שבר באגן או בירך בעבודה: שיקום ארוך, החלפת מפרק ואחוזי נכות

"תוך חודשיים חוזרים לעבודה" הוא משפט שנפגעים רבים אומרים לעצמם, ולמעסיק, בימים הראשונים אחרי ניתוח בירך או באגן. הוא נשמע הגיוני: השבר קובע, הניתוח עבר, והפיזיותרפיסט כבר העמיד אתכם על הרגליים למחרת. אבל בשבר באגן, הליכה עם קביים או הליכון נמשכת לפי האקדמיה האמריקאית למנתחים אורתופדיים שישה עד שמונה שבועות או יותר, דריכה מלאה מותרת בדרך כלל רק אחרי כשלושה חודשים, והשרירים סביב האגן עשויים להזדקק לשנה שלמה כדי להתחזק. מול זה עומד לוח זמנים קשיח של ביטוח לאומי: דמי פגיעה משולמים לכל היותר 13 שבועות. מי שתכנן לפי "חודשיים" מגלה שהכסף נגמר לפני שהרגל חזרה לתפקד, ושהתביעה לנכות לא הוגשה בזמן. המדריך מסביר מה קורה בשבר בירך ובשבר באגן, איך עוברים מדמי פגיעה לנכות זמנית בלי חודשים ללא הכנסה, איך נקבעים האחוזים כשהוחלף מפרק הירך, ואילו זכויות נלוות נפתחות למי שהולך עם עזרים.

עיקרי הדברים

  • ✓ שיקום ארוך מדמי הפגיעה – דמי פגיעה משולמים עד 13 שבועות, ובשבר בירך או באגן ההחלמה נמשכת לרוב יותר, ולכן את התביעה לנכות מגישים עוד בזמן השיקום
  • ✓ נכות זמנית – דרגת נכות שאינה יציבה של 9% ומעלה מזכה בקצבה חודשית לתקופה שהוועדה קובעת, ומגשרת על הפער עד שהמצב מתייצב
  • ✓ החלפת מפרק ירך – אין בתקנות פריט נפרד להחלפת מפרק; האחוזים נקבעים לפי מה שהמפרק מאפשר בפועל, בפרט 48(1), ובאגן לפי פרט 46
  • ✓ זכויות נלוות – מכשירי עזר, הסעה לטיפולים, שיקום מקצועי, וקצבת ניידות במצבים מוגדרים, כמו מפרק מלאכותי עם סימני התרופפות

 

שבר בירך ושבר באגן: שתי פגיעות שונות

בשפה היומיומית "שבר בירך" ו"שבר באגן" נשמעים כמו אותו דבר, אבל מבחינה רפואית ומשפטית אלה שתי פגיעות נפרדות. שבר בירך הוא שבר בחלק העליון של עצם הירך, ה-femur, ממש מתחת למפרק. הוא יכול להיות בראש הירך, בצוואר הירך, באזור שמתחת לצוואר (האזור הבין-טרוכנטרי) או מעט נמוך יותר, בחלק העליון של גוף העצם. שברי צוואר הירך והשברים הבין-טרוכנטריים הם הנפוצים ביותר[1]. אצל קשישים שבר כזה נגרם לא פעם ממעידה קלה, אבל אצל אנשים בגיל העבודה הוא נגרם בדרך כלל מאירוע באנרגיה גבוהה, כמו נפילה מגובה או תאונת דרכים[1].

האגן, לעומת זאת, הוא טבעת של עצמות בבסיס עמוד השדרה, שדרכה עוברים כלי דם גדולים, עצבים, וחלקים ממערכת השתן, מהמעי וממערכת הרבייה. שברים באגן מהווים כ-3% מהשברים אצל מבוגרים, ורובם נגרמים מתאונת דרכים, מפגיעת מעיכה או מנפילה מגובה, למשל מסולם או מגג[2]. שבר יציב, שבו יש שבר אחד בטבעת והעצמות לא זזו, מטופל לא פעם בלי ניתוח. שבר לא יציב, עם שני שברים או יותר ותזוזה, דורש לרוב ניתוח ולעתים כמה ניתוחים[2].

