הטעות שעולה הכי ביוקר אחרי החלקה בעבודה לא קורית ברגע הנפילה, אלא ברבע השעה שאחריה. מישהו מנגב את השמן, הרצפה מתייבשת, הנעליים חוזרות לארון, ובחדר המיון נרשם רק "נפלה בעבודה". חודשים אחר כך, כשמגיעים לתבוע את המעסיק, הגרסה שלו כבר מוכנה: הרצפה הייתה נקייה, היה שלט אזהרה, והעובדת נעלה כפכפים משלה. אין תמונה אחת שתסתור את זה. ביטוח לאומי יכיר בתאונה כמעט בכל מקרה, כי שם לא בודקים אשמה. אבל תביעת הרשלנות נגד המעסיק, שבה נמצא לעיתים רוב הפיצוי, נבנית על הוכחה שהמעסיק הפר חובה: ניקיון, ניקוז, ריצוף, שילוט או נעלי עבודה. המדריך מסביר מה המעסיק היה חייב לעשות לפי החוק, איך מוכיחים שלא עשה, ומתי ההתנהגות שלכם עצמכם עלולה להפחית את הפיצוי.
עיקרי הדברים
- ✓ ביטוח לאומי מכיר בלי קשר לאשמה – החלקה בזמן העבודה היא תאונת עבודה גם כשאף אחד לא התרשל
- ✓ תביעה נגד המעסיק דורשת הוכחה – צריך להראות הפרת חובה, למשל רצפה שלא נוקתה או נוקזה, ריצוף חלק או נעליים שלא סופקו
- ✓ נעלי בטיחות במטבח הן חובה בתקנות – עבודה במטבחים ובמקום שיש בו סכנת החלקה מופיעה במפורש ברשימת העבודות שדורשות הגנת רגליים
- ✓ אשם תורם מפחית, לא מבטל – גם כשהעובד תרם לתאונה, הפיצוי מופחת באחוז שבית המשפט קובע, והפסיקה נוטה להקל עם עובדים
שני מסלולים, שני מבחנים שונים
עובד שהחליק בעבודה עומד מול שתי מערכות, והכללים בהן הפוכים כמעט לגמרי. מול ביטוח לאומי, השאלה היחידה היא אם התאונה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה[1]. אין בחוק דרישה שמישהו יתרשל, ולכן החלקה על רצפה רטובה מוכרת גם כשהמעסיק עשה הכול נכון. יתרה מזו, החוק קובע חזקה: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה נחשבת כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אלא אם הוכח ההיפך[1].
מול המעסיק, התמונה שונה. תביעת נזיקין היא תביעה על רשלנות, ופקודת הנזיקין מגדירה רשלנות כמעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה, או מחדל של מה שאדם סביר היה עושה באותן נסיבות[4]. על הנפגע להוכיח שהמעסיק לא עשה את מה שהיה צריך לעשות, ושזה מה שגרם לנפילה. מי שלא יכול להוכיח את זה יישאר עם הגמלאות של ביטוח לאומי בלבד. לכן, אגב, הפוליסה שמכסה את המעסיק בתביעות כאלה, ביטוח חבות מעבידים, משלמת רק כשהמעסיק אחראי לפי דיני הנזיקין.
| השאלה | ביטוח לאומי | תביעה נגד המעסיק |
|---|---|---|
| צריך להוכיח אשמה? | לא | כן, רשלנות או הפרת חובה חקוקה |
| חוסר זהירות של העובד | ככלל לא משנה | עלול להפחית את הפיצוי (אשם תורם) |
| מה מקבלים | דמי פגיעה, נכות מעבודה, טיפול רפואי | פיצוי מלא על הנזק, בניכוי מה שביטוח לאומי משלם |
| מועד | 12 חודשים להגשת תביעה | ככלל 7 שנים |
שני המסלולים אינם חלופות, והם מתנהלים במקביל. הפיצוי מהמעסיק משלים את מה שביטוח לאומי לא מכסה, כמו הפסדי שכר מעל התקרה, כאב וסבל, עזרת הזולת ופגיעה בכושר ההשתכרות. מהסכום מנכים את הגמלאות שביטוח לאומי שילם או ישלם בשל אותה פגיעה[4], ואיך עושים את החישוב הסברנו במאמר על ניכוי קצבאות ביטוח לאומי מפיצויים.
