"יש לי ביטוח מחלות קשות, אז כל סרטן מכוסה" הוא אחד המשפטים שמבוטחים אומרים בביטחון מלא, והוא נכון רק בחלקו. ביטוח מחלות קשות משלם סכום חד-פעמי כשמתקיימת הגדרה רפואית שכתובה בפוליסה, ולא כשמתקבלת אבחנה שנשמעת קשה. רשות שוק ההון קבעה אילו מחלות חייבות להופיע בפוליסה ואילו חריגים מותר לכלול בהגדרת "סרטן", ואחד החריגים המותרים הוא גידול "in situ", כלומר גידול שלא חדר לרקמה שמסביב. המשמעות היא שאישה שאובחנה בסרטן שד בשלב מוקדם עלולה לגלות שהפוליסה שלה משלמת רק חלק מהסכום, או שאינה משלמת כלל. המדריך מסביר מה מכוסה בביטוח מחלות קשות לפי הוראות הרשות, איך קוראים את ההגדרות, מה ההבדל בינו לבין ביטוח בריאות ותרופות, ולמה תביעות נדחות.
עיקרי הדברים
- ✓ סכום מוסכם מראש – הביטוח משלם סכום קבוע באבחנה של מחלה שמופיעה בפוליסה, בלי קשר להוצאות ובלי קיזוז מכיסויים אחרים
- ✓ רשימת מינימום – פוליסה שנקראת "ביטוח מחלות קשות" חייבת לכסות לפחות 8 מחלות ופרוצדורות, ביניהן סרטן, שבץ מוחי, התקף לב וטרשת נפוצה
- ✓ ההגדרה קובעת – מותר להחריג מ"סרטן" מצבים מוקדמים כמו גידול in situ, ולכן חשוב לבדוק אם יש בפוליסה כיסוי חלקי לסרטן מוקדם
- ✓ סיבות דחייה – הגדרה שלא התקיימה, תקופת אכשרה, מצב רפואי קודם ואי גילוי בהצעת הביטוח; לכל אחת מהן יש כללים שמגבילים את חברת הביטוח
מה זה ביטוח מחלות קשות, ובמה הוא שונה מביטוח בריאות
לפי רשות שוק ההון, ביטוח מחלות קשות "מפצה מבוטח בסכום מוסכם מראש במקרה של מחלה קשה, המצוינת בפוליסת הביטוח". "מחלה קשה" מוגדרת כמחלה קשה, אירוע רפואי חמור או פרוצדורה רפואית משמעותית שנהוג לכסות בביטוח מהסוג הזה[1]. כלומר, מקרה הביטוח הוא האבחנה או הפרוצדורה עצמה. ברגע שהיא עונה להגדרה שבפוליסה, החברה צריכה לשלם את הסכום שנקבע מראש, גם אם המבוטח לא הוציא שקל אחד על הטיפול.
זה ההבדל המרכזי מביטוח בריאות "רגיל". ביטוח ניתוחים, תרופות מחוץ לסל או השתלות הוא בדרך כלל ביטוח שיפוי או שירות: החברה מחזירה הוצאה שנגרמה, או מממנת את הטיפול בעצמה. חוק חוזה הביטוח מבחין בין שני הסוגים. על ביטוח מחלה שבו התגמולים משולמים "לפי שיעור מוסכם מראש, ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם", חלים כללי ביטוח החיים, ואילו על ביטוח מחלה שמשלם לפי שיעור הנזק חלים כללי השיפוי והתחלוף[4]. בקודקס הרגולציה, פוליסת מחלות קשות היא אפילו רובד נפרד במבנה ביטוח הבריאות, הרובד החמישי, לצד פוליסת הבריאות הבסיסית ופוליסת הניתוחים[2].
