הרבה עובדים שנפגעו בעסק קטן לא תובעים את המעסיק מסיבה אחת: הם לא רוצים "לפרק" בעל מפעל עם שמונה עובדים, או שהם בטוחים שאין לו ממה לשלם. מה שרובם לא יודעים הוא שבמקרים רבים מי שמשלם בסוף אינו המעסיק, אלא חברת הביטוח שלו, מכוח פוליסה שנקראת ביטוח חבות מעבידים. הפוליסה הזאת נועדה בדיוק לרגע שבו עובד תובע את מי שהעסיק אותו, והחוק אף מאפשר לנפגע לדרוש את התשלום ישירות מהמבטח. המדריך מסביר מה זה ביטוח חבות מעבידים, מה הוא מכסה ומה לא, במה הוא שונה מביטוח צד ג', מה קורה כשהמעסיק לא עשה ביטוח או כשמדובר בקבלן משנה, ואיך מגישים תביעה בפועל ובאיזה מועד.
עיקרי הדברים
- ✓ מה הוא מכסה – את האחריות של המעסיק כלפי עובדיו לפי פקודת הנזיקין וחוק האחריות למוצרים פגומים, כולל הוצאות משפט
- ✓ תביעה ישירה – לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, הנפגע רשאי לדרוש את התשלום מהמבטח עצמו, והמבטח יכול להעלות נגדו רק טענות שהיו לו נגד המעסיק
- ✓ לא חובה בחוק – אין חובה כללית לעשות את הביטוח, ולכן צריך לברר מוקדם אם יש פוליסה ואצל מי
- ✓ 7 שנים – תקופת ההתיישנות של תביעת הנזיקין, והתביעה מול המבטח לא מתיישנת לפניה
מה זה ביטוח חבות מעבידים
ביטוח חבות מעבידים, שנקרא גם ביטוח אחריות מעבידים, הוא פוליסה שהמעסיק רוכש כדי לכסות את האחריות המשפטית שלו כלפי העובדים שלו. החוק מגדיר ביטוח אחריות כביטוח שבו המבטח חייב לשפות את המבוטח "בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי"[1]. במקרה הזה המבוטח הוא המעסיק, והצד השלישי הוא העובד שנפגע.
חשוב להבין מה הפוליסה הזאת לא עושה. היא לא מחליפה את ביטוח לאומי, ולא משלמת לעובד רק בגלל שהוא נפגע בעבודה. ביטוח לאומי משלם דמי פגיעה וקצבת נכות בלי לבדוק מי אשם. פוליסת חבות מעבידים נכנסת לתמונה רק כשהמעסיק אחראי לפגיעה לפי דיני הנזיקין, למשל כי לא סיפק ציוד מגן, לא התקין מיגון במכונה או לא הדריך את העובד. על היחס בין שני המסלולים ועל מה שצריך להוכיח כדי לתבוע את המעסיק הרחבנו במאמר על תביעה גם מהמעסיק וגם מביטוח לאומי. כאן העניין הוא המנגנון: מי משלם, ואיך מגיעים אליו.
פרט טכני אחד חשוב במיוחד לנפגע: לפי החוק, מקרה הביטוח בביטוח אחריות חל ביום שבו נולדה עילת החבות[1], והפוליסות הנפוצות מכסות מקרה ביטוח שקרה בתקופת הביטוח[7]. הפוליסה הרלוונטית היא זו שהייתה בתוקף ביום התאונה, גם אם המעסיק עבר מאז לחברת ביטוח אחרת או הפסיק לבטח. לכן השאלה הראשונה היא לא "יש למעסיק ביטוח היום?", אלא "אצל מי הוא היה מבוטח כשנפגעתי?".
דוגמה: מפעל של שמונה עובדים
נניח עובד במפעל קטן לעיבוד מתכת, עם שמונה עובדים ובעלים אחד שעובד איתם על הרצפה. היד של העובד נמחצה במכבש שהמגן שלו פורק חודשים קודם לכן, והוא נותר עם נכות. ביטוח לאומי הכיר בתאונת עבודה, והעובד מקבל קצבה. הוא לא תובע את המעסיק, כי לדבריו "הוא בקושי משלם משכורות, ממה הוא ישלם לי פיצוי?".