מה המעסיק חייב לעשות לפי החוק
תביעת רשלנות חזקה במיוחד כשאפשר להצביע על חובה כתובה שהמעסיק הפר. פקודת הנזיקין מאפשרת לתבוע על הפרת חובה חקוקה, כשהחיקוק נועד להגן על סוג האנשים שהנפגע שייך אליו, והנזק הוא מהסוג שהחיקוק התכוון למנוע[4]. בהחלקה על רצפה, כמה חיקוקים רלוונטיים במיוחד.
ניקיון וניקוז
פקודת הבטיחות בעבודה מחייבת להחזיק את המפעל במצב נקי, ולסלק יום יום בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שהצטברו על הרצפות, בחדרי המדרגות ובמסדרונות[2]. סעיף נפרד עוסק במצב שמוכר היטב לכל מי שעבד במטבח, במכבסה או במפעל מזון: כשתהליך העבודה מרטיב את הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, צריך לנקוט ולקיים אמצעים יעילים לניקוזם[2]. רצפה שאין בה שיפוע לניקוז, או מחסום ניקוז סתום שגורם לשלולית קבועה ליד הכיור, הם בדיוק המצב שהסעיף בא למנוע.
רצפה במצב שמונע החלקה
לפי הפקודה, כל רצפה, מדרגה, מסדרון ומעבר יהיו ממבנה טוב ו"יקוימו כראוי"[2]. המילה "קיים" מוגדרת בפקודה עצמה, ובמקום המיועד למדרך אדם פירושה רצפה בעבודה צריכה להיות מוחזקת "במצב המונע החלקה", כך מגדירה זאת פקודת הבטיחות בעבודה במפורש. זו לא רק שאלה של ניגוב. ריצוף מבריק שלא מתאים לאזור רטוב, אריחים שנשחקו, או היעדר משטח נגד החלקה ליד מכונת כלים, יכולים להיחשב הפרה גם כשמישהו מנקה כל שעה.
הסתייגות חשובה: פקודת הבטיחות חלה על "מפעל", כלומר מקום שבו עובדים בעבודת כפיים בתהליך של עשיית מצרך, תיקונו, ניקויו או הכשרתו למכירה, ועל רשימה של מקומות נוספים. ברשימה מופיעה במפורש מסעדה הצמודה למפעל, ובתנאים מסוימים גם מסעדה הצמודה למלון[2]. האם מטבח של מסעדה עצמאית, משרד או חנות הם "מפעל" זו שאלה שתלויה בנסיבות. גם כשהפקודה לא חלה, חובת הזהירות הכללית של המעסיק כלפי העובדים שלו נשארת בעינה, ורצפה חלקה שלא טופלה היא סיכון שכל מעסיק סביר צריך לצפות[4].
נעלי עבודה
כאן נמצאת החובה שהכי הרבה מעסיקים מפספסים. תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) מחייבות מעביד לספק ציוד מגן לפי רשימה שבתוספת לתקנות, ולפקח על השימוש בו[3]. ברשימת העבודות שמחייבות הגנת רגליים מופיעות במפורש "עבודה במטבחים" ו"עבודה בכל מקום שקיימת בו סכנת החלקה", ולצידן, בין סוגי הציוד, "נעלי או מגפי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה"[3]. מעסיק שלא סיפק נעלי בטיחות לעובדי המטבח, או שלא פיקח שהם נועלים אותן, מפר חובה שכתובה בתקנות.
לתקנות האלה יש תחולה רחבה יותר מלפקודה. "מעביד" לפי התקנות כולל גם את מי שמחזיק במקום העבודה[3], והן חלות גם לגבי עובדי קבלן כוח אדם ועובדים עצמאיים שעובדים או שוהים במקום לצורכי העבודה[3]. ממונה שרואה עובד בלי הציוד הנדרש חייב להפסיק את עבודתו מיד[3]. כלומר, "העובדת בחרה לבוא בכפכפים" אינה הגנה טובה למעסיק, אלא לעיתים ראיה לכך שאיש לא פיקח.
