אסתמה תעסוקתית ומחלות ריאה מעבודה: אבק, כימיקלים ושאלת העישון

"זה בגלל העישון" הוא כנראה המשפט ששומע הכי הרבה עובד שמתחיל להשתעל ולהתנשף אחרי שנים במאפייה, בנגרייה, במפעל שיש או בצבעייה. הרופא אומר אותו, המעסיק חוזר עליו, ולפעמים גם העובד עצמו כבר משוכנע. אבל ברשימת מחלות המקצוע של ביטוח לאומי מופיעות בשמן מחלה אלרגית של דרכי הנשימה מקמח, מחלות מנסורת עץ, סיליקוזיס, ביסינוזיס ו"ריאות חקלאים", ולוועדות הרפואיות יש טבלה מפורטת לאסתמה, שבנויה על תפקודי ריאה ולא על השאלה אם המבוטח מעשן. המדריך מסביר אילו מחלות ריאה ונשימה מוכרות ובאילו תנאים, איך מוכיחים שהעבודה היא שגרמה לאסתמה, מה עישון משנה בתיק ומה לא, איך נקבעים אחוזי הנכות, ומה עושים כשצריך לעזוב את המקצוע.

עיקרי הדברים

  • ✓ פריטים ספציפיים ברשימה – קמח ותבואות (אחרי שנתיים עבודה), נסורת עץ, איזוציאנטים, סיליקוזיס, ביסינוזיס, טלקוזיס, מתכות קשות ו"ריאות חקלאים"
  • ✓ ההוכחה היא בדפוס – תסמינים שמחמירים בעבודה ומשתפרים בחופשה, בדיקות תפקודי ריאה ומדידות סדרתיות, ותיעוד של החשיפה
  • ✓ עישון לא סוגר את התיק – כשהמחלה ברשימה והחשיפה מתאימה, חזקה בתקנות פועלת לטובת העובד, ועישון לבדו אינו "הוכחת ההיפך"
  • ✓ נכות לפי ניקוד – באסתמה האחוזים נקבעים מסכום של שלוש טבלאות: FEV1, הפיכות וסוג הטיפול, מ-10% ועד 100%

 

"זה בגלל העישון": למה התשובה הזאת לא סוגרת את התיק

נניח עובד מאפייה בן 44, שעובד כבר תשע שנים ליד המערבלים, מנפה קמח ושופך שקים לתוך המכונות. בשנה הראשונה הוא שם לב רק לעיטושים ולעיניים מגרדות. בהמשך הופיע שיעול, ואחר כך צפצופים בחזה וקוצר נשימה, בעיקר בסוף המשמרת ובלילה. בחופשה של שבועיים בקיץ הוא הרגיש כמעט טוב. הוא מעשן חצי קופסה ביום, ורופא המשפחה רשם לו משאף ואמר שכדאי להפסיק לעשן. אף אחד לא שאל אותו במה הוא עובד.

הסיפור הזה מוכר מאוד, והוא ממחיש את הבעיה: מחלות נשימה הן נפוצות, יש להן הרבה סיבות אפשריות, והעישון הוא ההסבר הראשון שעולה. אבל הרשות הבריטית לבריאות ובטיחות בעבודה (HSE) מציינת שאופים וצבעי רכב הם בין המקצועות עם שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר של אסתמה תעסוקתית, ושהגורם השכיח ביותר הוא איזוציאנטים, ואחריו קמח[1]. כלומר, העובד מהדוגמה נמצא בדיוק בקבוצה שבה אסתמה מהעבודה היא אפשרות מרכזית, לא אפשרות שולית.

ההסבר הכללי על מחלות מקצוע, על ההבדל בינן לבין תאונת עבודה ועל תהליך התביעה נמצא במדריך שלנו למחלות מקצוע בביטוח לאומי. כאן נתמקד במה שמיוחד לריאות ולדרכי הנשימה. מחלות שנגרמות מאסבסט, כמו אסבסטוזיס ומזותליומה, הן נושא נפרד ואינן במוקד המדריך הזה.

