עובד זר שנפגע בעבודה: הזכויות מול ביטוח לאומי והמעסיק

ביטוח נפגעי עבודה בישראל לא בודק דרכון. חוק הביטוח הלאומי מבטח כל "עובד" מפני פגיעה בעבודה, בלי תנאי של תושבות, ולכן גם עובד זר, כולל מי שהאשרה שלו פגה, מבוטח מהיום הראשון שבו עבד. רבים מניחים שעובד בלי מעמד "לא שייך" לביטוח לאומי, ובגלל זה לא מגישים תביעה, לא מבקשים טופס 250 ומשלמים מכיסם על טיפול שהמדינה הייתה צריכה לממן. התמונה האמיתית מורכבת יותר: הטיפול הרפואי ניתן תמיד, אבל תשלומי הכסף תלויים בשאלה אם העובד שוהה בישראל כדין, ויש כללים מיוחדים לעובד שחזר לארצו. המדריך מסביר מה מגיע לעובד זר שנפגע בעבודה מביטוח לאומי, מה המעסיק חייב לו, מתי אפשר לתבוע אותו בנזיקין, ומה משתנה אצל מטפלים סיעודיים ואצל עובדים פלסטינים.

עיקרי הדברים

  • ✓ מבוטח בכל מקרה – עובד זר מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בתנאים דומים לעובד ישראלי, כולל טיפול רפואי, דמי פגיעה, נכות מעבודה ושיקום מקצועי
  • ✓ בלי אשרה בתוקף – הטיפול הרפואי ומענק הנכות ניתנים, אבל דמי פגיעה וקצבאות לא משולמים בעד התקופה שבה העובד שוהה בישראל שלא כדין
  • ✓ הביטוח הרפואי של המעסיק – חובה לפי חוק עובדים זרים, אבל הוא לא מכסה פגיעה בעבודה שהמעסיק אישר. את זה מממן ביטוח לאומי
  • ✓ מועדים – 12 חודשים לתביעת דמי פגיעה בביטוח לאומי, ו-7 שנים ככלל לתביעת נזיקין נגד המעסיק

 

מבוטח גם בלי תושבות: מה אומר החוק

רוב ענפי הביטוח הלאומי, כמו נכות כללית, אבטלה או קצבת זקנה, נועדו לתושבי ישראל. ביטוח נפגעי עבודה בנוי אחרת. סעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי קובע שהמבוטח בפרק נפגעי העבודה הוא "עובד", ואינו מתנה זאת בתושבות[1]. ההיגיון פשוט: הסיכון נוצר במקום העבודה בישראל, והמעסיק הישראלי חייב בדמי ביטוח נפגעי עבודה בעד כל מי שעובד אצלו.

ביטוח לאומי עצמו מציג זאת כך בדף המידע לעובד זר: ענף הפגיעה בעבודה מבטח את העובד ובני משפחתו במקרה של פגיעה בעבודה, בתנאים דומים לאלו של עובד ישראלי, והביטוח כולל טיפולים רפואיים, שיקום מקצועי ועוד[2]. לצד זה עובד זר מבוטח גם בענף האימהות ובענף זכויות עובדים בפשיטת רגל של המעסיק, אבל לא בנכות כללית ולא בביטוח בריאות ממלכתי.

הזכות לגמלה בנפגעי עבודה לא תלויה בכך שהמעסיק דיווח על העובד או שילם עבורו דמי ביטוח. החוק קובע שמי שהיה חייב לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילם, רואים את דמי הביטוח כאילו שולמו[1]. מעסיק שהעסיק "בשחור" לא מוציא בכך את העובד מהביטוח. הוא דווקא חושף את עצמו: ביטוח לאומי רשאי לחייב מעסיק שלא נרשם או לא שילם דמי ביטוח, כשקרה לעובד מקרה המזכה בגמלה[1].

ההגדרה של תאונת עבודה זהה לזו של כל עובד: תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעסיק או מטעמו[1]. גם מחלת מקצוע מוכרת באותם תנאים. אין "מסלול מקוצר" ואין מסלול נחות. ההבדלים מתחילים בשלב התשלום, ושם צריך להבין את שאלת האשרה.

