תאונת עבודה בנסיעת עבודה לחו"ל: מה ביטוח לאומי משלם ומה לא

"נפגעתי בחו"ל, אז ביטוח לאומי לא אחראי." את המשפט הזה אומרים עובדים שחזרו מנסיעת עבודה עם גבס, עם תפרים או עם גב תפוס, ובגללו הם לא מגישים תביעה בכלל. הם משלמים את ההפרש מכיסם, נשענים על ביטוח הנסיעות של החברה, ושוכחים מהעניין עד שמתברר שהפגיעה לא חלפה. ההנחה הזאת שגויה ברוב המקרים. עובד ישראלי שמעסיק ישראלי שלח לחו"ל נשאר מבוטח בביטוח נפגעי עבודה גם כשהוא עומד על פיגום אצל לקוח בגרמניה או יורד במדרגות של מלון בפולין. מה שכן משתנה בחו"ל הוא הפרטים: אילו פעולות בזמן השהייה נחשבות חלק מהעבודה, מי משלם את הטיפול הרפואי שם, מה קורה כשבמדינה הזרה יש ביטוח חובה משלה, ואיך מוכיחים תאונה שאירעה במקום שבו אף אחד לא מדבר עברית. המדריך עובר על כל אלה, צעד אחר צעד.

עיקרי הדברים

  • ✓ עובד שנשלח לחו"ל נשאר מבוטח – כשהוא ומעסיקו תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, ובשהייה של יותר מחמש שנים רצופות נדרש היתר
  • ✓ לא כל רגע בחו"ל הוא עבודה – הנסיעה מהמלון ללקוח, הפגישות והעבודה עצמה מכוסות; טיול פרטי בערב החופשי בדרך כלל לא
  • ✓ הטיפול הרפואי בחו"ל לא ניתן "בעין" – ביטוח לאומי רשאי להשתתף בהוצאות עד הסכום שהטיפול היה עולה בישראל, ולכן ביטוח הנסיעות חשוב
  • ✓ במדינה עם ביטוח חובה משלה – ביטוח לאומי משלם את ההפרש בין מה שמגיע לפי החוק הישראלי לבין מה שמשולם שם

 

"נפגעתי בחו"ל, אז ביטוח לאומי לא אחראי": מאיפה הטעות

הטעות מובנת. ביטוח לאומי הוא מוסד ישראלי, רוב הזכויות שלו קשורות לתושבות ולשהייה בארץ, ומי שיוצא לחו"ל לתקופה ארוכה שומע לא פעם שקצבאות מסוימות נעצרות. אבל ביטוח נפגעי עבודה בנוי אחרת. חוק הביטוח הלאומי קובע במפורש ש"העובד בחוץ לארץ" מבוטח בפרק נפגעי עבודה, אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל[1]. ביטוח לאומי מציג את אותו כלל בעמוד ההסבר שלו על המבוטחים בנפגעי עבודה[4].

במילים פשוטות: עובד שמעסיק ישראלי שלח לחו"ל לפי חוזה שנחתם בישראל מבוטח בביטוח נפגעי עבודה גם מחוץ לגבולות המדינה. המקום שבו אירעה התאונה אינו השאלה. השאלה היא, כמו בכל תאונת עבודה, אם התאונה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעביד או מטעמו[1].

לכלל הזה יש כמה מצבי קצה, וכדאי לדעת לאיזה מהם אתם שייכים:

המצב מבוטח בנפגעי עבודה בישראל?
עובד ומעסיק תושבי ישראל, חוזה שנקשר בישראל כן
חוזה שלא נקשר בישראל רק אם במקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה, ונמסרה הודעה על החוזה כפי שנקבע בתקנות
שהייה בחו"ל של יותר מחמש שנים רצופות רק אם ניתן היתר להמשך הביטוח; המעסיק פונה לאגף נפגעי עבודה
עובד ישראלי שהועסק ישירות אצל מעסיק זר ככלל לא, כי המעסיק אינו תושב ישראל
עובד עצמאי תושב ישראל כן, בתנאים מחמירים שנקבעו בתקנות

שני הכללים הראשונים והשלישי לקוחים מסעיף 76 לחוק[1]. בשורה הרביעית שימו לב לניסוח: התנאי הוא שגם המעביד יהיה תושב ישראל. מהנדס ישראלי שחתם חוזה ישירות עם חברה בבריטניה, גם אם היא חברת בת של קבוצה ישראלית, עלול לגלות שהמעסיק הרשמי שלו אינו עומד בתנאי. במקרה כזה ההגנה תבוא בדרך כלל ממערכת הביטוח של המדינה שבה הוא עובד. לכן לפני יציאה לרילוקיישן כדאי לבדוק מי בדיוק חתום על החוזה. בנסיעת עבודה רגילה של כמה ימים או שבועות, אצל מעסיק ישראלי, השאלה הזאת כמעט לא עולה.