 

אילו מחלות ריאה ונשימה מופיעות ברשימת מחלות המקצוע

רשימת מחלות המקצוע נמצאת בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). מחלה בחלק א' של הרשימה היא מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים, ומחלה בחלק ב' היא מחלת מקצוע רק לגבי מי שעבד בעבודה שמופיעה לצידה[3]. אין ברשימה פריט כללי בשם "אסתמה תעסוקתית". במקומו יש פריטים לפי החומר, וחלקם עם תנאים של משך עבודה מינימלי. אלה הפריטים שנוגעים לריאות ולדרכי הנשימה, בנוסח התקנות:

פריט בתוספת השנייה המחלה העבודה והתנאי
חלק ב', פריט 19 מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח מגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות
חלק א', פריט 28 מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ (כל המבוטחים)
חלק א', פריט 18 הרעלת איזוציאנטים עבודה הכרוכה בחשיפה לאיזוציאנטים (למשל צבעים, לכות וקצף פוליאוריתן)
חלק ב', פריט 15 סיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה עובדים החשופים לאבק סיליקטים
חלק ב', פריט 18 ביסינוזיס חשיפה לאבק כותנה, פשתן או יוטה, 2 שנים לפחות
חלק ב', פריטים 17 ו-20 טלקוזיס; מחלת המתכות הקשות (פיברוזיס של הריאות) חשיפה לטלק; עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום לפחות שנה
חלק ב', פריטים 21 ו-24 "ריאות חקלאים"; מחלה אלרגית של דרכי הנשימה מאנזימים פרוטאוליטיים חשיפה לקש או לירקות מעופשים; ייצור אבקות כביסה עם אנזימים

המקור לכל הפריטים הוא נוסח התוספת השנייה[3]. שלוש הערות על הטבלה. ראשית, הפריט של הקמח דורש שנתיים לפחות של עבודה במגע עם תבואות וקמחים. עובד מאפייה שחלה אחרי שנה וחצי לא ייכנס לפריט, והדרך שלו להכרה קשה יותר. העובד מהדוגמה, עם תשע שנים במאפייה, עומד בתנאי בנוחות. שנית, הפריט של נסורת העץ נמצא בחלק א', ולכן אין בו דרישה למשך עבודה או לסוג עבודה מסוים: נגר, עובד מנסרה, מרכיב רהיטים או עובד במפעל לוחות, כולם יכולים להיכנס אליו כשהמחלה נגרמה מהחשיפה. שלישית, באיזוציאנטים אין בפריט אזכור של אסתמה, אבל בתחילת התוספת נקבע ש"הרעלה" כוללת "כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר" שברשימה[3]. בזכות ההגדרה הרחבה של "הרעלה", אסתמה של צבע רכב שנחשף לאיזוציאנטים יכולה להיכנס לפריט ההרעלה, גם אם המילה "אסתמה" לא כתובה בו.

 

אסתמה תעסוקתית: איך מוכיחים שהעבודה היא הסיבה

HSE מסבירה שאסתמה תעסוקתית היא תגובה אלרגית שמתפתחת אצל חלק מהאנשים שנחשפים בעבודה לחומרים כמו קמח או אבק עץ. החומרים האלה גורמים לשינוי בדרכי האוויר, למצב של רגישות יתר, ומרגע שהריאות הפכו רגישות, חשיפה נוספת, גם ברמות נמוכות למדי, עלולה לעורר התקף[1]. עוד היא מציינת שהתסמינים יכולים להופיע מיד אחרי החשיפה, אבל לפעמים רק כמה שעות אחריה, אפילו בלילה, ולכן הקשר לעבודה לא תמיד נראה ברור[1]. זה בדיוק מה שקורה לעובד שמתעורר בלילה עם צפצופים ובטוח שזה "משהו בבית".

