מתנדב, סטודנט או מתמחה שנפגע: האם מבוטח בביטוח לאומי?

"מתנדב לא מבוטח בכלום" הוא אחד המשפטים שחוזרים הכי הרבה אחרי פגיעה בהתנדבות, בהתנסות מעשית או בסטאז'. ההיגיון נשמע משכנע: אין שכר, אין תלוש, אין מעסיק, אז ממי בדיוק אפשר לדרוש משהו? בפועל, חוק הביטוח הלאומי מכיר בשלושה מסלולים שונים לאנשים שעובדים בלי שכר או בשכר סמלי: פרק שלם שמבטח מתנדבים, הוראה מיוחדת שמבטחת אנשים בהכשרה מקצועית ובהכשרה מעשית, והכלל הרגיל, שלפיו מתמחה שמקבל שכר הוא פשוט עובד. מה שקובע הוא לא אם קיבלתם כסף, אלא באיזה מסלול אתם נמצאים והאם התקיימו התנאים שלו לפני הפגיעה. המדריך מסביר מי מבוטח, מה מגיע בכל מסלול, איך מחשבים את התשלום כשאין שכר, ואילו מסמכים כדאי לבדוק כבר היום.

עיקרי הדברים

  • ✓ מתנדב – מבוטח כמו נפגע עבודה, אם הופנה מראש בידי גוף מוסמך, פעל בלי שכר ולמטרה שיש בה תועלת ציבורית
  • ✓ בלי הכנסה – התגמול למתנדב מחושב לפי הכנסת מינימום של 15,771 ₪ לרבעון (2026), גם אם לא עבד בכלל
  • ✓ סטודנט בהכשרה מעשית – מבוטח בזמן ההכשרה המעשית במקום מאושר, אבל דמי פגיעה ישולמו לו רק אם הפגיעה גרעה מהכנסתו
  • ✓ מתמחה בשכר – עובד לכל דבר, ומבוטח מהיום הראשון בלי שום רישום מיוחד

 

למה "אין שכר" לא אומר "אין ביטוח"

ביטוח נפגעי עבודה בנוי סביב העובד השכיר והעובד העצמאי, אבל סעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי מונה קבוצות נוספות של מבוטחים. אחת מהן היא "אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות"[1]. לצד זה, פרק י"ג לחוק, שכותרתו "תגמולים למתנדבים", קובע שמתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו הוראות פרק נפגעי העבודה "בשינויים המחויבים"[1]. ואת הגמלאות למתנדבים מממן אוצר המדינה, ולא המעסיק או הארגון.

כדי להבין מה מגיע לכם, צריך קודם לשייך את עצמכם למסלול הנכון:

מי נפגע המסלול התנאי המרכזי
מתנדב בארגון, ברשות מקומית, במד"א או בשירות לאומי ביטוח מתנדבים (פרק י"ג) הפניה מוקדמת מגוף מוסמך, בלי שכר
סטודנט או תלמיד בהכשרה מעשית, חניך מבוטח בהכשרה מקצועית (סעיף 75(א)(3)) מקום הכשרה מאושר, ככלל 8 שעות הכשרה מעשית בשבוע לפחות
מתמחה או סטאז'ר שמקבל שכר עובד רגיל יחסי עובד ומעביד

החלוקה הזו אינה עניין טכני. בכל מסלול יש תנאי סף אחר, דרך חישוב אחרת של התשלום, וגורם אחר שאמור לחתום על התביעה. נעבור עליהם אחד אחד.

 

מתנדב: מתי ההתנדבות מבוטחת

נניח שמתנדבת בארגון חסד מגיעה פעם בשבוע למרכז לוגיסטי, אורזת סלי מזון ומחלקת אותם לקשישים בשכונה. ביום חלוקה היא מרימה ארגז, מחליקה במדרגות של בניין וקורעת רצועה בברך. בתום כמה שבועות בגבס היא מגלה שלא תוכל לחזור לעבודה הרגילה שלה במשך חודשים. השאלה הראשונה שביטוח לאומי ישאל לא תהיה איך היא נפלה, אלא האם היא "מתנדב" כהגדרתו בחוק.