לדוגמה, נניח אחראי משמרת בן 58 במפעל, שנפגע בזמן העבודה ואושפז עם שבר בצוואר הירך, שבר שבו שני חלקי העצם זזו זה מזה. בשבר כזה אספקת הדם לראש הירך נפגעת לא פעם, ולכן גם אם מקבעים את השבר בברגים, הוא עלול לא להתאחות, או שראש הירך יקרוס בהמשך בגלל נמק. מסיבה זו שבר בצוואר הירך עם תזוזה מטופל לעתים קרובות בהחלפת מפרק, וההחלפה המלאה נשקלת במיוחד אצל מטופלים פעילים[1]. אחראי המשמרת עבר החלפה מלאה של מפרק הירך. נחזור אליו לאורך המדריך.

לפני שמגיעים לאחוזים, שאלה אחת שעולה בגיל הזה: ביטוח לאומי עשוי לבדוק אם השבר נגרם בגלל עצם חלשה ולא בגלל האירוע בעבודה. החוק קובע שתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה נחשבת כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך[3]. נפילה ממדרגה, החלקה או מכה מחפץ הם גורם חיצוני שרואים בעין, ולכן תיאור מדויק של האירוע בטופס ובמיון הוא הבסיס של התיק.

 

למה "חודשיים" הוא לוח זמנים לא מציאותי

האופטימיות של הימים הראשונים מובנת. אחרי ניתוח בירך, רוב המטופלים יוצאים מהמיטה ומתחילים פיזיותרפיה כבר למחרת, ואחרי החלפת מפרק אפשר בדרך כלל לדרוך על הרגל במלוא המשקל מיד, אם אין סיבוכים[1]. אבל לעמוד ליד המיטה זה לא לעמוד שמונה שעות במשמרת, לעלות במדרגות בין קומות הייצור או לרוץ בין מכונות. כשהשבר קובע בברגים ולא הוחלף המפרק, הרופא קובע כמה מותר לדרוך, ולעתים יש הגבלה ממושכת[1]. חלק מהמטופלים צריכים תקופה במוסד שיקום לפני שהם חוזרים הביתה.

באגן התמונה ארוכה עוד יותר. בשבר יציב שמטופל בלי ניתוח, ההמלצה יכולה להיות קביים או הליכון עד שלושה חודשים. אחרי ניתוח, ההמלצה היא קביים או הליכון שישה עד שמונה שבועות או יותר, דריכה מלאה בדרך כלל רק אחרי כשלושה חודשים, ואחר כך לעתים מקל לתקופה נוספת. מי שנפגעו אצלו השרירים סביב האגן עלול לצלוע חודשים, והשרירים עשויים להזדקק לשנה כדי להתחזק. לצד זה, פגיעה בעצבים ובאיברים שבאגן יכולה להשאיר כאב, הגבלה בהליכה, בעיות בשליטה על סוגרים ופגיעה בתפקוד המיני[2].

המשמעות המעשית: גם כשהכול הולך כשורה, נפגע בשבר ירך או אגן שעובד בעבודה פיזית צריך להניח שהשיקום יימשך יותר מתקופת דמי הפגיעה, ולתכנן את התביעות בהתאם. בשבר בירך או באגן, תקופת דמי הפגיעה מסתיימת לרוב לפני שההחלמה מסתיימת, ולכן את התביעה לקביעת נכות מגישים עוד בזמן השיקום, ולא אחרי החזרה לעבודה.

 

91 ימים של דמי פגיעה, ומה קורה ביום ה-92

דמי פגיעה משולמים לנפגע שבגלל הפגיעה אינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, בתנאי שלא עבד בפועל ושהוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה. לפגיעה אחת משולמים דמי פגיעה לכל היותר בעד שלושה עשר שבועות, כלומר 91 ימים[3]. בעד יום הפגיעה עצמו משלם המעסיק את השכר[3]. השיעור הוא 75% מההכנסה, עד תקרה של 1,314.25 ₪ ליום החל מ-1.1.2026[4].