בבית הדין ובוועדה, אסתמה תעסוקתית לא מוכחת באבחנה של "אסתמה" לבדה. מה שבונה את התיק הוא הדפוס: תסמינים שהתחילו או החמירו אחרי תחילת העבודה בחשיפה, החמרה בימי עבודה ושיפור בסופי שבוע ובחופשות, ותסמינים נלווים בעיניים ובאף. הבירור הרפואי המקובל כולל בדרך כלל ספירומטריה לפני ואחרי מרחיב סימפונות, ולפעמים מבחן תגר מטכולין, שבודק את רגישות דרכי האוויר. בחלק מהמקרים רופא ריאות ממליץ על מדידות סדרתיות של שיא הזרימה (Peak flow) כמה פעמים ביום, לאורך כמה שבועות, בימי עבודה ובימי מנוחה, כדי להראות בגרף את ההבדל. בדיקות רגישות לקמח או לחומר אחר יכולות לחזק את הקשר בין המחלה לחומר המסוים.

💡 טיפ: הראיה שהמעסיק חייב להחזיק

אבק קמח ואבק עץ מופיעים בתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) ברשימת הגורמים שמחייבים ניטור, ולאיזוציאנטים נקבעו באותן תקנות ערכי חשיפה מותרים ויש להם גם תקנות ייחודיות משלהם. מעסיק שמשתמש באבק קמח או עץ צריך לערוך בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקום העבודה, ובמקום שיש בו עובד חשוף, לחזור עליהן לפחות פעם בשנה. התוצאות נשמרות במעבדה 50 שנה, המעסיק שומר אותן 20 שנה ומפרסם אותן לעובדים בתוך 3 ימים, ומעבדת אגף הפיקוח מעבירה העתק לעובדי המקום לפי פנייתם[6]. בדיקה שמראה רמות אבק גבוהות במאפייה או בנגרייה היא ראיה אובייקטיבית לחשיפה, וכדאי לבקש אותה כבר בתחילת הדרך.

לצד הבדיקות הסביבתיות, כדאי לאסוף תלושי שכר ומסמכים שמראים את התפקיד ואת משך העבודה (בפריט הקמח, שנתיים לפחות), תצהירים של עובדים אחרים על תנאי העבודה, על האוורור ועל המסכות שסופקו או לא סופקו, ובעיקר תיעוד רפואי מוקדם. כשרופא המשפחה רושם "שיעול, מחמיר בעבודה, עובד במאפייה", המשפט הזה שווה הרבה יותר מכל הסבר שיינתן שנתיים אחר כך. אם עדיין עובדים בחשיפה, זה הזמן לבקש מהרופא לשאול על העבודה ולתעד את התשובה.

 

עישון: מה הוא משנה ומה לא

תקנה 46 קובעת שמי שחלה במחלה מהרשימה בזמן שעבד בעבודה שמופיעה לצידה, או בתוך שנה אחרי שהפסיק לעבוד בה, נחשב כמי שחלה עקב עבודתו "כל עוד לא הוכח ההיפך"[3]. בתיק של אסתמה זו נקודה מכרעת, כי בניגוד למחלות עם חביון ארוך, אסתמה תעסוקתית מתפתחת בדרך כלל בזמן העבודה, והעובד נמצא בתוך תחום החזקה. כשהחזקה חלה, ביטוח לאומי הוא שצריך להוכיח שהמחלה לא נגרמה מהעבודה, וההרגל לעשן, כשלעצמו, אינו הוכחה כזאת.

החזקה לא הופכת את העישון ללא רלוונטי. הוא יכול להיות טיעון כבד כשהמחלה היא חסימתית מהסוג שהעישון ידוע כגורם עיקרי שלה, למשל COPD, ובמיוחד כשהיא לא נכנסת לאף פריט ברשימה. הוא גם יכול להשפיע על השאלה אם חלק מהמצב הנשימתי קיים בנפרד מהעבודה. אבל באסתמה אלרגית מקמח, המנגנון הוא רגישות לחומר מסוים, והראיות שמבחינות בין הגורמים הן ראיות רפואיות: הפיכות של החסימה, תגובה לחומר, ודפוס של עבודה מול מנוחה. חוות דעת טובה לא תתעלם מהעישון. היא תתמודד איתו ישירות ותסביר למה הממצאים מתאימים לחשיפה בעבודה.