לפי סעיף 287, מתנדב הוא מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית או גוף ציבורי אחר שאישר השר[1]. מכאן ארבעה תנאים:

  • בלי שכר. החזר הוצאות אוכל, לינה ונסיעות שקשורות להתנדבות אינו נחשב שכר[5].
  • למען הזולת. פעולה שמיועדת כולה או בעיקרה למען בן משפחה, או בן משפחה של בן הזוג, לא תיחשב התנדבות[2]. מי שמסייע לאמו הקשישה אינו "מתנדב" לעניין הביטוח, גם אם הוא רשום בארגון.
  • מטרה שיש בה תועלת לאומית או ציבורית. התקנות מונות רשימה ארוכה: טיפול בקשישים, בנכים ובחולים, קידום משפחות, ילדים ונוער, קליטת עולים, טיפול בחיילים ובמשפחות שכולות, אבטחת מוסדות חינוך, איכות הסביבה ועוד[2]. ההגדרה כוללת גם ייזום, ארגון, מינהל וגיוס משאבים לאותה מטרה, כך שגם מתנדב שמארגן את החלוקה מאחורי הקלעים מכוסה.
  • הפניה מוקדמת מגוף מוסמך. זה התנאי שבו נופלים הכי הרבה תיקים, ועליו בהמשך.

גוף ציבורי מקבל אישור להפנות מתנדבים רק אם הוא פועל ללא כוונת רווח, מפעיל לפחות 250 מתנדבים בשנה, יש לו הנהלה של שלושה בוגרים לפחות ותקנון, והוא פעל באופן סדיר שישה חודשים לפחות לפני הבקשה[2]. ביטוח לאומי מפרסם באתר שלו את רשימת הגופים המאושרים, וכדאי לחפש בה את הארגון שלכם לפני שמתחילים. עמותה שאינה ברשימה, ואינה פועלת בהפניה של רשות מקומית או משרד ממשלתי, לא יכולה להפנות מתנדבים לביטוח הזה, גם אם היא עושה עבודה מצוינת. המתנדבים בה פשוט אינם מבוטחים במסלול הזה.

לצד המתנדב "הקלאסי", סעיף 287 מונה קבוצות נוספות שמבוטחות כמתנדבים: חבר מתנדב במגן דוד אדום, מתנדבים בארגוני עזרה ראשונה, הצלה וקבורה שאושרו, מתנדבי כבאות והצלה, מי שממלא חובת אבטחה לפי חוק בלי שכר, מתנדבים בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית ומשרתים בשירות אזרחי[1]. הוא כולל גם מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין, כמו מי שעצר לעזור לנפגעים בתאונת דרכים והסיע אותם לטיפול, ומי שפעל להצלת חיים או רכוש של אחר, כשהמוסד מכיר בפעולה לאחר מעשה[5].

⚠️ שימו לב: ההפניה צריכה להיות לפני, לא אחרי

החוק מדבר על "הפניה מוקדמת", וביטוח לאומי מבהיר שהגוף המפנה צריך למלא עבורכם "טופס הפניה למתנדב" לפני תחילת ההתנדבות, וממליץ לשמור העתק[5]. תוקף ההפניה הוא שנה אחת, ומתנדב שממשיך מעבר לכך צריך הפניה מחודשת[7]. מתנדבת ותיקה שההפניה שלה פגה לפני חצי שנה עלולה לגלות זאת רק כשהתביעה נדחית. לפי דף המידע של המוסד, בעקבות המלחמה הוקל הנוהל: רישום מראש אצל רכז המתנדבים בארגון, ברשות המקומית או במשרד הרווחה (שם, תעודת זהות, תאריך תחילה, טלפון וסוג ההתנדבות) מספיק כדי שהביטוח ייכנס לתוקף[7]. גם אז, המילה החשובה היא "מראש".

 

מה מגיע למתנדב שנפגע, ואיך מחשבים כשאין שכר

מתנדב שהוכר זכאי לאותן גמלאות שמקבל נפגע עבודה: טיפול רפואי בגין הפגיעה, דמי פגיעה בתקופת אי הכושר, ואם נשאר ליקוי, קביעת דרגת נכות מעבודה בוועדה רפואית, מענק או קצבה. אם המתנדב נהרג, בן הזוג והילדים זכאים לגמלאות תלויים[4]. ביטוח לאומי משלם דמי פגיעה על סמך תעודות רפואיות לתקופה של עד 91 ימים מיום הפגיעה, ומי שעדיין אינו כשיר אחרי התקופה הזו, או שנשאר לו ליקוי, מגיש תביעה לקביעת דרגת נכות[4].

