על הנייר, תחשיב הנזק בתביעה נגד המעסיק מגיע ל-600 אלף ש"ח. בפועל, אחרי פסק הדין, הנפגע מקבל 150 אלף. הכסף לא נעלם בטעות חישוב ולא בהוצאות המשפט: הוא ירד בניכוי קצבאות ביטוח לאומי. נפגע עבודה שמקבל קצבת נכות מעבודה מניח בדרך כלל שהתביעה נגד המעסיק היא "תוספת" על מה שביטוח לאומי משלם. החוק רואה את זה אחרת. מהפיצוי בנזיקין מנכים את כל מה שביטוח לאומי שילם, וגם את השווי של מה שישלם בעתיד, מחושב לפי תקנות ההיוון. מכאן שהשאלה החשובה בתביעה נגד המעסיק אינה רק כמה שווה הנזק, אלא כמה ממנו לא מכוסה כבר על ידי ביטוח לאומי. המדריך מסביר על מה מבוסס ניכוי מל"ל, איך מחשבים אותו ב-2026, ממה מנכים וממה לא, מה קורה כשלא תבעתם מביטוח לאומי, ואיך הניכוי משפיע על פשרה.
עיקרי הדברים
- ✓ הבסיס בחוק – סעיף 82 לפקודת הנזיקין בתביעה נגד המעסיק, וסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי בתביעה נגד צד שלישי
- ✓ מה מנכים – גמלאות ששולמו, ועוד הערך המהוון של הגמלאות העתידיות, לפי תקנות ההיוון של ביטוח לאומי
- ✓ ריבית 3% מאפריל 2026 – במקום 2% קודם לכן, ולכן הערך המהוון, וגם הניכוי, קטנים מעט
- ✓ ממה לא מנכים – ככלל, קצבת נכות מעבודה מקוזזת מהפסדי ההשתכרות, לא מהפיצוי על כאב וסבל
למה מנכים בכלל: אין פיצוי כפול על אותו נזק
תאונת עבודה פותחת שני מסלולים. ביטוח לאומי משלם דמי פגיעה, מענק או קצבת נכות, בלי לבדוק מי אשם. בנוסף, כשהתאונה נגרמה ברשלנות, אפשר לתבוע את המעסיק בנזיקין, ובדרך כלל מי שמשלם בפועל הוא המבטח שלו. על עצם האפשרות לנהל את שני המסלולים במקביל, ועל התנאים להוכחת רשלנות, הרחבנו במאמר על תביעה גם מהמעסיק וגם מביטוח לאומי. כאן העניין הוא החשבון: מה נשאר לנפגע אחרי ששני המסלולים נפגשים.
העיקרון פשוט. פיצוי בנזיקין נועד להחזיר את הנפגע למצב שבו היה לפני התאונה, ולא לשפר את מצבו. קצבת הנכות מעבודה מחליפה, בפועל, חלק מההכנסה שאבדה. אילו הנפגע היה מקבל מהמעסיק פיצוי מלא על אובדן ההשתכרות, וגם קצבה חודשית מביטוח לאומי על אותו אובדן, הוא היה מקבל פעמיים על אותו נזק. לכן החוק קובע שהגמלה תנוכה מהפיצוי.
ההבדל בין המסלולים הוא גם בשיטת החישוב. בביטוח לאומי, הקצבה נגזרת מ-75% מהשכר שלפני הפגיעה ומאחוזי הנכות הרפואית שקבעה הוועדה[2]. בנזיקין, בית המשפט מחשב הפסד לפי השכר נטו ולפי הנכות התפקודית, כלומר לפי ההשפעה של הפגיעה על היכולת להשתכר. על החישוב הנזיקי עצמו כתבנו במדריך לפגיעה בכושר ההשתכרות. לא פעם, דווקא אצל עובדים בשכר בינוני, הקצבה המהוונת של ביטוח לאומי גדולה מההפסד שבית המשפט מעריך. במצב כזה הניכוי "בולע" את כל ראשי הנזק של הפסד השתכרות.
הבסיס בחוק: סעיף 82 נגד המעסיק, סעיף 328 נגד צד שלישי
כשהנתבע הוא המעסיק, הניכוי קבוע במפורש בסעיף 82 לפקודת הנזיקין. לפי הסעיף, נפגע שזכאי עקב אותו מאורע גם לפיצויים מהמעביד וגם לגמלה מביטוח לאומי, "תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים"[1]. הסעיף מגדיר "גימלה" כשווי הכספי של הגמלאות שניתנו או שעתידות להינתן, לרבות דמי פגיעה, ומפנה להוראות ההיוון של שר העבודה לצורך חישוב השווי. גמלה בעין, כמו טיפול רפואי שביטוח לאומי מממן, אינה מנוכה.
