ענף משפטי המשלב הסדרת זכויות וחובות בתחום המשפחה והירושה. מדובר בסיטואציה מורכבת בה צדדים משויכים לתא משפחתי אחד. טיפול יעיל בנושאים אלה דורש מקצוענות, ניסיון רב ורגישות לצרכי התא המשפחתי ומאפייניו הייחודיים לשם כך תצטרכו עורכי דין צוואות וירושות.
למה לבחור באותם עורכי דין צוואות וירושות?
לעיתים אדם אינו רוצה שלאחר מותו יחולק עיזבונו לפי כללי הירושה עפ"י דין. לכך יכולות להיות סיבות רבות: סכסוכים משפחתיים, מצב אובייקטיבי שונה בין היורשים עפ"י דין – למשל למוריש יש שני ילדים שאחד מהם מצליח מאוד כלכלית והשני סובל ממחסור – רצון של המוריש להעביר חלק מעיזבונו לארגונים או מטרות הקרובים ללבו וכו'.
במקרים כאלו, על מנת להבטיח כי לאחר מותו של המוריש יכובד רצונו, עליו לערוך צוואה בה יפרט את הדרך בה יש לחלק את עזבונו.
המשפט הישראלי מעניק חשיבות רבה לצוואה וקיום רצונו האחרון של המנוח נתפס כערך חשוב מאוד וכמטרתו של בית המשפט במקרה של מחלוקת.
סעיפים 39-55 לחוק הירושה עוסקים בהוראות הצוואה והם מהווים את המגבלה התוכנית היחידה על עריכת צוואה. כלומר כל צוואה, שנערכה כדין, והוראותיה אינן סותרות את הוראות אחד מסעיפים אלו תקויים.
בהתאם לסעיפים אלו יכול מוריש להורות על הורשה ליורש במקום יורש כלומר לצוות שעזבונו יעבור לא' ואם בעת מותו של המוריש א' לא יהיה בחיים יעבור העיזבון לב' ואם ב' לא יהיה בחיים בעת מותו של המוריש יעבור העזבון לג' וכן הלאה.
בנוסף יכול המוריש לצוות על הורשה ליורש אחר יורש כלומר שהעיזבון יעבור לא' ולאחר מותו של א' יעבור העיזבון – או מה שישאר ממנו – לידי ב'. במקרה של יורש אחרי יורש מגביל החוק את המוריש לשניים בלבד אלא אם כן היורש השלישי כבר נולד בעת שנערכה הצוואה.
בנוסף רשאי המוריש להתנות תנאים לזכיית יורשיו בחלקם בעיזבונו התנאים יכולים להיות תנאי מפסיק או תנאי דוחה: תנאי מפסיק משמעו שכל עוד לא התקיים התנאי היורש מקבל את חלקו בעיזבון ואם וכאשר מתקיים התנאי עליו להחזיר לעיזבון את מה שקיבל. דוגמא לתנאי מפסיק היא חיובו של היורש לטפל באדם היקר למוריש או לקיים אורח חיים מסויים – למשל לקיים מצוות.
תנאי דוחה משמעו כי כל עוד לא התקיים התנאי אין היורש זכאי לקבל את חלקו בעיזבון. תנאי דוחה נפוץ הוא קביעת גיל מסוים בו יקבל היורש את חלקו בעיזבון כאשר המוריש סבור כי עד שיגיע היורש לגיל שקבע אין לסמוך עליו בניהול העיזבון ובשמירה על האינטרסים שלו.
המוריש יכול לצוואת בצוואה חלקים יחסיים מהעיזבון – למשל לצוות שא' יקבל מחצית מהעיזבון, ב' יקבל רבע מהעיזבון וג' וד' יקבלו שמינית מהעיזבון כל אחד. מנגד יכול המוריש לצוות מנה – כלומר נכס מסוים מהעיזבון כדוגמת תכשיט או דירה – ליורש.
בנוסף למגבלות שמטיל החוק על תוכנה של הצוואה קיימות מגבלות אחרות שמטרתן להבטיח כי הצוואה אכן מבטאת את רצונו של המוריש מי שמתנגד למתן צו לקיום צוואה צריך להוכיח כי הצוואה מנוגדת לאחר מהוראות אלו.
עורך דין ירושה – נכסים פרטיים
על חלוקת הרכוש של זוגות נשואים אשר התחתנו לאחר שנת 1974 חלות הוראותיו של חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק מבדיל בין מקרים בהם כרתו בני הזוג הסכם ממון לבין מקרים בהם לא נכרת הסכם כזה שאז יחול הסדר איזון המשאבים.