יש גם הרחבה שלא קיימת אצל עובד רגיל: פגיעה בדרך למקום ההתנדבות או בחזרה ממנו מוכרת גם כשהמתנדב לא יצא מביתו ולא חזר אליו. החוק קובע זאת במפורש, בכפוף לשאר התנאים של תאונה בדרך[1]. מתנדב שנוסע ישר מהעבודה למועדונית שבה הוא מתנדב ונפגע בדרך, מכוסה.

החלק המפתיע הוא החישוב. אצל עובד, דמי הפגיעה הם 75% מהשכר ברבע השנה שלפני הפגיעה. למתנדב אין שכר מההתנדבות, ולכן החוק קובע "הכנסת מינימום": מחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש[1]. בשנת 2026 מדובר ב-15,771 ₪ לרבעון[6]. הכללים הם:

  • מתנדב שהיה שכיר או עצמאי לפני הפגיעה – התגמול מחושב לפי ההכנסה שלו ברבע השנה שקדם לפגיעה, אבל לא פחות מהכנסת המינימום[6].
  • מתנדב שלא עבד – סטודנטית, פנסיונר או עקרת בית: התגמול מחושב כאילו הכנסתו הייתה הכנסת המינימום[6].
  • מתנדב בגיל 14 עד 18 – לפי ההכנסה מעבודה או לפי הבסיס של מי שנמצא בהכשרה מקצועית, הגבוה מביניהם, עם הגדלה בגיל 18 ובגיל 21. מתנדב שנפגע לפני גיל 14 לא יקבל תגמולים בכסף עד שיגיע לגיל 14, אבל הזכאות שלו לריפוי, להחלמה ולשיקום נקבעת בלי קשר לגילו[6].

לפי חישוב שלנו, למתנדב שאינו עובד הכנסת המינימום מתורגמת לדמי פגיעה של כ-131 ₪ ליום (15,771 ₪ חלקי 90, כפול 75%). זה לא סכום גבוה, אבל הוא קיים, והוא משמש בסיס גם לקצבה או למענק אם תיקבע נכות. ובחזרה לדוגמה: אם המתנדבת מהארגון עובדת כמזכירה ומשתכרת 24,000 ₪ ברבעון, התגמול שלה יחושב לפי השכר הזה, ולא לפי המינימום. מתנדב שעובד במקביל מקבל תגמול לפי השכר שלו מהעבודה, אף שהפגיעה קרתה בהתנדבות. התגמולים מתעדכנים כמו קצבאות נפגעי עבודה, לפי השינוי בסכום הבסיסי[6].

 

סטודנט בהכשרה מעשית: מבוטח, אבל לא בכל שעה

סטודנטים לעבודה סוציאלית, לסיעוד, לחינוך, לריפוי בעיסוק ולמקצועות רבים אחרים מבלים חלק ניכר מהתואר בהתנסות מעשית: במחלקת רווחה, בבית חולים, בבית ספר או בארגון. הם לא מקבלים שכר, והם לא מתנדבים. המסלול שלהם הוא סעיף 75(א)(3): אדם המצוי בהכשרה מקצועית, במקום שאושר בתקנות[1].

תקנות נפגעי עבודה מאשרות, בין היתר, מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ו"מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע", וכן הכשרה לפי חוק החניכות או חוק עבודת הנוער[3]. כמעסיק של מי שנמצא בהכשרה רואים את מי שמשלם שכר למדריכים בהכשרה[3], ובפועל נותן ההכשרה הוא שמשלם את דמי הביטוח לענף נפגעי העבודה ומדווח לביטוח לאומי, אחת לרבעון, רשימה שמית של התלמידים[8]. גם המדריך שבית החולים הממשלתי הלל יפה מפרסם לסטודנטים מבהיר שסטודנט שלומד בארץ מבוטח בביטוח לאומי בתקופת ההכשרה, ושבית החולים עצמו בדרך כלל לא מבטח אותו[9].

הכיסוי, עם זאת, מוגבל. לפי תקנה 25א, הסטודנט מבוטח "תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני"[3]. רק מי שההכשרה המעשית שלו היא לפחות 75% מכל זמן ההכשרה באותה שנת לימודים, מבוטח גם בשיעורים העיוניים ובכל זמן שהותו במקום ההכשרה, ואז חלות עליו גם ההוראות בדבר פגיעה בדרך[3]. נניח שסטודנט שנה ג' לעבודה סוציאלית, שמתנסה יומיים בשבוע במחלקת רווחה, הותקף בידי פונה במהלך ביקור בית. זו פגיעה בהכשרה המעשית. אם אותו סטודנט נפל במדרגות של הפקולטה בדרך להרצאה, התמונה שונה, וסביר שהפגיעה לא תיכנס למסלול הזה.