 

טכנאי שנשלח להתקנה באירופה: מה מכוסה בכל שלב בנסיעה

נניח טכנאי של חברה ישראלית לציוד תעשייתי, שנשלח לשבוע להתקין מערכת אצל לקוח בצפון איטליה. החברה הזמינה טיסה, רכב שכור ומלון ליד המפעל של הלקוח. ביום השלישי, בזמן חיבור לוח חשמל, הוא נופל מסולם ושובר את הקרסול. זה המקרה הקל: הוא נפגע בעבודה עצמה, מטעם המעסיק, ואין ספק שמדובר בתאונת עבודה. החוק אף מוסיף חזקה: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה נחשבת שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך[1].

אבל נסיעת עבודה כוללת הרבה יותר שעות מאשר שעות ההתקנה. מה היה קורה אם הטכנאי היה נפגע בשלבים אחרים של אותו שבוע?

בין המלון לאתר הלקוח

סעיף 80(1) לחוק מכיר בתאונה בדרך לעבודה לא רק מהבית, אלא גם "ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו", וגם ממקום עבודה אחד למשנהו[1]. בנסיעת עבודה, המלון הוא בדיוק המקום שבו העובד לן. לכן תאונת דרכים ברכב השכור בדרך מהמלון למפעל של הלקוח, או החלקה במדרגות היציאה מהמלון בבוקר בדרך לאתר, נבחנות כמו הדרך הרגילה לעבודה בישראל. הסייג הוא הסטייה: סטייה של ממש מהדרך המקובלת, שלא לצורך העבודה, עלולה לשלול את ההכרה[1]. נסיעה ישירה מהמלון ללקוח מכוסה; עיקוף של שעה כדי לראות אגם בדרך כבר פותח פתח לוויכוח.

ארוחת ערב עם הלקוח

ארוחה עסקית שהלקוח הזמין, ובה דנים בהמשך הפרויקט, היא חלק מהעבודה ולא הפסקה ממנה. גם ארוחה בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד מוגנת בתנאים שבסעיף 80(4)[1]. כדאי לשמור את המייל או ההודעה שבהם נקבעה הארוחה, כי בדיעבד קשה להוכיח שזו הייתה פגישת עבודה ולא בילוי.

הערב החופשי

ביום החמישי ההתקנה הסתיימה מוקדם, והטכנאי יצא לשוטט בעיר העתיקה ומעד על מרצפת. כאן ההכרה קשה הרבה יותר. העובדה שהוא נמצא באיטליה בגלל העבודה אינה הופכת כל רגע בשהייה לזמן עבודה. בתי הדין לעבודה בוחנים מה עשה העובד ברגע הפגיעה, והאם הפעולה נבעה מהעבודה או מתוכנית פרטית שלו. על המבחן הזה, ועל פסקי הדין שבהם פעילות פנאי בתוך אירוע של העבודה הוכרה או נדחתה, הרחבנו במאמר על תאונה בזמן חופשה, שביתה או אירוע של החברה. בנסיעת עבודה לחו"ל, המבחן הוא מה עשיתם ברגע הפגיעה, ולא העובדה שהייתם בחו"ל בגלל העבודה.

בחדר המלון

זה המקרה האפור ביותר. שינה, מקלחת והתארגנות הן צרכים אישיים, אבל בחו"ל הם מתרחשים במקום שהמעסיק בחר, בלוח זמנים שהעבודה מכתיבה. דווח, למשל, על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה שבו הוכרה כתאונת עבודה נפילה של נגנית תזמורת בחדר המלון בחו"ל, בבוקר יום הטיסה חזרה, בזמן שהתלבשה בלחץ זמנים לקראת היציאה. לפי הדיווח, בית הדין התחשב בחדר הלא מוכר, בלוח הזמנים הצפוף ובכך שהנסיעה הייתה חובה מטעם העבודה. זו החלטה של ערכאה ראשונה, ואין לראות בה כלל גורף: נפילה במקלחת בערב חופשי תיבחן אחרת מנפילה בזמן התארגנות דחופה לפגישה.