משמעותו של איזון משאבים היא שאין מבצעים חלוקה ממשית אלא מחייבים את בן הזוג "העשיר" לשלם תשלום איזון לבן הזוג "העני" נסביר זאת באמצעות דוגמא:
נניח שלאחד מבני הזוג יש דירה שהוא רכש במהלך הנישואין ולשני אין דבר. בן הזוג "העשיר" אינו חייב לרשום מחצית מדירתו ע"ש בן הזוג "העני" אלא לתת לו, בכסף, את מחצית השווי של הדירה. הבחנה זו יכולה להיראות לכם בלתי חשובה אך במקרים מסוימים היא בעלת משמעות רבה כך למשל אם לבן הזוג "העשיר" יש נושים שהוא חייב להם כספים הרי שהנושים יקדימו את בן הזוג העני ולכן יתכן מקרה בו בן הזוג העני יוותר בלא כלום כי שאר הנושים ייטלו את מלוא הרכוש.
הבדל נוסף הוא ממד הזמן: אם אדם שותף לדירתו של בן זוגו השותפות נמשכת כל עוד לא פורקה וגם אם הדירה מאבדת את ערכה או מוסיפה עליו אין שינוי בשותפות. לעומת זאת במקרה של איזון משאבים קובע ביהמ"ש את "מועד הקרע" – בדרך כלל יום הגשת התביעה או מועד עזיבת המגורים המשותפים – ובודק את שווי הדירה נכון לאותו מועד. לכן גם אם שווי הדירה השתנה באופן דרמטי מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין שינויים אלו לא יובאו בחשבון ובן הזוג שהדירה בבעלותו יחויב לשלם לבן זוגו מחצית משווי הדירה במועד הקרע.
עקרון זה נכון גם לנכסים אחרים כדוגמת קרנות פנסיה, קופות גמל, חסכונות וכדומה – תמיד יבדוק ביהמ"ש את ערכו של הנכס במועד הקרע ולא יתחשב בשינויים שנכס או בערכו שאירעו אחרי או לפני מועד זה.
כדי להוסיף על הבלבול איזון המשאבים אינו חל על נכסים מסויימים: נכסים שהתקבלו בטרם הנישואין, נכסים שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה וכמו כן נכסים שרשומים על שמם של שני בני הזוג יחולקו ביניהם בהתאם לחוק הכללי (חוק המיטלטלין או חוק המקרקעין). כך לדוגמא אם לבנו הזוג יש דירה שרשומה על שם שניהם וחשבון בנק שרשום על שם שניהם הם יחולקו בהתאם לחוקים הרלוונטיים ולא באמצעות איזון המשאבים.
סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון קובע כך:
עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
לכאורה מדובר בכלל ברור מאוד וכל אחד יכול לדעת בבירור האם נכס מסוים הוא משותף או פרטי. ואולם למעשה לכלל זה קיימים חריגים רבים ובתי המשפט מתבקשים פעמים רבות לקבוע כי למרות שנכס מסוים נרכש בטרם הנישואין או שהתקבל במתנה או ירושה הוא למעשה נכס שיש לאזן את שוויו או במקרה של חזקת השיתוף לחלקו בין שני בני הזוג.
כך למשל פסקו בתי המשפט כי בעל שרכש דירה בטרם הנישואין יאלץ לאזן את שוויה עם אשתו לאחר שהוברר כי במשך כל שנות הנישואין הבעל חזר והבטיח לאישה כי הדירה שייכת גם לה וכי רק מסיבה זו הסכימה האישה שהמשפחה לא תרכוש דירה משותפת. רק לאחרונה משרדנו השיג לאישה במצב דומה פיצוי של כחצי מיליון ₪ לאחר שבמשך כעשר שנות נישואין הצדדים התגוררו בדירה שירש הבעל לפני נישואיו. מקרה טיפוסי אחר הוא כאשר אחד מבני הזוג ירש סכום כסף והפקיד אותו לחשבון הבנק המשותף לשני בני הזוג.
בנוסף לא תמיד מדובר על מקרים ברורים וחדים. למשל אישה רוכשת דירה בטרם נישאה, משלמת 20% משוויה מכספים שחסכה ונוטלת משכנתא אשר משולמת במלואה במהלך נישואיה לבעלה. במקרה כזה יטה בית המשפט בדרך כלל לפסוק כי לבעל יש זכות למחצית מהחלק היחסי של הדירה שמומן באמצעות המשכנתא.
סעיף 8 לחוק הירושה אוסר על עסקאות בירושה עתידה.
