ריבית על איחור בתשלום תגמולי ביטוח: הצמדה, ריבית מיוחדת ופיצוי

תוכן עניינים
מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר
תוכן עניינים

30 ימים. זה פרק הזמן שחוק חוזה הביטוח נותן לחברת ביטוח לשלם תגמולי ביטוח מהיום שבו יש בידיה המידע והמסמכים הדרושים, ואת החלק שאינו שנוי במחלוקת היא צריכה לשלם תוך 30 ימים מהיום שבו הוגשה התביעה, גם אם הבירור על השאר עוד נמשך. בפועל, מבוטחים רבים מחכים חודשים ארוכים בלי תשובה ובלי כסף, ולא יודעים שהחוק לא משאיר את ההמתנה הזו בלי מחיר: כל תשלום מאוחר נושא הפרשי הצמדה וריבית, ובביטוחים האישיים, כמו ביטוח תאונות אישיות, ביטוח בריאות, ביטוח חיים וביטוח סיעודי, עיכוב של סכום שלא היה במחלוקת מחייב את בית המשפט לפסוק ריבית מיוחדת של עד פי עשרים. המדריך מסביר מתי בדיוק מתחיל כל שעון, מה חברת הביטוח רשאית לדרוש מכם ומה לא, אילו הודעות היא חייבת לשלוח לכם ובאילו מועדים לפי כללי רשות שוק ההון, איך מחושבת הריבית, ומה עושים כשהכסף לא מגיע.

עיקרי הדברים

  • ✓ שני מועדים בסעיף 27 – כל התגמולים: 30 ימים מהיום שהיו בידי חברת הביטוח המידע והמסמכים הדרושים. החלק שאינו שנוי במחלוקת בתום לב: 30 ימים מהגשת התביעה בכתב
  • ✓ הודעה בתוך 30 יום ועדכון כל 90 יום – לפי כללי רשות שוק ההון, החברה צריכה להודיע על תשלום, דחייה או המשך בירור, ואם הבירור נמשך, לעדכן בכתב לפחות כל 90 ימים
  • ✓ הצמדה וריבית על כל איחור – הפרשי הצמדה מיום מקרה הביטוח, וריבית צמודה מתום 30 ימים מהגשת התביעה. אסור לקבוע בפוליסה תנאי גרוע יותר
  • ✓ ריבית מיוחדת עד פי 20 – בביטוחים אישיים, עיכוב של סכום שלא היה במחלוקת בתום לב מחייב את בית המשפט לפסוק ריבית מיוחדת, ובביטוח סיעודי לרוב לא פחות מפי 10

על המועדים עצמם, על התירוצים הנפוצים לעיכוב ועל פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא, ראו את המדריך תוך כמה זמן חברת הביטוח צריכה לשלם. כאן נתמקד במה שקורה כשהמועד עובר: הצמדה, ריבית, ריבית מיוחדת ופיצוי.

שני שעונים בסעיף 27: מתי הכסף צריך להגיע

הכלל המרכזי נמצא בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו "המועד לתשלום תגמולי הביטוח". הוא קובע שתגמולי הביטוח "ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו", ומוסיף ש"תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה", ו"הם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים"[1]. כלומר, יש בסעיף שני שעונים שרצים במקביל:

  • השעון של התביעה כולה – מתחיל רק כשיש בידי חברת הביטוח את כל המידע והמסמכים הדרושים לבירור. כל עוד חסר מסמך שהיא רשאית לדרוש, השעון הזה עוד לא התחיל.
  • השעון של החלק שאינו במחלוקת – מתחיל ביום שבו נמסרה לחברה תביעה בכתב, בצירוף הודעה על מקרה הביטוח. אם ברור שמגיע לכם לפחות סכום מסוים, החברה לא יכולה לעכב אותו עד שתסיים לברר את המחלוקת על היתרה.

השעון השני הוא החשוב ביותר בפועל, ורוב המבוטחים לא מכירים אותו. נניח תביעה שבה החברה מכירה בכך שקרתה תאונה מכוסה, אבל חולקת על שיעור הנכות. את התגמול על השיעור שהחברה עצמה מכירה בו היא צריכה לשלם בתוך 30 ימים מהגשת התביעה, ולא לחכות לסוף הבירור על ההפרש. החוק גם מאפשר לתבוע את החלק הזה בנפרד, בלי לחכות להכרעה בכל השאר. תשלום כזה הוא חובה עצמאית של החברה, ואין לה זכות להתנות אותו בוויתור על היתרה; על הסכנה שבחתימה על כתב קבלה ושחרור תמורת תשלום חלקי כתבנו במדריך חברת הביטוח מסרבת לשלם.