ההנחה הזאת עלולה לעלות לו בכל החלק של הנזק שביטוח לאומי לא מכסה. אם למפעל יש פוליסת חבות מעבידים, התביעה נגד המעסיק מנוהלת בפועל מול חברת הביטוח: היא ממנה עורך דין להגנה, היא מנהלת את המשא ומתן, והיא משלמת את הפיצוי, עד גבול האחריות שבפוליסה. המעסיק בדרך כלל ישלם השתתפות עצמית, ואולי ייתקל בפרמיה גבוהה יותר בשנה הבאה, אבל הוא לא אמור לשלם את הפיצוי מכיסו. מה שהופך תביעה נגד מעסיק קטן לריאלית הוא לא היכולת הכלכלית של המעסיק, אלא קיומה של פוליסה.
זה לא אומר שכל תביעה כזאת כדאית. צריך להוכיח רשלנות, ומהפיצוי מנכים את מה שביטוח לאומי משלם. אבל ההחלטה צריכה להתקבל אחרי בדיקה של הפוליסה, ולא על סמך התרשמות מהעסק.
מה הפוליסה מכסה
הכיסוי מוגדר בכל פוליסה בנוסח שלה, אבל המבנה דומה אצל רוב המבטחים. בפוליסה של אחד המבטחים הגדולים, למשל, החבות המכוסה היא חבות לפי שני חוקים: פקודת הנזיקין, וחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980[7]. החוק השני רלוונטי כשהמעסיק הוא גם יצרן או יבואן של המוצר שפגע בעובד. לפי החוק הזה, יצרן חייב לפצות על נזק גוף שנגרם מפגם במוצר, "ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם"[3].
מקרה הביטוח מוגדר בדרך כלל כנזק גופני, נפשי או שכלי, או מוות, שנגרם לעובד מתאונה או ממחלת מקצוע, תוך כדי העבודה ועקב העבודה[7]. הפוליסות כוללות לרוב גם הרחבות, כמו כיסוי לפגיעה בזמן הפסקות ובדרך לעבודה וממנה, בפעילות חברתית של העבודה, ולעובדים ארעיים, מזדמנים ומתנדבים. "עובד" לפי הפוליסה הוא בדרך כלל מי שנמצא בשירות הישיר של המבוטח ומקבל ממנו שכר, ולכך נחזור כשנדבר על קבלנים.
שני פרטים נוספים חשובים. הראשון: ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות, "והוא אף מעל לסכום הביטוח"[1], כלומר עלות ההגנה של המעסיק לא אמורה לבוא על חשבון הסכום שנשאר לפיצוי. השני: במחלת מקצוע או בנזק מצטבר, שנוצרו מחשיפה לאורך שנים, הפוליסה משלמת לעיתים רק חלק יחסי, לפי החלק של תקופת החשיפה שנפל בתקופת הביטוח שלה[7]. בתיק כזה ייתכן שיש כמה מבטחים, אחד לכל תקופה.
גבולות האחריות: שלוש תקרות
לפוליסה אין "סכום אחד". ברשימה, שהיא דף הפרטים שמצורף לפוליסה, נקבעים בדרך כלל שלושה גבולות: גבול לפיצוי לעובד אחד, גבול למקרה ביטוח אחד שבו נפגעו כמה עובדים, וגבול מרבי לכל המקרים בתקופת הביטוח[7]. הסכומים נקבעים בין המעסיק למבטח, ולכן הם משתנים מעסק לעסק.
כדי לקבל מושג על הסדר גודל: באישורי קיום ביטוחים שגופים ציבוריים דורשים מספקים, בנוסח שנקבע לפי הנחיות רשות שוק ההון, מופיע לא פעם גבול של 20 מיליון ש"ח למקרה ולתקופה בחבות מעבידים[6]. אצל עסק קטן שלא נדרש לכך, הגבול יכול להיות נמוך יותר. אם הפיצוי עולה על הגבול, החלק העודף נשאר באחריות האישית של המעסיק, ולכן גם את הגבול כדאי לדעת לפני שמגישים תביעה.
מה לא מכוסה: החריגים הנפוצים
הפוליסה מגדירה גם מה היא לא מכסה. החריגים משתנים בין מבטחים ובין מהדורות, אבל אלה מופיעים בפוליסות רבות[7]:
- קבלנים וקבלני משנה ועובדיהם, ועובדי חברות כוח אדם – אלא אם הכיסוי אושר במפורש ברשימה.