אחרי שתקופת דמי הפגיעה הסתיימה, מי שהגיש תביעה ונמצא נכה עבודה מקבל קצבה או מענק. כאן נמצאת הנקודה החשובה ביותר לשבר ארוך: החוק מבחין בין דרגת נכות יציבה לבין דרגה שאינה יציבה, כלומר זמנית. נכות יציבה של 20% ומעלה מזכה בקצבה, ונכות יציבה של 9% עד פחות מ-20% מזכה במענק חד פעמי. אבל נכות שאינה יציבה מזכה בקצבה חודשית כבר מ-9%[3]. במילים אחרות, בזמן שהירך או האגן עוד בשיקום, הוועדה הרפואית יכולה לקבוע נכות זמנית לתקופה מוגבלת, והקצבה הזמנית היא מה שמגשר בין סוף דמי הפגיעה לבין היום שבו המצב מתייצב.

הקצבה הזמנית לא מגיעה מעצמה. צריך להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, ולהגיע לוועדה עם מסמכים שמראים מה המצב כרגע: הגבלת דריכה, שימוש בעזרי הליכה, טווחי תנועה, ותוכנית הטיפול שנותרה. ככלל, תביעה לגמלת כסף מגישים בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה העילה[3], אבל בשבר ארוך אין סיבה לחכות: התביעה שמוגשת לקראת סוף 91 הימים מצמצמת את התקופה שבה אין הכנסה. על המעבר בין דמי פגיעה לנכות זמנית ועל ההכנה לוועדה הרחבנו במדריך המלא לזכויות בנכות זמנית.

✅ רשימת בדיקה: חודש לפני שנגמרים דמי הפגיעה

  • בדקו מתי בדיוק מסתיימים 13 השבועות, לפי הימים שבהם לא עבדתם בפועל
  • הגישו תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, בלי לחכות שהתשלום ייפסק
  • בקשו מהאורתופד סיכום עדכני: סוג השבר, סוג הניתוח, הגבלת הדריכה, עזרי ההליכה וטווחי התנועה בירך
  • צרפו את תוכנית השיקום שנותרה (פיזיותרפיה, הידרותרפיה, מוסד שיקום) והערכה מתי צפוי שינוי
  • תארו בכתב את העבודה שלכם: כמה שעות עמידה והליכה, מדרגות, הרמת משאות, כדי שיהיה ברור למה אתם עוד לא חוזרים
  • אם חזרתם לעבודה חלקית, שמרו תלושים ואישור מהמעסיק על ההיקף המופחת

 

אחוזי נכות בירך ובאגן: מה כתוב בתקנות

הוועדה הרפואית קובעת את הנכות לפי התוספת לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. לירך ולאגן יש כמה פרטים רלוונטיים, והבחירה ביניהם תלויה במה שנשאר אחרי השבר: הגבלה בתנועות המפרק, קיצור של הרגל, התאחות לקויה של העצם, או שינוי בצורת האגן[5].

הממצא פרט בתוספת אחוזי נכות
פרק הירך: הגבלה במתיחה (איבוד תנועה בזווית 0 עד 15 מעלות) 48(1)(ד) 15%
פרק הירך: הגבלה בכיפוף המפריעה לישיבה 48(1)(ה) 20%
פרק הירך: הגבלה בהטייה, בקירוב או בסיבוב של הגף 48(1)(ו) 20%
פרק הירך: הגבלה בינונית בכל התנועות 48(1)(ז) 30%
פרק הירך: קשיון נוח / קשיון לא נוח / מפרק נד 48(1)(ג), (ב), (א) 40% / 50% / 70%
התקצרות של רגל: 2 עד 3 ס"מ / 3 עד 5 ס"מ / 5 עד 7.5 ס"מ 47(5) 5% / 10% / 20%
חיבור גרוע של עצם הירך, בלי הגבלת תנועות במפרקים הסמוכים 47(2)(א) 10%
אי התאחות של עצם הירך, כשהגוף נתמך בעזרת מכשיר אורטופדי 47(1)(א) 50%
שינוי צורת האגן בלי השפעה על האיברים הפנימיים ובלי הגבלת תנועות 46(1) 0%
הפרדה של חיבור עצמות הערווה (Symphysiolysis) או תזוזה של מחצית האגן, עם נזק במפרק העצה-כסל והפרעות בעמידה או בהליכה 46(3) 25%