שתי הערות על הנוסח. הראשונה: מדובר ב-30 ימים, ולא ב-30 ימי עסקים. החוק לא מוציא מהמניין שבתות, חגים או חופשות של עובדי החברה. השנייה: לפי סעיף 39 לחוק, אסור להתנות על סעיפים 27 ו-28 אלא לטובת המבוטח[1]. פוליסה שקובעת שהתשלום יבוצע "תוך 60 יום" או רק "לאחר השלמת הבירור" לא יכולה להאריך את המועד שבחוק. מאז תיקון בשנת 2020 החוק גם קובע שהתשלום יבוצע בהעברה בנקאית, אלא אם המבוטח בחר לקבל אותו בדרך אחרת (סעיף 27א), כך שגם "הצ'ק עוד לא נשלח" כבר אינו הסבר.

 

"המידע והמסמכים הדרושים": מה חברת הביטוח רשאית לדרוש

כיוון שהשעון של התביעה כולה תלוי במסמכים, השאלה מה נחשב "המידע והמסמכים הדרושים" היא לב העניין. סעיף 23 לחוק מחלק את החובות בין הצדדים. מצד אחד, משנמסרו לחברה הודעה על מקרה הביטוח ותביעה בכתב, "על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו". מצד שני, על המבוטח למסור לחברה, "תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך", את המידע והמסמכים הדרושים לבירור, ואם הם לא ברשותו, לעזור לחברה ככל שיוכל להשיג אותם[1]. מבוטח שלא מסר מסמך במועד לא מאבד בגלל זה את התביעה. לפי סעיף 24, החברה פטורה רק במידה שהאיחור באמת פגע ביכולתה לברר את החבות, ולא כשהאיחור היה מוצדק או לא הכביד על הבירור.

חוזר רשות שוק ההון "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור" (חוזר גופים מוסדיים 2016-9-9) מוסיף כללים שנועדו למנוע את התרגיל המוכר של "עוד מסמך אחד"[4]:

  • רשימה מראש – כשאדם פונה להגיש תביעה, החברה צריכה למסור לו בהקדם את מערכת הכללים שלה, מסמך שמפרט את הליך הבירור, ופירוט של המידע והמסמכים הנדרשים. רשימת המסמכים צריכה להיות מפורסמת גם באתר האינטרנט של החברה.
  • לא לדרוש את הבלתי אפשרי – החברה לא תדרוש מידע או מסמכים שתובע סביר לא יכול להשיג או לא רשאי לקבל, אלא אם יש לה יסוד ממשי להניח שהם בידיו.
  • אישור קבלה – על כל מסמך שהתקבל, החברה צריכה לשלוח הודעה בכתב שמציינת מה התקבל, מתי, ומה עוד חסר.
  • דרישות נוספות בזמן – אם התברר לחברה שדרוש לה מסמך נוסף, היא צריכה לדרוש אותו לא יאוחר מ-14 ימי עסקים מהיום שבו התברר לה הצורך.

המשמעות המעשית: שמרו העתק מכל מה ששלחתם ואת המועד שבו נשלח, ודרשו את אישור הקבלה. היום שבו החברה קיבלה את המסמך האחרון שהיא רשאית לדרוש הוא היום שממנו נספרים 30 הימים. אם החברה דרשה את הטופס שלה להגשת תביעה, השעון לפי החוזר מתחיל רק מקבלת הטופס, ולכן כדאי להגיש אותו מוקדם ככל האפשר, גם אם חלק מהמסמכים הרפואיים יגיעו מאוחר יותר.

 

לוחות הזמנים של רשות שוק ההון: הודעה בתוך 30 יום ועדכון כל 90 יום

החוק קובע מתי צריך לשלם. חוזר יישוב התביעות קובע מה החברה צריכה לומר לכם בדרך, ובאילו מועדים. הוא חל על חברות הביטוח בענפים שמעניינים את רוב המבוטחים הפרטיים: ביטוח חיים לגבי סיכוני אובדן כושר עבודה ומוות, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מחלות ואשפוז, ביטוח רכב רכוש, ביטוח דירה ועוד[4]. אלה עיקרי הכללים:

  • הודעה בתוך 30 ימים – בתוך 30 ימים מהיום שהיו בידי החברה כל המידע והמסמכים שדרשה, או עם התשלום, היא צריכה למסור הודעה בכתב: הודעת תשלום, הודעת תשלום חלקי, הודעת דחייה, הודעת פשרה, או הודעה על המשך בירור.
  • הודעת המשך בירור עם סיבות – אם החברה סבורה שדרוש לה עוד זמן, ההודעה צריכה לפרט את הסיבות לכך, וכל מידע או מסמך נוסף שהיא צריכה. "התיק בטיפול" אינו הודעה כזו.
  • עדכון לפחות כל 90 ימים – כל עוד לא נשלחה הכרעה, החברה צריכה למסור הודעת המשך בירור לפחות כל תשעים ימים. חריג אחד: אם לפי תנאי הפוליסה נקבע מועד עתידי להערכת הנזק, למשל בדיקת נכות אחרי התייצבות המצב, והמועד צוין בהודעה, החברה פטורה מעדכונים עד אז, אבל לא פחות מפעם בשנה.
  • מענה לפנייה בכתב – כל פנייה בכתב של מבוטח, לממונה על פניות הציבור בחברה או לכל גורם אחר בה, צריכה לקבל תשובה בכתב תוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-30 ימים.
  • העתקים – העתק הפוליסה יימסר בתוך 14 ימי עסקים מהבקשה, והעתקים של מסמכים שהמבוטח חתום עליהם או מסר לחברה, בתוך 21 ימי עסקים.

החוזר לא מאריך את המועד שבחוק. הודעת המשך בירור מאפשרת לחברה לעמוד בחובת העדכון, אבל אם כל המסמכים כבר אצלה, היא לא עוצרת את 30 הימים של סעיף 27, ולא את הריבית שמצטברת. החוזר גם מציין במפורש שאין בו כדי לגרוע מזכות המבוטח לתבוע ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א[4].

📌 מועדים מיוחדים לפי סוג הביטוח

  • אובדן כושר עבודה – לפי חוזר 2020-1-22, לא יאוחר מ-20 ימי עסקים מהודעת החברה על קבלת המסמכים, היא צריכה להודיע אם התביעה אושרה, נדחתה או שנדרשת בדיקה רפואית. התשלום הראשון מועבר בתוך 15 ימים מההודעה על האישור או מתום תקופת ההמתנה, המאוחר מביניהם, ואחר כך עד ה-9 בכל חודש בעבור החודש הקודם[5].
  • ביטוח סיעודי – אם המידע שבידי החברה מספיק, היא מכריעה בתוך 20 ימי עסקים. אם נדרשה הערכת תפקוד, ההכרעה צריכה להינתן לא יאוחר מ-15 ימי עסקים מקבלת תוצאות ההערכה[6].
  • תאונות אישיות – פוליסה שקובעת שאחוזי הנכות של ביטוח לאומי ישמשו גם לקביעת הנכות בה, לא תעכב את התשלום עד להחלטת ביטוח לאומי אם המבוטח מבקש זאת[6].
  • כל השאר – חלים 30 הימים של סעיף 27 וכללי החוזר הכללי. מועדים קצרים יותר שבפוליסה או במערכת הכללים של החברה מחייבים אותה.

 

הפרשי הצמדה וריבית: מה מתווסף לכל תשלום מאוחר

סעיף 28 לחוק קובע ש"על תגמולי הביטוח יתווספו הפרשי הצמדה, מיום קרות מקרה הביטוח, וריבית צמודה, מתום 30 ימים מיום מסירת התביעה", ושחלות לעניין זה הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה[1]. יש כאן שני רכיבים, וכדאי להבחין ביניהם:

  • הפרשי הצמדה – עדכון הסכום לפי מדד המחירים לצרכן. הם לא קנס, אלא שמירה על ערך הכסף, ולכן הם נספרים מיום מקרה הביטוח עצמו. אם התגמול חושב לפי ערכו במועד מאוחר יותר, למשל לפי מחירים של יום ההערכה, ההצמדה נספרת רק מאותו מועד (סעיף 28(ב)).
  • ריבית צמודה – ריבית על הסכום המוצמד. לפי לשון הסעיף, היא נספרת מתום 30 ימים מיום מסירת התביעה, ולא מהיום שבו הושלמו המסמכים.

הריבית הזו לא תלויה בשאלה אם החברה פעלה בתום לב. גם כשהייתה מחלוקת אמיתית והחברה שילמה רק אחרי פסק דין, הסכום שנפסק נושא הצמדה וריבית לפי הסעיף. ההבדל בין מחלוקת בתום לב לבין עיכוב סתם בא לידי ביטוי בריבית המיוחדת שבסעיף 28א, ולא כאן.