- סכומים שביטוח לאומי תובע מהמעסיק, וגמלאות שהעובד לא מקבל כי המעסיק לא דיווח על מלוא השכר או לא קיים את חובותיו לפי חוק הביטוח הלאומי.
- עובד שהועסק בניגוד לחוקי עבודת הנוער.
- פגיעה מרכב מנועי או בתאונת דרכים, שמכוסה במסלול של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
- פגיעה שקשורה לאסבסט או לצורן (סיליקה), חריג שחשוב במיוחד במחלות ריאה תעסוקתיות.
- קנסות ופיצויים עונשיים, ופגיעה שנגרמה בזדון או בפזיזות של המבוטח.
- מקרה שקרה מחוץ לתחום הגאוגרפי שנקבע בפוליסה, בדרך כלל ישראל והשטחים, אלא אם הורחב.
📌 חשוב לדעת: חריג בפוליסה לא פוטר את המעסיק
חריג בפוליסה הוא עניין בין המעסיק לחברת הביטוח. הוא לא משנה את האחריות של המעסיק כלפיכם לפי דיני הנזיקין. אם המבטח דוחה את הכיסוי, למשל כי העובד היה קטין שהועסק שלא כדין, או כי המעסיק לא דיווח על השכר המלא לביטוח לאומי, המעסיק עדיין חייב בפיצוי, רק שהוא ישלם אותו בעצמו. ההבדל הוא ביכולת הגבייה, ולכן חשוב לברר את עמדת המבטח מוקדם, לפני שמשקיעים בהליך ארוך.
ביטוח חבות מעבידים מול ביטוח צד ג'
עסקים רבים מחזיקים גם ביטוח צד ג', ולעיתים העובד או המעסיק מניחים שהוא מכסה גם עובדים. בדרך כלל זה לא כך. בפוליסת צד ג' בנוסח "ביט" של אחד המבטחים, למשל, החריג הראשון הוא "נזק לעובדי המבוטח תוך כדי ו/או עקב עבודתם אצל המבוטח"[8]. שתי הפוליסות משלימות זו את זו, ולא חופפות.
| נושא | חבות מעבידים | צד ג' |
|---|---|---|
| מי הנפגע | עובד של המבוטח | כל אדם אחר: לקוח, עובר אורח, עובד של קבלן |
| סוג הנזק | נזק גוף ומחלת מקצוע | נזק גוף וגם נזק לרכוש |
| קשר לביטוח לאומי | הנפגע מקבל בדרך כלל גם גמלה, שמנוכה מהפיצוי | תלוי בנפגע; ביטוח לאומי יכול לתבוע שיבוב |
| עובד של קבלן משנה | מוחרג, אלא אם הורחב | לרוב נחשב צד שלישי, לפי נוסח הפוליסה |
"ביט" הוא שם שמבטחים נותנים לנוסח הסטנדרטי שלהם, ואישורי קיום ביטוחים מבקשים לא פעם "נוסח ביט של המבטח או נוסח המקביל לו אצל אותו המבטח (תוך ציון שנת המהדורה)"[6]. אין פוליסה אחידה אחת שכל המבטחים מחויבים בה, ולכן התשובה לשאלה "מה מכוסה" תמיד נמצאת בנוסח המסוים ובמהדורה שחלה ביום התאונה.
המעסיק חייב לעשות ביטוח חבות מעבידים?
ככלל, לא. בישראל אין חוק שמחייב כל מעסיק לרכוש ביטוח חבות מעבידים, בשונה מדמי ביטוח לאומי, שכל מעסיק חייב לשלם בעד עובדיו. מעסיקים רבים עושים את הביטוח כי הסיכון לתביעה גבוה, ולעיתים כי הם חייבים לפי חוזה: מזמיני עבודה, גופים ציבוריים ומכרזים דורשים לא פעם אישור קיום ביטוחים שכולל חבות מעבידים בגבול מסוים[6]. ביטוח שנעשה בגלל דרישה של מזמין עבודה הוא ביטוח לכל דבר, והוא מכסה גם את העובד שנפגע.
המשמעות המעשית לנפגע היא שאי אפשר להניח שיש ביטוח, וגם לא שאין. עסק קטן, מסעדה, בית מלאכה או משק חקלאי יכולים להיות מבוטחים היטב או לא מבוטחים בכלל, ואת זה צריך לברר.