📌 מה בדרך כלל מוכר בנסיעת עבודה לחו"ל, ומה בדרך כלל לא

בדרך כלל מוכר: העבודה עצמה אצל הלקוח או בתערוכה; הנסיעה בין המלון לאתר העבודה ובין אתרים; פגישות וארוחות עבודה שנקבעו מראש; משימה שהמעסיק או הלקוח ביקשו גם מחוץ לשעות הרגילות.

נבחן לפי הנסיבות: פגיעה בחדר המלון או בחדר האוכל שלו; פעילות חברתית שהלקוח או המעסיק ארגנו; הטיסה עצמה וההעברות משדה התעופה.

בדרך כלל לא מוכר: סיור פרטי, קניות או בילוי בערב חופשי; ימי חופשה שהוספתם על חשבונכם לפני הנסיעה או אחריה; פעילות ספורט או אטרקציה שבחרתם לבד.

 

עצמאי שנוסע לעבודה בחו"ל: תנאים מחמירים יותר

עובד עצמאי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה כשהוא רשום בביטוח לאומי[4], אבל לפגיעה בחו"ל נקבעו לו תנאים נוספים בתקנות מיוחדות. עצמאי תושב ישראל שנפגע בחו"ל זכאי לגמלה אם הוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח היד שבו עסק בתכוף לפני היציאה, ושבהיותו בישראל עשה את ההכנות והסידורים לעיסוק בחו"ל. בנוסף, הפגיעה צריכה לקרות תוך שישה חודשים מיום היציאה מישראל, או בתקופה ארוכה יותר אם הסכים לכך מנהל ענף נפגעי עבודה[3].

יש גם כלל מיוחד לנסיעה עצמה. פגיעה בדרך מישראל לחו"ל נחשבת פגיעה בעבודה אם העצמאי היה צריך לעסוק במשלח ידו בשלושת הימים הראשונים מהגעתו. בדרך חזרה, הפגיעה מוכרת אם עסק בפועל במשלח ידו בחו"ל בשלושת הימים האחרונים לפני היציאה לישראל[3]. בפועל, המשמעות היא שצלם עצמאי שנסע לצלם חתונה בקפריסין ונפגע בדרך לשדה התעופה ביום שאחרי האירוע, בדרך כלל עומד בתנאי. אם האריך את השהייה בשבוע של חופשה, הנסיעה חזרה כבר לא קשורה לעבודה. לכן עצמאים שנוסעים לעבודה כדאי שישמרו את מה שמוכיח את ההכנות בישראל: הזמנה מהלקוח, הצעת מחיר, התכתבות וחשבונית.

 

כשבמדינה הזרה יש ביטוח נפגעי עבודה משלה

במדינות רבות החוק המקומי מחייב מעסיק שמעסיק שם עובדים לבטח אותם מפני תאונות עבודה, גם אם מדובר בעובד שהגיע מחו"ל. מה קורה אז לעובד הישראלי? התקנות קובעות שכשהמעביד חייב לפי חוקי המדינה שבה העובד מועסק לבטח אותו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים, ביטוח לאומי משלם את ההפרש בין הגמלאות במזומנים לפי החוק הישראלי לבין התשלום המגיע לעובד לפי חוק אותה מדינה[2]. ההפרש מחושב תוך היוון של קצבאות ולפי שער החליפין הרשמי[2], ובמקרים כאלה מנהל המוסד רשאי, לבקשת המעביד, להפחית את דמי הביטוח שהוא משלם בעד העובד[2].

המשמעות המעשית: ביטוח חובה במדינה הזרה לא מבטל את הזכויות בישראל, וביטוח לאומי משלים את ההפרש עד גובה הגמלאות לפי החוק הישראלי. עובד שנפגע במדינה כזו צריך לרוב לממש קודם את הזכויות במערכת המקומית, ולהגיש במקביל תביעה בישראל כדי לקבל את ההשלמה. מי שמוותר על התביעה המקומית בגלל השפה או הבירוקרטיה עלול לגלות שההפרש מחושב כאילו קיבל את מה שהיה מגיע לו שם. כדאי לבקש מהמעסיק את פרטי הביטוח המקומי כבר בזמן ההצבה, ולא אחרי הפגיעה.