שיעור הריבית השתנה בשנים האחרונות. מאז 1 בינואר 2025, עם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שיעור "הריבית הצמודה" אינו קבוע עוד, אלא נקבע לכל רבעון לפי נוסחה שבתקנות: הריבית השקלית, שמחושבת לפי תשואות של אגרות חוב ולפי הריבית על אשראי בבנקים, בניכוי ציפיות האינפלציה[2][3]. החשב הכללי במשרד האוצר מפרסם את השיעורים בכל רבעון, וכשהשיעור משתנה, השיעור החדש חל מיום השינוי על הסכום שטרם שולם. לכן אי אפשר לנקוב בשיעור אחד שמתאים לכל תקופה, וחישוב מדויק נעשה לפי השיעורים שפורסמו לכל רבעון.

כדי שתוכלו לבדוק את החישוב, החוזר מחייב את החברה לפרט בהודעת התשלום, בין השאר, את סוג ההצמדה ושיטתה, את הריבית החלה ואת ההוראות שלפיהן חושבה, את הסכום שנוסף בגלל הפרשי הצמדה וריבית, את סכום התשלום שבפיגור, ואת המועד שבו היו בידי החברה כל המידע והמסמכים הדרושים[4]. הודעת תשלום שאין בה את הפרטים האלה, או שמציינת מועד השלמת מסמכים מאוחר מזה שאצלכם, היא סימן לבדוק את החשבון.

 

ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א: הסנקציה על עיכוב סכום שאינו במחלוקת

הריבית הרגילה מפצה על ערך הזמן של הכסף. סעיף 28א נועד להרתיע. לפי הסעיף, מבטח בביטוחים אישיים שלא שילם את תגמולי הביטוח "שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב" במועדים שקובע סעיף 27, "יחייבו בית המשפט" בתשלום ריבית מיוחדת "בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית הצמודה"[1]. ארבעה פרטים בסעיף קובעים את היקפו:

  • בביטוחים אישיים זו חובה – "ביטוחים אישיים" לפי הסעיף הם ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מפני מחלות ואשפוז, ביטוח רכב חובה ורכוש, וביטוח דירות ותכולתן, למעט ביטוח אחריות. בביטוחים האלה בית המשפט חייב לפסוק ריבית מיוחדת כשהתנאים מתקיימים, והוא קובע את שיעורה עד התקרה. בשאר הביטוחים, למשל ביטוח עסק, בית המשפט רק רשאי לעשות זאת.
  • בביטוח סיעודי יש רצפה – בביטוח סיעודי בית המשפט יחייב בריבית מיוחדת בשיעור שלא יפחת מפי עשרה מהריבית הצמודה, אלא אם החליט על שיעור נמוך יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
  • רק על מה שלא היה במחלוקת בתום לב – הסנקציה לא חלה על כל איחור. היא חלה על תגמולים שלא הייתה לגביהם מחלוקת אמיתית, או שהמחלוקת עליהם לא הייתה בתום לב. כשהחברה חלקה בתום לב על החבות או על הסכום, היא חייבת בהצמדה ובריבית הרגילה, אבל לא בריבית מיוחדת.
  • מתי ועל מה – הריבית המיוחדת מחושבת על התגמולים שעוכבו ועל הפרשי ההצמדה שלהם, מהמועד שבו היה צריך לשלם אותם ועד התשלום בפועל, והיא נוספת על הריבית שבסעיף 28.

מכאן שהשאלה אם הסכום שעוכב היה "שנוי במחלוקת בתום לב" היא שמכריעה אם תהיה ריבית מיוחדת, ולכן כדאי לתעד כל הודאה של החברה בחלק מהזכות. מכתב שבו החברה כותבת שהיא מכירה בנכות בשיעור מסוים, הודעת תשלום חלקי, חוות דעת של רופא מטעמה שקובעת שיעור כלשהו, או שיחה מתועדת עם נציג שאומר "על זה אין ויכוח", הם בדיוק הראיות שמראות שחלק מהתגמולים לא היה במחלוקת, ושהיה צריך לשלם אותו בתוך 30 ימים מהגשת התביעה. חשוב גם לדעת שריבית מיוחדת נפסקת בבית המשפט. היא לא משולמת מעצמה, ורשות שוק ההון לא פוסקת אותה בבירור תלונה.

 

מעבר לריבית: פיצויים על נזק שנגרם מהאיחור

לפעמים האיחור עצמו גורם נזק שהריבית לא מכסה. סעיף 28 קובע במפורש שאין בהוראותיו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה[1], ותשלום תגמולי הביטוח הוא החיוב העיקרי של המבטח לפי החוזה. לכן, כשאיחור בתשלום גרם לנזק נפרד, אפשר לבחון תביעה לפיצויים גם עליו. דווח על פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2012 שבו חויבה חברת ביטוח בפיצויים של כ-2 מיליון שקלים על אובדן רווחים של מסעדה, לאחר שנקבע כי העיכוב בתשלום החלק שלא היה במחלוקת תרם לסגירתה. זה מקרה חריג, ובתביעה כזו צריך להוכיח את הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו לבין האיחור.

