, הוא מתווסף לפי מה שכתוב בהן. אף אחד מהסכומים האלה לא מקטין את המענק מביטוח לאומי.

עכשיו נניח שהקטיעה הייתה קטנה יותר, רק של הגליל הסופי. לפי רשימת הליקויים זו נכות של 5%[5], וביטוח לאומי לא ישלם עליה מענק או קצבה, מעבר לדמי הפגיעה. הפוליסות, לעומת זאת, ישלמו 5% מסכום הביטוח בכל אחת מהן. במקרים כאלה, ביטוח תאונות אישיות הוא לפעמים התשלום היחיד על הנכות עצמה, אם אין תביעה נגד המעסיק.

ואם המסוע פעל בלי מגן, ייתכן שיש לו גם תביעת נזיקין נגד המעסיק. על אחוזי הנכות בקטיעות אצבעות ועל האחריות של המעסיק למכונה לא מגודרת הרחבנו במאמר על קטיעת אצבע בעבודה. השאלה שנשארת היא איך שלושת המסלולים האלה משפיעים זה על זה.

 

ביטוח לאומי, תביעה נגד המעסיק והפוליסה: מה מנוכה ממה

בתביעת נזיקין נגד המעסיק מנכים מהפיצוי את מה שביטוח לאומי שילם וישלם בגלל הפגיעה. זה הכלל של סעיף 82 לפקודת הנזיקין, והוא חל על גמלאות ביטוח לאומי[4]. על החישוב ועל ההשפעה שלו על הסכום שנשאר כתבנו בהרחבה במאמר על ניכוי קצבאות ביטוח לאומי מפיצויים בתביעה נגד המעסיק.

תגמולים מביטוח פרטי נמצאים במצב הפוך. פקודת הנזיקין קובעת שכאשר שמים את הפיצויים בשל עוולה, "לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה ביטוח"[4]. במילים פשוטות: המעסיק והמבטח שלו לא יכולים להקטין את הפיצוי בנזיקין בגלל שקיבלתם כסף מביטוח תאונות אישיות. ומכיוון שזו פוליסה בסכום מוסכם, ולא פוליסת שיפוי, גם חברת הביטוח ששילמה לכם לא יכולה לחזור אל המעסיק ולתבוע ממנו את מה ששילמה[3]. גם בכיוון השני, הפוליסה מחשבת את הפיצוי לפי אחוז הנכות וסכום הביטוח בלבד, ולא לפי מה שקיבלתם מביטוח לאומי או מהמעסיק.

יוצא שלנפגע עבודה עם פוליסת תאונות אישיות יש שלושה מסלולים שעומדים זה לצד זה: ביטוח לאומי, שמשלם בלי לבדוק אשמה; תביעת נזיקין, כשהמעסיק או צד אחר התרשלו; והפוליסה, שמשלמת לפי התנאים שלה. כל מסלול דורש תביעה נפרדת, ראיות משלו ולוח זמנים משלו. הנקודה שכדאי לזכור היא שההחלטה בביטוח לאומי משפיעה גם על הפוליסה, כי היא יכולה לשמש כחוות הדעת הקובעת, ולכן חשוב שהוועדה תקבע את הנכות במלואה.

 

הגדרת "תאונה" והחריגים שכדאי לבדוק

הפוליסה משלמת רק על נזק מ"תאונה" כפי שהיא מוגדרת בה. מאז 2021 ההגדרה אחידה ומחייבת: "אירוע פתאומי, שלא תוכנן על ידי המבוטח וגרם לו נזק אשר מכוסה בפוליסה, למעט נזק שנגרם כתוצאה ישירה ממחלה"[1]. בפוליסות ישנות היו הגדרות מחמירות יותר, שדרשו למשל אירוע "חיצוני" ו"אלים". ההגדרה הזו חשובה במיוחד לנפגעי עבודה, כי היא לא זהה להגדרה של ביטוח לאומי:

  • מיקרוטראומה – ביטוח לאומי יכול להכיר בפגיעה שנוצרה מהרבה פגיעות זעירות חוזרות לאורך זמן. בפוליסה, פגיעה כזו עלולה שלא להיחשב "אירוע פתאומי".
  • מחלה ושחיקה – כשחברת הביטוח טוענת שהנזק נגרם "כתוצאה ישירה ממחלה", למשל משינויים ניווניים בגב, השאלה הרפואית היא מה גרם לנזק: התאונה, או מצב שהיה קיים לפניה. במקרים כאלה חוות דעת רפואית מנומקת היא שמכריעה.
  • טיפול רפואי – אסור להחריג באופן כללי נכות שנגרמה עקב טיפול רפואי, למשל סיבוך בניתוח שנעשה בגלל התאונה. מותר להחריג אותה רק אם המבוטח ידע מראש על הסיכון הספציפי שממנו נגרמה הנכות[1].
  • דו-גלגלי ושירות צבאי – פוליסה רשאית להחריג תאונה בשימוש בכלי רכב דו-גלגלי, אבל הסוכן או החברה צריכים להציג את החריג לפני הצירוף. בשירות צבאי, מותר להחריג רק תאונה שנובעת ישירות מפעילות בעלת אופי צבאי[1].
  • לחץ נפשי – אסור לקבוע שלא יינתן פיצוי על נזק שנגרם מלחץ נפשי או מאלימות מילולית[1].

עוד טענה שחברות ביטוח מעלות לפעמים היא אי גילוי בהצעת הביטוח. מכיוון שביטוח תאונות אישיות משלם סכום מוסכם מראש, חלים עליו כללי ביטוח החיים, ולפיהם אחרי שלוש שנים מכריתת החוזה החברה לא יכולה להסתמך על אי גילוי, אלא אם המבוטח פעל בכוונת מרמה[3].

 

איך מגישים תביעה, ומה עם המועדים

תביעה בביטוח תאונות אישיות פשוטה יחסית לתביעות ביטוח אחרות, כי השאלה המרכזית היא מספר אחד: אחוז הנכות. דווקא בגלל זה, כדאי להגיע אליה מוכנים.

✅ רשימת בדיקה לתביעת תאונות אישיות

  • תנאי הפוליסה ודף הפרטים – מכל פוליסה בנפרד, כולל סכום הביטוח והכיסויים: נכות, שברים, אשפוז והחלמה, אם יש.
  • תיעוד התאונה – טופס מיון, הודעה למעסיק, ובתאונת עבודה גם הטופס שהוגש לביטוח לאומי, כדי להראות שמדובר באירוע פתאומי.
  • מסמכים רפואיים – סיכומי אשפוז, ניתוחים, צילומים ומסמכי המשך עד שהמצב התייצב.
  • פרוטוקול הוועדה של ביטוח לאומי – אם כבר נקבעה נכות, צרפו אותו. אם עדיין לא, אפשר לצרף חוות דעת של רופא מומחה בתחום.
  • מספר פוליסות – מגישים תביעה לכל פוליסה, גם כשהן באותה חברת ביטוח.
  • עותקים – שמרו העתק של כל מה שהגשתם ושל כל תשובה בכתב.

לגבי המועדים, רק העיקר: תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא ככלל שלוש שנים ממקרה הביטוח (בביטוח מפני מחלות ואשפוז ובביטוח סיעודי, בחוזים שנכרתו או חודשו מ-25 בנובמבר 2020, חמש שנים), וכשהתביעה היא על נכות מתאונה, התקופה נמנית מהיום שבו קמה לכם הזכות לתבוע לפי תנאי הפוליסה[3]. לכן לא כדאי לחכות עם בדיקת הפוליסות עד שכל ההליכים בביטוח לאומי יסתיימו.

אם התביעה נדחתה או ששולם פחות ממה שמגיע לכם, אפשר לפנות לממונה על פניות הציבור בחברת הביטוח, ולהגיש תלונה לרשות שוק ההון דרך מערכת הפניות המקוונת[7]. כשהמחלוקת היא על אחוזי הנכות, הדרך לשנות את התוצאה עוברת בדרך כלל דרך חוות דעת רפואית, ולפעמים דרך תביעה בבית המשפט.

 

שאלות ותשובות

קיבלתי מענק מביטוח לאומי על תאונת העבודה. מגיע לי גם כסף מביטוח תאונות אישיות?

כן, אם יש לכם פוליסה שבתוקף ביום התאונה. ביטוח תאונות אישיות משלם סכום שנקבע מראש לפי אחוז הנכות, בלי קשר למה ששילם ביטוח לאומי. אפשר לצרף לתביעה את פרוטוקול הוועדה של ביטוח לאומי, ולפי הוראות רשות שוק ההון הוא הקובע, אלא אם לחברת הביטוח יש ממצאים שסותרים אותו.

האם המעסיק יכול לנכות מהפיצוי בנזיקין את מה שקיבלתי מביטוח תאונות אישיות?

לא. פקודת הנזיקין קובעת שבחישוב הפיצויים בשל עוולה לא מביאים בחשבון סכום ששולם או שמגיע על פי חוזה ביטוח. מהפיצוי בתביעה נגד המעסיק מנכים את גמלאות ביטוח לאומי, אבל לא את תגמולי הביטוח הפרטי.