💡 למה זה חשוב לכיס שלכם
מכיוון שהתשלום לא תלוי בהוצאות, הוא לא מתקזז מכיסויים אחרים. מבוטחת שקיבלה מימון לתרופה מביטוח הבריאות, דמי מחלה מהמעסיק או קצבה מביטוח לאומי, זכאית עדיין לסכום המלא מפוליסת המחלות הקשות, אם התקיימה ההגדרה. מי שמחזיקה שתי פוליסות כאלה יכולה לתבוע את שתיהן, כל אחת לפי תנאיה. הכסף הוא שלה, והיא יכולה להשתמש בו לכל מטרה: טיפול פרטי, החזר משכנתא בתקופה שבה לא עבדה או עזרה בבית.
עוד נקודה שכדאי להכיר: ביטוח מחלות קשות הוא מוצר עצמאי. לפי הוראות הרשות, גורם שמשווק ביטוח חייב לאפשר לקנות ביטוח מחלות קשות בלי להתנות זאת ברכישה של ביטוח אחר[2]. לכן הכיסוי הזה יכול להופיע אצלכם בכמה צורות: פוליסה נפרדת, נספח לביטוח חיים או לביטוח בריאות, או ביטוח קבוצתי דרך מקום העבודה. לפני שמגישים תביעה צריך למפות את כל הפוליסות, כי כל אחת מהן נבחנת לפי ההגדרות שלה.
מה מכוסה: רשימה סגורה והגדרות מינימום
ביטוח מחלות קשות מכסה רק את המחלות שמופיעות ברשימה שבפוליסה, ורק כשהן עונות להגדרה שכתובה לצד כל אחת. אבחנה שלא מופיעה ברשימה לא מזכה בתשלום, גם אם היא קשה מאוד. כדי לצמצם פערים בין הפוליסות, רשות שוק ההון קבעה בחוזר ביטוח 2015-1-17, שמשולב היום בקודקס הרגולציה, רף מינימלי. תכנית שנקראת "ביטוח מחלות קשות" חייבת לכסות לפחות סרטן, שבץ מוחי, טרשת נפוצה, התקף לב, ניתוחי מסתמי לב, ניתוחי מעקפי לב, ניתוח אבי העורקים וקרדיומיופתיה. רוב הפוליסות מוסיפות על הרשימה הזו מחלות ופרוצדורות נוספות, כמו אי ספיקת כליות סופנית, השתלת איברים או פרקינסון[1].
החוזר קבע עוד שלושה כללים. הראשון: חברת הביטוח צריכה לבחון את ההגדרות לפחות אחת לשלוש שנים, ולעדכן אותן בפוליסות שמשווקות או מתחדשות, כך שיתבססו על "הגדרות רפואיות מקובלות" ועל המקרים החמורים והשכיחים של כל מחלה. השני: החברה חייבת לפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת המחלות הקשות המכוסות ואת מועד העדכון של כל הגדרה. השלישי: ההוראות חלות על כל תכנית שהכיסוי המרכזי בה הוא סכום מוסכם במקרה של מחלה קשה, גם אם היא לא נקראת "ביטוח מחלות קשות", ששווקה או חודשה מ-1 בפברואר 2016[1].
בעבר, בשנת 2003, פרסם המפקח על הביטוח הגדרות אחידות למחלות קשות, אבל הן בוטלו, והיום אין "פוליסה תקנית" עם הגדרות זהות בכל החברות[2]. במקום זה, לחוזר מצורף נספח שמפרט את ההגדרות הנפוצות משנת 2003, ולצד כל אחת מהן את התיקון שהחברות נדרשו לבצע כדי שההגדרה תתאים לרפואה העדכנית. פוליסה ישנה נחשבת עומדת בהוראות אם ההגדרות בה תוקנו בהתאם לנספח, או אם הן רחבות ממנו[1].
📌 דוגמאות לתיקונים שהרשות דרשה בהגדרות
- התקף לב – במקום לדרוש שלושה תנאים במצטבר (כאבים אופייניים, שינויי א.ק.ג. ועליית אנזימים), האבחנה נשענת על בדיקה ביוכימית, כמו טרופונין. אפשר לדרוש בנוסף רק אחד משני התנאים האחרים.
- טרשת נפוצה – אסור להחריג חולה שאובחן עם חסר נוירולוגי שנמשך חודשיים, במקום הדרישה הישנה לשישה חודשים.