⚠️ אזהרה: אל תמעיטו בעישון מול הרופאים

הפיתוי להקטין את מספר הסיגריות בשאלון או בבדיקה מובן, אבל מסוכן. ההיסטוריה של העישון רשומה בתיק הרפואי בקופת החולים, והוועדה תראה אותה. פער בין מה שנאמר לבין מה שרשום פוגע באמינות של כל הגרסה, כולל התיאור של תנאי העבודה. עדיף לומר את האמת, ולבנות את התיק על הראיות שמראות שהמחלה קשורה לחומר בעבודה. ומי שמפסיק לעשן אחרי האבחון, כדאי שזה יתועד: זה טוב לבריאות, וזה גם מבהיר מה קורה לתסמינים כשהעישון יורד מהתמונה והחשיפה בעבודה נשארת.

 

סיליקוזיס ואבן מלאכותית: מחלה מהירה יותר ממה שחושבים

סיליקוזיס, או צורנית, היא מחלה שבה אבק צורן שנשאף לריאות גורם להצטלקות של רקמת הריאה. במשך שנים היא נחשבה למחלה של כורים ושל עובדי מחצבות, שמופיעה אחרי עשרות שנים. התמונה השתנתה עם הכניסה של משטחי אבן מלאכותית (אבן קוורץ) למטבחים. מחקר רב-לאומי שפורסם ב-2022 בכתב העת Occupational and Environmental Medicine מתאר את האבן המהונדסת כחומר שמכיל לעיתים קרובות יותר מ-90% קוורץ, ומציין שאצל עובדי האבן הזאת המחלה מאובחנת בגיל צעיר יותר, ככל הנראה בגלל חביון קצר של 2 עד 10 שנים[2]. המחקר מציין גם ש"מחקר מכונן מישראל" זיהה קבוצה של עובדי אבן מהונדסת עם סיליקוזיס קשה שנזקקו להשתלת ריאות[2].

לעובד שחותך, מלטש ומתקין משטחי שיש ואבן, המשמעות כפולה. מבחינה רפואית, כדאי לא לחכות לקוצר נשימה קשה, ולבקש בדיקה כבר כשמופיע שיעול מתמשך. מבחינה משפטית, סיליקוזיס מופיעה בחלק ב' בפריט 15, לגבי "עובדים החשופים לאבק סיליקטים"[3]. מי שעבד שנים בחיתוך יבש של אבן, בלי מערכת שאיבה ובלי מסכה מתאימה, צריך לתעד את זה, כי השאלה המרכזית בתיק תהיה עוצמת החשיפה ומשכה. ובמחלה שמתקדמת גם אחרי הפסקת החשיפה, ההכרה המוקדמת חשובה במיוחד, כי היא פותחת את הדרך לבדיקה מחדש כשהמצב מחמיר.

 

כשהמחלה לא ברשימה: חומרי ניקוי, כלור ואירוע חשיפה חד

לא כל מחלת נשימה מהעבודה נכנסת לפריט. עובדת ניקיון שמפתחת אסתמה מחומרי ניקוי, עובד בריכה שנחשף לכלור, או עובד שהאסתמה הקיימת שלו מחמירה בגלל אבק כללי, לא ימצאו את עצמם בטבלה. HSE מבחינה בין אסתמה תעסוקתית, שנגרמת מחומר שגורם לרגישות, לבין אסתמה שקשורה לעבודה או מוחמרת בגללה, שבה חומרים מגרים כמו כלור, אבק כללי ואפילו אוויר קר מעוררים התקפים אצל מי שכבר סובל מאסתמה, כולל מי שחולה בה מילדות[1].

במצבים כאלה הדרך להכרה צרה יותר, אבל לא תמיד סגורה. כשהייתה חשיפה חד-פעמית וחריגה, כמו דליפה של גז, ערבוב של חומרי ניקוי בחלל סגור או תקלה במערכת הכלור, ואחריה התחילו קשיי נשימה, אפשר לבחון את המקרה כתאונת עבודה, אירוע מוגדר בזמן ובמקום. לכן חשוב לדווח על אירוע כזה מיד, להגיע לטיפול רפואי באותו יום, ולוודא שהאירוע עצמו נרשם. כשמדובר בהחמרה של אסתמה קיימת, השאלה היא אם אירוע בעבודה או תנאי העבודה החמירו את המצב, ומה היה המצב לפני כן. בתיקים האלה התיעוד הרפואי שלפני ואחרי הוא שיכריע.

