לדוגמה, עובדת בחברת תוכנה רשמה שלושה ימי חופשה באמצע השבוע. ביום השני היא מגיעה בכל זאת לכנס השנתי של החברה במלון בגליל, כי ההנהלה ביקשה שכל צוות המכירות יהיה שם. בערב, בפעילות רפטינג שהחברה הזמינה לכל המשתתפים, הסירה מתהפכת והיא שוברת את שורש כף היד. בטופס היא כותבת "כנס חברה", ובמשרד מישהו מעיר שהיא בכלל הייתה בחופשה. תאונת עבודה בחופשה נשמעת כמו סתירה, אבל ביטוח לאומי לא בודק אם סימנתם "חופשה" במערכת הנוכחות. הוא בודק אם התאונה קרתה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ובאירועים של החברה, השאלה היא אם האירוע עצמו היה חלק מיחסי העבודה ואם מה שעשיתם ברגע הפגיעה היה בתוך גבולותיו. המדריך עובר על המבחן שבתי הדין לעבודה פיתחו לאירועי חברה, נופש, ספורט והשתלמויות, ועל מה שקורה כשנפגעים בזמן חופשה או מחלה, בשביתה, בפעילות של ועד העובדים ובנסיעה לחו"ל מטעם העבודה.
עיקרי הדברים
- ✓ המבחן הוא הקשר לעבודה – "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" (סעיף 79), ולא סטטוס הנוכחות באותו יום
- ✓ אירועי חברה לא מופיעים בחוק – הם מוכרים לפי הלכת "פעולה נלווית לעבודה" של בית הדין הארצי לעבודה
- ✓ שני שלבים – האם האירוע נלווה לעבודה (מי יזם, ארגן ומימן), והאם הפעילות שבה נפגעתם הייתה חלק ממנו
- ✓ ועד עובדים – חבר ועד שנפגע במילוי תפקידו מוגן בסעיף 80(6), בתנאים שבתקנה 43א לתקנות
- ✓ שביתה ומילואים – בזמן שביתה אין עבודה, ולכן ככלל אין תאונת עבודה; פגיעה במילואים נבחנת מול משרד הביטחון
המבחן: קשר לעבודה, לא דיווח הנוכחות
חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו", ובעובד עצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו[1]. אלה שני תנאים: "תוך כדי" הוא שאלה של זמן ומסגרת, כלומר האם הייתם באותו רגע בעבודה או בפעילות מטעמה. "עקב" הוא הקשר הסיבתי, כלומר האם העבודה היא שהביאה אתכם למצב שבו נפגעתם. לעובד שכיר החוק מוסיף חזקה: תאונה שקרתה תוך כדי עבודה רואים אותה גם כתאונה עקב העבודה, "אם לא הוכח ההיפך"[1].
סעיף 80 לחוק מרחיב את ההגדרה לשבעה מצבים מוגדרים: הדרך לעבודה וממנה, הצלת גוף או רכוש, פגיעה בידי אדם אחר במקום העבודה, הפסקה של עד שלוש שעות, מקום תשלום השכר, מילוי תפקיד כחבר ועד עובדים, והדרך לבחינה מקצועית[1]. גם בעמוד ההסבר של ביטוח לאומי על פגיעה בעבודה מופיעה רשימה דומה, ובה עבודה מהבית ותקיפה[4]. מה שאין ברשימות האלה: כנס, נופש מאורגן, יום ספורט, השתלמות, חופשה, מחלה או שביתה. פגיעה באירוע של החברה לא מוכרת מכוח סעיף מפורש בחוק, אלא לפי הלכת "פעולה נלווית לעבודה" שפיתח בית הדין הארצי לעבודה.
על ההגדרה הכללית, סוגי הפגיעות ותנאי ההכרה הבסיסיים כתבנו במאמר מהי תאונת עבודה. כאן נתמקד במקרי הקצה: מצבים שבהם העובד לא נמצא בשגרת העבודה הרגילה, אבל הקשר לעבודה עדיין יכול להתקיים.
