שליח שנפגע בתאונה: תאונת עבודה, תאונת דרכים או שתיהן

לשליח שכיר של רשת פיצה ולשליח שעובד דרך אפליקציית משלוחים יש לא פעם אותו קטנוע, אותה קסדה ואותו מסלול בין המסעדה ללקוח. ביום שבו רכב פוגע בהם בצומת, מתברר שהזכויות שלהם לא זהות. השליח השכיר מבוטח בביטוח נפגעי עבודה מעצם העסקתו, בלי לעשות דבר. השליח שמוגדר "עצמאי" באפליקציה מבוטח רק אם נרשם בביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח, ואם לא, הוא עלול לגלות שאין לו דמי פגיעה בכלל. מה שמשותף לשניהם הוא המסלול השני: תאונה בכביש היא גם תאונת דרכים, והפיצוי עליה מגיע מביטוח החובה, בלי לבדוק מי אשם. המדריך מסביר איך המעמד התעסוקתי קובע את הזכויות מול ביטוח לאומי, מתי תאונה של שליח היא תאונת עבודה, ביטוח החובה של מי משלם, מה קורה עם אופניים חשמליים, ומה שולל פיצוי גם בלי אשם.

עיקרי הדברים

  • ✓ שליח שכיר – מבוטח בביטוח נפגעי עבודה מכוח העסקתו, והמעסיק נושא ב-12 הימים הראשונים של דמי הפגיעה
  • ✓ שליח עצמאי באפליקציה – זכאי לגמלה רק אם היה רשום בביטוח לאומי כעצמאי ביום הפגיעה, ו-12 ימי ההיעדרות הראשונים אינם משולמים
  • ✓ ביטוח החובה – שליח על קטנוע תובע את מבטח החובה של הקטנוע שעליו רכב, בלי קשר לשאלה מי אשם בתאונה
  • ✓ אופניים חשמליים – אינם "רכב מנועי" לפי פסיקת העליון: רוכב שנפגע מרכב מפוצה ממבטח הרכב, ובתאונה עצמית ככלל אין פלת"ד

 

שכיר או "שותף עצמאי": המעמד קובע את הזכויות בביטוח לאומי

נניח שליח משלוחי אוכל, שעובד חמישה ערבים בשבוע דרך אפליקציה על קטנוע 125 סמ"ק שלו. בהסכם שאישר באפליקציה הוא מוגדר "שותף" או "נותן שירות עצמאי", הוא מקבל תשלום לפי משלוח, ואין לו תלוש שכר. בערב גשום אחד, בדרך ללקוח, רכב פרטי שפונה שמאלה בצומת פוגע בו. הוא מפונה לבית החולים עם שבר ביד ובברך, ולא יוכל לעבוד כמה חודשים. השאלה הראשונה שתקבע מה יקבל מביטוח לאומי אינה מי אשם בתאונה, אלא מי הוא מבחינה משפטית: עובד או עובד עצמאי.

חוק הביטוח הלאומי מונה את המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה, ובראשם שתי קבוצות: עובד ועובד עצמאי[2]. ההבדל ביניהן נמצא בתנאים. שליח שכיר, של רשת מזון, של חברת שליחויות או של חנות, מבוטח מכוח העבודה עצמה. המעסיק אחראי לדווח עליו ולשלם בעדו דמי ביטוח, וגם אם לא עשה זאת, הזכות של העובד לגמלה נשמרת. כשהעובד נעדר בגלל הפגיעה יותר מ-12 ימים, ביטוח לאומי משלם לו דמי פגיעה מהיום שלמחרת הפגיעה, וגובה מהמעסיק את הסכום ששילם עבור 12 הימים הראשונים[3].