במקביל, אפשר להגיש תלונה לממונה על פניות הציבור של חברת הביטוח, ואם התשובה לא מספקת, לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הרשות מבררת את התלונה מול החברה, ואם מצאה אותה מוצדקת היא רשאית להורות לחברה לתקן את הליקוי. תלונה כזו יכולה להזיז תיק תקוע, אבל היא לא תחליף לתביעה כשמדובר בסכום משמעותי.

 

לדוגמה: ארבעה חודשים של המתנה לתגמולי תאונות אישיות

נניח מורה בת 52, שמבוטחת בביטוח תאונות אישיות פרטי שכולל פיצוי קבוע על שברים ופיצוי על נכות צמיתה לפי אחוזי נכות. ב-15 בפברואר 2026 היא מחליקה במדרגות בבית, ושוברת את שורש כף היד. ב-2 במרץ היא מגישה תביעה בכתב, עם טופס התביעה של החברה, סיכום הביקור בחדר המיון וצילום הרנטגן. באמצע מרץ החברה מבקשת ממנה גם את סיכום המעקב באורתופדיה, והיא שולחת אותו ב-25 במרץ. מאז שקט. בסוף יוני, יותר מארבעה חודשים אחרי התביעה, היא עוד לא קיבלה שקל, ובשיחה טלפונית נאמר לה שהתיק "ממתין להשלמת הבירור הרפואי". מה מגיע לה, ומתי?

הפיצוי על השבר – כאן אין מחלוקת: יש תאונה, יש שבר מתועד בצילום, והפוליסה קובעת סכום קבוע. זה סכום שאינו שנוי במחלוקת, ולכן לפי סעיף 27 היה צריך לשלם אותו תוך 30 ימים מיום הגשת התביעה, כלומר עד 1 באפריל 2026. מאותו יום הוא בפיגור.

הנכות הצמיתה – כאן ההמתנה יכולה להיות לגיטימית. אם לפי תנאי הפוליסה אחוזי הנכות נקבעים רק אחרי שהמצב מתייצב, החברה רשאית לחכות, אבל היא לא רשאית לשתוק. בתוך 30 ימים מ-25 במרץ, היום שבו התקבל המסמך האחרון שנדרש, כלומר עד 24 באפריל, היא הייתה צריכה לשלוח הודעה בכתב, ואם היא ממשיכה לברר, הודעת המשך בירור שמפרטת למה, ומה עוד דרוש. אם בהודעה נקבע לפי הפוליסה מועד עתידי לבדיקת הנכות, היא פטורה מעדכונים עד אז. אחרת, עליה לעדכן לפחות כל 90 ימים. "ממתין להשלמת הבירור" בשיחת טלפון לא עומד באף אחת מהחובות האלה.

הריבית – על פיצוי השבר מגיעים הפרשי הצמדה מיום התאונה, 15 בפברואר, וריבית צמודה מתום 30 ימים מהגשת התביעה. ביטוח תאונות אישיות הוא "ביטוח אישי" לעניין סעיף 28א, ולכן אם העניין יגיע לבית המשפט, והוא ימצא שהפיצוי על השבר לא היה שנוי במחלוקת בתום לב, הוא חייב לפסוק עליו גם ריבית מיוחדת, מ-1 באפריל ועד יום התשלום.

מה היא עושה עכשיו? שולחת לחברה דרישה בכתב, בדואר אלקטרוני ובדואר רשום, שמפרטת את מועד הגשת התביעה ואת מועד מסירת המסמך האחרון, דורשת לשלם מיד את פיצוי השבר עם הפרשי הצמדה וריבית, ודורשת הודעה בכתב על מצב הבירור לגבי הנכות. אם בתוך 30 ימים לא מגיעה תשובה עניינית, היא פונה לממונה על פניות הציבור בחברה ולרשות שוק ההון, ושוקלת תביעה נפרדת על החלק שאינו במחלוקת. ההמתנה לתשובה לא עוצרת את מרוץ ההתיישנות, ולכן היא רושמת לעצמה גם את המועד האחרון להגשת תביעה לבית המשפט.