הדוגמה: הכנס באמצע ימי החופשה
נחזור לעובדת מהפתיחה. העובדה שהיא רשמה ימי חופשה לא סוגרת את הדלת, אבל גם לא פותחת אותה. מה שיקבע הוא התשובות לשאלות כמו אלה: מי ארגן את הכנס ומי שילם עליו. האם ההנהלה ביקשה, או לפחות עודדה, את ההשתתפות. האם הכנס כלל תוכן מקצועי, כמו הצגת יעדים ללקוחות או הדרכה על מוצר. והאם פעילות הרפטינג הייתה חלק מהתוכנית הרשמית של הכנס, לכל המשתתפים, או יציאה פרטית של כמה עובדים בזמן חופשי.
אם החברה הזמינה את הרפטינג, שילמה עליו והכניסה אותו ללו"ז, יש בסיס טוב לטעון שהפגיעה קרתה בתוך פעילות נלווית לעבודה. אם באותו ערב העובדת וחברה לעבודה החליטו לשכור קיאק על חשבונן, אחרי שהתוכנית הרשמית הסתיימה, הטענה חלשה בהרבה, גם אם כל זה קרה באותו מלון ובאותו סוף שבוע. וגם השאלה מה העובדת כתבה בטופס חשובה: "כנס חברה" זה נכון, אבל עדיף לתאר בדיוק איזה כנס, מי ארגן, ומה הייתה הפעילות שבה נפגעה.
אירוע חברה, נופש מאורגן וטיול: המבחן הדו-שלבי
בית הדין הארצי לעבודה בוחן פגיעה באירוע של מקום העבודה בשני שלבים. קודם בודקים אם האירוע כולו הוא "פעולה נלווית לעבודה". רק אם כן, בודקים אם הפעילות המסוימת שבה העובד נפגע הייתה חלק מהאירוע[7].
שלב ראשון: האם האירוע נלווה לעבודה
אירוע לא חייב לכלול השתלמות או תוכן מקצועי כדי להיחשב חלק מהעבודה. בעב"ל 468/03 חזן נ' המוסד לביטוח לאומי קבע בית הדין הארצי שגם אירוע נופש שהמעסיק מקיים לשמו, או אירוע שהדגש בו הוא גיבוש חברתי של העובדים, "יכול ויוכר כפעולה נלווית לעבודה". באותו מקרה עובדת עירייה נפגעה באירוע יום האישה שארגן ומימן ועד העובדים. העירייה קבעה שהיום ייחשב יום עבודה, סבסדה את ההשתתפות, וההרשמה תואמה מול המנהל הישיר, כשמי שלא השתתפה נדרשה להתייצב לעבודה. בית הדין קבע שוועד העובדים אינו פועל בנפרד מהמעסיק, והכיר באירוע כפעילות במסגרת העבודה[5].
הצד השני של המטבע מופיע בעב"ל 283/09 בס נ' המוסד לביטוח לאומי. נציגת שירות נפגעה ברגל בטיול מחלקתי שהעובדים ארגנו ומימנו בעצמם, אחרי שעות העבודה, בלי שכר על זמן הטיול ובלי לחץ להשתתף. בית הדין הארצי קבע ש"לא כל אירוע נופש ייחשב כפעולה נלווית לעבודה", ושהמעסיק צריך להיות "אקטיבי ומעורב בייזום ובארגון הפעילות, ומודע לה מראש ולא בדיעבד". גם העובדה שלמעסיק יש אינטרס כללי בגיבוש הצוות לא הספיקה, והתביעה נדחתה[6].
שלב שני: מה עשיתם ברגע הפגיעה
גם כשהאירוע מוכר, לא כל מה שקורה בו מוגן. בעב"ל 825/06 המוסד לביטוח לאומי נ' קיפרמן נפגעה עובדת שהשתתפה עם קבוצת הכדורסל של הסניף בתחרות ספורט ארצית של עובדי המוסד באילת. בית הדין הארצי קבע שתחרויות הספורט עצמן היו פעולה נלווית לעבודה, אבל העובדת נפגעה בשייט "בננה" בזמן חופשי, עם שובר שקיבלה מהמלון. בית הדין קבע ש"אין להרחיב את גבולותיה של תאונת העבודה אל מעבר לגבולות הסבירות", ושיש לבחון את גבולות האירוע ואת הפעילות שבמהלכה נפגע העובד. ערעור המוסד התקבל, והפגיעה לא הוכרה[7]. גם באירוע שמוכר כפעולה נלווית לעבודה, פגיעה בפעילות פרטית בזמן החופשי שבתוכו לא תוכר בדרך כלל.