- שבץ מוחי – אסור להחריג שבץ שמקורו באי ספיקה ורטברו-בזילרית, שלפי הנספח הם כ-20% מאירועי השבץ.
- גידול שפיר במוח – אסור להחריג גידולים של קרומי המוח ושל יותרת המוח, שהם רוב הגידולים השפירים במוח.
- ניתוח אבי העורקים – יש לכלול גם פרוצדורה בצנתור, כשהמפרצת בגודל 5 ס"מ או יותר.
- פרקינסון – ההגדרה לא תכלול תקופת המתנה של שלושה חודשים[1].
הדוגמאות האלה מראות כמה ההגדרה המדויקת חשובה. מבוטחים שעברו אותו אירוע רפואי יכולים לקבל תשובות שונות, אם אחד מהם מחזיק פוליסה עם הגדרה מעודכנת והשני מחזיק פוליסה ישנה שלא תוקנה. לכן, לפני שמקבלים תשובה של חברת הביטוח כסופית, כדאי לבקש את נוסח ההגדרה שחל על הפוליסה שלכם, ואת מועד העדכון שלה, ולהשוות אותו לנספח של הרשות.
"סרטן" בפוליסה הוא לא כל סרטן
ההגדרה הרווחת של סרטן בפוליסות היא נוכחות של גידול ממאיר שתאיו גדלים באופן בלתי מבוקר, "וחודרים ומתפשטים לרקמות הסביבה או לרקמות אחרות", והיא כוללת גם לוקמיה, לימפומה ומחלת הודג'קין. הנספח של רשות שוק ההון מפרט רשימה סגורה של חריגים שמותר להכניס להגדרה הזו, וקובע שההגדרה "יכולה לכלול את החריגים הבאים בלבד"[2]:
- גידול in situ – שינויים ממאירים מסוג Carcinoma in Situ, כולל דיספלזיה של צוואר הרחם (CIN1 עד CIN3), וגידולים שאובחנו בבדיקה ההיסטולוגית כטרום ממאירים.
- מלנומה דקה מאוד – בעובי של פחות מ-0.75 מ"מ, עם פחות ממיטוזה אחת לממ"ר ובלי התכייבות.
- סרטן עור מסוגים מסוימים – BCC, וכן SCC של העור אלא אם התפשט לאיברים אחרים.
- סרטן ערמונית בשלב מוקדם – עד T2N0M0 או עם ציון גליסון של עד 6.
- מצבים נוספים – לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) בשלב מוקדם בלי טיפול תרופתי, פוליפים שלא מחייבים יותר מכריתה מקומית, MGUS בלי טיפול, וסרקומה על שם קפושי בנוכחות איידס.
החריגים האלה לא חובה. הם המקסימום שמותר. לכן פוליסה מסוימת יכולה לכלול את כולם, חלק מהם או אף אחד. אבחנה של גידול in situ עלולה לא לענות להגדרת "סרטן" בפוליסה, ולכן חשוב לבדוק אם יש בה כיסוי נפרד, לרוב חלקי, ל"סרטן מוקדם". בפוליסות רבות קיים כיסוי כזה, בשיעור מסוים מסכום הביטוח, ולפעמים עם תקרה. גם הדרך שבה התשלום החלקי משפיע על סכום הביטוח שנשאר, אם המחלה תתקדם בהמשך, נקבעת בפוליסה. בפוליסות מסוימות יש גם כיסוי ל"סרטן חוזר" אחרי תקופה מוגדרת ללא מחלה.
לדוגמה: אבחנה של סרטן שד בשלב מוקדם
נניח אישה בת 44 שבבדיקת ממוגרפיה שגרתית נמצאו אצלה הסתיידויות. אחרי ביופסיה היא מאובחנת ב-DCIS, סרטן שד בשלב מוקדם שלא חדר לרקמה הסמוכה, ועוברת ניתוח לכריתה חלקית ובהמשך הקרנות. לפני כמה שנים היא רכשה פוליסת מחלות קשות בסכום של 200,000 ש"ח, ובנוסף יש לה כיסוי מחלות קשות קבוצתי דרך מקום העבודה. היא מגישה תביעה, ומקבלת תשובה שהאבחנה "אינה עונה להגדרת סרטן בפוליסה".