שלוש הערות לטבלה. הראשונה נוגעת לאגן: כשהשבר באגן השפיע על האיברים הפנימיים וגם הגביל תנועות, התקנות קובעות שהאחוזים נקבעים לפי ההפרעות באיברים הפנימיים, בתוספת האחוזים על הגבלת התנועות[5]. כלומר פגיעה בשלפוחית השתן, בעצבים או בתפקוד המיני אחרי שבר באגן נבחנת בנפרד, ולא נבלעת בתוך "שבר שהתאחה". לכן חשוב לספר לרופאים על תסמינים כאלה, גם כשלא נעים לדבר עליהם, ולוודא שהם מתועדים.

השנייה נוגעת לשקלול. כשיש כמה פגימות, האחוזים לא מתחברים כמו בחשבון רגיל: הגבוהה נספרת במלואה, והבאה מחושבת מתוך מה שנותר. אבל יש גם תקרה: כמה פגימות באותו מפרק לא יעלו על האחוזים של קשיון לא נוח של אותו מפרק, ובירך מדובר ב-50%[5]. השלישית: התקצרות של הרגל היא פגימה נפרדת מהגבלת התנועות. אחרי שבר בירך או אחרי החלפת מפרק, כדאי לבקש מדידה של אורך הרגליים, כי סנטימטרים בודדים יכולים להוסיף אחוזים.

 

החלפת מפרק ירך: אין "מחיר קבוע" בתקנות

אחת ההנחות הנפוצות היא שעצם החלפת מפרק הירך מזכה באחוז נכות קבוע. בתוספת לתקנות של נפגעי עבודה אין פריט נפרד ל"מצב אחרי החלפת מפרק ירך"[5]. הוועדה בודקת את המפרק המלאכותי כמו כל מפרק: מה טווח הכיפוף, המתיחה והסיבוב, האם יש צליעה, האם הרגל התקצרה. כשאין פריט שמתאים לליקוי, התקנות מורות לוועדה לקבוע את הנכות לפי פגימה דומה שמופיעה בתוספת, ואם גם זה לא אפשרי, לפי שיקול דעתה, בהתחשב במבחנים לאותו איבר ובהגבלה שנגרמה לנפגע[5].

יש לכך שתי השלכות. מצד אחד, החלפה שהצליחה מאוד, עם טווח תנועה כמעט מלא, עלולה להסתיים באחוזים נמוכים מהצפוי. מצד שני, מפרק מלאכותי מגביל לא פעם את מה שמותר לעשות איתו, גם כשהוא זז היטב: כריעה, הרמת משאות, טיפוס. על החלפת מפרק ירך אין בתקנות אחוז קבוע: הוועדה קובעת לפי מה שהמפרק מאפשר בפועל, ולכן הבדיקה של טווחי התנועה והתיאור של המגבלות ביום הוועדה הם שקובעים את התוצאה. בדוגמה של אחראי המשמרת, הבדיקה צריכה לכלול את כל כיווני התנועה בירך, מדידה של אורך הרגליים, ותיאור של ההגבלות שהאורתופד הורה עליהן, ולא רק את המשפט "החלמה טובה אחרי החלפת מפרק".