שילוט והדרכה
לא מצאנו בחיקוק הכללי הוראה שמחייבת דווקא שלט "זהירות, רצפה רטובה". ובכל זאת, שלט כזה, סימון אזור שטיפה, נוהל ניקוי של שפיכות מיידיות ותדריך לעובדים חדשים הם אמצעים פשוטים וזולים, ובית המשפט בוחן אם מעסיק סביר היה נוקט אותם. זה גם המקום שבו מעסיקים מנסים להתגונן: "היה שלט". לכן חשוב לתעד אם היה שלט, איפה עמד, ואם הוא נראה מהמקום שבו החלקתם.
עובדת מטבח שהחליקה על שמן: איך נראה תיק שנבנה נכון
נניח עובדת מטבח במסעדה, שעובדת ליד עמדת הטיגון במשמרת ערב עמוסה. בסביבות תשע בערב היא ממהרת עם מגש למדיח, מחליקה על כתם שמן ליד הפריטוז ונוחתת על פרק היד. בבית החולים מתגלה שבר. מכאן התיק יכול להתפצל לשני כיוונים, וההבדל ביניהם נקבע בשעה הראשונה.
בגרסה הראשונה, טבח אחר מנגב את השמן מיד כדי שאף אחד אחר לא ייפול. העובדת לא מצלמת כלום, כי כואב לה. בחדר המיון היא אומרת "נפלתי בעבודה", וזה מה שנרשם. חודש אחר כך היא שולחת למנהל הודעה שהיא בחופשת מחלה. כשהיא מגישה תביעה נגד המסעדה, המעסיק מציג נוהל ניקיון חתום, טוען שהרצפה נוקתה עשר דקות לפני כן, ושהעובדת נעלה נעלי ספורט פרטיות. שני העובדים שהיו במשמרת עדיין עובדים שם. לתביעת הרשלנות כמעט אין על מה לעמוד.
בגרסה השנייה, היא, או עובד אחר בשבילה, מצלמת את כתם השמן ואת המקור שלו, טפטוף קבוע מהסל של הפריטוז, לפני הניגוב. מצלמים גם את הסוליות של הנעליים, ואת המקום שבו אמור היה לעמוד השלט ולא עמד. בחדר המיון היא אומרת "החלקתי על שמן ברצפת המטבח בעבודה". באותו לילה היא שולחת למנהל הודעת וואטסאפ קצרה שמתארת את הנפילה ואת השמן, ומבקשת לשמור את צילומי מצלמות האבטחה. התיק הזה מתחיל עם ראיות לשלוש הפרות אפשריות: ניקוז או תחזוקה של עמדת הטיגון, ניקוי שפיכות, ונעלי בטיחות שלא סופקו.
יש לגרסה השנייה גם יתרון מול ביטוח לאומי. החזקה שבחוק נחלשת כשהתאונה אינה תוצאה של גורם חיצוני שנראה לעין: במקרה כזה המוסד רשאי לדחות את התביעה אם הוכח שהשפעת העבודה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים[1]. "נפלתי" בלי סיבה פותח פתח לטענה שמדובר בסחרחורת או בבעיה רפואית. "החלקתי על שמן" הוא גורם חיצוני מובהק.
⚠️ שלוש טעויות שמחסלות תביעת רשלנות אחרי החלקה
לתת לנגב לפני שצילמתם. רצפה רטובה היא ראיה שמתאדה תוך דקות. אחרי שהיא נוקתה, נשארת רק המילה שלכם מול המילה של המעסיק. בקשו מעמית לצלם מכמה זוויות, כולל מקור הנוזל וסביבת המקום.
לתאר לרופא "נפילה" במקום "החלקה". הרשומה הרפואית הראשונה היא המסמך שכל הצדדים חוזרים אליו. ציינו על מה החלקתם ואיפה: שמן, מים, שאריות מזון, רצפה שנשטפה.