 

אחוזי נכות: הטבלה של האסתמה ותפקודי הריאה

בתוספת לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה יש פרט נפרד לאסתמה, פרט 6 "קצרת הסימפונות". דרגת הנכות נקבעת לפי סכום נקודות משלוש טבלאות[5]:

  • טבלה 1, FEV1 עם מרחיבי סמפונות (באחוזים מהצפוי): מעל 80 – 0 נקודות; 70 עד 80 – נקודה אחת; 60 עד 69 – 2; 50 עד 59 – 3; מתחת ל-50 – 4.
  • טבלה 2, הפיכות (אחוז השינוי ב-FEV1 לפני הטיפול ואחריו): מתחת ל-10 – 0; 10 עד 19 – נקודה אחת; 20 עד 29 – 2; 30 ומעלה – 3.
  • טבלה 3, הטיפול: בלי טיפול תרופתי – 0; טיפול לפי צורך – נקודה אחת; משאף סטרואידי במינון של עד 500 מק"ג פלוטיקזון ליממה או טיפול יומי באנטי-לאוקוטריאנים – 2; מינון גבוה יותר או סטרואידים סיסטמיים פעמיים בשנה לפחות – 3; מינון מעל 1,000 מק"ג, טיפול ביולוגי או סטרואידים סיסטמיים יומיים – 4.

סכום של 0 נקודות הוא 0% נכות; 1 עד 3 נקודות – 10%; 4 עד 6 – 20%; 7 עד 9 – 40%; 10 ומעלה – 60%; יותר מ-5 נקודות עם שני אשפוזים לפחות בטיפול נמרץ על רקע נשימתי – 80%; ומי שזקוק להנשמה מלאכותית – 100%[5]. נחזור לעובד המאפייה: נניח ש-FEV1 שלו אחרי מרחיב הוא 72% (נקודה אחת), ההפיכות היא 15% (נקודה אחת), והוא משתמש במשאף סטרואידי במינון נמוך (2 נקודות). הסכום הוא 4 נקודות, כלומר 20% נכות. בטבלת האסתמה גם הטיפול שהרופא נותן נספר בניקוד, ולכן מכתב מעודכן של רופא הריאות על המינון ועל התרופות שווה אחוזי נכות.

לצד פרט 6 יש את פרט 5, "מחלות ריאה כרוניות". בחסמת ריאות (COPD) נדרש יחס FEV1/FVC של 70% או פחות בשתי בדיקות לפחות בשנתיים האחרונות, כשהמחלה יציבה ובמרווח של חודש ביניהן, והאחוזים נעים בין 20% ל-100% לפי FEV1 או DLCO. במחלות ריאה מצירות (רסטריקטיביות), שבהן נכללת פגיעה כמו הצטלקות הריאה, הנכות נקבעת לפי שתי בדיקות מלאות של תפקודי ריאה, כולל נפחי ריאה וכושר דיפוזיה, בין 20% ל-100%[5]. התקנות קובעות שאין לתת אחוזים לפי פרט האסתמה ולפי פרט ה-COPD במקביל, אלא לפי הפרט שמזכה ביותר. בסיליקוזיס בלי שחפת, חלק ב' של התוספת מפנה ל"הפרעה במערכת הנשימה"[5], ובפועל הבדיקות של תפקודי הריאה הן שיקבעו את האחוזים. מה המשמעות הכספית של כל דרגה, מענק או קצבה, מוסבר במדריך לאחוזי נכות מעבודה וכמה כסף מקבלים.

 

לעזוב את המאפייה? החלפת עבודה, תקנה 15 ושיקום מקצועי

באסתמה תעסוקתית, ההמלצה הרפואית המרכזית היא בדרך כלל להפסיק את החשיפה לחומר. HSE מסבירה למה: מרגע שהריאות רגישות, גם חשיפה נמוכה עלולה לעורר התקף[1]. לאופה, לנגר או לצבע, זה אומר לפעמים לעזוב מקצוע של שנים. ההחלטה הזאת קשה, ויש לה גם השלכות משפטיות שכדאי להכיר.