אצל שליח עצמאי התמונה אחרת. שליח שמוגדר עצמאי זכאי לגמלאות נפגעי עבודה רק אם ביום הפגיעה היה רשום בביטוח לאומי כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. זה התנאי שקובע סעיף 77 לחוק[2], וביטוח לאומי מוסיף באתר שלו שהזכאות לדמי פגיעה לעצמאי היא רק אם היה רשום ושילם את דמי הביטוח במועד[3]. גם כשהתנאים מתקיימים, דמי הפגיעה לעצמאי משולמים בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים, כך שבפגיעה קלה, של שבוע או שבועיים, הוא עלול שלא לקבל דבר. דמי הפגיעה עצמם הם 75% מההכנסה, ובשנת 2026 הם לא יעלו על 1,314.25 ₪ ליום[5], ולכל היותר ל-91 ימים. אצל עצמאי, ההכנסה שמשמשת בסיס היא ההכנסה שדווחה לביטוח לאומי, ולכן מי ששילם מקדמות נמוכות מההכנסה האמיתית יקבל דמי פגיעה נמוכים בהתאם.

חוב בדמי ביטוח אינו מוחק את הזכאות באופן אוטומטי. החוק מפחית גמלה רק כשביום הפגיעה יש פיגור של יותר מ-12 חודשים, ויש מנגנונים שמנטרלים חלק מהחוב. על המדרגות ועל הדרך להסדיר חוב כתבנו במדריך לעצמאי עם חוב לביטוח לאומי.

⚠️ שימו לב: שליח במשרה חלקית שלא נרשם כעצמאי

לא כל מי שעובד כפרילנסר הוא "עובד עצמאי" לפי חוק הביטוח הלאומי. ההגדרה בחוק דורשת שהאדם יעסוק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע, או שהכנסתו ממנו תגיע לפחות למחצית השכר הממוצע במשק, או שילוב של 12 שעות שבועיות והכנסה מינימלית שנקבעה בחוק[2]. סטודנט שעושה משלוחים כמה שעות בשבוע, ולא נרשם בביטוח לאומי, עלול לגלות אחרי תאונה שאינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה כלל. מי שעובד כשליח באופן קבוע ועדיין לא נרשם, כדאי שיסדיר את הרישום עכשיו, לפני שקורה משהו: הרישום אחרי הפגיעה לא מועיל לגביה.

 

הכותרת בחוזה לא סוגרת את השאלה

ההגדרה שהאפליקציה בוחרת, "שותף", "פרילנסר" או "נותן שירות", אינה מכריעה מי הוא עובד. בתי הדין לעבודה בוחנים את המהות: האם השליח משולב בארגון של החברה, מי שולט בעבודה ומפקח עליה, מי נושא בסיכון הכלכלי, ומידת התלות הכלכלית שלו בחברה. אף מבחן אינו מכריע לבדו: בית הדין שוקל את התמונה כולה, ובודק איך העבודה מתנהלת בפועל ולא רק מה כתוב בתנאי השימוש.

בעולם המשלוחים השאלה הזאת עדיין פתוחה. באוגוסט 2022 אישר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לנהל תובענה ייצוגית נגד חברת משלוחים גדולה (ת"צ 35327-08-20), וקבע שקיימת אפשרות סבירה שייקבע שהתקיימו בינה לבין השליחים יחסי עבודה. בית הדין הצביע על השליטה של החברה בעבודה דרך האפליקציה, על השילוב של השליחים בפעילות שלה ועל התלות הכלכלית שלהם. בספטמבר 2026 דווח על הסדר פשרה שהוגש לאישור בית הדין הארצי לעבודה, ולפיו השליחים ימשיכו לפעול כנותני שירות עצמאיים, לצד הבטחת שכר מינימום לשעת פעילות, השתתפות בהפקדה לפנסיה והרחבה של כיסוי ביטוחי למקרי פגיעה במשלוחים. ההסדר אינו מכריע בשאלה העקרונית.

המשמעות המעשית לשליח שנפגע היום: מול ביטוח לאומי, מי שרשום כעצמאי ייבחן ככלל כעצמאי, על כל התנאים שלמעלה. מי שסבור שהוא בעצם עובד יכול לטעון זאת, אבל זה מאבק משפטי שדורש ראיות, ובינתיים כדאי לוודא שהרישום כעצמאי תקין. ועוד דבר שכדאי לבדוק: חלק מהפלטפורמות מבטחות את השליחים בביטוח תאונות אישיות במהלך משלוח. זו זכות חוזית נפרדת, שכדאי לברר את תנאיה מיד אחרי התאונה.