ועוד הבדל חשוב, שרוב הסטודנטים לא מכירים: מבוטח בהכשרה מקצועית אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם הפגיעה גרעה מהכנסתו במשלח ידו. כך קובעת תקנה 29[3]. סטודנטית לסיעוד שנדקרה במחלקה ואינה עובדת בשום מקום אחר, לא תקבל תשלום על תקופת ההחלמה, אבל תהיה זכאית לטיפול רפואי ולקביעת נכות אם נשאר ליקוי. סטודנטית שעובדת במקביל במשמרות ערב בבית קפה, ולא יכלה לעבוד בגלל הפגיעה, כן תקבל דמי פגיעה, והחוק מוסיף שהחישוב ייעשה לפי ההכנסה הגבוהה מבין ההכנסה כעובדת לבין ההכנסה ששימשה בסיס לדמי הביטוח בהכשרה[1].

ומה עם סטודנט שלומד בחו"ל ומגיע לסבב קליני בבית חולים בישראל? לפי אותו מדריך, סטודנטים ממוסדות בחו"ל אינם מכוסים בביטוח לאומי לתאונות עבודה, ונדרשים להציג ביטוח אישי לפני הקליטה[9]. אם זה המצב שלכם, בדקו את הביטוח לפני היום הראשון.

 

מתמחה וסטאז'ר: כשיש שכר, יש עובד

מתמחה במשפטים, בראיית חשבון או בפסיכולוגיה שמקבל שכר הוא עובד של המשרד או הגוף שבו הוא מתמחה. הוא מבוטח בביטוח נפגעי עבודה כמו כל שכיר, מהיום הראשון, בלי טופס הפניה ובלי רישום מיוחד. דמי הפגיעה שלו יחושבו לפי השכר שקיבל, והמעסיק צריך לדווח על הפגיעה ולמלא את חלקו בתביעה. לא משנה שהשכר נמוך מהשכר של עובד ותיק, או שהתפקיד מוגדר "תקופת הכשרה".

המקרה המסובך הוא "סטאז' בלי שכר" בחברה פרטית, שאינו חלק מתוכנית לימודים מוכרת. כאן אין הוראה מיוחדת בחוק: זו לא התנדבות כהגדרתה, כי החברה אינה גוף מפנה מאושר והמטרה אינה ציבורית, וזו גם לא בהכרח הכשרה מקצועית במקום מאושר. מה שנשאר הוא השאלה הרגילה: האם בפועל התקיימו יחסי עובד ומעביד. בית הדין לעבודה בוחן את המהות ולא את הכותרת: האם הסטאז'ר עשה עבודה שהחברה הייתה משלמת עליה לעובד אחר, האם הוא השתלב בצוות, עבד בשעות קבועות וקיבל הוראות. על המבחנים האלה הרחבנו במאמר האם העובד הוא שכיר או עצמאי. אם התשובה חיובית, מדובר בעובד, והעובדה שלא שולם לו שכר היא בעיה של החברה, לא שלו.

ומי שבאמת נמצא בתוכנית לימודים, למשל סטודנט שמשובץ לסטאז' כחלק מהתואר, כדאי שיבדוק מול המוסד האקדמי האם השיבוץ מדווח לביטוח לאומי כהכשרה מעשית, ומה קובע הסכם ההכשרה לעניין הביטוח. במדריך של בית החולים שהוזכר נכתב, למשל, שמשתלמים בהכשרה מעשית מבוטחים בידי הגוף השולח, כפי שמופיע בהסכם ההכשרה[9].

 

חניכים, בני נוער ותלמידי תיכון

נער שלומד מקצוע במסגרת חוק החניכות, למשל במסלול שמשלב לימודים עם עבודה במוסך או בנגרייה, מבוטח לפי אותו סעיף 75(א)(3), וכמעסיק שלו רואים את המעסיק לפי חוק החניכות או חוק עבודת הנוער[3]. גם מי שנבחן בבחינת חניכות מבוטח, אבל רק בשעת הבחינה עצמה[1]. נער שעובד בחופשת הקיץ ומקבל שכר הוא פשוט עובד, כמו כל שכיר.