לסעיף 82 יש שתי השלכות שחשוב להכיר. הראשונה נוגעת לעובד אחר: ההגדרה של "מעביד" כוללת גם את מי שהמעסיק אחראי למעשיו. אם התאונה נגרמה ברשלנות של עובד אחר במקום העבודה, הוא נחשב לעניין הזה כמו המעסיק. השנייה נוגעת לביטוח לאומי עצמו: לפי סעיף 82(ג), המעסיק אינו נחשב "צד שלישי" שביטוח לאומי יכול לחזור אליו[1]. בית המשפט העליון חזר על כך, בלשון פשוטה: נגד מעביד אין המל"ל זכאי לחזור בתביעת שיבוב (ע"א 7453/12 אלחבאין נ' כריסי, 9.9.2014)[7].
המשמעות הכלכלית ברורה. בתביעה נגד המעסיק, הסכום שמנוכה בגלל קצבאות ביטוח לאומי אינו עובר לאף אחד: הוא פשוט נחסך מהמעסיק ומהמבטח שלו. אין למעסיק חסינות מפני תביעה של העובד שלו, אבל יש לו הגנה מפני תביעת החזר של ביטוח לאומי.
כשהמזיק הוא צד שלישי, למשל קבלן אחר באתר, יצרן של מכונה פגומה או בעל המקום שבו העבודה בוצעה, חל סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי. ביטוח לאומי רשאי לתבוע מהצד השלישי "פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה"[2]. זו תביעת השיבוב. במקביל, הצד השלישי מנכה את אותן גמלאות מהפיצוי לנפגע, כדי שלא ישלם פעמיים. מבקר המדינה תיאר את הפרקטיקה: המבטחים מנכים מהפיצוי לנפגע את הגמלאות שהוא זכאי להן, בערכן המהוון, ואז ביטוח לאומי אמור לתבוע אותן מהמבטח[5].
ומה קורה כשגם המעסיק וגם צד שלישי אחראים לתאונה? לפי סעיף 331, הצד השלישי אינו יכול לדרוש מהמעסיק להשתתף בתשלום, והסכום שהוא חייב לביטוח לאומי מוקטן בחלק שהמעסיק היה נושא בו[2]. ההגנה של המעסיק מפני השיבוב נשמרת גם כשיש מזיק נוסף.
איך מחשבים: מה ששולם, ועוד הערך המהוון של מה שישולם
הניכוי מורכב משני חלקים. החלק הראשון הוא מה שביטוח לאומי כבר שילם עד מועד החישוב: דמי פגיעה, מענק, קצבה, ותשלומים נוספים שקשורים לאותה פגיעה. את הסכומים האלה מקבלים מפירוט התשלומים של ביטוח לאומי, והם בדרך כלל אינם שנויים במחלוקת.
החלק השני, והגדול בדרך כלל, הוא הערך המהוון של הקצבה העתידית. קצבת נכות מעבודה משולמת לכל החיים, ולכן צריך לתרגם את כל התשלומים העתידיים לסכום אחד של היום. החישוב נעשה לפי תקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח-1978, שהותקנו בין היתר מכוח סעיפים 333 ו-369 לחוק, כלומר גם לצורכי השיבוב, ולא רק להיוון שהנפגע מבקש בעצמו[3]. התקנות קובעות מקדם לכל שקל של קצבה שנתית, לפי גיל ומין, על סמך לוחות תמותה ושיעור ריבית.
כאן חל השינוי החשוב של 2026. תיקון לתקנות, שפורסם ב-2.12.2025 ונכנס לתוקף ב-1.4.2026, העלה את שיעור הריבית בתקנות מ-2% ל-3% והחליף את הלוחות[4]. התיקון חל על כל חישוב ערך מהוון שנעשה מיום התחילה ואילך, ונכתב בו במפורש שהלוחות המעודכנים יחולו גם על דרישת תשלום שביטוח לאומי מוציא לצד שלישי או למבטח שלו לפי סעיף 328. ריבית גבוהה יותר פירושה ערך מהוון נמוך יותר, ולכן מאז אפריל 2026 הניכוי של הקצבה העתידית קטן מעט, ונשאר יותר לנפגע. לפי חישוב שלנו מהלוחות, אצל גבר בן 45, מקדם ההיוון עד גיל 67 ירד מ-17.13 ל-15.64, כלומר בכ-9%.