אמנות לביטחון סוציאלי

לישראל יש אמנות לביטחון סוציאלי עם מדינות שונות. לפי חוזר של ביטוח לאומי מינואר 2026, האמנות מאפשרות לתושב ישראל ששוהה במדינת אמנה לשלם דמי ביטוח לאומי באחת משתי המדינות בלבד, ומונעות כפל תשלום גם לעובדים שהמעסיק הציב במדינה השנייה לביצוע עבודה מטעמו, הכול לפי מה שנקבע בכל אמנה[5]. עובד שמוצב לתקופה ארוכה במדינת אמנה, והמעסיק רוצה שימשיך להיות מבוטח בישראל, צריך שהמעסיק יגיש לביטוח לאומי בקשה מתאימה (טופס 9181, "בקשת מעסיק להמשך ביטוחו של עובד בישראל שנשלח לעבוד במדינת אמנה"). מנגד, תושב ישראל שעובד במדינת אמנה אצל מעסיק מקומי משלם בדרך כלל דמי ביטוח לאומי באותה מדינה בלבד[5], ולכן גם ההגנה מפני פגיעה בעבודה תבוא בעיקר משם. החוזר מדגיש שהאמנות אינן חלות על דמי ביטוח בריאות[5].

 

טיפול רפואי בחו"ל: מי משלם בפועל

בישראל, נפגע עבודה מקבל טיפול רפואי בגין הפגיעה בלי לשלם. בחו"ל זה לא עובד כך. התקנות קובעות שעובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגמלאות בעין, כלומר לטיפול רפואי ישיר, כל עוד הוא בחוץ לארץ[2]. במקום זה, ביטוח לאומי רשאי להשתתף בהוצאות הריפוי בסכום שלדעת רופא מוסמך היה עולה למוסד אילו הטיפול ניתן בארץ[2].

הניסוח הזה חשוב. על טיפול רפואי בחו"ל, ביטוח לאומי רשאי להשתתף רק עד הסכום שאותו טיפול היה עולה בישראל, ולא בהכרח במלוא החשבון. ניתוח קרסול בבית חולים פרטי במערב אירופה, או חילוץ והעברה באמבולנס אווירי, יכולים לעלות הרבה יותר מאשר בישראל. לכן ביטוח הנסיעות שהמעסיק עשה לעובד הוא לא מותרות. זה ביטוח פרטי, נפרד מהזכויות בביטוח לאומי, והוא שמממן בדרך כלל את רוב הטיפול בחו"ל ואת ההטסה חזרה. לפני כל נסיעת עבודה כדאי לוודא שיש פוליסה, שהיא מכסה גם עבודה פיזית ולא רק "נסיעת עסקים", ומה המספר שמתקשרים אליו במקרה של פגיעה.

אחרי החזרה לישראל, הטיפול בפגיעה ממשיך דרך קופת החולים, כמו בכל תאונת עבודה. שמרו את כל הקבלות והמסמכים הרפואיים מחו"ל, גם אם ביטוח הנסיעות שילם, כי הם חלק מהתיק בביטוח לאומי ובוועדה הרפואית.

💡 מה לאסוף לפני שעולים על הטיסה חזרה

תיעוד רפואי מקומי: סיכום מחלה מחדר המיון או מבית החולים, צילומים ותוצאות בדיקות, רצוי באנגלית. בקשו עותק לפני השחרור; להשיג אותו מישראל אחרי חודשים יכול להיות כמעט בלתי אפשרי.

הוכחה שהייתם שם בשביל העבודה: כתב השליחות או המייל שבו המעסיק שלח אתכם, הזמנת הטיסה והמלון על ידי החברה, לו"ז הפרויקט והתכתבות עם הלקוח מאותו יום.

תיאור התאונה: שמות ופרטי קשר של עמיתים, אנשי הלקוח או צוות המלון שראו מה קרה, ודוח אירוע אם נערך. אם הייתה מעורבת משטרה, בקשו מספר תיק.

קבלות: כל תשלום על טיפול, תרופות, מוניות לבית החולים ושינוי בכרטיס הטיסה. גם מה שביטוח הנסיעות החזיר.