להודות בשיחה "לא שמתי לב". משפט שנאמר מתוך נימוס למנהל או לחוקר של המבטח עלול להיות מוצג אחר כך כהודאה באשם. תארו עובדות, לא הערכות על עצמכם.
אשם תורם: מתי הפיצוי יופחת ובכמה
גם כשהמעסיק התרשל, הוא ינסה לטעון שגם העובד אשם. פקודת הנזיקין קובעת שכשהנזק נגרם מקצתו באשם הנפגע ומקצתו באשם אחר, התביעה לא נכשלת, אלא הפיצויים מופחתים בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק לפי מידת האחריות של התובע[4]. אשם תורם אינו מבטל את התביעה נגד המעסיק, אלא רק מקטין את הפיצוי באחוז שבית המשפט קובע.
בתביעות של עובדים נגד מעסיקים, בתי המשפט חזרו וקבעו לאורך השנים שיש לדקדק עם המעסיק ולהקל עם העובד. ההיגיון הוא שהמעסיק שולט בסביבת העבודה, קובע את קצב העבודה ויודע על הסיכונים, ואילו עובד שממהר במשמרת עמוסה פועל לרוב לטובת העבודה. לכן חוסר זהירות רגעי, כמו הליכה מהירה או מבט לכיוון אחר, לא תמיד ייחשב אשם תורם. מה כן עלול להפחית את הפיצוי? כמה דוגמאות שחוזרות בפסיקה ובטענות של מבטחים:
- ידיעה ממשית על הסכנה. עובד שראה את השלולית, ידע שהיא שם כבר שעה, ובחר לעבור דרכה כשהייתה דרך אחרת.
- אחריות אישית לניקיון. דווח, למשל, על פסק דין שבו עובד ותיק בקונדיטוריה שהחליק על שמן נמצא אחראי לחלק מהנזק, בין היתר משום שתפקידו כלל דאגה לניקיון המקום.
- ויתור על ציוד שסופק. עובד שקיבל נעלי בטיחות ובחר לא לנעול אותן. התקנות מטילות על עובד שקיבל ציוד מגן חובה להשתמש בו לפי ייעודו[3]. אבל גם כאן, אם הממונה ראה ושתק, חלק ניכר מהאחריות חוזר למעסיק.
- שתייה, שימוש בטלפון או ריצה שאינה קשורה לעבודה. התנהגות שחורגת ממה שהעבודה דורשת.
שיעור האשם התורם נקבע בכל תיק לגופו, ובית המשפט רושם גם את סך הפיצוי שהתובע היה מקבל לולא האשם[4]. חשוב להבחין בין שני המסלולים: מול ביטוח לאומי, רשלנות של העובד שוללת הכרה רק במקרה צר, כשפעל בניגוד להוראה חוקית או להוראות המעביד. וגם אז התאונה מוכרת אם העובד נעשה נכה עבודה או לא היה מסוגל לעבוד עשרה ימים לפחות[1]. שבר ששולח אתכם הביתה לשבועות כמעט תמיד עונה על התנאי הזה.
החלקה אצל לקוח או במקום של מישהו אחר
חלק גדול מההחלקות בעבודה לא קורות אצל המעסיק. עובדת ניקיון שמחליקה בלובי של בניין משרדים, טכנאי שנופל על רצפה שנשטפה בסופרמרקט, שליח שמחליק במדרגות של חדר אוכל במפעל. כאן נכנס לתמונה צד שלישי: מי שמחזיק במקום.
חובת הזהירות לפי פקודת הנזיקין מוטלת כלפי כל אדם שאדם סביר צריך היה לצפות שייפגע[4]. בעל מקרקעין או מי שמחזיק בהם פטור מאחריות על מצב המקום רק כלפי מסיג גבול, ולא כלפי מי שנכנס כדין לצורך עבודה[4]. כלומר, הסופרמרקט שבו החליק הטכנאי חב כלפיו על רצפה שנשטפה בלי שילוט, בדיוק כפי שהוא חב כלפי לקוח. בנוסף, תקנות ציוד המגן חלות גם על מי שמחזיק במקום העבודה, ולגבי עובדים של אחרים שעובדים שם[3].