כלומר כל התחייבות של אדם להעביר נכס לאחר מותו אין לה כל תוקף זולת אם נעשתה בצוואה. הרציונל העומד מאחורי הוראות סעיף 8 לחוק הוא רצונו של המחוקק למנוע הגבלה על החופש לצוות. וכך פורש הסעיף ע"י ביהמ"ש העליון:
"מה שאסור הוא לפי סעיף 8(א) אינו הסכם הנוגע לעזבונו העתיד של מוריש אשר עודנו חי, ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסויים מנכסי עזבונו. האיסור חל אך ורק על הסכמי ירושה – והם אינם אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי-דין ולא על-פי-צוואה ככתוב בחוק. המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי עזבון. עא 682/74 אברהם יקותיאל נ' בינה ו-אסתר ברגמן, פ"ד כט(2) 757, 762
בהקשר זה בחן ביהמ"ש העליון את צורת ההתחייבות וקבע כי : "כל צורתה ואופייה של ההתחייבות מעידים עליה שהיא באה לכבול את המנוחה בהסכם בלתי הדיר בקשר לירושתה. זאת בדיוק בא סעיף 8(א) לחוק למנוע"ע"א 6567/99שטרנשטיין ואח' נ' פישר ואח' (פורסם בנבו)
הפסיקה קבעה כי הדרך להבחין בין עסקאות לגיטימיות וכאלו שלא היא באמצעות בחינת העובדות: האם ההקניה נועדה להתבצע רק לאחר המוות והאם מהנסיבות עולה כי שיקול דעתו של המצווה נכבל בהתחייבות לנהנה.עא 679/76 אילה סלי הוריה, אפוטרופסיה הטבעיים דוד ו-הניה סלי נ' עזבון המנוח קרל שפר מנהל עזבונו נ' פלדמן, ו-2 אח', פ"ד לב(2) 785, 794 – מאגר נבו)
יתירה מזו: גם מתנה שנועדה להתקבל לאחר מותו של הנותן בטלה:
"…מתנה שאדם נותן, על- מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף, אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק הירושה" עא 268/81 שרה ברעם נ' מלכה גרטי, פ"ד לח(2) 045, 48
ביהמ"ש העליון פסק גם כי לצורך קביעה האם לפנינו הסכם בירושה אין לבחון את הלבוש הפורמאלי של המסמך ואת הוראותיו הישירות בלבד אלא את תוצאותיו: היה ותוצאות המסמך מהוות עסקה בירושה עפ"י המבחנים דלעיל יש לפוסלו. ד"נ 39/80 ברדיגו ואח' נ. ד.ג.ב. טכסטיל בע"מ, פ"ד לה(4) 197 בעמ' 228
לקוחות רבים נעזרו בעו"ד אוזרקובסקי ובכך נמנע הפסד כספי משמעותי.
עורכי דין צוואות וירושות – סעיפים 10 – 17 לחוק הירושה קובעים כיצד יחולק רכושו של מי שנפטר מבלי להותיר אחריו צוואה.
השיטה בה מחלוק עיזבון עפ"י דין מכונה שיטת הפרנטלות הקובעת למעשה שלושה "מעגלי" יורשים:
המעגל הראשון הוא הצאצאים (הילדים) של המנוח עצמו.
המעגל השני הוא ההורים וצאצאיהם (האחים של המנוח) וילדיהם.
המעגל השלישי הוא הורי ההורים (הסבים של המנוח) וצאצאיהם כלומר דודיו של המנוח וילדיהם.
בנוסף ליורשים מכל מעגל יש להביא בחשבון את בן זוגו של המנוח – במידה והותיר אחריו בן זוג.
כלומר כאשר אדם נפטר בודקים האם יש לו קרובים חיים מהמעגל הראשון ואם למנוח נותרו בן/בת זוג וילדים, הרי שמחצית מהרכוש יעבור לבן הזוג והמחצית השנייה תחולק בין הילדים בחלקים שווים.
אם למנוח לא נותרו קרובים מהמעגל הראשון פונים לבחון את קיומם של קרובים מהמעגל השני ובמקרה זה יש חשיבות לסוג היורשים: אם המנוח הותיר אחריו את הוריו ובן זוג ירש בן הזוג מחצית מהעיזבון והורי המנוח את המחצית השנייה. ואולם אם הוריו של המנוח נפטרו לפניו והוא הניח אחים או ילדיהם ובן זוג ירש בן הזוג 2/3 מהעיזבון ואחיו של המנוח או ילדיהם את השליש הנותר.
אם לא קיימים קרובים מהמעגל השני פונים לבחון את קיום קרובים מהמעגל השלישי – סביו של המנוח, ילדיהם וילדי ילדיהם – כלומר דודיו ובני דודיו של המנוח. גם במקרה כזה, אם הניח המנוח אחריו בן זוג, הרי שבן הזוג יקבל שני שלישים מהעזבון ושאר יורשי המנוח יתחלקו שליש הנותר.
