על מנת לענות על השאלה, תחילה עלינו להבין מהי תאונת עבודה? המונח תאונה נלווית לעבודה ותנאי ההכרה בה מעוגנים בחוק הביטוח הלאומי. על פי החוק, תאונת עבודה היא תאונה אשר אירעה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. מחלה אשר התפתחה במהלך העבודה, יתכן ותוכר אף היא כתאונת עבודה, במידה והיא מופיעה ברשימה הנלווית לחוק.
מה קורה אם נפגעתי בתאונה נלווית לעבודה?
עד כאן, הקריטריונים די ברורים. אבל מה קורה אם נפגעתי בתאונה אשר אירעה בתקופת העבודה, אך באותה העת לא עסקתי בעבודה?
לדוגמא: תאונת דרכים בהפסקת צהריים עת שהייתי בדרכי להביא אוכל או תאונה אשר אירעה במהלך נופש חברה שהמעסיק הוציא את העובדים בזמן ועל חשבון ימי העבודה. התחום האפור הזה נקרא בשפה המשפטית "תאונה נלווית לעבודה".
מה קורה במצב שהתאונות לא תואמות בדיוק ללשון החוק?
כפי שידוע לכל, רוב החוקים הם בני מספר רב של שנים, ולא תמיד מסונכרנים עם המציאות היום יומית שלנו אנו, ואילו תאונות הן רבות ומגוונות, אשר לרוב לא תואמות בדיוק ללשון החוק המזכה כהכרה בתאונה כתאונת עבודה ואף בקבלת הפיצויים הכספיים. במקרים אלו, השופט בבית המשפט הוא זה שמפרש את החוק בהתאם לכל מקרה אשר מצריך בהירות ומכיל את פרשנותו על כל מקרה אשר מגיע לפתח דלתו.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בפס"ד אילוז מבחן דו-שלבי, אשר באמצעותו ניתן לדעת האם הפציעה אשר נגרמה לעובד במהלך העבודה מהווה "דבר נלווה לעבודה".
תחילה יש לבחון האם האירוע בו נטל העובד חלק עת שנפגע מהווה בכללותו פעילות הנלווית לעבודה. את התשובה לשאלה הזו יש לבחון לפי הזיקה של האירוע לעבודה, לדוגמא העניין שיש למעסיק בקיומו של האירוע ובתרומתו לעבודה. על מנת להוכיח את זיקת המעסיק בעניין האירוע, יש להוכיח מעורבותו ונוכחותו לקרות האירוע, למשל ע"י מימון האירוע, ארגון שלו וכיוצא בזאת.
כך למשל, נקבע בפסיקה כי פגיעה בעבודה עת שהעובד יצא להשתלמות מטעם העבודה אכן יכולה להיחשב כתאונת עבודה.
ומנגד, עובדת שיצאה גם היא להשתלמות בעבודה אך החליקה בחדר האמבטיה של המלון בו קוימה ההשתלמות לא זכתה להכרה בתאונתה כתאונת עבודה .
במידה והשלב הראשון מתקיים, ביהמ"ש יעבור לבחון את השלב השני; האם הפעילות הספציפית בה עסק העובד בעת שנפגע הייתה חלק אינטגרלי מהאירוע המוכר?
לאחר שהצלחנו להוכיח בשלב הראשון את מעורבותו/ זיקתו של המעסיק למאורע, בשלב השני ביהמ"ש יצטרך לבחון האם הפעילות ממנה נפגע העובד הינה חלק עיקרי ובסיסי בעבודתו.
פסק דין אשר ממחיש בצורה הטובה ביותר את בחינתו ויישומו של המבחן הדו- שלבי הינו פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מאוקטובר 23 .
במקרה המתואר בפסק הדין, עובד נפצע קשות בידו במהלך העבודה שלו כרתך במפעל ממכונת חיתוך, אך עת שעסק בתחביב אישי בצורת גילוף עץ, אשר אינו קשור במישרין לעבודתו.
הסוגייה אשר ביהמ"ש צריך לייתן דעתו והכריע לגבייה היא האם עובד אשר נפצע כאשר היה פיזית במקום העבודה, אך עת שעסק בעיסוק שאינו קשור כלל לעבודה יוכר כנפגע בתאונת עבודה?
בית המשפט מכריע בפסק דין המתואר לעיל על ידי בחינת ויישום המבחן הדו-שלבי על אותן נסיבות המקרה הספציפי, על ידי בחינת סוג הפעולה בה העובד נפגע וזיקתה לעבודה.
במקרה המתואר בפסק הדין, העובד היה מגיע לעבודה כחצי שעה קודם לכן על מנת להשתמש במכונת החיתוך אשר מצויה במפעל לרשות העובדים לשם גילוף בולי עץ.
בית המשפט בוחן בפסק דינו האם גילוף מוצרי עץ כתחביב פרטי בזמן העבודה ותוך שימוש בכלי העבודה אשר ניתנים לעובד כחלק מתפקידו מהווים פעולה אשר הינה חלק אינטגרלי מדרישות וצורכי העבודה, האם זהו הנוהג במקום העבודה, האם זה מקובל כי עובדים מתעסקים בעיסוקים פרטיים במהלך העבודה והאם ניתן אישור של המעסיק לביצוע התחביב.
לעניין הזיקה לעבודה, העובד הביא חומרי גלם פרטיים מסוג בולי עץ ובמשך 15 שנים עסק בגילוף לפני שעות העבודה הרשמיות אך בתוך המפעל, ואף הביא עדויות של עובדים אשר תמכו בעובדה כי כולם כולל המנהלים ידעו שזהו עיסוקו במהלך שהותו במפעל וכי כולם ראו את בולי העס הגדולים בארון האחסנה שלו אשר היה גלוי ונגיש לכל, ומשך מנהליו הכירו בתחביבו ואפשרו זאת.
המנהלים מנגד טענו כי לא ידעו על עיסוקו הפרטי של העובד בכותלי המפעל וכי גם עצם השימוש במכונות המפעל לא מהוות זיקה, שכן העובד התקין על המכונה רכיבים ייחודיים לשם ביצוע פעולת הגילוף.
מסקנה
בית המשפט קבע לעניין זה כי קשה לקבל את העובדה שמנהליו לא ידעו במשך 15 שנה על עיסוקו הפרטי, אך ידיעתם/ הסכמתם, על אף שמהווה משקל רב- אינה מכריעה את הכף במקרה דנן.
לעניין הפעולה בה עסק המערער עת פגיעתו, נקבע כי הינה חסרת זיקה למקום העבודה ולסוג העבודה, וכי תחביבו הפרטי מסוג גילוף בעץ כלל אינו קשור לתפקידו ולאופי עיסוקו כרתך במפעל.
על כן, בית המשפט קבע כי תאונה זו אינה תוכר כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי ואינה תזכה את העובד הנפגע בתגמולים.