תלמיד בית ספר שנפגע בטיול, בהפסקה או בפעילות התנדבותית של בית הספר נמצא בדרך כלל במסלול אחר לגמרי: ביטוח תאונות אישיות שהרשות המקומית רוכשת לתלמידים. זה ביטוח פרטי עם פוליסה ותנאים משלו, ולא ביטוח לאומי. פירטנו עליו במאמר על ביטוח תאונות תלמידים. ואם אותו תלמיד התנדב דרך ארגון נוער שמופיע ברשימת הגופים המאושרים ובהפניה מוקדמת, ייתכן שיחול עליו גם ביטוח המתנדבים, עם כללי הגיל שתוארו למעלה.

 

איך מגישים תביעה בכל אחד מהמסלולים

בכל המסלולים התביעה מתחילה באותו טופס: תביעה לדמי פגיעה והכרה בפגיעה בעבודה, שעליו הרחבנו במדריך לטופס 211. ההבדל הוא בצד השני של הטופס. אצל מתמחה בשכר, המעסיק ממלא את החלק שלו. אצל מתנדב, ביטוח לאומי קובע שהגוף שהפנה אתכם להתנדבות צריך למלא ולחתום על התביעה, ולצרף את המסמכים הנדרשים[4]. אצל סטודנט בהכשרה, נותן ההכשרה הוא שנחשב למעסיק, ולכן כדאי לפנות לרכזת ההכשרה המעשית במוסד הלימודים כבר בימים הראשונים.

הטיפול הרפואי הראשון נעשה בהפניה מתאימה, וההחזרים על טיפולים בגין הפגיעה ניתנים דרך קופת החולים, עם אישור ההכרה מביטוח לאומי והקבלות[4]. את התביעה לגמלה צריך להגיש בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה העילה[1], ובכל זאת, כדאי לא לחכות: ככל שעובר זמן, קשה יותר להוכיח שההפניה הייתה בתוקף, שהפגיעה קרתה בשעות ההכשרה המעשית, או שהסטאז'ר עבד כמו עובד.

✅ צ'קליסט: מה לבדוק לפני ואחרי פגיעה

  • מתנדבים: האם הארגון מופיע ברשימת הגופים המאושרים, או שההתנדבות היא דרך רשות מקומית או משרד ממשלתי? האם יש לכם טופס הפניה או רישום מראש, ומתי הוא פג?
  • מתנדבים: האם ההתנדבות היא למען אנשים שאינם בני משפחתכם, ולמטרה שמופיעה ברשימת המטרות?
  • סטודנטים: כמה שעות הכשרה מעשית יש לכם בשבוע, והאם הפגיעה קרתה בזמן ההכשרה המעשית ובגללה?
  • סטודנטים: האם יש לכם הכנסה מעבודה נוספת? שמרו תלושים, כי רק פגיעה בהכנסה מזכה בדמי פגיעה.
  • מתמחים וסטאז'רים: האם יש חוזה, שכר, שעות קבועות או הוראות עבודה? שמרו כל מסמך כזה.
  • כולם: ספרו לרופא כבר בביקור הראשון איפה ובמה עסקתם בזמן הפגיעה, ובקשו שזה יירשם.

 

ומה עם הגוף שבו נפגעתם?

ביטוח לאומי משלם בלי לבדוק מי אשם. אבל אם המתנדבת מהדוגמה החליקה במדרגות בגלל רטיבות שלא סומנה, או שהסטודנט הותקף בביקור בית שאליו נשלח לבד למרות סיכון ידוע, ייתכן שיש גם תביעת נזיקין נגד מי שהתרשל: בעל המבנה, הארגון המארח או גורם שלישי. בתביעה כזו אפשר לדרוש רכיבים שביטוח לאומי לא משלם, כמו כאב וסבל, ומהפיצוי ינוכו הגמלאות. כשהנפגע הוא מתנדב, החוק קובע שפיצויים שהמוסד גובה מהמזיק בגין הגמלאות מועברים לאוצר המדינה[1], ומתנדב שתובע מזיק צריך להודיע על כך לביטוח לאומי.

הבחירה בין המסלולים אינה "או, או". במקרים רבים נכון לנהל את התביעה בביטוח לאומי ובמקביל לבדוק את התביעה נגד הגורם האחראי, כולל פוליסות ביטוח של הארגון או של מוסד הלימודים.

 

שאלות ותשובות

התנדבתי בעמותה ונפצעתי. מגיע לי משהו מביטוח לאומי?

כן, אם העמותה מוסמכת להפנות מתנדבים (מופיעה ברשימת הגופים המאושרים או פועלת דרך רשות מקומית או משרד ממשלתי), אם קיבלתם הפניה או רישום מראש, אם לא קיבלתם שכר ואם ההתנדבות הייתה למטרה ציבורית ולא למען בן משפחה. במקרה כזה מגיעים לכם טיפול רפואי, דמי פגיעה עד 91 ימים וקביעת נכות אם נשאר ליקוי.