חובה או רשות: האם השתתפות מרצון שוללת הכרה
לא. השתתפות מרצון לא שוללת הכרה, אבל היא שוקלת בתוך התמונה הכוללת. בפסקי הדין שתיארנו ההבדל לא נבע רק מהשאלה אם הייתה חובה להגיע, אלא ממכלול הסימנים: מי יזם, מי שילם, האם הזמן נחשב זמן עבודה, והאם ההנהלה ידעה מראש ועודדה. בעניין חזן, מי שלא השתתפה נדרשה להגיע לעבודה, וזה חיזק את הקשר[5]. בעניין בס, היעדר לחץ להשתתף היה אחד הנימוקים לדחייה[6]. גם בתי הדין האזוריים בוחנים לחץ לא פורמלי: עידוד חוזר של ההנהלה להגיע יכול להיחשב, גם כשאין חובה כתובה.
💡 הסימנים שמחזקים תביעה על פגיעה באירוע של החברה
- יוזמה וארגון – ההנהלה או משאבי אנוש יזמו ותכננו, ולא קבוצת עובדים לבד.
- מימון – המעסיק שילם או סבסד, כולל הסעות, לינה ופעילויות.
- זמן עבודה – היום נחשב יום עבודה, או שמי שלא הגיע נדרש לעבוד.
- ידיעה מראש – הזמנה רשמית, לו"ז, הרשמה דרך המנהל.
- אינטרס עסקי – תוכן מקצועי, לקוחות, או גיבוש של צוות שהחברה מבקשת לחזק.
- הפעילות שבה נפגעתם – מופיעה בתוכנית הרשמית, לכל המשתתפים, ולא נעשתה ביוזמה פרטית בזמן חופשי.
ספורט שהמעסיק מארגן
פעילות ספורט היא אחד המקרים הנפוצים של פעולה נלווית לעבודה. עניין קיפרמן מראה שתחרות ספורט של עובדים, שהמעסיק מקיים ומשתתף בה כגוף, יכולה להיחשב חלק מהעבודה[7]. אבל אותו מבחן חל גם כאן: יום ספורט שהחברה מארגנת בשעות העבודה, עם הסעה ומדריכים, עומד במבחן הרבה יותר בקלות ממשחק כדורגל שעובדים קבעו ביניהם בערב, ושכל אחד משלם עליו בעצמו.
במקרי ביניים, כמו משחק קבוע שהחברה משלמת על חלק ממנו, ההכרעה תלויה בעובדות. בפסק דין של בית דין אזורי שדווח השנה הוכר כפעילות נלווית משחק כדורגל שבועי של עובדי חברת הייטק, אחרי שהוכח שההנהלה מימנה, ארגנה, פרסמה ועודדה את העובדים להגיע כדי לחזק את הקשר בין המחלקות. מצד שני, שם הייתה דעת מיעוט, ומדובר בערכאה ראשונה. לכן, בפעילות ספורט קבועה, כדאי לשמור הודעות של ההנהלה, חשבוניות ורשימות משתתפים.
השתלמות, כנס מקצועי ונסיעה לחו"ל מטעם העבודה
השתלמות או כנס מקצועי שהמעסיק שולח אליהם הם המקרה הקל יחסית: התוכן קשור ישירות לעבודה, והמעסיק בדרך כלל יוזם, מממן ומאשר את ההיעדרות מהמשמרת הרגילה. פגיעה בהרצאה, בסדנה או בהסעה שהמעסיק ארגן נבחנת כמו פגיעה בעבודה. השאלה הקשה יותר היא מה קורה בזמן שבין המפגשים: ארוחה רשמית של הכנס תיחשב בדרך כלל חלק ממנו, בעוד שבילוי פרטי בערב, אחרי שהתוכנית הסתיימה, נבחן לפי אותו שלב שני של המבחן.