 

האשרה פגה: מה ממשיך ומה נעצר

בשנת 2003 נוסף לחוק סעיף 324ב, שקובע שלא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, בעד תקופת שהותו בישראל שלא כדין. מי שכבר מקבל גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, התשלום שלו נעצר בתום 30 ימים מהיום שבו פקע מעמדו[1]. הסעיף נשאר בתוקף גם היום, ועליו נשענת ההבחנה המרכזית במאמר הזה: המבוטח מבוטח, אבל לא כל גמלה משולמת לו בזמן שהוא בארץ בלי מעמד.

איך ביטוח לאומי מיישם את הסעיף? בחוזר של אגף נפגעי עבודה שפורסם עם כניסת התיקון לתוקף הוסברו הכללים[3]:

  • טיפול רפואי ממשיך. שלילת הגמלה לא חלה על "גמלה בעין", כלומר על טיפול רפואי, והנפגע זכאי לטיפול כנפגע עבודה גם אם אינו שוהה כדין. ביטוח לאומי יכול לאשר את התביעה עקרונית לצורך הטיפול, עוד לפני שמשלמים כסף.
  • מענק נכות משולם. מי שנקבעה לו נכות מעבודה בשיעור שמזכה במענק חד פעמי, מקבל אותו בלי בדיקת מעמד, כי המענק אינו תשלום "בעד תקופה".
  • דמי פגיעה וקצבת נכות נעצרים. אלה תשלומים תקופתיים, ולכן הם לא משולמים בעד הימים או החודשים שבהם העובד שהה בישראל שלא כדין.
  • יציאה מהארץ פותחת מחדש את התשלום. עובד שחזר לארצו מקבל את הגמלה המגיעה לו ממועד היציאה, כי מאותו רגע הוא כבר לא "שוהה שלא כדין". ניתנה אשרה רטרואקטיבית? הגמלה משולמת גם לתקופה הזו.
  • תלויים לא נפגעים. אם עובד זר נהרג בתאונת עבודה, גמלאות התלויים שגרים בחו"ל משולמות, כי הם לא שוהים בארץ בכלל.

חשוב גם מה נחשב "שהות כדין". לפי אותו חוזר, הכוונה לכל אשרה לפי חוק הכניסה לישראל שמתירה לעובד לשהות בארץ, בין אם היא כוללת היתר עבודה ובין אם לא[3]. כלומר, השאלה היא לא אם העובד עבד בהיתר, אלא אם היה לו ביום התשלום רישיון ישיבה בתוקף. עובד שעבד בלי היתר עבודה אבל מחזיק ברישיון ישיבה בתוקף אינו "שוהה שלא כדין", ולכן הגמלה משולמת לו.

💡 טיפ: נפגעתם קשה ואי אפשר לעזוב את הארץ?

אחרי שנחקק סעיף 324ב הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ. בעקבותיה סיכמו ביטוח לאומי, משרד המשפטים ומשרד הפנים על נוהל: נפגע עבודה זר שאינו יכול לצאת מהארץ יכול לקבל אשרת שהייה זמנית, לכל היותר עד סיום הליכי קביעת דרגת הנכות. לפי החוזר, הנוהל חל כשמצבו הרפואי לא מאפשר טיסה או שהוא זקוק לניתוח או לטיפול חיוני, כשהוא מועמד לוועדה רפואית בחודש-חודשיים הקרובים, או כשנקבעה לו נכות זמנית גבוהה מ-75%[4].

מי שקיבל אשרה כזו זכאי לדמי פגיעה או לקצבה מיום תחילת האשרה. לפי אותו חוזר, אשרה לא ניתנת לצורך טיפולים שגרתיים, כמו פיזיותרפיה או טיפול בשבר, ולא לצורך הליכים משפטיים. הנוהל ותיק, ולכן כדאי לברר בכל מקרה איך הוא מיושם היום, לפני שמחליטים לטוס.

 

מטפלת סיעודית שנפגעה בבית המטופל: התמונה המלאה

נניח מטפלת סיעודית שמועסקת באשרת עבודה כחוק, וגרה בבית של קשיש בן 88 שזקוק לעזרה בכל פעולה. בערב אחד, בזמן שהיא מעבירה אותו מהמיטה לכיסא גלגלים בלי מנוף ובלי עזרה נוספת, היא נופלת עם הגב על מסגרת המיטה. בחדר המיון מתברר שיש שבר בחוליה, והיא לא תוכל להרים משקל במשך חודשים. מה קורה עכשיו?