במצב כזה, התשובה של החברה לא בהכרח שגויה. DCIS הוא דוגמה מובהקת לגידול in situ, שמותר להחריג מהגדרת הסרטן. אבל זה לא סוף הבדיקה. השאלה הראשונה היא אם בפוליסה יש כיסוי ל"סרטן מוקדם", ובכמה. השאלה השנייה היא מה בדיוק כתוב בדוח הפתולוגי: אם בניתוח נמצא גם מוקד חודרני, אפילו קטן, האבחנה הסופית עשויה להיות שונה מהאבחנה שבביופסיה, ואז ייתכן שמתקיימת ההגדרה המלאה. השאלה השלישית היא מה קובעת הפוליסה הקבוצתית, שההגדרות בה עשויות להיות שונות.
לכן בתביעה כזו המסמך החשוב ביותר הוא דוח הפתולוגיה הסופי מהניתוח, ולא רק סיכום המחלה או מכתב השחרור. כדאי לצרף גם את תאריך האבחנה הראשונה, את הביופסיה ואת סיכום ועדת הגידולים, אם יש כזה. ואם המחלה תחזור או תתקדם בעתיד, היא תוכל להגיש תביעה חדשה לפי ההגדרה המלאה, בכפוף לתנאי הפוליסה.
תקופת אכשרה, תקופת המתנה ותנאי הישרדות
גם כשההגדרה מתקיימת, יש תנאים של זמן שיכולים למנוע את התשלום. הוראות רשות שוק ההון מגדירות שני מונחים שחשוב להבדיל ביניהם[2]:
- תקופת אכשרה – תקופה שמתחילה עם תחילת הביטוח. מקרה ביטוח שקרה בתוכה לא מזכה בתגמולים. בביטוח מחלות קשות, פוליסות רבות קובעות תקופת אכשרה של כמה חודשים מתחילת הביטוח, לרוב 90 ימים, בלי אכשרה למקרה שנגרם מתאונה. המשמעות: אבחנה שהתקבלה בתוך התקופה הזו לא תכוסה, גם אם היא עונה להגדרה.
- תקופת המתנה – תקופה שמתחילה רק אחרי שקרה מקרה הביטוח, ושבסופה משולם התגמול.
בחלק מהפוליסות קיים גם תנאי שלישי, שנקרא לפעמים "תקופת הישרדות": התשלום מותנה בכך שהמבוטח יהיה בחיים מספר ימים אחרי האבחנה או הפרוצדורה. אם יש תנאי כזה בפוליסה שלכם, הוא אמור להופיע בתנאים ובטופס הגילוי הנאות. אחרי אבחנה, חשוב לבדוק גם מה קורה לפוליסה עצמה: יש פוליסות שבהן תשלום על מחלה מסוימת מסיים את הכיסוי או את הכיסוי לקבוצת מחלות מסוימת, ויש פוליסות שמאפשרות תביעה על מחלה שנייה, לרוב אחרי פרק זמן מוגדר מהמחלה הקודמת.
אם רכשתם פוליסת פרט חדשה ופוליסה ישנה בוטלה, כדאי לבדוק אם נשמר רצף ביטוחי. בפוליסות בריאות פרט שמשווקות מאז 2016, תקופת הביטוח היא שנתיים, והפוליסה מתחדשת מאליה בלי בדיקה רפואית מחודשת ובלי תקופת אכשרה נוספת. החוזר שקבע זאת מתייחס במפורש גם לפוליסה לביטוח מחלות קשות, ומאפשר שלא לחדש אותה כשהמבוטח הגיע לגיל הביטוח המרבי או מיצה את כל התגמולים[3].
למה תביעות מחלות קשות נדחות
רוב הדחיות בביטוח מחלות קשות נופלות לארבע קבוצות. בכל אחת מהן כדאי לבדוק מה בדיוק החברה טוענת, ועל איזה סעיף בפוליסה או בחוק היא נשענת.