בנסיעה לחו"ל יש שתי שאלות נפרדות. הראשונה היא אם אתם מבוטחים בכלל בביטוח נפגעי עבודה בזמן העבודה מחוץ לישראל. לפי סעיף 76, עובד בחוץ לארץ מבוטח אם הוא ומעסיקו תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, ובמי ששוהה בחו"ל יותר מחמש שנים רצופות נדרש היתר מיוחד[2]. בנסיעת עבודה רגילה של עובד ישראלי, התנאי הזה מתקיים בדרך כלל. השאלה השנייה היא אותו מבחן של "תוך כדי ועקב": פגישות, תערוכות, ארוחות עבודה ונסיעות בין אתרים קשורים לעבודה, ואילו יום טיול פרטי שהוספתם על חשבונכם לא קשור. בית דין אזורי הכיר, למשל, בפגיעה ביציאה מארוחת ערב שהייתה חלק מסיור מקצועי בחו"ל, גם כשחלק מהעלות שולם על ידי הנוסע וגם כשבני זוג הצטרפו.
תאונה בזמן חופשה או מחלה: מתי היא מוכרת
פגיעה שקרתה בזמן חופשה, כשאתם עסוקים בעניינים פרטיים, אינה תאונת עבודה. זה נראה מובן מאליו, אבל ההפך גם נכון: ימי חופשה או ימי מחלה רשומים לא מבטלים את ההגנה כשאתם בפועל עושים משהו בשביל העבודה. מה שקובע הוא הפעולה עצמה, לא הסימון במערכת השכר.
נקראתם לעבודה מתוך החופשה
אם המנהל ביקש שתגיעו ליום אחד באמצע החופשה, להחליף עובד חולה או לסגור עסקה, ונפגעתם במשמרת, הפגיעה קרתה תוך כדי עבודה לכל דבר. גם הדרך מכוסה: סעיף 80(1) מכסה נסיעה לעבודה לא רק מהבית אלא גם "ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו"[1], כך שנסיעה מצימר או מבית מלון ישירות למקום העבודה, אחרי קריאה של המעסיק, יכולה להיכנס להגדרה. כשמקפיצים אתכם מהחופשה, שמרו את ההודעה או את המייל של הבקשה: זו הראיה הטובה ביותר שהייתם בדרך לעבודה ולא בטיול.
משימה של העבודה בזמן חופשה או מחלה
עובד בחופשת מחלה שהמנהל ביקש ממנו לקפוץ למשרד ולהחזיר מחשב נייד, או עובדת בחופשה שנסעה לבנק לבקשת המעסיק להפקיד צ'ק של החברה, ביצעו משימה של העבודה. פגיעה בזמן הביצוע תיבחן לפי אותו מבחן של "תוך כדי ועקב", והשאלה תהיה בעיקר עובדתית: האם הייתה בקשה של המעסיק, ומה בדיוק נעשה ברגע הפגיעה. מי שנפגע בבית בזמן שענה לשיחת עבודה מתוך החופשה עובר לשאלות שתיארנו במאמר על תאונת עבודה בעבודה מהבית, ושם אין צורך לחזור עליהן.
הגעה למקום תשלום השכר
מקרה ישן שעדיין מופיע בחוק: סעיף 80(5) מכיר בתאונה של עובד "במקום שבו משתלם שכרו" או בדרך אליו[1], ותקנה 43א מוסיפה תנאי, שהמקום והזמן לגביית השכר נקבעו על ידי המעסיק מראש[3]. כיום רוב השכר מועבר לבנק, אבל עובד בחופשה או בשביתה שהמעסיק זימן אותו לאסוף תשלום במשרד נמצא בדיוק במצב הזה.
ועוד מקרה שנשאל לא פעם: שירות מילואים. פגיעה בזמן מילואים אינה נבחנת כתאונת עבודה בביטוח לאומי. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מכסה נכות של חייל שנגרמה מחבלה או ממחלה "בתקופת שירותו ועקב שירותו", והתביעה מוגשת לאגף השיקום במשרד הביטחון[8].