קבלנים, קבלני משנה וחברות כוח אדם: מי המעסיק
בענפים כמו בנייה, שמירה, ניקיון ותעשייה, העובד עובד לא פעם באתר של מישהו אחר. כאן השאלה "מי המעסיק" משפיעה ישירות על השאלה איזו פוליסה תשלם. כלל המוצא בפקודת הנזיקין הוא שמי שמזמין עבודה מבעל חוזה עצמאי אינו אחראי לעוולה שלו. אבל לכלל יש חריגים: כשהמזמין התרשל בבחירת הקבלן, התערב בעבודה באופן שגרם לפגיעה, הרשה את המעשה, היה אחראי לעבודה מכוח חיקוק, או שהעבודה הייתה שלא כדין[2]. בנוסף, מי ששולט באתר ובתנאי הבטיחות יכול להיות אחראי ברשלנות ישירה, גם אם הוא לא משלם את השכר.
בפועל, עובד של קבלן משנה שנפגע באתר בנייה יכול לתבוע כמה גורמים: את הקבלן שהעסיק אותו, שהפוליסה שלו מכסה את עובדיו; ואת הקבלן הראשי, שלגביו העובד הוא לרוב "צד שלישי". הפוליסה של הקבלן הראשי שתענה במקרה כזה היא בדרך כלל פוליסת צד ג', או פוליסת חבות מעבידים עם הרחבה מיוחדת. באישורי ביטוח מופיעות הרחבות כאלה בקוד, כמו "הרחבת חבות כלפי קבלנים וקבלני משנה בביטוח חבות מעבידים היה ומבקש האישור ייחשב כמעבידם"[6]. עובד של חברת כוח אדם נמצא במצב דומה: חברת כוח האדם היא המעסיקה הפורמלית, אבל המשתמש, שבמקום שלו מתבצעת העבודה, יכול לשאת באחריות, ופוליסת חבות המעבידים שלו עשויה להחריג את העובד הזה, אלא אם הורחבה.
לשאלה מי המעסיק יש גם השלכה על ביטוח לאומי. נגד המעסיק עצמו, ביטוח לאומי לא תובע שיבוב, אבל נגד גורם שאינו המעסיק הוא יכול לתבוע. לכן בתיק שבו מעורבים כמה גורמים, החשבון בין המבטחים השונים ובין ביטוח לאומי מורכב יותר, ושווה למפות אותו לפני שמחליטים את מי לתבוע.
המעסיק לא עשה ביטוח, או שהעסק נסגר
מעסיק שאין לו ביטוח חבות מעבידים עדיין אחראי לנזק. אפשר לתבוע אותו, לקבל פסק דין ולגבות ממנו. הקושי הוא הגבייה: עסק קטן, חברה בע"מ בלי נכסים, או עסק שנסגר. בניגוד לתאונות דרכים, אין קרן ממלכתית שמשלמת את הפיצוי בנזיקין כשהמעסיק לא מבוטח. לכן, בתיק כזה בודקים גם אם יש גורם נוסף שאחראי לפגיעה, כמו בעל האתר, קבלן ראשי או יצרן של מכונה, ולעיתים גם אם יש בסיס לאחריות אישית של מי שניהל את העבודה בפועל.
הזכויות מול ביטוח לאומי לא תלויות בביטוח של המעסיק. גם מעסיק שלא רשם את העובד ולא שילם עבורו דמי ביטוח לא שולל ממנו את הגמלה, וביטוח לאומי רשאי לחייב את המעסיק בגמלאות ששילם[9].
ומה אם היה ביטוח, אבל המעסיק פשט רגל או שהחברה נכנסה לפירוק? כאן החוק מגן על הנפגע במפורש. הזכויות של המבוטח כלפי המבטח בשל החבות לעובד לא הופכות לחלק מנכסי פשיטת הרגל, אלא עוברות לצד השלישי, והוא רשאי לתבוע את המבטח[1]. כלומר כספי הביטוח לא מתחלקים בין כל הנושים, אלא שמורים לנפגע.
