תאונת עבודה עם נכות: האם אפשר לתבוע פיצויים גם מהמעסיק וגם מביטוח לאומי?

תאונת עבודה עלולה לשנות את החיים ברגע אחד. פגיעה בגב, שבר בגפה, פגיעת ראש או נזק אורתופדי אחר עלולים להוביל לטיפולים ממושכים, לאובדן ימי עבודה, לירידה בהכנסה ואף לנכות קבועה. לצד ההתמודדות הרפואית והאישית, עולה שאלה חשובה: מי יפצה אתכם על הנזק שנגרם, והאם ניתן לקבל פיצוי גם מביטוח לאומי וגם מהמעסיק?

התשובה הקצרה: כן. במקרים המתאימים ניתן לפעול בשני המסלולים במקביל. עם זאת, לכל מסלול תנאי זכאות שונים, והתשלומים מביטוח לאומי עשויים להיות מנוכים מהפיצוי שייפסק בתביעה נגד המעסיק. לכן, תכנון משפטי נכון ובחינה מקצועית של נסיבות התאונה עשויים להיות משמעותיים למיצוי מלוא הזכויות המגיעות לנפגע.

מהן הזכויות של מי שנפגע בתאונת עבודה?

עובד שנפגע בתאונת עבודה עשוי להיות זכאי לזכויות מכוח הביטוח הלאומי, גם כאשר לא הוכחה רשלנות מצד המעסיק. בין הזכויות האפשריות ניתן למנות:

• דמי פגיעה: תשלום שנועד לפצות על אובדן הכנסה בתקופת אי-הכושר לעבודה, בכפוף לתנאי הזכאות הקבועים בדין. ראו דמי פגיעה מביטוח לאומי בתאונת עבודה.
• מענק נכות מעבודה: במקרים שבהם נקבעת נכות המזכה במענק חד-פעמי.
• קצבת נכות מעבודה: במקרים שבהם נקבעת דרגת נכות המזכה בקצבה חודשית.
• זכויות רפואיות ושיקומיות נוספות: בהתאם לנסיבות המקרה ולתנאי הזכאות.

הזכאות למענק או לקצבה תלויה, בין היתר, בדרגת הנכות שנקבעת ובשאלה אם מדובר בנכות זמנית או קבועה. חשוב לדעת שגם עובד שחזר לעבודתו, או שלא נעדר ממנה, עשוי להיות זכאי להגיש תביעה לנכות מעבודה אם נותר ליקוי עקב הפגיעה. על המענק, הקצבה ותקנה 15 ראו נכות מעבודה: המדריך המלא.

עם זאת, הכרה בתאונה כתאונת עבודה אינה מבטיחה כשלעצמה פיצוי מהמעסיק. לצורך כך יש לבחון מסלול משפטי נוסף.

מתי אפשר לתבוע את המעסיק בעקבות תאונת עבודה?

בניגוד לתביעה לביטוח הלאומי, תביעה נזיקית נגד המעסיק מבוססת בדרך כלל על הטענה שהתאונה נגרמה עקב התרשלותו או הפרת חובות המוטלות עליו.

מעסיק נדרש לנקוט אמצעי זהירות סבירים לשמירה על בטיחות עובדיו, בהתאם לסוג העבודה ולסיכונים הכרוכים בה. בין היתר, יש לבחון אם סביבת העבודה הייתה בטוחה, אם סופקו ציוד מגן ואמצעי בטיחות מתאימים, אם ניתנו הדרכות נדרשות ואם העובד נחשף לסיכון שניתן היה למנוע.

כך, למשל, עובד שנפל מפיגום ללא אמצעי הגנה מתאימים, עובד שנפגע ממכונה שלא הותקנו בה אמצעי מיגון או עובד שהוראות הבטיחות בעניינו לא קוימו עשוי להיות בעל עילת תביעה נגד המעסיק.

כדי לזכות בפיצוי, יש לבחון את חובת הזהירות, את הפרתה, את הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין התאונה ואת הנזק שנגרם. עצם העובדה שהתרחשה תאונה במקום העבודה אינה מספיקה, בכל מקרה, כדי להטיל אחריות על המעסיק.

ביטוח לאומי מול תביעה נגד המעסיק: ההבדלים במבט אחד

אילו פיצויים אפשר לתבוע מהמעסיק?