המעסיק הוא המטופל. גם כשהמטפלת הגיעה דרך לשכה פרטית, החוק לא רואה בה עובדת של קבלן כוח אדם שמוצבת אצל "מעסיק בפועל": ההגדרה של מעסיק בפועל בחוק קבלני כוח אדם מוציאה במפורש יחיד שהעובד מועסק אצלו במתן שירותי סיעוד[10]. בפועל, מול ביטוח לאומי, את החלק של המעסיק בטופס ממלא המטופל או מי שמנהל את ענייניו, בדרך כלל בן משפחה.

12 הימים הראשונים. אצל רוב העובדים, המעסיק מחזיר לביטוח לאומי את דמי הפגיעה של 12 הימים הראשונים. החוק מוציא מהכלל הזה עובד במשק ביתו של המעביד, שלא לצורך העסק שלו[1]. כלומר, משפחה שמעסיקה מטפלת בבית לא תידרש להחזיר את הסכום הזה. זו נקודה שכדאי לומר למשפחה מראש, כי לא פעם החשש מ"עוד הוצאה" הוא שגורם לה להסס לחתום.

מה המטפלת מקבלת. דמי פגיעה הם 75% משכר העבודה הרגיל שלה, עד תקרה שנקבעה בחוק, לתקופה של עד 13 שבועות[1], בתנאי שהיא לא מסוגלת לעבוד ולא עובדת בפועל. אם תישאר נכות, היא תיבדק בוועדה רפואית כמו כל נפגע עבודה, ותוכל לקבל מענק או קצבת נכות מעבודה. את הטיפול הרפואי בשבר מממן ביטוח לאומי, לא הביטוח הרפואי הפרטי שלה.

הבית הוא גם מקום העבודה. אצל מטפלת שגרה עם המטופל, הגבול בין זמן עבודה לזמן מנוחה מטושטש. נפילה בזמן העברת המטופל היא תאונת עבודה מובהקת. נפילה בחדר שלה בשעות המנוחה, לעומת זאת, תיבחן לפי השאלה אם האירוע קשור לעבודה. כדאי לתעד מה היא עשתה ברגע הנפילה, ולמה.

 

הביטוח הרפואי של המעסיק מול ביטוח לאומי: מי משלם על מה

עובד זר אינו מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי, ולכן חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק להסדיר לו, על חשבונו ולכל תקופת העבודה, ביטוח רפואי פרטי שכולל סל שירותים שקבע שר הבריאות. המעסיק רשאי לנכות משכר העובד חלק מהעלות, עד שיעור שנקבע בתקנות[5]. אותו חוק מחייב גם חוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד מבין.

הנקודה שבלבלה הרבה נפגעים היא היחס בין שני הביטוחים. צו סל השירותים קובע שהשירותים בביטוח הרפואי לא יינתנו לעובד אם הוא נזקק להם עקב פגיעה בעבודה, ובלבד שהמעסיק אישר בטופס של ביטוח לאומי שזו פגיעה בעבודה[6]. במילים אחרות, הטופס שהמעסיק נותן, טופס בל/250, הוא מה שמעביר את הטיפול לאחריות ביטוח לאומי.

ומה אם המעסיק נתן את הטופס וביטוח לאומי עוד לא הכריע? אם ביטוח לאומי לא קבע בתוך שלושה חודשים מהפגיעה שזו פגיעה בעבודה, הביטוח הרפואי של העובד חייב לכסות את הטיפולים שניתנו בשלושת החודשים האלה. כך קובע הצו, כדי שהעובד לא ייפול בין הכיסאות בזמן שהתביעה נבדקת[6]. גם תאונת דרכים יוצאת מהסל, ושם הכיסוי מגיע ממסלול אחר.

⚠️ שימו לב: "לך לקופה שלך" היא לא תשובה

מעסיקים מפנים לא פעם עובד שנפגע אל הביטוח הרפואי הפרטי, כדי "לא להסתבך עם ביטוח לאומי". התוצאה: הפגיעה לא מתועדת כפגיעה בעבודה, אין טופס 250, ואין תביעה לדמי פגיעה. אחר כך המבטח הפרטי עלול לטעון שמדובר בפגיעה בעבודה שאינה באחריותו, וביטוח לאומי יקבל את התביעה רק אחרי הוכחה מאוחרת.