ההגדרה לא התקיימה. זו הסיבה הנפוצה ביותר: גידול in situ, התקף לב שלא אובחן לפי הקריטריונים שבפוליסה, שבץ שלא הותיר נזק קבוע במשך התקופה הנדרשת, או ניתוח שבוצע בשיטה שלא כתובה בהגדרה. כאן הבדיקה היא רפואית ומשפטית יחד: האם המסמכים הרפואיים באמת לא עונים להגדרה, והאם ההגדרה עצמה עומדת בתיקונים שהרשות דרשה.
מצב רפואי קודם. החברה טוענת שהמחלה נובעת ממצב שהיה קיים לפני ההצטרפות. לטענה הזו יש מגבלות בתקנות. "מצב רפואי קודם" הוא רק מצב שאובחן לפני ההצטרפות באבחנה מתועדת, או בתהליך אבחון מתועד בששת החודשים שלפניה. סייג כללי בשל מצב רפואי קודם תקף לכל היותר שנה אחת מתחילת הביטוח למי שהצטרף לפני גיל 65, וחצי שנה למי שהצטרף בגיל 65 ומעלה. רק סייג למצב מסוים שנכתב במפורש בדף פרטי הביטוח יכול לחול לתקופה ארוכה יותר, ולתקופה שצוינה שם. אם המבוטח סיפר לחברה על מצבו הרפואי והחברה לא החריגה אותו במפורש בדף פרטי הביטוח, הסייג הכללי לא תקף.[5]
אי גילוי בהצעת הביטוח. החברה טוענת שהמבוטח לא השיב תשובה מלאה וכנה לשאלון הרפואי. חוק חוזה הביטוח קובע מתי מותר לחברה להפחית את התגמולים או להשתחרר מהם בגלל אי גילוי, ומתי לא, למשל כשהעובדה שלא נמסרה לא השפיעה על קרות מקרה הביטוח. מכיוון שביטוח מחלות קשות משלם סכום מוסכם מראש, חלים עליו כללי ביטוח החיים, ובהם הכלל שלפיו אחרי שלוש שנים מכריתת החוזה החברה כבר לא יכולה להסתמך על אי גילוי, אלא אם המבוטח פעל בכוונת מרמה[4]. לכן חשוב לבדוק מתי בדיוק נכרתה הפוליסה, ומה בדיוק נשאלתם בשאלון.
תנאי זמן. אבחנה בתוך תקופת האכשרה, פוליסה שלא הייתה בתוקף במועד האבחנה, או מחלוקת על המועד שבו המחלה "אובחנה". במקרים כאלה המועד המדויק של האבחנה, כפי שהוא מופיע במסמכים, יכול להכריע את התיק.
על הדרכים הכלליות להתמודד עם מכתב דחייה, כמו חובת ההנמקה ומה לא לחתום, הרחבנו במדריך להתמודדות עם דחיית תביעה בחברת הביטוח. אפשר גם להגיש תלונה לממונה על פניות הציבור בחברה, ולרשות שוק ההון דרך מערכת הפניות המקוונת של הרשות[6].
איך מגישים תביעה, ומה עם המועדים
תביעה טובה בביטוח מחלות קשות בנויה סביב ההגדרה שבפוליסה. אלה הצעדים המרכזיים:
- איתור כל הכיסויים – פוליסה פרטית, נספחים לביטוח חיים או בריאות, וביטוח קבוצתי דרך המעסיק. לכל אחד מגישים תביעה נפרדת.
- בקשת הנוסח המלא – תנאי הפוליסה, דף פרטי הביטוח, והגדרת המחלה שחלה עליכם עם מועד העדכון שלה.
- מסמכים שעונים להגדרה – דוח פתולוגי סופי, בדיקות דימות, תוצאות מעבדה וסיכומי אשפוז, ותאריך האבחנה הראשונה. אם ההגדרה דורשת קריטריון מסוים, כמו ערך טרופונין או ממצא ב-MRI, ודאו שהוא מופיע במסמכים.