שביתה, הפגנה ופעילות של ועד העובדים
בחוק הביטוח הלאומי אין הוראה מיוחדת על שביתה. בזמן שביתה העובד לא מבצע עבודה עבור המעסיק, ולכן ככלל קשה לראות בפגיעה במשמרת מחאה, בהפגנה או בעצרת מול משרדי ההנהלה תאונה "תוך כדי עבודתו". שני מצבים שונים: עובד שאינו שובת וממשיך לעבוד, למשל במסגרת צוות מינימלי או צו ריתוק, מוגן כרגיל. ועובד שנפגע בדרכו לעבודה בזמן שביתה חלקית, כשהוא בדרך להתייצב למשמרת, נבחן לפי כללי הדרך הרגילים.
החריג המפורש בחוק נוגע לחברי ועד העובדים. סעיף 80(6) מכיר בתאונה של עובד "תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו", כולל הדרך לשם כך ובחזרה, בלי סטייה של ממש, "ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך"; חבר ועד של מושב עובדים נחשב לעניין זה כחבר ועד עובדים[1]. ביטוח לאומי מציג את זה כך: חבר ועד העובדים מוגן "בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד"[4].
התנאים עצמם נמצאים בתקנה 43א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). ככלל, התאונה צריכה לקרות בשעות העבודה, או אחריהן אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות. אבל בישיבות של ועד העובדים או של האיגוד המקצועי, ובימי עיון מטעם האיגוד המקצועי שקשורים לתפקיד בוועד, ההגנה חלה "גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר"[3]. שימו לב לשני גבולות. ההגנה של סעיף 80(6) היא לחברי הוועד בלבד, ולא לכל עובד שמשתתף בפעילות שהוועד ארגן. והיא חלה על מילוי התפקיד בוועד, כך שהשאלה אם השתתפות בהפגנה נחשבת מילוי תפקיד תיבחן לפי הנסיבות. אירוע רווחה שהוועד מארגן לכל העובדים, כמו בעניין חזן, נבחן לפי מבחן הפעולה הנלווית ולא לפי סעיף 80(6)[5].
⚠️ מצבים שבהם ההכרה בדרך כלל נדחית
- טיול שהעובדים ארגנו ומימנו לבד, אחרי שעות העבודה, בלי מעורבות של ההנהלה.
- פעילות פרטית בזמן חופשי בתוך אירוע מוכר, כמו אטרקציה שלא הייתה בתוכנית.
- מסיבה שנמשכה אחרי שהאירוע הרשמי הסתיים, במקום אחר וביוזמת העובדים.
- פגיעה בהפגנה או במשמרת מחאה של עובד שאינו חבר ועד, בזמן שביתה.
- פגיעה בזמן מילואים, שעוברת למסלול של משרד הביטחון ולא לביטוח לאומי.
הקשר הסיבתי: גם אם הייתם "בעבודה", הפגיעה צריכה לנבוע ממנה
גם כשהאירוע מוכר וגם כשהפעילות הייתה בתוכנית, נשאר התנאי של "עקב עבודתו". כאן עוזרת החזקה שבסעיף 83, שלפיה תאונה של עובד תוך כדי עבודה נחשבת גם עקב העבודה אם לא הוכח ההיפך. אבל לחזקה יש סייג: כשהפגיעה אינה תוצאה של גורם חיצוני שנראה לעין, למשל כאב שהופיע בלי מכה או נפילה, היא לא תוכר אם הוכח שהשפעת העבודה הייתה "פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים"[1]. נפילה מאופניים ביום ספורט היא גורם חיצוני ברור. אירוע לב בזמן ארוחת ערב בכנס יעורר שאלות על מצב רפואי קודם ועל השפעת האירוע, ויידרש בו בירור רפואי.