סעיף 68: הזכות לדרוש את התשלום מחברת הביטוח
הכלי החשוב ביותר לנפגע הוא סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. לפי הסעיף, בביטוח אחריות "רשאי המבטח – ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא – לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח", בתנאי שהודיע למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד[1]. אי אפשר להתנות על הסעיף בפוליסה, ופעולה של המעסיק לא גורעת מזכויות הנפגע לפיו. בפועל, נפגעים נוהגים לתבוע את המעסיק ואת המבטח שלו יחד, באותה תביעה.
לסעיף יש גם צד שני: כל טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המעסיק "תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי"[1]. הנפגע נכנס לנעליים של המעסיק מול המבטח: הוא מקבל את הזכות לתשלום, אבל גם את כל הבעיות של המעסיק בפוליסה. אם המעסיק לא שילם פרמיה, לא דיווח בזמן או נפל בחריג, המבטח יכול להעלות את זה גם נגד העובד.
רשות שוק ההון קבעה כללים שמחזקים את הזכות הזאת. לפי חוזר בירור ויישוב תביעות, תובע שהוא צד שלישי יכול לפנות לחברת ביטוח ולבקש מידע על "עצם קיומה של פוליסה לביטוח אחריות של אדם מסוים בעקבות מקרה מסוים", והחברה צריכה למסור את המידע בתוך 14 ימי עסקים. כשהנפגע דורש תשלום, החברה צריכה להודיע למבוטח בתוך 7 ימי עסקים, ואם הוא לא מתנגד בתוך 30 ימים והחברה מצאה שיש חבות, היא משלמת לנפגע[5]. הנפגע זכאי גם לעותק של נוסח הפוליסה, או להפניה לנוסח באתר החברה.
איך תובעים: שלב אחר שלב
הדרך המעשית מתחילה הרבה לפני כתב התביעה:
- לברר אם יש פוליסה ואצל מי. לבקש מהמעסיק, בכתב, את שם המבטח ומספר הפוליסה שהייתה בתוקף ביום התאונה. אם המעסיק לא משתף פעולה, אפשר לפנות לחברות ביטוח לפי החוזר, ובהליך משפטי הפרטים מתבררים במסגרת ההליך.
- לשלוח מכתב דרישה למעסיק ולמבטח. המכתב מתאר את התאונה ואת הנזק ודורש פיצוי. המבטח פותח תיק תביעה, ולעיתים ממנה חוקר או שמאי.
- לאסוף את הראיות לרשלנות. תיעוד מהאתר, עדים, דוחות ממונה בטיחות, ממצאים של מפקח עבודה, וכמובן התיעוד הרפואי.
- להמתין לקביעה של ביטוח לאומי, ככל שאפשר. אחוזי הנכות והגמלה משפיעים על חישוב הפיצוי ועל הניכוי ממנו.
- לנהל משא ומתן או להגיש תביעה. רוב התיקים מסתיימים בפשרה מול המבטח. אם לא, מגישים תביעה לבית המשפט נגד המעסיק והמבטח.
💡 טיפ מקצועי: לבקש את פרטי הפוליסה בכתב, מוקדם
ביום שאחרי התאונה, רוב המעסיקים עוד משתפים פעולה. כמה חודשים אחר כך, כשמגיע מכתב מעורך דין, זה כבר לא תמיד כך. כדאי לשלוח למעסיק בקשה קצרה בכתב, בדואר אלקטרוני או בווטסאפ, לפרטי ביטוח חבות המעבידים שלו: שם החברה, מספר הפוליסה, ושהוא דיווח לה על התאונה. הבקשה לא מאיימת ולא מחייבת אתכם לתבוע, אבל היא נותנת לכם את המידע החשוב ביותר בתיק, ומזכירה למעסיק לדווח למבטח בזמן. דיווח מוקדם שלו מגן גם עליכם, כי איחור שלו יכול לשמש את המבטח נגדכם.
חובת ההודעה של המעסיק וטענות ההגנה של המבטח
לפי חוק חוזה הביטוח, המבוטח צריך להודיע למבטח על מקרה הביטוח "מיד לאחר שנודע לו"[1]. הפוליסות מוסיפות חובות: לשתף פעולה בבירור, להודיע על הליכים וחקירות, ולא להודות באחריות או להבטיח פיצוי בלי הסכמת המבטח[7]. מעסיק שאומר לעובד "אל תדאג, אני אשלם לך הכול" עלול לפגוע בכיסוי של עצמו.