 

מתי תאונה של שליח היא תאונת עבודה

אצל שליח, הנסיעה היא העבודה עצמה. תאונה בדרך מהמסעדה ללקוח, או מלקוח אחד למסעדה הבאה, קורית "תוך כדי עבודה ועקב עבודה", ואצל עצמאי "תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו"[2]. זה מקרה פשוט יחסית. המקרים שבהם ביטוח לאומי מערים קשיים הם אלה שבין המשלוחים: השליח מחובר לאפליקציה, אבל אין בידו הזמנה.

בדיוק במקרה כזה הכריע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה באפריל 2026. שליח עצמאי של אפליקציית משלוחים נפגע בתאונת קטנוע בערב, אחרי שסיים משלוח, כשהאפליקציה עדיין פעילה. ביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה שמדובר רק ב"זמינות", ושייתכן שעסק בענייניו הפרטיים. בית הדין קיבל את התביעה. בית הדין השווה המתנה להזמנה, כשהאפליקציה פתוחה, לכוננות של עובד שכיר, וקבע שתאונה בזמן הזה יכולה להיות תאונת עבודה. מה שהכריע היו הראיות: רישום בבית החולים שלפיו הפגיעה אירעה בעבודה, אישור של החברה שהשליח היה מחובר לפלטפורמה, ותיעוד המסלול שהראה שהוא נסע באזור בחיפוש אחר הזמנות.

הלקח הוא שאצל שליח, ההוכחה נמצאת בטלפון. היסטוריית ההזמנות, שעת החיבור והניתוק, מספר ההזמנה האחרונה והמסלול באפליקציה הם הראיות הכי חזקות לכך שהתאונה קרתה בעבודה. מנגד, סטייה של ממש לעניין פרטי, למשל נסיעה לביקור משפחתי באמצע משמרת, עלולה לנתק את הקשר לעבודה. תאונה בדרך מהבית לתחילת המשמרת, או בחזרה הביתה בסופה, נבחנת לפי הכללים של "תאונה בדרך", שעליהם כתבנו במאמר על תאונת דרכים בדרך לעבודה.

 

הצד של תאונת הדרכים: ביטוח החובה של מי?

במקביל לביטוח לאומי, תאונה בכביש היא תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). כאן כבר אין הבדל בין שכיר לעצמאי: הזכות לפיצוי אינה תלויה במעמד התעסוקתי, אלא בכלי הרכב שבו השליח השתמש. החוק קובע שבתאונה שבה מעורבים כמה כלי רכב, כל נוהג אחראי לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו[1]. בפועל, האחריות עוברת למבטח החובה של אותו כלי רכב.

המשמעות לשליח על קטנוע: שליח שנפגע על קטנוע תובע את מבטח החובה של הקטנוע שעליו רכב, גם כשהרכב השני הוא שגרם לתאונה. אם הקטנוע שייך לשליח, זה הביטוח שלו. אם הקטנוע שייך למעסיק, למשל רשת פיצה שמעמידה כלים לשליחים, זה ביטוח החובה של המעסיק. מי שחושש שהתביעה "תעלה לו בביטוח" צריך לדעת שהחוק כולל מנגנון פנימי: כשמעורבים בתאונה אופנוע או קטנוע ורכב אחר, מבטחי הרכב האחר מחזירים למבטחי האופנוע 75% מהפיצויים[1]. זו התחשבנות בין חברות הביטוח, שאינה פוגעת בזכות של הנפגע.

כך נראים התרחישים הנפוצים:

התרחיש ממי תובעים פיצוי בפלת"ד
שליח על קטנוע פרטי שלו, נפגע מרכב מבטח החובה של הקטנוע שלו
שליח על קטנוע של המעסיק מבטח החובה של הקטנוע, כלומר של המעסיק
החלקה עצמית על קטנוע, בלי רכב נוסף מבטח החובה של הקטנוע
שליח על אופניים חשמליים תקניים, נפגע מרכב מבטח החובה של הרכב שפגע
פגע וברח, או רכב פוגע ללא ביטוח ככלל, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית)[1], כשהשליח עצמו לא היה על רכב מנועי מבוטח

בשורה האחרונה יש דקות: שליח על קטנוע מבוטח ימשיך לתבוע את מבטח הקטנוע שלו גם כשהפוגע ברח, כי האחריות כלפיו נקבעת לפי כלי הרכב שבו נסע. קרנית נכנסת לתמונה כשאין מבטח שאפשר לתבוע, למשל כשהנפגע אינו נוסע ברכב מנועי והנהג הפוגע אינו ידוע.