אם אדם הלך לעולמו כשהוא ערירי ולא הניח אחריו קרובים מאף אחד משלושת המעגלים תירש אותו המדינה.
על מנת שיורש יוכל לקבל את המגיע לו מירושה, עליו להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה.
משרדנו מעניק ייעוץ ושירות מקצועי בתחום.
חזקת השיתוף
בניגוד למצבם של בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 הרי שלזוגות שנישאו קודם לכן או זוגות שכלל לא נישאו אין חוק כתוב המסדיר את האופן בו יחולק רכושם במקרה של פרידה והכללים במקרים אלו עוצבו על ידי פסיקת בית המשפט העליון אשר יצר את הילכת השיתוף ומכוחה את חזקת השיתוף.
הילכת השיתוף קובעת כי רכוש שצברו בני זוג שחיו יחדיו וקיימו משק בית משותף שייך לשניהם גם אם נרשם רק על שמו של אחד מהם. מכוח הלכה זו נקבעה חזקת השיתוף שמשמעה שבמקרה של מחלוקת יניח בית המשפט כי הרכוש הוא משותף ובן הזוג הטוען כי הרכוש שייך רק לו הוא זה שצריך להוכיח זאת.
בשונה מהסדר איזון המשאבים הילכת השיתוף היא קניינית. אם לדוגמא אחד מבני הזוג רכש בתקופת החיים המשותפים דירה שנרשמה על שמו בלבד הרי שהילכת השיתוף קובעת שבן זוגו זכאי לרשום מחצית מהזכויות בדירה על שמו.
השיתוף חל לא רק על נכסים אלא גם על חובות אלא אם הוכח כי החובות לא נוצרו "בדרך מקובלת". כך למשל פסק בית המשפט העליון כי חובות שנוצרו לבעל עקב הוצאות שהוציא על המאהבת שלו אינם חובות משותפים.
בדומה להסדר איזון המשאבים בדרך כלל לא תחול חזקת השיתוף על נכסים שנרכשו בטרם החלו בני הזוג לחיות יחדיו ואולם גם כאן יתכנו חריגים ובמקרים מסוימים בתי המשפט פסקו כי גם נכס שנוצר לפני החיים המשותפים יהיה משותף לשני בני הזוג.
עורכי דין צוואות וירושות – הסכם ממון
הסכם ממון הוא הסכם שכרתו בני זוג שנישאו זה לזה לאחר 1974 ואשר בו פירטו את האופן בו הם רוצים לחלק את רכושם. בתי המשפט התחבטו רבות בהגדרת הסכם ממון שכן בני זוג נשואים יכולים לכרות ביניהם הסכמים שונים ומשונים ולא כולם יהיו הסכם ממון. ההגדרה הרווחת היא כי מדובר על הסכם הצופה פני עתיד וקובע באופן רחב את חלוקת הרכוש במקרה של גירושין. הסכם ממון יכול להיערך לפני הנישואין, במהלכם או בפקיעתם ואז הוא מהווה הסכם גירושין.
סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע:
(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
במקרה בו נערך הסכם הממון לפני הנישואין הוא יאושר ע"י רושם הנישואין (בדרך כלל הרב שמחתן את הזוג) או על ידי נוטריון.
הסכם ממון לפני הנישואין נערך, בדרך כלל, כאשר לאחד מבני הזוג יש רכוש שהוא מעוניין שישאר בבעלותו בכל מקרה ורוצה להבטיח כי לבן זוגו לא יהיו זכויות ברכוש זה.
למרות הוודאות היחסית שהוא מעניק הסכם ממון אינו סוף פסוק: לעיתים אחד מבני הזוג פונה אל ביהמ"ש בתביעה לבטל או לשנות את הסכם הממון ובמקרים מסויימים תביעתו יכולה להתקבל. כך למשל יטה בית המשפט לבטל הסכם ממון במקרה שבו יווכח כי בפועל התנהלו בני הזוג בצורה הפוכה להוראות ההסכם או שהנסיבות השתנו מאוד מאז כריתת ההסכם כך שתוכנו אינו רלוונטי עוד. ניתן גם להוכיח כי ההסכם נכרת מתוך טעות או עושק אך יש לזכור: הסכם ממון עבר אישור של גורם חיצוני ולכן קשה יותר להוכיח עילות כאלו מאשר במקרה של הסכם רגיל.
מסיבות אלו ניסוחו של הסכם הממון חשוב מאוד כדי לוודא שהוא "ישרוד" את פגעי הזמן ויעמוד מול טענות לביטולו.
סוף מעשה במחשבה תחילה.
למידע נוסף אודות עורך דין צוואות וירושות או עורך דין תאונות עבודה, התקשרו עכשיו.