ומה אם המפרק לא הוחלף, והשבר קובע בברגים? כאן הסיכון שונה. בשבר בצוואר הירך עם תזוזה, גם כשהשבר מתאחה, עלול להתפתח נמק של ראש הירך, שמוביל לקריסה ולשחיקה של המפרק, ובמקרים אחרים השבר לא מתאחה כלל[1]. סיבוכים כאלה מתגלים לעתים חודשים ואפילו שנים אחרי הוועדה הראשונה.

⚠️ שימו לב: נמק בראש הירך אחרי הוועדה

אם נקבעה לכם נכות צמיתה והמצב החמיר, למשל התגלה נמק בראש הירך או שהמפרק המלאכותי התרופף, אפשר לבקש דיון מחדש. ככלל, הבקשה אפשרית כשעברו שישה חודשים מהקביעה האחרונה, גם אם היא נקבעה לתקופה קצובה, בצירוף אישור בכתב של רופא שהפגימה הוחמרה או שנתגלתה פגימה חדשה. ההחמרה צריכה להיות תוצאה של אותה פגיעה בעבודה[5]. ואם אתם לא מסכימים עם ההחלטה של הוועדה מלכתחילה, את הערר לוועדה לעררים מגישים בתוך 30 יום מהיום שבו נמסרה לכם ההחלטה[5]. על התזמון של בקשה להחמרה כשמגיעים להחלפת מפרק כתבנו גם במאמר על החלפת מפרק ברך בעקבות תאונת עבודה, והעקרונות דומים.

 

גיל 58 ועבודה פיזית: תקנה 15

אחראי משמרת בן 58 לא דומה לפקיד בן 30 עם אותה ירך. הוא עומד ומסתובב במפעל רוב המשמרת, עולה למדרגות ולגלריות, ולעתים נכנס בעצמו להרים או לפנות. החזרה לתפקיד הזה עם מפרק מלאכותי איננה מובנת מאליה, ובגיל הזה גם הסיכוי למצוא עבודה אחרת בשכר דומה נמוך יותר.

בשביל מצבים כאלה קיימת תקנה 15. היא מאפשרת לוועדה הרפואית להגדיל את הנכות היציבה עד מחצית, "בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע". הוועדה מתחשבת במקצוע כשלדעתה הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו, והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא זמנית בהכנסותיו. אם הנכות פחותה מ-20%, ההגדלה לא תעלה על 19%, וההגדלה חלה רק על הפגימות שנובעות מהפגיעה בעבודה[5].

נניח שהוועדה קבעה לאחראי המשמרת 20% בגלל הגבלה בכיפוף שמפריעה לישיבה, ועוד 5% בגלל התקצרות של 2.5 ס"מ ברגל. בשקלול זה 24%, כי ה-5% מחושבים מתוך ה-80% שנותרו (4%). אם הוועדה תשתכנע שהוא לא יכול לחזור לתפקידו ושהכנסתו ירדה ירידה ניכרת, תקנה 15 מאפשרת להגדיל את הנכות עד מחצית, כלומר עד 36%. בגיל מבוגר ובעבודה פיזית, תקנה 15 יכולה להיות שווה יותר מכל מעלה בבדיקת טווחי התנועה, ולכן צריך להוכיח לוועדה מה היה התפקיד ומה קרה להכנסה אחרי הפגיעה. ההוכחה נבנית ממסמכים: תיאור תפקיד, תלושי שכר מלפני הפגיעה ומאחריה, ומכתב של המעסיק על כך שהתפקיד הוחלף או צומצם.

 

הליכה עם עזרים, ניידות וזכויות נלוות

אחרי שבר בירך או באגן, רוב הנפגעים הולכים תקופה ארוכה עם קביים, הליכון או מקל. החוק קובע שנפגע עבודה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, ומגדיר "ריפוי" כך שהוא כולל גם אשפוז, תרופות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, לרבות אספקתם, תיקונם והחלפתם[3]. חלק משירותי הבריאות ניתנים דרך קופת החולים במסגרת סל הבריאות, ולכן כדאי לברר מראש, מול ביטוח לאומי ומול הקופה, מי מספק כל מכשיר. עוד זכות שכדאי להכיר: מי שזכאי לריפוי בשל פגיעה בעבודה, ביטוח לאומי אמור לדאוג להסעתו למקום הטיפול ובחזרה, או לשלם לו דמי נסיעה, במידה ובאופן שנקבעו בתקנות[3]. למי שלא יכול לנהוג אחרי ניתוח בירך ונוסע לפיזיותרפיה כמה פעמים בשבוע, זה לא פרט שולי.