בחדר המיון אמרו במפורש שזו פגיעה בעבודה, ואיפה היא קרתה. בקשו מהמעסיק טופס 250. מסרב? אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי גם בלעדיו, כפי שהסברנו במדריך למעסיק שמכחיש או מסרב לדווח על תאונת עבודה.

 

איך מגישים תביעה כשאין תעודת זהות ישראלית

מערכות ביטוח לאומי בנויות סביב מספר זהות. לעובד זר אין כזה, ולכן לפני שאפשר לפתוח תביעה לדמי פגיעה, ביטוח לאומי צריך לזהות אותו. לפי חוזר של אגף נפגעי עבודה מפברואר 2025, ביטוח לאומי מנפיק לעובד זר מספר מזהה פנימי, ולעובד מהשטחים הוא מקים מספר זהות שטחים. ניתן להגיש בקשה מקוונת באתר ביטוח לאומי לקבלת המספר, ולצרף צילום דרכון ואשרת עבודה אם יש. לפי החוזר, הקמת המספר אמורה להיעשות בתוך 24 שעות מפתיחת הבקשה, ורק אחריה נפתחת התביעה במערכת[7].

התביעה עצמה היא תביעה רגילה לדמי פגיעה, על גבי טופס 211, עם אישור המעסיק, מסמכים רפואיים ותלושי שכר. איך ממלאים את הטופס ומה מצרפים, פירטנו במדריך לטופס 211 לתביעת דמי פגיעה. אצל עובד זר כדאי להוסיף צילום של דף הדרכון שבו מוטבעת האשרה, כי ביטוח לאומי בודק את המעמד לפני כל תשלום[3].

המועד זהה לכל מבוטח: תביעה לגמלת כסף מגישים בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. תביעה מאוחרת יותר עדיין יכולה להתקבל, אבל לא ישולם בעדה יותר מ-12 חודשים שלפני ההגשה[1]. אצל עובד זר המועד הזה קריטי במיוחד, כי מי שעוזב את הארץ בלי להגיש תביעה מתקשה מאוד להשיג אחר כך מסמכים רפואיים, אישור מעסיק ועדים.

 

חזרתם לארצכם: קצבה בחו"ל וגמלאות לתלויים

עובדים זרים רבים חוזרים לארצם לפני שהתיק בביטוח לאומי הסתיים. זה לא מבטל את הזכויות. כאמור, לפי החוזר, ההגבלה של סעיף 324ב נוגעת לתקופה שבה העובד נמצא בישראל שלא כדין, ועובד שיצא מהארץ מקבל את הגמלה מיום היציאה. אם העובד חזר לארצו עוד לפני שהתביעה לדמי פגיעה אושרה, ולא נמצא לגביו רישום בקובץ של משרד הפנים, דמי הפגיעה משולמים במלואם[3].

כלל 183 הימים, שלפיו מי ששוהה בחו"ל חצי שנה מאבד גמלאות מסוימות, לא חל על גמלאות נפגעי עבודה[1]. לעומת זאת, לפי סעיף 324 לחוק, קצבה למי שנמצא בחו"ל יותר משלושה חודשים משולמת בהסכמת ביטוח לאומי. לכן עובד שחוזר לארצו עם קצבת נכות צריך לעדכן את ביטוח לאומי בכתובת ובחשבון בנק. טופס העדכון של ביטוח לאומי מאפשר לציין חשבון בנק בחו"ל עם קוד IBAN ו-SWIFT, ולבחור תשלום בדולר, באירו או במטבע מקומי[11].

מה עם ועדות רפואיות? קביעת נכות דורשת בדרך כלל בדיקה בישראל. כאן נכנסת שוב שאלת האשרה, וזה בדיוק המצב שהנוהל של משרד הפנים נועד לפתור. מי שעומד לעזוב, כדאי שיבדוק קודם עם עורך דין אם אפשר לסיים את ההליך הרפואי לפני הטיסה, או לתאם את המשך הטיפול בתיק מחו"ל.

 

תביעה נגד המעסיק בנזיקין: גם לעובד זר

ביטוח לאומי משלם בלי לבדוק מי אשם, אבל הוא לא משלם הכל. כאב וסבל, הפסד השתכרות מעבר לגמלה והוצאות עתידיות אפשר לקבל רק בתביעת נזיקין. הזכות הזו לא תלויה במעמד: פקודת הנזיקין מטילה חובת זהירות כלפי כל מי שאפשר לצפות שייפגע, ומאפשרת לתבוע גם על הפרת חובה שנקבעה בחיקוק[8].