 

הגשת התביעה ודמי הפגיעה כשנפגעתם בחו"ל

התביעה עצמה מוגשת לביטוח לאומי בישראל, כמו כל תביעה לדמי פגיעה, ואין צורך לחכות לחזרה ארצה כדי להתחיל. איך ממלאים את הטופס ומה מצרפים הסברנו במדריך על טופס 211: תביעה לדמי פגיעה. בפגיעה בחו"ל, הקפידו לציין בתיאור התאונה את מטרת הנסיעה, מי שלח אתכם ומה עשיתם ברגע הפגיעה, ולצרף את המסמכים מהרשימה למעלה.

כמה כללים שחשוב להכיר:

  • המועד. תביעה לגמלת כסף מגישים תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה העילה. מי שמגיש באיחור יקבל לכל היותר את מה שמגיע לו בעד 12 החודשים שקדמו להגשה[1].
  • הסכום. דמי הפגיעה הם 75% משכר העבודה הרגיל, עד תקרה[1], שבשנת 2026 עומדת על 1,314.25 ₪ ליום[6], לתקופה של עד 13 שבועות לפגיעה אחת[1]. את שכר יום הפגיעה עצמו משלם המעביד[1].
  • איפה משלמים. הגמלה במזומנים לעובד בחו"ל משולמת בישראל לפקודתו[2], כך שחשבון בנק ישראלי פעיל מפשט את העניין.
  • בירור דרך הקונסוליה. עובד שנפגע בחו"ל ונשאר שם חייב, כתנאי לקבלת הגמלה, להשיב על שאלות של קונסול ישראל או פקיד הקונסוליה בעניין הפגיעה, ולהיבדק אצל רופא שהקונסול קבע. מי שאינו מסוגל לחזור לישראל בגלל מצבו הבריאותי פטור מבדיקה אצל השירות הרפואי בישראל כל עוד הוא בחו"ל[2].

אם המעסיק לא שילם עבורכם דמי ביטוח כנדרש, זה לא אמור לפגוע בכם: לפי ביטוח לאומי, זכותו של עובד שכיר לגמלה אינה נפגעת בשל חוב של המעסיק בדמי ביטוח[4]. ואם התביעה נדחתה, למשל בטענה שהפגיעה אירעה בזמן פרטי, זה לא סוף הדרך. במאמר ביטוח לאומי דחה את התביעה לתאונת עבודה פירטנו את הסיבות הנפוצות לדחייה ואת הדרכים לתקוף אותה.

 

תביעה נגד המעסיק או נגד צד שלישי בחו"ל

ביטוח לאומי משלם בלי לבדוק אשמה, אבל הגמלאות שלו אינן פיצוי מלא. כשהפגיעה בחו"ל נגרמה ברשלנות, ייתכן שיש גם תביעת נזיקין. נגד המעסיק הישראלי, אם שלח את העובד לעבודה מסוכנת בלי ציוד מתאים, בלי הדרכה או בלי לבדוק את תנאי הבטיחות באתר. נגד הלקוח או בעל המקום בחו"ל, אם הוא אחראי לפיגום הרעוע או לרצפה החלקה. ונגד נהג אחר, בתאונת דרכים.

תביעות כאלה מורכבות יותר מתביעה רגילה בישראל. עולות בהן שאלות של סמכות שיפוט, של הדין החל ושל מועדי התיישנות במדינה הזרה, שלא תמיד דומים לאלה שבישראל. לכן, כשמדובר בפגיעה משמעותית, כדאי להתייעץ מוקדם, עוד לפני שחוזרים ארצה ולפני שחותמים על מסמך כלשהו שמגישים לכם בחו"ל, למשל טופס סילוק של חברת ביטוח מקומית.

 

שאלות ותשובות

נפגעתי בנסיעת עבודה לחו"ל. ביטוח לאומי יכיר בזה כתאונת עבודה?

כן, אם אתם ומעסיקכם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, ואם הפגיעה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. פגיעה אצל הלקוח, בפגישה או בנסיעה מהמלון לאתר העבודה מוכרת בדרך כלל. פגיעה בטיול פרטי בזמן החופשי בדרך כלל לא.

מי משלם על הטיפול הרפואי שקיבלתי בחו"ל?

בחו"ל ביטוח לאומי לא נותן טיפול ישיר, אבל הוא רשאי להשתתף בהוצאות עד הסכום שהטיפול היה עולה בישראל. את היתרה מכסה בדרך כלל ביטוח הנסיעות של המעסיק. אחרי החזרה, הטיפול ממשיך דרך קופת החולים. שמרו את כל הקבלות והמסמכים הרפואיים.