קצבת ניידות היא מסלול אחר לגמרי. את אחוזי המוגבלות בניידות קובעת ועדה רפואית של משרד הבריאות, לפי רשימה סגורה של ליקויים ברגליים, וביטוח לאומי משלם לפי הקביעה[7]. ברשימה יש כמה פריטים שנוגעים לירך: קשיון מוחלט של מפרק הירך מזכה ב-80%; מפרק מדומה, כלומר שבר שלא התאחה, באזור צוואר הירך מזכה ב-50%; והגבלה קשה בתנועות הירך, עם כוויצה בכיפוף של יותר מ-30 מעלות ותנועתיות של פחות מ-20 מעלות, מזכה ב-50%. לגבי החלפת מפרק, הרשימה קובעת 60% למצב אחרי החלפת מפרק אחד כשיש סימנים קליניים או הדמייתיים להתרופפות המפרק, 50% אחרי החלפה חוזרת של מפרק אחד, ו-70% אחרי החלפת שני מפרקים[6]. מכאן עולה שהחלפת מפרק ירך אחת שמתפקדת היטב, בלי סימני התרופפות, אינה מופיעה ברשימה בפני עצמה.

נקודה נוספת חשובה במיוחד בשבר שעוד מחלים: לפי ביטוח לאומי, אי אפשר לקבל הטבות בניידות אם נקבעו אחוזי מוגבלות בניידות זמניים[7]. בניידות, בשונה מנכות מעבודה, קביעה זמנית לא פותחת הטבות, ולכן מי שעוד בשיקום של ירך או אגן צריך לשקול מתי להגיש את הבקשה לוועדה של משרד הבריאות. ועוד מגבלה: ככלל, הזכאות להטבות בניידות נבחנת למי שעדיין לא הגיע לגיל הפרישה[7], ולכן לנפגע בן 58 הזמן משחק תפקיד. על הספים, על סוגי ההטבות ועל ההבדל בין בעל רכב לחסר רכב הרחבנו במדריך קצבת ניידות: מי זכאי, אחוזי מוגבלות בניידות וההטבות לרכב.

ולבסוף, שיקום מקצועי. כשברור שהחזרה לתפקיד הקודם לא אפשרית, החוק מזכה את נפגע העבודה גם בשיקום מקצועי[3], למשל הכשרה לתפקיד שאינו דורש עמידה ממושכת. זה גם נתון שהוועדה יכולה לשקול כשהיא בוחנת את תקנה 15.

 

שאלות ותשובות

כמה זמן משלם ביטוח לאומי דמי פגיעה על שבר בירך?

לכל היותר 13 שבועות, כלומר 91 ימים, בתנאי שלא עבדתם בפועל ונזקקתם לטיפול או לשיקום. השיעור הוא 75% מההכנסה, עד 1,314.25 ₪ ליום ב-2026. אם ההחלמה נמשכת יותר, צריך להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, ונכות זמנית של 9% ומעלה מזכה בקצבה.

כמה אחוזי נכות מקבלים על החלפת מפרק ירך?

אין בתקנות של נפגעי עבודה אחוז קבוע להחלפת מפרק ירך. הוועדה קובעת לפי ההגבלה בפועל בפרט 48(1), למשל 20% על הגבלה בכיפוף שמפריעה לישיבה או 30% על הגבלה בינונית בכל התנועות, ובנפרד לפי התקצרות של הרגל אם יש.

שבר באגן שהתאחה מזכה באחוזי נכות?