כאשר קיימת עילת תביעה מוכחת, ניתן לדרוש פיצוי בגין מגוון ראשי נזק, בהתאם לנסיבות ולראיות:

• הפסדי שכר ופגיעה בכושר ההשתכרות: אם בעקבות התאונה העובד מתקשה לחזור לתפקידו, נאלץ לעבוד בהיקף מצומצם או אינו מסוגל עוד לבצע את עבודתו הקודמת, עשוי להיגרם לו נזק כלכלי משמעותי, גם בעתיד. ראו פגיעה בכושר ההשתכרות וחישוב הפיצוי.
• הוצאות רפואיות והוצאות נלוות: בין היתר, הוצאות נסיעה לטיפולים, עזרת צד שלישי, התאמות נדרשות והוצאות רפואיות שלא כוסו, ככל שניתן להוכיחן ובהתאם לדין.
• כאב וסבל: פיצוי בגין הכאב, הסבל והפגיעה באיכות החיים שנגרמו בעקבות התאונה.
• נזק עתידי: במקרים המתאימים, יש לבחון גם את ההשפעה ארוכת הטווח של הנכות, את הצורך בטיפולים נוספים ואת השלכותיה על התפקוד ועל יכולת ההשתכרות.

היקף הפיצוי אינו אחיד. הוא תלוי, בין היתר, בגיל הנפגע, בשכרו, בחומרת הפגיעה, בשיעור הנכות, בהשפעתה התפקודית ובמידת האחריות של המעסיק.

האם מקבלים כפל פיצוי מביטוח לאומי ומהמעסיק?

כאן נמצא אחד הנושאים החשובים ביותר בתכנון התביעה.

אפשר לפעול הן מול הביטוח הלאומי והן נגד המעסיק, אך אין פירוש הדבר שניתן לקבל פיצוי כפול בגין אותו נזק. ככלל, תגמולי הביטוח הלאומי הרלוונטיים שניתנו עקב התאונה מובאים בחשבון במסגרת חישוב הפיצויים בתביעה הנזיקית, ובמקרים המתאימים מנוכים מהפיצוי המגיע מהמעסיק או מהמבטחת שלו.

לכן, יש להבחין בין עצם האפשרות לנהל שני מסלולים משפטיים לבין הסכום שיישאר בידי הנפגע בסופו של התהליך. חשוב במיוחד שלא להניח כי קבלת קצבת נכות מעבודה מייתרת את התביעה נגד המעסיק, או לחלופין כי תביעה נגד המעסיק מבטיחה תוספת פיצוי משמעותית. התוצאה תלויה בחישוב הנזק הכולל, בתגמולים שהתקבלו או צפויים להתקבל ובנסיבות המשפטיות של המקרה.

בנוסף לבחינת הרשלנות של המעסיק, יש לבדוק את ההפרשה לפנסיית נכות ו/או אובדן כושר עבודה. נתקלנו בתיקים רבים שבהם, בנוסף לרשלנות המעסיק, נאלצנו לתבוע את המעסיק בגין אי הפרשה לפנסיה בהתאם לחוק. להרחבה ראו פיצוי באובדן כושר עבודה: תביעת המעסיק.

מדוע חשוב לפנות לעורך דין לאחר תאונת עבודה עם נכות?

בתביעות תאונות עבודה, הפרטים הקטנים עשויים להשפיע על התוצאה. אופן תיעוד התאונה, המסמכים הרפואיים, זהות העדים, תיעוד מפגעי הבטיחות והאופן שבו מוצגת הפגיעה בועדה הרפואית עשויים להיות בעלי חשיבות רבה.

בדיקה משפטית מקצועית מאפשרת לבחון את האפשרות להגיש תביעה לביטוח הלאומי, את הסיכוי לבסס אחריות של המעסיק ואת היקף הנזק שניתן לדרוש בגינו פיצוי. במקרים המתאימים, יש חשיבות גם לבחינת הקשר בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה בפועל ביכולת העבודה וההשתכרות.

כמו כן, חשוב להקפיד על מועדי הגשת התביעות. תביעה לדמי פגיעה ותביעה לגמלת נכות מעבודה כפופות למועדים הקבועים בדין, והגשה באיחור עלולה לפגוע בזכויות. גם תביעה נגד המעסיק כפופה לדיני ההתיישנות הרלוונטיים.

נפגעתם בתאונת עבודה ונשארתם עם נכות? אל תוותרו על הזכויות שלכם

אם נפגעתם במהלך העבודה ונותרה לכם נכות, אל תסתפקו בהנחה שהתשלום מביטוח לאומי משקף בהכרח את מלוא זכויותיכם. ייתכן שקיימת גם עילה לתביעה נגד המעסיק, אך חשוב לבדוק זאת על בסיס נסיבות התאונה והמסמכים הרלוונטיים.

משרד עורכי הדין בוים & תומא מזמין אתכם לפנות לבחינה ראשונית של המקרה, כדי להבין אילו מסלולי תביעה עשויים לעמוד לרשותכם, אילו מסמכים כדאי לאסוף ומה ניתן לעשות כדי לפעול למיצוי הזכויות. אל תישארו לבד מול ההשלכות הכלכליות והרפואיות של התאונה.

פנו לייעוץ משפטי ובדקו אם אתם זכאים לפיצוי נוסף מעבר לזכויותיכם בביטוח הלאומי.

שאלות נפוצות