אני עובד עצמאי ונפגעתי בעבודה בחו"ל. אני מבוטח?

כן, בתנאים. צריך להוכיח שנפגעתם תוך כדי העיסוק שבו עסקתם לפני היציאה ושההכנות נעשו בישראל, והפגיעה צריכה לקרות תוך שישה חודשים מהיציאה, אלא אם ביטוח לאומי הסכים לתקופה ארוכה יותר. פגיעה בטיסה לחו"ל מוכרת אם הייתם צריכים לעבוד בשלושת הימים הראשונים אחרי ההגעה, ובטיסה חזרה אם עבדתם בפועל בשלושת הימים האחרונים לפני היציאה.

הועברתי לעבוד בחו"ל לכמה שנים. אני עדיין מבוטח בישראל?

אם המעסיק ישראלי והחוזה נקשר בישראל, אתם מבוטחים בחמש השנים הראשונות. אחרי חמש שנים רצופות נדרש היתר, והמעסיק צריך לפנות לאגף נפגעי עבודה בביטוח לאומי. במדינת אמנה כדאי לוודא גם שהמעסיק הגיש בקשה להמשך הביטוח בישראל, ובמדינה שמחייבת ביטוח מקומי ביטוח לאומי משלים את ההפרש.

 

איך עורך דין עוזר אחרי פגיעה בנסיעת עבודה לחו"ל

בתיקים של פגיעה בחו"ל, רוב המחלוקות אינן רפואיות אלא עובדתיות: האם הפעולה שבה נפגעתם הייתה חלק מהשליחות, מי המעסיק לפי החוזה, האם במדינה הזרה יש ביטוח חובה שצריך לממש קודם, ומה נכלל בהוצאות הרפואיות שביטוח לאומי צריך להשתתף בהן. עורך דין יכול לבנות מראש את התשתית הראייתית, להגיש את התביעה בצורה שמסבירה את ההקשר של הנסיעה, לטפל בדחייה אם מגיעה, וללוות אתכם בוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי נכות. במקביל אפשר לבדוק אם יש מקום לתביעה נגד המעסיק או צד שלישי.

במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים עובדים שנפגעו בנסיעות עבודה, בהתקנות, בתערוכות ובהצבות ארוכות בחו"ל, מהתביעה בביטוח לאומי ועד מיצוי הזכויות מכל הגורמים. שיחה עם עורך דין תאונות עבודה תעזור לבדוק מה מגיע לכם ומה כדאי לאסוף כבר עכשיו.

המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

נפגעתם בעבודה בחו"ל?

נבדוק אם אתם מבוטחים, נוכיח שהפגיעה קשורה לשליחות, ונדאג שתקבלו את מלוא הזכויות מביטוח לאומי ומכל גורם נוסף. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.

 

מקורות שצוטטו במאמר (6)

 

מילון מושגים

עובד בחוץ לארץ
עובד תושב ישראל שמעביד תושב ישראל מעסיק מחוץ לישראל לפי חוזה שנקשר בישראל. מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, ובשהייה של יותר מחמש שנים רצופות נדרש היתר.
גמלאות בעין
טיפול רפואי, אשפוז, תרופות ומכשירים שנפגע עבודה מקבל ישירות, בלי לשלם. עובד בחו"ל אינו זכאי להן כל עוד הוא שם, וביטוח לאומי רשאי רק להשתתף בהוצאות.
הפרש גמלאות
הסכום שביטוח לאומי משלים כשהעובד מקבל פיצוי מביטוח החובה של המדינה הזרה, עד גובה מה שהיה מגיע לו לפי החוק הישראלי.
אמנה לביטחון סוציאלי
הסכם בין ישראל למדינה אחרת שקובע באיזו מדינה משלמים דמי ביטוח ומונע כפל תשלום, גם לעובד שהמעסיק הציב במדינה השנייה.
מקום שבו העובד לן
לפי סעיף 80(1) לחוק, הדרך לעבודה מוגנת גם כשהיא מתחילה במקום לינה שאינו הבית, כמו מלון בנסיעת עבודה.
ביטוח נסיעות
פוליסה פרטית, לרוב של המעסיק, שמממנת טיפול רפואי וחילוץ בחו"ל. נפרדת מהזכויות בביטוח לאומי ואינה מחליפה את התביעה לדמי פגיעה.

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