השאלה הסיבתית עולה גם כשהפגיעה נגרמת בידי אדם אחר, למשל ויכוח בין עובדים במסיבה של החברה. מה שייבדק הוא אם המחלוקת קשורה לעבודה או לעניין אישי שרק במקרה התפוצץ באירוע. וגם בהפסקות במהלך כנס ארוך, אם נפגעתם בארוחת הצהריים, רוב הכללים הם אלה שתיארנו במאמר על תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל.
איך מוכיחים: מה לאסוף מיד אחרי הפגיעה
במקרי קצה התביעה כמעט תמיד מוכרעת לפי עובדות, ורוב העובדות האלה נמצאות אצל המעסיק או בטלפון שלכם. לכן כדאי לאסוף אותן בימים הראשונים, לפני שהן נעלמות:
- ההזמנה לאירוע: מייל, הודעה בקבוצת העבודה, פרסום פנימי, וכל ניסוח שמעודד או מחייב השתתפות.
- התוכנית הרשמית: לו"ז הכנס או יום הכיף, עם הפעילות שבה נפגעתם.
- מי שילם: הזמנה של החברה מהספק, חשבונית, או אישור שההשתתפות סובסדה.
- הנוכחות: האם היום נרשם כיום עבודה, ומה נדרש ממי שלא הגיע.
- עדים: עובדים ומארגנים שראו את הפגיעה ויכולים לתאר מה הייתה הפעילות באותו רגע.
- תיעוד רפואי ראשון שמציין במפורש שהפגיעה קרתה באירוע של מקום העבודה, ולא רק "נפל בטיול".
התביעה עצמה מוגשת לביטוח לאומי כרגיל, והמועד הכללי לתביעה לגמלה הוא 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה[1]. בתיקים כאלה פקיד התביעות בודק בדרך כלל גם את גרסת המעסיק, ותשובה שלו שמתארת את האירוע כ"יוזמה פרטית של העובדים" יכולה להכריע את התיק. שווה לוודא מראש שהתיאור של משאבי האנוש תואם את המסמכים.
שאלות ותשובות
נפצעתי ביום כיף של החברה. זו תאונת עבודה?
זה תלוי בשני דברים. קודם, אם יום הכיף היה "פעולה נלווית לעבודה": מי יזם, מי ארגן ומימן, האם הוא נחשב יום עבודה, והאם ההנהלה עודדה השתתפות. בית הדין הארצי קבע שגם אירוע גיבוש בלי תוכן מקצועי יכול להיחשב כזה. שנית, אם הפעילות שבה נפגעתם הייתה חלק מהתוכנית הרשמית ולא פעילות פרטית בזמן חופשי.
הייתי בחופשה רשומה כשנקראתי לעבודה ונפגעתי. זה מוכר?
ככלל כן. ימי חופשה רשומים לא מבטלים את ההגנה כשבפועל עבדתם לבקשת המעסיק. גם הדרך לעבודה מכוסה, ולפי סעיף 80(1) היא יכולה להתחיל גם ממקום שבו לנתם ולא רק מהבית. כדאי לשמור את ההודעה שבה ביקשו מכם להגיע.
אם ההשתתפות באירוע הייתה מרצון, אין הכרה?
לא בהכרח. השתתפות מרצון היא רק אחד הסימנים. בתי הדין בוחנים את התמונה כולה: מעורבות המעסיק בייזום ובמימון, ידיעה מראש, האם הזמן נחשב זמן עבודה, ועידוד להשתתף. אירוע וולונטרי שהמעסיק ארגן ומימן יכול להיות מוכר, וטיול שהעובדים ארגנו לבד, אחרי שעות העבודה, בדרך כלל לא.
נפצעתי בהפגנה בזמן שביתה. ביטוח לאומי יכיר בזה?
ככלל לא, כי בזמן שביתה לא מתבצעת עבודה עבור המעסיק. החריג שבחוק הוא חבר ועד עובדים שנפגע תוך כדי מילוי תפקידו בוועד ועקב מילוי התפקיד, לפי סעיף 80(6) והתנאים בתקנה 43א. השאלה אם השתתפות של חבר ועד בהפגנה היא מילוי תפקיד נבחנת לפי הנסיבות, ולכן כדאי לבדוק אותה עם עורך דין.