- שמירה על העותקים – שמרו העתק של כל מה שהוגש ושל כל תשובה בכתב.
לגבי המועדים, נכתוב כאן רק את העיקר. בחוזי ביטוח שנכרתו או חודשו מ-25 בנובמבר 2020, תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים, ובביטוח חיים, "ביטוח מפני מחלות ואשפוז" וביטוח סיעודי היא חמש שנים ממקרה הביטוח[4]. בחוזרי רשות שוק ההון, ביטוח מחלות קשות נכלל בביטוח הבריאות שמוגדר כ"ביטוח מפני מחלות ואשפוז"[3], ולכן בפוליסה שנכרתה או חודשה מאז המועד הזה סביר שהתקופה היא חמש שנים, אבל בפוליסה ישנה שלא חודשה ייתכן שעדיין חלות שלוש שנים. באותם חוזים, החברה חייבת לציין בתשובותיה מהי תקופת ההתיישנות ושהגשת תביעה אליה לא עוצרת את המרוץ, ולהתריע בכתב 12 חודשים ושלושה חודשים לפני שהתקופה מסתיימת[4]. הגשת תביעה לחברת הביטוח לא עוצרת את מרוץ ההתיישנות, ולכן כדאי לא לחכות עם הבדיקה המשפטית.
חשוב לזכור גם שביטוח מחלות קשות הוא רק אחד הכיסויים שעשויים לעמוד לרשותכם אחרי אבחנה קשה. מי שהמחלה מונעת ממנו לעבוד צריך לבדוק בנפרד את הכיסוי לאובדן כושר עבודה, שנבחן לפי הגדרות אחרות לגמרי. ומי שמשלם מס הכנסה עשוי להיות זכאי לפטור ממס בתקופת הטיפולים, כפי שהסברנו במאמר על רשימת המחלות שמזכות בפטור ממס הכנסה.
שאלות ותשובות
אובחנתי בסרטן. האם ביטוח מחלות קשות חייב לשלם?
רק אם האבחנה עונה להגדרת "סרטן" שבפוליסה שלכם. רשות שוק ההון מתירה להחריג מההגדרה מצבים מוקדמים מסוימים, כמו גידול in situ, מלנומה דקה מאוד, חלק מסוגי סרטן העור וסרטן ערמונית בשלב מוקדם. במקרים כאלה בדקו אם יש בפוליסה כיסוי חלקי ל"סרטן מוקדם".
אם קיבלתי כסף מביטוח הבריאות, זה מקטין את התשלום מביטוח מחלות קשות?
לא. ביטוח מחלות קשות משלם סכום שנקבע מראש, בלי קשר להוצאות שלכם, ולכן הוא לא מתקזז עם החזר הוצאות מביטוח בריאות, עם קצבאות ביטוח לאומי או עם פוליסה אחרת. מי שמבוטח בכמה פוליסות כאלה יכול לתבוע כל אחת מהן לפי תנאיה.
אילו מחלות חייבות להיות מכוסות בביטוח מחלות קשות?
תכנית שנקראת "ביטוח מחלות קשות" חייבת לכסות לפחות סרטן, שבץ מוחי, טרשת נפוצה, התקף לב, ניתוחי מסתמי לב, ניתוחי מעקפי לב, ניתוח אבי העורקים וקרדיומיופתיה. רוב הפוליסות מוסיפות מחלות נוספות, והרשימה המלאה צריכה להופיע באתר של חברת הביטוח, עם מועד העדכון של כל הגדרה.
חברת הביטוח טוענת למצב רפואי קודם. מה בודקים?
בודקים אם המצב אובחן באופן מתועד לפני ההצטרפות, ואם הסייג הוא כללי או נכתב במפורש בדף פרטי הביטוח. סייג כללי תקף לכל היותר שנה מתחילת הביטוח למי שהצטרף לפני גיל 65, וחצי שנה למי שהצטרף מגיל 65. אם סיפרתם לחברה על המצב והיא לא החריגה אותו במפורש, הסייג הכללי לא חל.