בדוגמה של המטפלת, השאלות הן: האם המשפחה ידעה שהמטופל זקוק להעברה של שני אנשים או למנוף, ולא סיפקה אותם? האם היה בבית ציוד בסיסי, כמו מיטה מתכווננת, ידיות אחיזה או משטח מונע החלקה? האם המטפלת התלוננה קודם? מעסיק שמשאיר מטפלת לבד עם משימה שהוא יודע שהיא מסוכנת עלול להימצא רשלן. מהצד השני, המבטח של המעסיק יטען לאשם תורם, ובית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי לפי מידת האחריות של הנפגעת[8].

הכיסוי לתביעה כזו מגיע לא פעם מביטוח חבות מעבידים, שחלק מפוליסות ביטוח הדירה כוללות כהרחבה, או מפוליסה נפרדת שהמשפחה רכשה. כדאי לבקש מהמשפחה את פרטי הפוליסה כבר בשבועות הראשונים. על הדרך שבה פוליסות כאלה עובדות, הרחבנו במאמר על ביטוח חבות מעבידים.

מהפיצוי נגד המעסיק מנכים את הגמלאות של ביטוח לאומי. פקודת הנזיקין מגדירה את הגמלה שמנכים כשווי הכספי של הגמלאות, להוציא גמלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן[8]. אצל עובד זר זה מעלה שאלה מעשית: מה דינה של גמלה שלא שולמה בגלל שהות שלא כדין? לכאורה, מה שלא שולם ולא ישולם אינו מנוכה, אבל זו שאלה שתלויה בנסיבות ובוויכוח מול המבטח. גם חישוב הפסד ההשתכרות העתידי של עובד שצפוי לחזור לארצו מורכב יותר מאשר אצל עובד ישראלי, ומחייב ראיות על השכר ועל התוכניות שלו.

תביעת הנזיקין מתיישנת ככלל אחרי 7 שנים[9]. אפשר לנהל אותה גם אחרי שהעובד חזר לארצו, באמצעות עורך דין בישראל, אבל הראיות, ובראשן עדות המטופל ובני המשפחה ומצב הבית, נאספות בקלות רק בזמן אמת.

 

עובדים פלסטינים מהשטחים: הסדר נפרד

עובד פלסטיני מיהודה ושומרון שמועסק בישראל אינו "עובד זר" במובן של חוק עובדים זרים, וחלים עליו הסדרים אחרים לגבי היתרים, תשלום שכר וביטוח רפואי. אבל בביטוח נפגעי עבודה הוא מבוטח: חוק הביטוח הלאומי שומר במפורש על התקנות שהותקנו לגבי פרק נפגעי העבודה ביחס למי שאינו תושב ישראל באזור, וביטוח לאומי מקים לעובדים האלה מספר זהות שטחים לצורך התביעה[1][7].

לעובד פלסטיני מהשטחים, תאונה בדרך לעבודה או ממנה שאירעה מחוץ לישראל אינה נחשבת תאונת עבודה. כך קובע סעיף 378 לחוק, לגבי תאונות שאירעו מאז דצמבר 1994[1]. תאונה בתוך ישראל, במקום העבודה או בדרך אליו, מוכרת כרגיל. לכן, כשעובד מהשטחים נפגע בתאונה בדרך, המיקום המדויק של התאונה, לפני המעבר או אחריו, הוא שאלה ראשונה.

עובדים שמועסקים ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון ולא בתוך ישראל נמצאים במצב משפטי שונה, שאינו נכלל במדריך הזה ודורש בדיקה פרטנית. לגבי עובד זר שאינו פלסטיני ומועסק ביישובים בידי מעסיק ישראלי, החוק קובע במפורש שפרק נפגעי העבודה חל עליו[1].

 

שאלות ותשובות

עובד זר שנפגע בעבודה זכאי לביטוח לאומי?

כן. עובד זר מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בתנאים דומים לעובד ישראלי, גם אם המעסיק לא דיווח עליו ולא שילם דמי ביטוח. הוא זכאי לטיפול רפואי, לדמי פגיעה, לנכות מעבודה ולשיקום מקצועי. אם הוא שוהה בישראל שלא כדין, הטיפול הרפואי ומענק הנכות ניתנים, אבל דמי פגיעה וקצבאות לא משולמים בעד תקופת השהות שלא כדין.