 

אופניים חשמליים: הפער שרוב השליחים לא מכירים

חלק גדול מהשליחים בערים עובדים על אופניים חשמליים, ושם הכללים שונים. בשנת 2020 פסק בית המשפט העליון, ברוב של שניים נגד אחת, שאופניים חשמליים אינם "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. דעת המיעוט סברה שהמנוע הופך אותם לרכב מנועי, אבל ההכרעה נשארה בידי הרוב, ובית המשפט הותיר את שינוי ההסדר למחוקק.

לפסיקה הזאת שתי השלכות הפוכות על שליח. כשרכב פוגע בשליח על אופניים חשמליים, השליח נחשב נפגע שנמצא מחוץ לכלי הרכב, ותובע את מבטח החובה של הרכב שפגע בו, בלי צורך להוכיח אשמה. אבל בתאונה עצמית, למשל החלקה על מכסה ביוב בגשם או נפילה בגלל בור בכביש, אין רכב מנועי מעורב, ולכן ככלל אין פיצוי לפי פלת"ד. במצב כזה נשארים ביטוח לאומי, אם השליח מבוטח, ביטוח תאונות אישיות אם יש, ולעיתים תביעת נזיקין רגילה, למשל נגד הרשות שאחראית על הכביש או נגד מעסיק שסיפק אופניים לא תקינים. לגבי אופניים שעברו שינוי, כמו הסרת מגביל המהירות, המצב המשפטי מורכב יותר, וכדאי לבדוק אותו באופן פרטני.

 

קסדה, אשם ורישיון: מה כן שולל פיצוי

שליחים רבים חוששים שאם נסעו מהר, עקפו בין נתיבים או לא חבשו קסדה כראוי, הפיצוי יקטן. בפלת"ד זה לא כך. החוק קובע שהאחריות "מוחלטת ומלאה", בלי קשר לאשם של הנוהג או לאשם תורם של אחרים[1]. שליח שגרם לתאונה בעצמו זכאי לפיצוי ממבטח החובה של הקטנוע שלו, ואין הפחתה בגלל קסדה שלא נסגרה. גם ביטוח לאומי לא בודק מי אשם בתאונת עבודה.

מה שכן שולל פיצוי לפי פלת"ד הוא רשימה סגורה של מצבים בסעיף 7 לחוק. לשליחים, שניים מהם רלוונטיים במיוחד. הראשון: נהיגה בלי רישיון מתאים לאותו כלי רכב. מי שנוהג בקטנוע שדורש דרגת רישיון גבוהה מזו שיש לו, נחשב נוהג בלי רישיון, למעט רישיון שפקע רק בגלל אי תשלום אגרה. השני: נהיגה בלי ביטוח חובה, או כשהביטוח לא כיסה את השימוש ברכב[1]. לשליח שנהג בהיתר בקטנוע של המעסיק, ולא ידע ולא היה סביר שיידע שאין לו ביטוח, החוק פותח פתח לתבוע את קרנית. החריגים האלה חלים רק על הפלת"ד: הם אינם שוללים את הזכויות מביטוח לאומי, שנבחנות לפי הכללים שלו.

💡 טיפ מקצועי: שתי בדיקות של חמש דקות, לפני המשמרת הבאה

בדקו שדרגת רישיון הנהיגה שלכם מתאימה לנפח המנוע או להספק של הקטנוע שאתם עובדים איתו, ושפוליסת ביטוח החובה בתוקף ורשומה על הכלי הנכון. אם אתם עובדים על קטנוע של המעסיק, בקשו לראות את תעודת הביטוח. ואם אתם עובדים כעצמאים, היכנסו לאזור האישי באתר ביטוח לאומי ובדקו שאתם רשומים כעובדים עצמאיים ושאין פיגור ארוך בתשלומים. שלוש הבדיקות האלה הן ההבדל בין תיק שמתנהל כרגיל לבין תיק שנתקע בשאלות סף.