איך עורך דין עוזר בתביעת ביטוח מחלות קשות
בתביעת מחלות קשות, המחלוקת היא כמעט תמיד על מילים: מה כתוב בהגדרה, ומה כתוב במסמכים הרפואיים. העבודה מתחילה במיפוי כל הפוליסות והנספחים, ובהשגת הנוסח המדויק של ההגדרה שחל על כל אחד מהם. אחר כך בודקים אם ההגדרה עומדת בתיקונים שרשות שוק ההון דרשה, אם יש כיסוי חלקי שלא מומש, ואם טענת מצב רפואי קודם או אי גילוי עומדת במגבלות שבחוק ובתקנות. כשצריך, נעזרים בחוות דעת רפואית שמתייחסת ישירות לקריטריונים שבהגדרה, ועוקבים אחרי מועדי ההתיישנות.
במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים מבוטחים בתביעות ביטוח מחלות קשות, מהגשת התביעה ועד בית המשפט. המידע במאמר הוא כללי: תנאי הפוליסה שלכם והנוסח שחל עליה הם שקובעים, ולכן כדאי לבדוק אותם לפני שמגישים תביעה או לפני שמגיבים למכתב דחייה.
המאמר עודכן לאחרונה: 18.11.2026 ומשקף את הוראות רשות שוק ההון לעריכת תכניות לביטוח מחלות קשות (חוזר ביטוח 2015-1-17 והנספח שלו, כפי ששולבו בקודקס הרגולציה), את תקנות מצב רפואי קודם ואת נוסח חוק חוזה הביטוח לאחר תיקון התשפ"א. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקת הפוליסה הספציפית.
תביעת המחלות הקשות נדחתה, או ששולם רק חלק מהסכום?
נבדוק את כל הפוליסות שלכם, את נוסח ההגדרה ואת המסמכים הרפואיים, ונבנה איתכם תביעה שעונה להגדרה. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653, או דרך טופס יצירת הקשר.
מקורות שצוטטו במאמר (6)
- [1] חוזר ביטוח 2015-1-17, עריכת תכנית לביטוח מחלות קשות (24.9.2015), כולל נספח א' – עדכונים בהגדרות של מחלות – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · Source Score: 24
- [2] החוזר המאוחד, שער 6 חלק 3 – ביטוח בריאות: מבנה ביטוח הבריאות, סעיפים 2.1.7, 3.1.7, 4.1.7 ונספח 6.3.4.4 – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · Source Score: 24
- [3] חוזר ביטוח 2015-1-19, עריכת תכנית לביטוח בריאות פרט (24.9.2015) – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · Source Score: 23
- [4] חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיפים 6-8, 31, 31א, 43, 53-54 – ויקיטקסט · Source Score: 25
- [5] תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס"ד-2004 – ויקיטקסט · Source Score: 24
- [6] מערכת פניות הציבור של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · Source Score: 20
מילון מושגים
ביטוח שמשלם סכום מוסכם מראש כשמתקיימת אחת המחלות או הפרוצדורות שברשימה בפוליסה, לפי ההגדרה שלה, בלי קשר להוצאות בפועל.
ביטוח שמחזיר הוצאה או נזק שנגרמו בפועל, עד סכום הביטוח, כמו רוב ביטוחי הניתוחים והתרופות.
גידול ממאיר בשלב מוקדם שעדיין לא חדר לרקמה שמסביב. לפי הוראות הרשות מותר להחריג אותו מהגדרת "סרטן" בפוליסה.
תקופה שמתחילה עם תחילת הביטוח. מקרה ביטוח שקרה בתוכה לא מזכה בתגמולים.
תקופה שמתחילה כשקרה מקרה הביטוח, ורק בסופה המבוטח זכאי לתגמול.
נסיבות רפואיות שאובחנו במבוטח לפני ההצטרפות, באבחנה מתועדת או בתהליך אבחון מתועד בששת החודשים שלפניה.
הדף שמצורף לפוליסה ומפרט את התנאים האישיים של המבוטח, כולל סייגים למצבים רפואיים מסוימים ותקופת תוקפם.