האשרה שלי פגה. כדאי בכלל להגיש תביעה?

כן. הטיפול הרפואי כנפגע עבודה ניתן גם בלי מעמד, וכך גם מענק נכות מעבודה. אחרי שתצאו מהארץ, הגמלה תשולם מיום היציאה, ואם תקבלו אשרה רטרואקטיבית, היא תשולם גם לתקופה הזו. בלי תביעה, אתם מפסידים את כל אלה.

מי משלם על הטיפול הרפואי, הביטוח של המעסיק או ביטוח לאומי?

אם המעסיק אישר בטופס של ביטוח לאומי שזו פגיעה בעבודה, ביטוח לאומי מממן את הטיפול, והביטוח הרפואי הפרטי לא חייב לכסות אותו. אם ביטוח לאומי לא קבע בתוך שלושה חודשים מהפגיעה שהיא פגיעה בעבודה, הביטוח הרפואי חייב לכסות את הטיפולים שניתנו בתקופה הזו.

חזרתי לארצי. אפשר לקבל קצבת נכות מעבודה בחו"ל?

כן, בדרך כלל. מי שיצא מישראל מקבל את הגמלה ממועד היציאה, וכלל 183 הימים אינו חל על גמלאות נפגעי עבודה. קצבה למי שנמצא בחו"ל יותר משלושה חודשים משולמת בהסכמת ביטוח לאומי, ולכן צריך לעדכן כתובת וחשבון בנק בחו"ל בטופס העדכון של ביטוח לאומי.

 

איך עורך דין עוזר לעובד זר שנפגע

בתיק של עובד זר, הזכויות קיימות, אבל הן נשמרות רק אם פועלים בסדר הנכון: תיעוד הפגיעה כפגיעה בעבודה, הגשת תביעה לביטוח לאומי לפני שהעובד עוזב, טיפול בשאלת האשרה מול ביטוח לאומי ומשרד הפנים, ואיסוף ראיות לתביעת הנזיקין כל עוד המטופל, המשפחה והבית זמינים. טעות בשלב אחד, למשל טיסה הביתה לפני ועדה רפואית, יכולה לעכב את התיק בחודשים ארוכים.

במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעי עבודה, כולל עובדים זרים ומטפלים סיעודיים, מהתביעה בביטוח לאומי ועד תביעת הנזיקין נגד המעסיק והמבטח שלו. ליווי של עורך דין תאונות עבודה מתחיל בשיחה אחת, שבה נבין מה המעמד שלכם, מה כבר הוגש, ומה עוד אפשר לדרוש.

המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

עובד זר שנפגע בעבודה? הזכויות לא נעלמות עם האשרה

נבדוק מה מגיע מביטוח לאומי, מה המעסיק חייב, ואיך שומרים על הזכויות גם אחרי החזרה הביתה. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.

 

מקורות שצוטטו במאמר (11)

 

מילון מושגים

שוהה שלא כדין
מי שנמצא בישראל בלי אשרה ורישיון ישיבה בתוקף לפי חוק הכניסה לישראל. בעד תקופת השהות הזו לא משולמות לו גמלאות כסף תקופתיות.
גמלה בעין
שירות במקום כסף, ובעיקר טיפול רפואי לנפגע עבודה על חשבון ביטוח לאומי. ניתנת לעובד זר גם כשאינו שוהה כדין.
דמי פגיעה
תשלום של 75% מהשכר הרגיל, עד תקרה, לתקופה של עד 13 שבועות, למי שאינו מסוגל לעבוד בגלל פגיעה בעבודה.
ביטוח רפואי לעובד זר
ביטוח פרטי שהמעסיק חייב להסדיר לעובד זר לכל תקופת העבודה, עם סל שירותים שקבע שר הבריאות. אינו מכסה פגיעה בעבודה שהמעסיק אישר.
טופס בל/250
בקשה של המעסיק למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה. אצל עובד זר, הוא גם מה שמעביר את הטיפול מהביטוח הפרטי לביטוח לאומי.
מספר מזהה פנימי
מספר שביטוח לאומי מנפיק לעובד זר שאין לו תעודת זהות ישראלית, כדי שאפשר יהיה לפתוח עבורו תביעה.

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