הסנקציה על איחור בהודעה מוגבלת יותר ממה שנוטים לחשוב. איחור לא פוטר את המבטח באופן אוטומטי. הוא מפחית את החבות רק במידה שקיום החובה בזמן היה מאפשר למבטח להקטין אותה, וגם זה לא חל אם האיחור היה מסיבות מוצדקות או שלא מנע ולא הכביד על בירור החבות. רק במרמה המבטח פטור לגמרי[1]. טענת "המעסיק הודיע באיחור" היא לא סוף פסוק: המבטח צריך להראות מה האיחור מנע ממנו לברר, וכמה זה עלה לו.
טענות הגנה נוספות שמבטחים מעלים הן אי גילוי בהצעת הביטוח, למשל הצהרה על פחות עובדים או על עיסוק אחר מזה שהתבצע בפועל; ביטול הפוליסה בגלל פיגור בתשלום, שמחייב לפי החוק דרישה בכתב והתראה מוקדמת[1]; והחריגים שבפוליסה. גם כשהמבטח מעלה טענה כזאת, האחריות של המעסיק עצמו נשארת, והשאלה עוברת לגבייה. ואם המבטח מבקש לקזז מהפיצוי בטענת רשלנות תורמת של הנפגע, הכללים של רשות שוק ההון מחייבים אותו להציג ולפרט את העובדות שעליהן הוא מתבסס[5].
התיישנות: 7 שנים, והפוליסה לא מתיישנת לפני כן
תביעת נזיקין נגד המעסיק מתיישנת ככלל בתוך 7 שנים[4]. המניין מתחיל ביום שבו אירע הנזק, ואם הנזק לא התגלה באותו יום, כמו במחלת מקצוע שמתפתחת לאט, מיום הגילוי, אבל לא יותר מ-10 שנים מיום שהנזק אירע[2]. אצל מי שנפגע לפני גיל 18, התקופה עד גיל 18 לא נספרת[4].
הפוליסות מציינות לא פעם תקופת התיישנות של שלוש שנים לתביעה לתגמולי ביטוח. זה לא אמור להטריד את הנפגע: בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח "אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח", ואי אפשר להתנות על כך[1]. כל עוד התביעה נגד המעסיק בתוקף, גם הדרך אל המבטח פתוחה.
שבע שנים הן זמן ארוך, אבל הוא לא שווה למועדים מול ביטוח לאומי, שבהם התביעה לדמי פגיעה צריכה להיות מוגשת בתוך 12 חודשים, כפי שהסברנו במאמר על המועדים להגשת תביעה לביטוח לאומי. בפועל, גם תביעה נגד המעסיק לא כדאי לדחות: ראיות נעלמות, עדים עוזבים את העבודה, ועסקים נסגרים.
שאלות ותשובות
מה זה ביטוח חבות מעבידים?
זו פוליסה שהמעסיק רוכש כדי לכסות את האחריות המשפטית שלו כלפי עובדים שנפגעו בעבודה, לפי פקודת הנזיקין וחוק האחריות למוצרים פגומים. כשעובד תובע את המעסיק ומוכיח רשלנות, חברת הביטוח מנהלת את ההגנה ומשלמת את הפיצוי עד גבול האחריות שבפוליסה, כולל הוצאות משפט סבירות.
האם אפשר לתבוע ישירות את חברת הביטוח של המעסיק?
כן. לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, המבטח חייב לפי דרישת הנפגע לשלם לו את תגמולי הביטוח שהוא חייב למעסיק, ובדרך כלל תובעים את המעסיק ואת המבטח יחד. המבטח יכול להעלות נגד הנפגע כל טענה שהייתה לו נגד המעסיק, למשל איחור בהודעה או חריג בפוליסה.
מה קורה אם למעסיק אין ביטוח חבות מעבידים?
המעסיק עדיין אחראי לנזק ואפשר לתבוע אותו אישית, אבל הגבייה תלויה בנכסים שלו. אין קרן ממלכתית שמשלמת במקומו. במקרה כזה בודקים אם יש גורם נוסף שאחראי לפגיעה ומבוטח. הזכויות מביטוח לאומי לא תלויות בביטוח של המעסיק.
מה ההבדל בין ביטוח חבות מעבידים לביטוח צד ג'?