✅ מה עושים כשהתשלום מתעכב

  • מתעדים את המועדים – יום הגשת התביעה בכתב, ויום מסירת כל מסמך, עם אישורי הקבלה של החברה.
  • מפרידים את מה שלא במחלוקת – כותבים במפורש איזה חלק מהתגמולים החברה כבר הכירה בו, ודורשים לשלם אותו בנפרד בתוך 30 ימים מהגשת התביעה.
  • דורשים הודעה בכתב – הודעת תשלום, דחייה או המשך בירור עם סיבות. תשובה טלפונית לא מספיקה.
  • בודקים את הודעת התשלום – האם נוספו הפרשי הצמדה מיום מקרה הביטוח וריבית מתום 30 ימים מהגשת התביעה, ומה המועד שהחברה רשמה כמועד השלמת המסמכים.
  • מגישים תלונה – לממונה על פניות הציבור בחברה, שחייב להשיב בתוך 30 ימים, ואחר כך לרשות שוק ההון.
  • לא מוותרים על הריבית – לא חותמים על מסמך שמוותר על ריבית או על יתרת התגמולים תמורת תשלום חלקי, בלי להתייעץ.

 

שאלות ותשובות

תוך כמה זמן חברת הביטוח חייבת לשלם את תגמולי הביטוח?

לפי סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי חברת הביטוח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותה. את התגמולים שאינם שנויים במחלוקת בתום לב היא צריכה לשלם תוך 30 ימים מהיום שהוגשה לה תביעה בכתב, גם אם הבירור על היתרה עוד נמשך. אסור לקבוע בפוליסה מועד ארוך יותר.

חברת הביטוח לא עונה כבר חודשים. מה היא חייבת לעשות?

לפי חוזר יישוב התביעות של רשות שוק ההון, בתוך 30 ימים מקבלת כל המסמכים שדרשה, החברה צריכה למסור הודעה בכתב על תשלום, דחייה, פשרה או המשך בירור. הודעת המשך בירור צריכה לפרט את הסיבות ואת המסמכים החסרים, והיא צריכה להישלח לפחות כל 90 ימים עד ההכרעה. פנייה בכתב צריכה לקבל מענה בכתב תוך 30 ימים לכל המאוחר.

האם מגיעה לי ריבית אם חברת הביטוח שילמה באיחור?

כן. לפי סעיף 28, על תגמולי הביטוח מתווספים הפרשי הצמדה מיום מקרה הביטוח וריבית צמודה מתום 30 ימים מיום הגשת התביעה, גם אם הייתה מחלוקת בתום לב. אם החברה עיכבה סכום שלא היה במחלוקת בתום לב, בביטוחים אישיים בית המשפט חייב לפסוק גם ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א, עד פי 20 מהריבית הצמודה.

מה זו ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א, ומתי היא לא חלה?

זו ריבית נוספת שבית המשפט פוסק על תגמולים שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב ולא שולמו בזמן. בביטוח חיים, תאונות אישיות, בריאות, רכב ודירה היא חובה, בשיעור של עד פי 20 מהריבית הצמודה, ובביטוח סיעודי לרוב לא פחות מפי 10. היא לא חלה כשהחברה חלקה בתום לב על החבות או על הסכום, ואז מגיעות רק ההצמדה והריבית הרגילה.

 

איך עורך דין עוזר כשהתשלום תקוע

תיק שתקוע בחברת הביטוח הוא לא תמיד תיק שנדחה, ולפעמים דווקא בגלל זה הוא קשה יותר: אין מכתב לערער עליו, ואין החלטה לתקוף. העבודה מתחילה בבניית ציר זמנים מדויק: מתי הוגשה התביעה בכתב, אילו מסמכים נדרשו ומתי נמסרו, ואילו הודעות החברה שלחה או לא שלחה. מתוך הציר הזה אפשר לזהות איזה חלק מהתגמולים כבר אינו במחלוקת ומתי היה צריך לשלם אותו, לחשב את ההצמדה והריבית, ולהעריך אם יש בסיס לריבית מיוחדת. לעיתים דרישה מנומקת בכתב, שמציגה לחברה את החשבון הזה, מספיקה כדי שהתשלום יגיע. כשלא, מגישים תביעה, ואפשר לתבוע את החלק שאינו במחלוקת בנפרד. בתביעות אובדן כושר עבודה, שבהן הכסף אמור להגיע כל חודש, יש משמעות מיוחדת לכל חודש של עיכוב, ועל הזכאות עצמה כתבנו במאמר על אובדן כושר עבודה מלא.