 

שתי התביעות יחד: הסדר, הניכוי ומה שלא תובעים

שליח שנפגע בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים זכאי לגמלאות מביטוח לאומי וגם לפיצוי לפי פלת"ד, אבל לא לפיצוי כפול. חוק הביטוח הלאומי קובע שכאשר בית משפט מחייב מבטח רכב לשלם פיצויים לנפגע שזכאי לגמלה, מפחיתים מהפיצויים את סכום הגמלה שביטוח לאומי חייב לשלם בשל אותו מקרה[2]. הנוסח מדבר על מה שביטוח לאומי "חייב לשלם", ולכן מי שוויתר על התביעה לביטוח לאומי עלול לגלות שמבטח החובה מנכה ממנו גמלאות שמעולם לא קיבל. מכאן הכלל המעשי: קודם מגישים לביטוח לאומי, ובמקביל מנהלים את תביעת הפלת"ד בהתחשב בניכוי. על הסדר ועל השיקולים הרחבנו במאמר תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים: את מי תובעים קודם.

ואת מי לא תובעים? בפלת"ד חל "ייחוד העילה": מי שיש לו זכות לפיצוי לפי החוק אינו יכול לתבוע בגין נזק הגוף לפי פקודת הנזיקין, למעט כשהתאונה נגרמה במתכוון[1]. בפועל, שליח שנפגע בתאונת דרכים לא יתבע את הנהג הפוגע באופן אישי, וגם לא את המעסיק או את האפליקציה ברשלנות, אלא את מבטח החובה. החריג הוא המצב שבו אין עילה לפי פלת"ד, כמו תאונה עצמית על אופניים חשמליים, ואז תביעת נזיקין אפשרית לפי הכללים הרגילים.

 

מה עושים בזירה ובימים הראשונים

הצעדים הכלליים אחרי תאונה ידועים, אבל אצל שליח יש כמה צעדים ייחודיים, שכדאי לעשות כבר בשעות הראשונות:

  • צילום מסך מהאפליקציה – ההזמנה הפעילה או האחרונה, שעת החיבור, והמסלול. אחרי ניתוק מהחשבון, או אם החשבון ייחסם, יהיה קשה יותר להשיג את המידע.
  • פרטי הרכב הפוגע – מספר רישוי, שם הנהג, תעודת זהות, ופרטי ביטוח החובה שלו. אם הנהג ברח, מספר הרישוי החלקי ועדים חשובים במיוחד.
  • דיווח למשטרה – בתאונה עם נפגעים כדאי לוודא שנפתח תיק או שנרשם דיווח, ולשמור את המספר.
  • לומר במיון שזו תאונה בעבודה – ולבקש שייכתב שהפגיעה אירעה במהלך משלוח. בהמשך יש לבקש "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", שהיא תנאי לתשלום דמי פגיעה[4].
  • דיווח לחברה – לשליח שכיר, למעסיק. לשליח באפליקציה, לתמיכה של הפלטפורמה, בכתב, כדי שיישאר תיעוד וכדי לברר את ביטוח התאונות האישיות.
  • לשמור את הקסדה, הבגדים והטלפון השבור – בלי לתקן את הקטנוע לפני שצולם, כי הנזק לכלי הרכב עוזר לשחזר את עוצמת הפגיעה.

התביעה לדמי פגיעה מוגשת לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, ותביעה לפי פלת"ד מתיישנת ככלל אחרי 7 שנים. אל תחכו לסוף התקופות: ככל שעובר הזמן, נתוני האפליקציה והעדים נעלמים.

 

שאלות ותשובות

אני שליח באפליקציה ולא נרשמתי כעצמאי. מגיע לי משהו מביטוח לאומי?

בביטוח נפגעי עבודה, תנאי לגמלה לעצמאי הוא שהיה רשום בביטוח לאומי כעובד עצמאי ביום הפגיעה, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. מי שלא נרשם צפוי לקבל דחייה, אלא אם יוכיח שהוא בעצם עובד של החברה. גם אז, הפיצוי לפי פלת"ד ממבטח החובה עומד לו בנפרד, כי הוא אינו תלוי במעמד התעסוקתי.