ביטוח חבות מעבידים מכסה פגיעה בעובדים של המבוטח. ביטוח צד ג' מכסה פגיעה באנשים אחרים ונזק לרכוש שלהם, ובדרך כלל מחריג במפורש נזק לעובדי המבוטח. עובד של קבלן משנה שנפגע באתר של קבלן ראשי נחשב לרוב צד שלישי מבחינת הקבלן הראשי.
איך עורך דין עוזר בתביעה מול ביטוח חבות מעבידים
בתביעה נגד מעסיק, הרבה מהעבודה היא לזהות מי משלם: איזו פוליסה הייתה בתוקף ביום התאונה, מה הגבולות והחריגים שלה, אם יש מבטח נוסף של קבלן ראשי או של בעל האתר, ואילו טענות ההגנה המבטח צפוי להעלות. עורך דין שמכיר את העבודה מול חברות הביטוח בודק את כל זה לפני שמחליטים את מי לתבוע ובאיזה סכום, ומשתמש בזכות לפי סעיף 68 כדי שהתביעה תגיע למי שבאמת יכול לשלם. במקביל צריך לנהל את התיק מול ביטוח לאומי, כי הגמלה משפיעה על הפיצוי. על כל מקורות הפיצוי שעומדים לנפגע עבודה כתבנו במדריך מי יפצה אותי על הנזק אחרי פגיעה בעבודה.
במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעי עבודה מול ביטוח לאומי ובתביעות נגד מעסיקים, קבלנים ומבטחיהם. אם נפגעתם בעבודה ואתם לא בטוחים אם למעסיק יש ביטוח, ליווי של עורך דין תאונות עבודה מתחיל בבירור הזה.
המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. תנאי הכיסוי והחריגים משתנים בין מבטחים ובין מהדורות של פוליסות, והדוגמאות לנוסח הן להמחשה בלבד. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
נפגעתם בעבודה? נבדוק אם למעסיק יש ביטוח שמשלם
נאתר את פוליסת חבות המעבידים, נבדוק גבולות וחריגים ונפנה ישירות לחברת הביטוח לפי סעיף 68. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.
מקורות שצוטטו במאמר (9)
- [1] חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיפים 15, 22, 24-25, 65-66 ו-68-71 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [2] פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 13, 15 ו-89 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [3] חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, סעיפים 1-2 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [4] חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, סעיפים 5 ו-10 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [5] חוזר גופים מוסדיים 2016-9-9 "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור", סעיפים 8(יג)-(טו) ונספח – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · Source Score: 21
- [6] טופס אישור קיום ביטוחים (חבות מעבידים וצד ג'), נספח לנוהל הכרה – gov.il · Source Score: 18
- [7] פוליסה לביטוח אחריות מעבידים, מהדורת ספטמבר 2016 (הגדרות, גבולות, סייגים, הרחבות ותנאים) – הראל חברה לביטוח, נוסח הפוליסה · Source Score: 17
- [8] פוליסה לביטוח חבות כלפי צד שלישי "ביט", מהדורת ספטמבר 2016, סייג 3.1 – הראל חברה לביטוח, נוסח הפוליסה · Source Score: 17
- [9] חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיף 369 – ויקיטקסט · Source Score: 22
מילון מושגים
ביטוח אחריות שהמעסיק רוכש, ומכסה את החבות המשפטית שלו כלפי עובדים שנפגעו בתאונת עבודה או חלו במחלת מקצוע.
הסכום המרבי שהמבטח ישלם, בדרך כלל בשלוש רמות: לעובד אחד, למקרה אחד ולכל תקופת הביטוח. הוצאות משפט סבירות משולמות מעבר לו.
מצב שהפוליסה מוציאה מהכיסוי, כמו עובדי קבלני משנה או פגיעה מרכב מנועי. חריג לא פוטר את המעסיק מאחריות כלפי העובד.
ביטוח אחריות שמכסה נזק לאנשים שאינם עובדי המבוטח ולרכוש שלהם. בדרך כלל מחריג במפורש פגיעה בעובדים.
הזכות של הנפגע לדרוש מהמבטח של המזיק לשלם לו את תגמולי הביטוח, לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. המבטח שומר על כל טענותיו כלפי המבוטח.
מסמך שחברת הביטוח מנפיקה למזמין עבודה, ומפרט את הפוליסות של הספק או הקבלן, הגבולות וההרחבות שלהן.