הראשונה היא בתקופה הראשונה. כשהרופא קובע שאי אפשר לעבוד בגלל המחלה, משולמים דמי פגיעה בעד 13 שבועות לכל היותר בקשר לפגיעה אחת[4], בשיעור 75% מההכנסה ועד 1,314.25 ש"ח ליום החל מ-1.1.2026[7]. השנייה היא בוועדה הרפואית. תקנה 15 מאפשרת לוועדה להגדיל את דרגת הנכות עד מחצית בשים לב למקצוע ולגיל, וקובעת שהוועדה תתחשב במקצוע כשהנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו, והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא זמנית בהכנסות[5]. אופה שנאלץ לעזוב את המאפייה בגלל אסתמה מקמח הוא דוגמה מובהקת למי שהמחלה מונעת ממנו לחזור לעיסוקו, ולכן כדאי לבקש במפורש את הפעלת תקנה 15.

השלישית היא השיקום. נפגע עבודה שנקבעו לו 10% נכות לפחות ושאינו יכול לחזור לעבודתו יכול לפנות למחלקת השיקום של ביטוח לאומי, לקבל מימון של לימודים או הכשרה, ודמי שיקום בזמן הלימודים. התנאים, המועדים והמסלולים מוסברים במדריך לשיקום מקצועי לנפגעי עבודה. ולבסוף, מחלת ריאה יכולה להחמיר גם שנים אחרי ההכרה, במיוחד בסיליקוזיס. התקנות מאפשרות לבקש קביעה מחדש של דרגת הנכות כשעברו שישה חודשים מהקביעה האחרונה ורופא מוסמך אישר בכתב שהפגימה הוחמרה[5].

 

מועדים שכדאי לסמן

תביעה לגמלת כסף מוגשת בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. מי שמגיש באיחור לא מאבד את הזכות, אבל הגמלה לא תשולם בעד יותר מ-12 חודשים שקדמו להגשה[4]. במחלת נשימה שהתפתחה בהדרגה, עובדים רבים ממשיכים לעבוד ולהשתמש במשאף שנים לפני שהם חושבים על תביעה, וכל שנה כזאת עלולה לעלות כסף. ומי שלא מסכים להחלטת הוועדה הרפואית על דרגת הנכות רשאי לערור לוועדה רפואית לעררים בתוך שלושים יום מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה[5]. בערר על אסתמה כדאי לבדוק נקודה-נקודה איך חושב הניקוד: איזה FEV1 נלקח, אם נמדדה הפיכות, ואם הטיפול התרופתי העדכני נספר.

 

שאלות ותשובות

האם אסתמה תעסוקתית מוכרת כמחלת מקצוע בביטוח לאומי?

אין ברשימה פריט כללי של "אסתמה תעסוקתית", אבל יש פריטים לפי החומר: מחלה אלרגית של דרכי הנשימה מקמח ותבואות (אחרי שנתיים עבודה לפחות), מחלות מנסורת עץ, הרעלת איזוציאנטים שכוללת כל מחלה שנגרמה מהחשיפה, ומחלה אלרגית מאנזימים באבקות כביסה. כשהאסתמה נגרמה מאחד החומרים האלה בעבודה המתאימה, היא יכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע.

אני מעשן. האם ביטוח לאומי ידחה את התביעה בגלל זה?

לא בהכרח. כשהמחלה ברשימה וחלתם בזמן העבודה המתאימה או בתוך שנה אחריה, חזקה בתקנות קובעת שהמחלה נגרמה מהעבודה כל עוד לא הוכח ההיפך, ועישון לבדו אינו הוכחה כזאת. העישון ייבחן, במיוחד במחלות כמו COPD, ולכן חשוב שחוות הדעת הרפואית תתייחס אליו ישירות.

כמה אחוזי נכות מקבלים על אסתמה?