הרכב השני אשם בתאונה. למה אני תובע את ביטוח החובה של הקטנוע שלי?

כי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בתאונה בין כמה כלי רכב כל נוהג אחראי לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו, בלי קשר לאשם. בין חברות הביטוח יש התחשבנות: כשמעורבים קטנוע ורכב אחר, מבטחי הרכב האחר מחזירים 75% מהפיצויים למבטח הקטנוע.

נפלתי לבד מאופניים חשמליים בזמן משלוח. יש לי תביעת פלת"ד?

ככלל לא. לפי פסיקת בית המשפט העליון משנת 2020, אופניים חשמליים אינם רכב מנועי לפי חוק הפיצויים, ולכן בתאונה עצמית אין מבטח חובה לתבוע. התאונה עדיין יכולה להיות תאונת עבודה בביטוח לאומי, אם אתם מבוטחים, וכדאי לבדוק אם יש ביטוח תאונות אישיות או גורם רשלן אחר.

נפגעתי בזמן שחיכיתי להזמנה, בלי משלוח ביד. זו תאונת עבודה?

זה יכול להיות. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע באפריל 2026 שהמתנה להזמנה כשהאפליקציה פתוחה דומה לכוננות של עובד שכיר, והכיר בתאונה של שליח עצמאי בזמן כזה כתאונת עבודה. ההכרעה נשענה על ראיות: נתוני החיבור לאפליקציה, תיעוד המסלול והרישום הרפואי.

 

איך עורך דין עוזר לשליח שנפגע

בתיק של שליח יש בדרך כלל שלוש חזיתות במקביל: ההכרה בביטוח לאומי, שבה המעמד התעסוקתי והראיות מהאפליקציה הם לב העניין; תביעת הפלת"ד מול מבטח החובה, שבה צריך לזהות את המבטח הנכון ולהיערך לטענות כמו רישיון או כיסוי ביטוחי; והתיאום ביניהן, כדי שהניכוי לא יאכל יותר ממה שצריך. טעות באחת החזיתות, כמו רישום שלא הוסדר או ויתור על התביעה לביטוח לאומי, יכולה לעלות עשרות אלפי שקלים.

במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעי עבודה ונפגעי תאונות דרכים, משלב ההכרה ועד הוועדות הרפואיות ותביעת הפיצויים. ליווי של עורך דין תאונות עבודה מתחיל בשיחה אחת, שבה נבין מה היה המעמד שלכם, על איזה כלי נסעתם, ואיזה מסלול פתוח בפניכם.

המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

שליח שנפגע בתאונה? כדאי לבדוק את שני המסלולים

נבדוק את המעמד שלכם בביטוח לאומי, נזהה את מבטח החובה הנכון ונתאם בין התביעות. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

פלת"ד
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מעניק פיצוי על נזקי גוף בתאונת דרכים ממבטח החובה, בלי צורך להוכיח אשמה.
עובד עצמאי (לעניין ביטוח לאומי)
מי שעוסק במשלח ידו שלא כעובד ועומד בתנאי היקף: לפחות 20 שעות בשבוע, או הכנסה של מחצית השכר הממוצע לפחות, או שילוב שנקבע בחוק.
דמי פגיעה
תשלום של ביטוח לאומי במקום ההכנסה, לנפגע עבודה שאינו יכול לעבוד, לכל היותר 91 ימים. אצל עצמאי מנוכים 12 ימי ההיעדרות הראשונים.
ייחוד העילה
הכלל שלפיו מי שזכאי לפיצוי לפי פלת"ד אינו יכול לתבוע את נזק הגוף בתביעת נזיקין רגילה, למעט תאונה שנגרמה במתכוון.
קרנית
הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. מפצה נפגע שזכאי לפיצוי אך אין מבטח שאפשר לתבוע, למשל כשהנהג הפוגע אינו ידוע או לא היה מבוטח.
ניכוי גמלאות
הפחתת הגמלאות שביטוח לאומי חייב לשלם בשל התאונה מהפיצוי לפי פלת"ד, כדי למנוע פיצוי כפול על אותו נזק.

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