במצבים כאלה ייתכנו שני נתבעים: המחזיק במקום, על מצב הרצפה, והמעסיק, שהיה צריך לבדוק את תנאי העבודה שאליהם שלח את העובד ולספק לו נעליים מתאימות. מבחינת ביטוח לאומי אין שינוי: החלקה אצל לקוח במהלך העבודה היא תאונת עבודה לכל דבר. ההבדל הוא בתיעוד: צריך לברר ולרשום את שם העסק, את הכתובת ואת מי שהיה אחראי במקום, כי בעוד שנה זה כבר לא יהיה ברור.
✅ רשימת תיעוד ייחודית להחלקה על רצפה
את הצעדים הכלליים אחרי כל פגיעה פירטנו במדריך נפצעתי בתאונת עבודה: מה עושים מיד. בהחלקה, אלה הפרטים שעושים את ההבדל בתביעה נגד המעסיק:
הרצפה: תמונה של הנוזל לפני ניגוב, של מקור הנוזל (צינור דולף, מדיח, פריטוז, מקרר שמטפטף), של מחסום הניקוז הקרוב ושל סוג הריצוף. אם יש שלט, צלמו איפה הוא עומד ביחס למקום הנפילה; אם אין, צלמו את המקום הריק.
הנעליים: תמונה של הסוליות, ושמרו את הנעליים עצמן. רשמו אם המעסיק סיפק נעלי עבודה, מתי ואילו.
הנהלים: בקשו בכתב את יומן הניקיון של אותו יום ואת צילומי המצלמות. רשמו אם קרו החלקות קודמות באותו מקום, ומי ידע עליהן. תלונה קודמת על אותה שלולית היא אחת הראיות החזקות ביותר שיש.
המועדים, וכמה זמן באמת יש לכם
תביעה לדמי פגיעה מביטוח לאומי צריך להגיש בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה העילה. מי שמגיש באיחור יקבל לכל היותר את מה שמגיע לו בעד 12 החודשים שקדמו להגשה[1]. דמי הפגיעה הם 75% מהשכר הרגיל, עד תקרה[1], שבשנת 2026 עומדת על 1,314.25 ₪ ליום[5].
תביעת הנזיקין נגד המעסיק או נגד המחזיק במקום מתיישנת ככלל אחרי 7 שנים[6]. נשמע הרבה זמן, אבל בתיקי החלקה השעון האמיתי קצר בהרבה. בתיק החלקה, הראיות החשובות ביותר נעלמות בתוך ימים: הרצפה מתייבשת, הצילומים נמחקים והעדים עוזבים. מערכות אבטחה רבות דורסות הקלטות אחרי ימים ספורים, ועובדים במסעדות ובמטבחים מתחלפים מהר. לכן כדאי לשלוח בקשה כתובה לשמירת הצילומים כבר ביום התאונה, ולרשום טלפונים של עדים לפני שהם מחליפים מקום עבודה.
שאלות ותשובות
החלקתי על רצפה רטובה בעבודה. ביטוח לאומי יכיר בזה גם אם אף אחד לא אשם?
כן. ביטוח לאומי בודק רק אם התאונה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ולא אם מישהו התרשל. החלקה על נוזל ברצפה היא גורם חיצוני שנראה לעין, ולכן החזקה שבחוק פועלת לטובתכם. הגישו תביעה בתוך 12 חודשים, ועדיף הרבה לפני כן.
מתי אפשר לתבוע את המעסיק על החלקה בעבודה?
כשאפשר להוכיח שהמעסיק לא עשה מה שמעסיק סביר היה עושה, או הפר חובה שבחוק או בתקנות: לא ניקה שפיכות, לא ניקז רצפה שמתרטבת בתהליך העבודה, השאיר ריצוף חלק או שחוק, או לא סיפק נעלי בטיחות במטבח או במקום שיש בו סכנת החלקה. הפיצוי מהמעסיק בא בנוסף לגמלאות ביטוח לאומי, בניכוי שלהן.
נעלתי נעליים פרטיות ולא נעלי בטיחות. איבדתי את הזכות לפיצוי?