במשרד בוים & תומא אנחנו מטפלים בתביעות ביטוח פרטי, בתביעות נזיקין ובתביעות מול ביטוח לאומי. המידע במאמר הוא כללי: תנאי הפוליסה שלכם, מערכת הכללים של חברת הביטוח והנסיבות של התביעה הם שקובעים את המועדים ואת הסכומים, ולכן כדאי לבדוק אותם בפוליסה עצמה ובהודעות שקיבלתם.

המאמר עודכן לאחרונה: 18.11.2026 ומשקף את סעיפים 23, 24, 27, 27א, 28, 28א ו-39 לחוק חוזה הביטוח, את חוק פסיקת ריבית והצמדה לאחר תיקון מס' 9 (בתוקף מ-1.1.2025) ואת התקנות שהותקנו מכוחו, את חוזר גופים מוסדיים 2016-9-9, את חוזר ביטוח 2020-1-22 ואת הוראות קודקס הרגולציה, שער 6 חלק 3. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקת הפוליסה הספציפית.

חברת הביטוח מעכבת את התשלום?

נבנה את ציר הזמנים של התביעה, נזהה מה כבר אינו במחלוקת, נחשב הצמדה, ריבית וריבית מיוחדת, ונפעל לכך שהכסף יגיע. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653, או דרך טופס יצירת הקשר.

 

מקורות שצוטטו במאמר (6)

 

מילון מושגים

תגמולי ביטוח
הכסף שחברת הביטוח חייבת לשלם לפי הפוליסה כשקרה מקרה הביטוח. סעיף 27 לחוק קובע את המועד לתשלומם.
סכום שאינו שנוי במחלוקת
החלק מהתגמולים שחברת הביטוח אינה חולקת עליו בתום לב. צריך לשלם אותו תוך 30 ימים מהגשת התביעה, וניתן לתבוע אותו בנפרד.
הפרשי הצמדה
עדכון של סכום לפי השינוי במדד המחירים לצרכן. בתגמולי ביטוח הם נספרים מיום מקרה הביטוח.
ריבית צמודה
ריבית שמתווספת לסכום המוצמד. מאז 1.1.2025 שיעורה נקבע לכל רבעון לפי נוסחה בתקנות ומתפרסם על ידי משרד האוצר.
ריבית מיוחדת
ריבית נוספת לפי סעיף 28א, עד פי 20 מהריבית הצמודה, על תגמולים שלא היו במחלוקת בתום לב ולא שולמו בזמן. בביטוחים אישיים בית המשפט חייב לפסוק אותה.
הודעת המשך בירור
הודעה בכתב שבה חברת הביטוח מסבירה למה היא צריכה זמן נוסף ומה עוד חסר לה. לפי כללי רשות שוק ההון היא נשלחת לפחות כל 90 ימים עד ההכרעה.
מערכת כללים
הכללים שכל חברת ביטוח קובעת לבירור תביעות לפי חוזר הרשות. הם חלק מתנאי הפוליסה, והמועדים בהם לא יכולים להיות ארוכים מאלה שבחוזר.

מאמרים נוספים
גזיר עיתון על תביעת ביטוח "הסנה"
הייתם מבוטחים ב"הסנה" – תבדקו את הפוליסה

קריסת חברת הביטוח "הסנה" לפני כ־25 שנה הביאה לכך שמבוטחיה נאלצו לעבור לחברות אחרות, דבר שגרם לחלקם לבעיות שנמשכות עד היום. פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל־אביב על ידי השופט גיא הימן נגד חברת הביטוח מנורה מבטחים חושף מקרה שכזה, שעלול להיות מנת חלקם של מבוטחים נוספים שרכשו ביטוח מנהלים בחברת "הסנה" ולאחר מכן הועברו לחברות אחרות.

קרא עוד »
תביעות ביטוח סיעודי
תביעות ביטוח סיעודי

מדובר בשפה, אשר לא תמיד ברורה ומובנת לכל האזרחים.
במרבית המקרים אנחנו סומכים על הסיסמאות השיווקיות ועל הבטחות שונות אשר לא תמיד עומדות במבחן המציאות.

קרא עוד »
אי ספיקת כליות- ביטוח לאומי, זכויות

תוחלת החיים עולה, ועקב כך, גדל אחוז האוכלוסיה הסובל ממחלות כרוניות ובהן אי ספיקת כליות.
אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות, מתמודדים עם בעיות רבות ואתגרים לא פשוטים שלא היו קיימים בעבר. רבים מהם אינם מודעים ואינם יודעים בבירור מה הם זכויותיהם ולאילו הטבות הם זכאים.