שינוי בצורת האגן בלי השפעה על האיברים הפנימיים ובלי הגבלת תנועות מזכה ב-0%. אם נשארה הפרדה בחיבור עצמות הערווה או תזוזה של מחצית האגן עם הפרעה בהליכה, הנכות היא 25%, ופגיעה באיברים הפנימיים או בעצבים נבחנת בנפרד.

אחרי החלפת מפרק ירך מגיעה קצבת ניידות?

לא אוטומטית. ברשימת הליקויים של הניידות, החלפת מפרק אחד מזכה ב-60% רק כשיש סימנים להתרופפות המפרק, וקביעה זמנית לא מזכה בהטבות. את האחוזים קובעת ועדה של משרד הבריאות, וככלל הזכאות נבחנת למי שעדיין לא הגיע לגיל הפרישה.

 

איך עורך דין עוזר בתיק של שבר בירך או באגן

בשבר בירך או באגן, הכסף הולך לאיבוד לא פעם דווקא בזמן השיקום: דמי פגיעה שנגמרים בלי שהוגשה תביעה לנכות, ועדה שקובעת נכות צמיתה כשהמפרק עוד לא התייצב, או החלפת מפרק שנבדקת רק לפי המילים "החלמה טובה". מנגד, נפגע מבוגר בעבודה פיזית יכול לקבל הגדלה משמעותית לפי תקנה 15, אם יוכיח מה היה תפקידו ומה קרה להכנסתו.

במשרד בוים & תומא אנחנו בונים את לוח הזמנים של התביעות כבר בזמן האשפוז, מכינים את הנפגע לוועדה הרפואית עם בדיקה מלאה של טווחי התנועה ושל אורך הרגליים, ובודקים אם נפתחו זכויות נלוות כמו ניידות ושיקום מקצועי. ליווי של עורך דין תאונות עבודה מתחיל בשיחה אחת, שבה נבין מה קרה ומה כבר נקבע.

המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי או רפואי.

שבר בירך או באגן בעבודה ודמי הפגיעה עומדים להיגמר? כדאי לתכנן עכשיו

נבנה את המעבר מדמי פגיעה לנכות זמנית, נכין אתכם לוועדה הרפואית ונבדוק את הזכויות הנלוות. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.

 

מקורות שצוטטו במאמר (7)

 

מילון מושגים

שבר בצוואר הירך
שבר באזור הצר של עצם הירך, ממש מתחת לראש הירך. כשחלקי העצם זזו, אספקת הדם לראש הירך נפגעת לעתים, ולכן הוא מטופל לא פעם בהחלפת מפרק.
החלפת מפרק ירך (ארתרופלסטיקה)
ניתוח שבו מחליפים את ראש הירך, ובהחלפה מלאה גם את המכתש באגן, במפרק מלאכותי. בתקנות של נפגעי עבודה אין לו פריט נפרד, והנכות נקבעת לפי ההגבלה בפועל.
נמק של ראש הירך (AVN)
מות תאי עצם בראש הירך בגלל פגיעה באספקת הדם, שעלול להופיע גם אחרי שהשבר התאחה ולהוביל לקריסה ולשחיקה של המפרק.
נכות זמנית (דרגה שאינה יציבה)
דרגת נכות שהוועדה הרפואית קובעת לתקופה מוגבלת, כשהמצב עוד לא התייצב. נכות זמנית של 9% ומעלה מזכה בקצבה חודשית.
תקנה 14 (התאמה)
הוראה שלפיה ליקוי שאין לו פריט בתוספת נקבע לפי פגימה דומה, ואם אין כזו, לפי שיקול דעת הוועדה בהתחשב במבחנים לאותו איבר ובהגבלה שנגרמה.
מוגבלות בניידות
אחוז שקובעת ועדה רפואית של משרד הבריאות לפי רשימה סגורה של ליקויים ברגליים, ונפרד מאחוזי הנכות מעבודה. קביעה זמנית אינה מזכה בהטבות.

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