לא. מול ביטוח לאומי זה ככלל לא משנה. בתביעה נגד המעסיק, השאלה הראשונה היא אם הוא סיפק נעלי בטיחות ופיקח על השימוש בהן, כפי שהתקנות מחייבות. אם לא סיפק, הטענה פועלת דווקא נגדו. אם סיפק ובחרתם לא לנעול, בית המשפט עשוי להפחית את הפיצוי בגלל אשם תורם, אבל לא לבטל אותו.
החלקתי אצל לקוח שאליו המעסיק שלח אותי. את מי תובעים?
מול ביטוח לאומי זו תאונת עבודה רגילה. בתביעת נזיקין אפשר לתבוע את מי שמחזיק במקום, שחייב לדאוג שהרצפה בטוחה למי שנכנס אליה כדין, ולעיתים גם את המעסיק, אם לא בדק את תנאי העבודה או לא סיפק ציוד מתאים. רשמו מיד את שם העסק, הכתובת ופרטי האחראי במקום.
איך עורך דין עוזר אחרי החלקה בעבודה
בתיק החלקה, ההכרה בביטוח לאומי היא בדרך כלל החלק הפשוט יותר. העבודה האמיתית היא לבנות את תביעת הרשלנות: לאתר את החובה שהופרה, בין אם בפקודת הבטיחות, בתקנות ציוד המגן או בחובת הזהירות הכללית, לאסוף את הראיות לפני שהן נעלמות, להתמודד עם טענת האשם התורם, ולזהות אם יש נתבע נוסף מלבד המעסיק. במקביל צריך ללוות את התביעה בביטוח לאומי ואת הוועדות הרפואיות, כי אחוזי הנכות שם משפיעים גם על חישוב הפיצוי בתביעה האזרחית.
במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים עובדי מטבח, עובדי ניקיון, עובדי מחסנים ועובדים בכל ענף שהחליקו בעבודה, מהתביעה בביטוח לאומי ועד התביעה נגד המעסיק והמבטח שלו. שיחה עם עורך דין תאונות עבודה תעזור לבדוק אם יש בתיק שלכם עילת רשלנות, ומה צריך לאסוף כבר עכשיו כדי לשמור עליה.
המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
החלקתם בעבודה על רצפה רטובה או שמנונית?
נבדוק אם המעסיק או בעל המקום הפרו את חובתם, ונדאג שתקבלו גם את גמלאות ביטוח לאומי וגם את הפיצוי המלא. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.
מקורות שצוטטו במאמר (6)
- [1] חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיפים 79, 82, 83, 97 ו-296 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [2] פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, סעיפים 1, 2, 3, 16, 17, 33 ו-54 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [3] תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997, תקנות 1, 3, 5, 8, 9 והתוספת (פרט 7) – ויקיטקסט · Source Score: 21
- [4] פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 35, 36, 37, 63, 68 ו-82 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [5] חוזר עדכון סכומי הגמלאות לשנת 2026 – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 21
- [6] חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, סעיף 5 – ויקיטקסט · Source Score: 22
מילון מושגים
מעשה או מחדל שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות. בתביעה נגד המעסיק צריך להוכיח אותה, בניגוד לביטוח לאומי.
עילת תביעה נגד מי שלא קיים חובה שבחוק או בתקנות, כשהחובה נועדה להגן על הנפגע והנזק הוא מהסוג שהיא באה למנוע.
חלק מהאחריות לנזק שבית המשפט מייחס לנפגע עצמו. מפחית את הפיצוי באחוז שנקבע, אבל אינו מבטל את התביעה.
הכלל בחוק הביטוח הלאומי שלפיו תאונה שאירעה תוך כדי עבודה נחשבת שאירעה גם עקב העבודה, אלא אם הוכח אחרת.
ציוד שהעובד לובש או נושא כדי להגן על עצמו, כמו נעלי בטיחות נגד החלקה. המעביד חייב לספק אותו לפי רשימה בתקנות ולפקח על השימוש.
מי שמחזיק בפועל במקרקעין, כמו בעל עסק או חנות. חב בזהירות כלפי מי שנכנס כדין, כולל עובדים של אחרים שבאו לעבוד שם.