קרא עוד »
עורך דין פנסיה
עורך דין פנסיה – דיני ביטוח ופנסיה

פוליסה הינה חוזה משפטי מחייב בין מבטח למבוטח. קרן פנסיה מושתת על תקנון החל על הקרן אשר מסדיר את היחסים בין קרן הפנסיה לבין עמיתיה.
כאמור, הפוליסה שהינה חוזה מחייב אינה ניתנת לשינוי, לעומת קרן הפנסיה אשר תקנונה ניתן לשינוי על ידי הנהלת הקרן.
דיני הביטוח והפנסיה הינם מורכבים. לדוגמא: חוק חוזה הביטוח המסדיר את היחסים בין המבטח למבוטח, שייך למשפט הפרטי ורוב הוראותיו קוגנטיות.
חוק הפיקוח על עיסקי ביטוח, מפקח על הפעילות של חברות הביטוח וספקי הביטוח וקובע פרוצדורות מסויימות איך על המבטח לפעול. כמו כן, קובע דרכי פיקוח ואיך על המפקח על הביטוח לפעול.
יש לציין כי החוק לוקה בחסר ואינו מגן על מבוטחים במקרה שחברות הביטוח פושטות רגל.

קרא עוד »
חברת הביטוח מסרבת לשלם? המדריך להתמודדות עם דחיית תביעה

חברות הביטוח פעמים רבות מסרבות מסיבות שונות לשלם את דמי הביטוח. סיבות נפוצות לחוסר הסכמה של חברות הביטוח לשלם את דמי הביטוח הן למשל, טענת חברת הביטוח כי המבוטח לא עמד בתנאי הפוליסה שעליה חתמו הצדדים. טענה נוספת היא בטלות חוזה הפוליסה בשל חוסר תשלום מצד המבוטח, בשל בקשת המבוטח לבטל את החוזה או בשל פקיעת התוקף של החוזה. עוד טענה נפוצה היא כי המבוטח הסתיר מחברת הביטוח פרט חיוני, אשר יש בו להשפיע על עלויות הפוליסה. טענה נוספת שהופיעה בבתי משפט בעניין זה, היא כי המבוטח אשם באופן מלא או חלקי באירוע ולכן אין חברת הביטוח צריכה לשלם את מלוא/כל דמי הביטוח.

קרא עוד »
ייעוץ פנסיוני

הייעוץ הפנסיוני הוסדר בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) התשס ה-2005. מטרתו של חוק זה הינו לאפשר מתן ייעוץ בדבר האפשרויות ההשקעה במוצרים פנסיוניים (מוצרים של חברות ביטוח, קרנות פנסיה), כאשר הדגש הוא שאין לנותן הייעוץ כל זיקה ואינו מקבל כל תגמול מחברה אשר משווקת מוצר פנסיוני כלשהו. למעט, שכר טירחה ממקבל הייעוץ.

יועץ פנסיוני נדרש להחזיק ברישיון ייעוץ פנסיוני מטעם משרד האוצר זאת בתנאי שהוא בגיר, אזרח או תושב ישראלי, לא הורשע בעבירה, עמד בבחינות מקצועיות, והשלים תקופת התמחות כנדרש.
בנוסף, חשוב ביותר כי אותו יועץ פנסיוני יהיה בעל ניסיון והכרה עם שוק הביטוח והפנסיה.

בין שאר פעילויותיו, עסק עו ד אורי בוים בפיקוח, ניהול והדרכת סוכני ביטוח בחברות ביטוח מובילות. עו ד בוים עסק בהטמעת מערכי תנאים סוציאליים בארגונים ועסק רבות בהחדרת הנושא אצל סוכני וסוכנויות ביטוח. בהמשך, שימש עו ד בוים כמנכ ל משותף של תאגיד ביטוח (סוכנות) אשר עסקה בתחום הפנסיוני.

קרא עוד »
אובדן כושר עבודה

פיצוי כספי ב אובדן כושר עבודה

מה היא הגדרת אובדן כושר העבודה בפוליסה ?
האם די בכך שלא נוכל לעבוד על מנת לקבל את הפיצוי החודשי בגין אובדן כושר עבודה ?
מה הוא עיסוק סביר אחר ואיך בית המשפט מתייחס אליו ?
עצים רבים נגדעו בשל הנייר הרב שנצרך בשאלה מהו הדין באותו כסוי ביטוחי המגדיר כסוי במקרה של אובדן כושר עבודה .
תארו לעצמכם, שנים על גבי שנים, משלמים לקוחות רבים פרמיות לחברות הביטוח ומשהגיע מקרה הביטוח, נענו בשלילה וחברות הביטוח מאנו לשלם להם את הפיצוי ב אובדן כושר העבודה .

קרא עוד »
שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