אני לא עובד. לפי מה יחשבו את התשלום?

מתנדב שלא עבד לפני הפגיעה מקבל תגמול כאילו הייתה לו הכנסת מינימום, מחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש, שהיא 15,771 ₪ לרבעון בשנת 2026. מתנדב שעבד מקבל לפי ההכנסה שלו, אבל לא פחות מהמינימום הזה.

סטודנטית בהתנסות מעשית שנפגעה מקבלת דמי פגיעה?

היא מבוטחת אם ההכשרה מתקיימת במקום מאושר, ככלל 8 שעות הכשרה מעשית בשבוע לפחות, והפגיעה קרתה בהכשרה המעשית. אבל לפי תקנה 29, דמי פגיעה ישולמו לה רק אם הפגיעה גרעה מהכנסתה, למשל מעבודה נוספת. טיפול רפואי וקביעת נכות מגיעים לה בכל מקרה.

אני מתמחה במשרד עורכי דין ונפגעתי בדרך לבית המשפט. אני מבוטח?

כן. מתמחה שמקבל שכר הוא עובד לכל דבר, ומבוטח בביטוח נפגעי עבודה כמו כל שכיר, כולל בנסיעות מטעם העבודה. דמי הפגיעה מחושבים לפי השכר שלו, והמשרד צריך למלא את חלקו בתביעה.

 

איך עורך דין עוזר כשאין "מעסיק רגיל"

בתיקים של מתנדבים, סטודנטים וסטאז'רים, המאבק הוא כמעט תמיד על השאלה הראשונה: האם הנפגע בכלל מבוטח. צריך לאתר את טופס ההפניה או הרישום, להוכיח שהארגון מוסמך, להראות שהפגיעה קרתה בהכשרה המעשית ולא בהרצאה, או לבסס יחסי עובד ומעביד בסטאז' שהוגדר "התנדבותי". רק אחרי שהשאלה הזו נפתרת, מגיעים לוועדה הרפואית ולחישוב הכסף.

במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעים מכל המסלולים: מבדיקת המעמד והמסמכים, דרך התביעה לביטוח לאומי והוועדות הרפואיות, ועד תביעה נגד הגורם האחראי כשיש כזה. ליווי של עורך דין תאונות עבודה מתחיל בשיחה אחת, שבה נבין באיזה מסלול אתם נמצאים ומה מגיע לכם בו.

המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

נפגעתם בהתנדבות, בהכשרה מעשית או בסטאז'?

נבדוק באיזה מסלול אתם מבוטחים, את ההפניה ואת המסמכים, ונגיש את התביעה נכון מההתחלה. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.

 

מקורות שצוטטו במאמר (9)

 

מילון מושגים

מתנדב (לעניין ביטוח לאומי)
מי שפעל בלי שכר למען אחרים, למטרה שיש בה תועלת ציבורית, על פי הפניה מוקדמת של גוף מוסמך. בנוסף, קבוצות שהחוק מונה במפורש, כמו מתנדבי מד"א, כבאות ושירות לאומי.
הפניה מוקדמת
מסמך או רישום של הגוף המפנה, שנעשה לפני תחילת ההתנדבות. תוקפו שנה, ובלעדיו המתנדב עלול לא להיות מבוטח.
הכנסת מינימום למתנדב
מחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש, 15,771 ₪ לרבעון בשנת 2026. הבסיס לחישוב התגמול למתנדב שלא עבד או שהשתכר פחות מזה.
הכשרה מעשית
עבודה מעשית במקצוע הנלמד, במסגרת הכשרה מקצועית. במקום הכשרה שמעסיק אדם בהכשרה מעשית 8 שעות בשבוע לפחות, הלומד מבוטח בנפגעי עבודה בזמן ההכשרה המעשית.
גוף מפנה מאושר
גוף ציבורי ללא כוונת רווח שאושר להפנות מתנדבים, בין היתר כי הוא מפעיל 250 מתנדבים בשנה לפחות. הרשימה מתפרסמת באתר ביטוח לאומי.
דמי פגיעה
תשלום של ביטוח לאומי בתקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד בגלל הפגיעה, לכל היותר 91 ימים. מי שנמצא בהכשרה מקצועית זכאי להם רק אם הפגיעה גרעה מהכנסתו.

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