האחוזים נקבעים לפי סכום נקודות משלוש טבלאות: FEV1 אחרי מרחיב סימפונות, אחוז ההפיכות, וסוג הטיפול התרופתי. סכום של 1 עד 3 נקודות מזכה ב-10%, 4 עד 6 ב-20%, 7 עד 9 ב-40%, ו-10 ומעלה ב-60%, עם דרגות של 80% ו-100% במצבים קשים במיוחד.

עבדתי בחיתוך משטחי אבן ואובחנתי בסיליקוזיס. מה עושים?

סיליקוזיס מופיעה ברשימת מחלות המקצוע לגבי עובדים החשופים לאבק סיליקטים. כדאי להגיש תביעה בהקדם, לאסוף ראיות על שנות העבודה ועל תנאי החיתוך (חיתוך יבש, שאיבה, מסכות), ולעקוב אחרי תפקודי הריאה. אם המצב מחמיר אחרי ההכרה, אפשר לבקש קביעה מחדש של הנכות.

 

איך עורך דין עוזר בתביעה על מחלת ריאה מהעבודה

בתיק של אסתמה או מחלת ריאה תעסוקתית, ההחלטות החשובות מתקבלות בהתחלה: התאמה בין האבחנה, החומר והעבודה לפריט הנכון ברשימה, בדיקה שתנאי משך העבודה מתקיימים, איתור הבדיקות הסביבתיות שהמעסיק היה חייב לבצע, ובחירה של רופא ריאות שיכתוב חוות דעת שמתמודדת עם העישון ולא מתעלמת ממנו. בהמשך, בוועדה הרפואית, צריך לוודא שכל רכיבי הניקוד נבדקו ושתקנה 15 נשקלה.

במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעי עבודה וחולי מחלות מקצוע מהתביעה הראשונה לביטוח לאומי, דרך הוועדות הרפואיות, ועד בית הדין לעבודה כשהתביעה נדחית. ליווי של עורך דין תאונות עבודה ומחלות מקצוע מתחיל בשיחה אחת, שבה נבין במה עבדתם, למה נחשפתם, ואיזה פריט ברשימה מתאים לאבחנה שלכם.

המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי או רפואי.

פיתחתם אסתמה או מחלת ריאה מאבק או מכימיקלים בעבודה?

נבדוק אם המחלה מתאימה לרשימת מחלות המקצוע, נאסוף את הראיות לחשיפה ונבנה תיק שעומד גם מול הטענה "זה בגלל העישון". ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.

 

מקורות שצוטטו במאמר (7)

 

מילון מושגים

אסתמה תעסוקתית
אסתמה שנגרמת מחומר במקום העבודה, כמו קמח, אבק עץ או איזוציאנטים, שגורם לרגישות יתר של דרכי האוויר. אחרי שנוצרה הרגישות, גם חשיפה נמוכה עלולה לעורר התקף.
FEV1
נפח האוויר שנושפים בשנייה הראשונה של נשיפה מאומצת, באחוזים מהערך הצפוי. המדד המרכזי בטבלאות הנכות של מחלות הריאה והאסתמה.
הפיכות
השיפור ב-FEV1 אחרי מתן מרחיב סימפונות. הפיכות גבוהה אופיינית לאסתמה, והיא אחת משלוש הטבלאות שמהן נקבע הניקוד.
סיליקוזיס (צורנית)
הצטלקות של רקמת הריאה בעקבות שאיפת אבק צורן, למשל בחיתוך אבן ומשטחי קוורץ. מופיעה ברשימת מחלות המקצוע בחלק ב', פריט 15.
ביסינוזיס
מחלת נשימה של עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה. ברשימת מחלות המקצוע נדרשות שנתיים עבודה לפחות בתנאים אלה.
בדיקה סביבתית-תעסוקתית
מדידה של רמת החומר המזיק באוויר במקום העבודה בידי מעבדה מוסמכת. באבק קמח ובאבק עץ המעסיק חייב לערוך אותה, והתוצאות נשמרות שנים רבות.
חזקת מחלת מקצוע (תקנה 46)
מי שחלה במחלה מהרשימה בזמן העבודה המתאימה, או בתוך שנה אחריה, נחשב כמי שחלה עקב עבודתו עד שיוכח אחרת.

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