איך עורך דין עוזר בתאונה באירוע חברה או בחופשה
בתיקים האלה הוויכוח הוא כמעט תמיד על העובדות, לא על הרפואה. עורך דין יעזור לבנות את התמונה המלאה של האירוע לפני שהיא מגיעה לפקיד התביעות: לאסוף את ההזמנות, החשבוניות והלו"ז, לגבות עדויות של מארגנים ועובדים, ולתאר את הפעילות שבה נפגעתם בצורה מדויקת שמתאימה למבחן הדו-שלבי. אם התביעה נדחתה, אותה עבודה עובדתית היא הבסיס לתביעה בבית הדין האזורי לעבודה.
במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעי עבודה גם במקרים שלא נראים כמו תאונת עבודה רגילה: כנסים, ימי גיבוש, נסיעות עבודה לחו"ל ופגיעות בזמן חופשה. אם נפגעתם באירוע של מקום העבודה, כדאי לבדוק את התיק לפני שמגישים, כי הדרך שבה מתוארת הפגיעה בתחילת הדרך משפיעה על כל ההמשך.
המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. הדוגמאות הן להמחשה בלבד, והתיאור של פסקי הדין מבוסס על תקצירים שפורסמו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
נפגעתם בכנס, ביום גיבוש או בזמן חופשה? נבדוק אם זו תאונת עבודה
נבחן את מעורבות המעסיק באירוע, נאסוף את הראיות ונגיש את התביעה לביטוח לאומי בצורה שמתאימה למבחן של בית הדין. פרטים על הליווי שלנו בעמוד עורך דין תאונות עבודה. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.
מקורות שצוטטו במאמר (8)
- [1] חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיפים 79, 80, 83 ו-296 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [2] חוק הביטוח הלאומי, סעיף 76 (עובד בחוץ לארץ) – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [3] תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, תקנה 43א – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 21
- [4] מהי פגיעה בעבודה? – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 21
- [5] עב"ל 468/03 תקווה חזן נ' המוסד לביטוח לאומי (בית הדין הארצי לעבודה, 11.8.2005) – תקציר פסק הדין, ביזפורטל · Source Score: 16
- [6] עב"ל 283/09 אורה בס נ' המוסד לביטוח לאומי (בית הדין הארצי לעבודה, 23.8.2009) – תקציר פסק הדין, ביזפורטל · Source Score: 16
- [7] עב"ל 825/06 המוסד לביטוח לאומי נ' עפרה קיפרמן (בית הדין הארצי לעבודה, 10.12.2007) – תקציר פסק הדין, ביזפורטל · Source Score: 16
- [8] חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], סעיף 1 – ויקיטקסט · Source Score: 22
מילון מושגים
שני התנאים של תאונת עבודה בסעיף 79: התאונה קרתה במסגרת העבודה, והעבודה היא שגרמה לה. לעובד שכיר יש חזקה שמקלה על הוכחת התנאי השני.
הלכה של בית הדין הארצי לעבודה, שלפיה פעילות שאינה עבודה במובן הצר, כמו אירוע חברה, נופש או ספורט, יכולה להיחשב חלק מהעבודה כשהיא משרתת את יחסי העבודה והמעסיק מעורב בה.
הדרך שבה בתי הדין בוחנים פגיעה באירוע: קודם אם האירוע כולו נלווה לעבודה, ואחר כך אם הפעילות שבה העובד נפגע הייתה בתוך גבולות האירוע.
סעיף 80 לחוק, שמונה שבעה מצבים שבהם רואים תאונה כתאונת עבודה גם מחוץ לעבודה הרגילה, למשל הדרך לעבודה, הפסקה ומילוי תפקיד בוועד העובדים.
עובד שנבחר לוועד במקום עבודתו. לפי סעיף 80(6) ותקנה 43א הוא מוגן כשהוא נפגע במילוי תפקידו בוועד, כולל בישיבות ובימי עיון של האיגוד המקצועי.
היחידה במשרד הביטחון שמטפלת בהכרה בנכות של חיילים, כולל חיילי מילואים, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).