ביטוח לאומי קבע לי פחות מ-9% נכות. יש טעם לתבוע את הפוליסה?

כן. בביטוח לאומי, נכות צמיתה מעבודה של פחות מ-9% לא מזכה במענק או בקצבה, אבל פוליסת תאונות אישיות חייבת לשלם על כל שיעור נכות. בנכות של 5% ובסכום ביטוח של 100,000 ש"ח, למשל, הפוליסה משלמת 5,000 ש"ח.

איך אני יודע אם יש לי ביטוח תאונות אישיות?

שאלו בכתב את המעסיק, את ועד העובדים או הארגון המקצועי ואת סוכן הביטוח, ובדקו במערכת הר הביטוח ובפירוט החיובים בבנק ובכרטיס האשראי. הכיסוי יכול להיות פוליסה נפרדת, ביטוח קבוצתי, הרחבה לביטוח בריאות קבוצתי או נספח מוות ונכות מתאונה בביטוח חיים.

 

איך עורך דין עוזר בתביעת ביטוח תאונות אישיות

אחרי תאונת עבודה, הפוליסה הפרטית היא בדרך כלל החלק שהכי קל לפספס. העבודה מתחילה במיפוי: אילו פוליסות קיימות, אצל מי, ומה הכיסויים בכל אחת. אחר כך מתאמים את התביעות: הקביעה של ביטוח לאומי משפיעה על הפוליסה, ותביעת הנזיקין נגד המעסיק מתנהלת לצידן, כל אחת לפי הכללים שלה. כשחברת הביטוח מציעה אחוזים נמוכים, טוענת שהאירוע אינו "תאונה" או מסתמכת על חריג, בודקים אם הטענה עומדת בהוראות רשות שוק ההון, ומצרפים חוות דעת רפואית כשצריך. ועוקבים אחרי המועדים, כדי שאף מסלול לא יתיישן בזמן שמתמקדים באחר.

במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעי עבודה מול ביטוח לאומי, מול המעסיק ומול חברות הביטוח, וכל ההיבטים של תביעות תאונות עבודה מטופלים אצלנו יחד. המידע במאמר הוא כללי: תנאי הפוליסה שלכם והנוסח שחל עליה הם שקובעים, ולכן כדאי לבדוק אותם לפני שמגישים תביעה או לפני שמסכימים להצעה של חברת הביטוח.

המאמר עודכן לאחרונה: 18.11.2026 ומשקף את הוראות רשות שוק ההון לביטוח תאונות אישיות (חוזר ביטוח 2021-1-6, כפי ששולב בקודקס הרגולציה), את נוסח חוק חוזה הביטוח לאחר תיקון התשפ"א, את סעיף 86 לפקודת הנזיקין ואת תקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקת הפוליסה הספציפית.

נפגעתם בתאונת עבודה ולא בדקתם אם יש לכם ביטוח תאונות אישיות?

נאתר איתכם את כל הפוליסות, נבדוק את אחוזי הנכות ואת החישוב, ונתבע כל מסלול פיצוי בזמן. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653, או דרך טופס יצירת הקשר.

 

מקורות שצוטטו במאמר (7)

 

מילון מושגים

ביטוח תאונות אישיות
ביטוח שמשלם סכומים שנקבעו מראש על מוות, נכות צמיתה, שברים וכוויות וימי אשפוז שנגרמו מתאונה, בלי קשר לנזק בפועל.
סכום ביטוח
הסכום שנקוב בפוליסה. בנכות צמיתה, הפיצוי הוא אחוז הנכות כפול סכום הביטוח המלא.
ביטוח שיפוי
ביטוח שמחזיר את הנזק או ההוצאה שנגרמו בפועל. בביטוח כזה יש למבטח זכות תחלוף כלפי מי שגרם לנזק.
תחלוף
הזכות של מבטח ששילם לתבוע מהצד השלישי שגרם לנזק את מה ששילם. היא לא חלה בביטוח בסכום מוסכם מראש.
רשימת הליקויים
התוספת לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, שקובעת אחוז נכות לכל פגימה. לפיה נקבעים אחוזי הנכות גם בביטוח תאונות אישיות.
ביטוח קבוצתי
פוליסה שגוף אחד, כמו מעסיק, ועד עובדים או ארגון, עושה עבור קבוצת אנשים. המבוטחים זכאים לתגמולים גם אם לא קנו את הפוליסה בעצמם.
תקופת אכשרה
תקופה מתחילת הביטוח שבה מקרה ביטוח לא מזכה בתגמולים. בביטוח תאונות אישיות אסור לקבוע תקופה כזו.

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