שני דקדוקים נוספים משפיעים על התוצאה. הראשון: אחרי גיל הפרישה, מי שזכאי גם לקצבת נכות מעבודה וגם לקצבת אזרח ותיק מקבל אחת מהן, לפי בחירתו[2]. לכן התקנות מנכות מהחישוב את השווי של קצבה שהייתה משתלמת ממילא, וקובעות רצפה: לעניין השיבוב, הערך לא יפחת מהיוון הקצבה עד הגיל שבו מגיעה לראשונה קצבת אזרח ותיק[3]. השני: תוחלת החיים. בית המשפט העליון קבע שכאשר נקבע שתוחלת החיים של הנפגע קוצרה בגלל הפגיעה, מנכים רק את הגמלאות שישולמו בפועל, כי תקנות ההיוון קובעות את שיעור הפיצוי ולא את תוחלת החיים עצמה[7].
חשוב לזכור שאת הפיצוי בנזיקין מהוונים לפי שיעור של 3%, המקובל בפסיקה. עד מרץ 2026, ההפסד הנזיקי הוון לפי 3% והקצבה שמנוכה ממנו הוונה לפי 2%, פער שפעל לרעת הנפגע. מאז אפריל 2026 שני הצדדים של החשבון מהוונים באותו שיעור. בתיק שבו החישוב נעשה לפני אפריל 2026 ובתיק שבו הוא נעשה אחריו, אותה קצבה יכולה לייצר ניכוי שונה, ולכן שווה לבדוק לפי איזה תחשיב מנכים.
ראש נזק כנגד ראש נזק: ממה מנכים וממה לא
הניכוי אינו מופעל על הסכום הכולל של הפיצוי, אלא לפי ראשי הנזק. העיקרון שבתי המשפט מיישמים הוא "ראש נזק כנגד ראש נזק": כל גמלה מנוכה רק מהרכיב בפיצוי שהיא נועדה לכסות. קצבת נכות מעבודה ודמי פגיעה באים במקום הכנסה, ולכן הם מנוכים מהפסד השכר בעבר ומהפגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד. גמלה שמשולמת בגלל צורך בעזרה, כמו קצבה לשירותים מיוחדים, מקוזזת מהפיצוי על עזרת הזולת.
הצד השני של העיקרון חשוב לא פחות. ביטוח לאומי אינו משלם על כאב וסבל, ולכן גם קצבה גבוהה במיוחד אינה אמורה להיות מקוזזת מהפיצוי הלא ממוני. אם הקצבה המהוונת גדולה מההפסד שבית המשפט קבע, ראשי הנזק של הפסד ההשתכרות מתאפסים, אבל העודף אינו "גולש" לכאב וסבל. בית המשפט העליון תיאר את מערכת היחסים בין הנפגע, המזיק וביטוח לאומי כמשולש, שצלעותיו צריכות להתאים זו לזו, וקבע שלביטוח לאומי אין יותר זכויות משיש לנפגע עצמו[7].
בפועל, יש ראשי נזק שנשארים לנפגע כמעט תמיד: כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות שביטוח לאומי לא כיסה, ועזרה מבני משפחה שאינה מכוסה בגמלה. יש גם ראשי נזק שתלויים בחישוב: הפסד השתכרות של עובד בשכר גבוה, שהקצבה מכסה רק חלק ממנו, והפסדי פנסיה. השאלה כמה נשאר בכל ראש נזק היא לב העבודה בתיק.
דוגמה: 600 אלף ש"ח על הנייר, 150 אלף בפועל
הדוגמה הבאה היא המחשה בלבד, עם מספרים עגולים, ואינה מבוססת על תיק אמיתי. נניח עובד מחסן שנפגע בגיל 40 כשמלגזה פגעה בו, בגלל ליקוי בטיחות שהמעסיק ידע עליו. שכרו לפני התאונה היה 12,000 ש"ח ברוטו בחודש. ביטוח לאומי הכיר בתאונת עבודה, והוועדה הרפואית קבעה לו 30% נכות יציבה. שנתיים אחרי התאונה, בגיל 42, נקבע בבית המשפט נזק כולל של 600 אלף ש"ח.
בצד של ביטוח לאומי: דמי הפגיעה הם 75% מהשכר הרגיל, כלומר 300 ש"ח ליום (36,000 ש"ח ברבעון, חלקי 90, כפול 75%), ולמשך 91 ימים זה 27,300 ש"ח. קצבת 100% שווה לדמי הפגיעה היומיים כפול 30, כלומר 9,000 ש"ח, ולכן קצבת 30% היא 2,700 ש"ח בחודש[2]. הסכום נמוך מתקרת דמי הפגיעה לשנת 2026, 1,314.25 ש"ח ליום[6]. עד מועד החישוב שולמו 21 חודשי קצבה, 56,700 ש"ח. הקצבה העתידית, מהוונת לפי המקדם בתקנות לגבר בן 42 עד גיל 67 (17.12 לכל שקל של קצבה שנתית), שווה כ-555,000 ש"ח[3]. בסך הכול, כ-639,000 ש"ח. לצורך הפשטות לא הוספנו רכיב לאחר גיל 67, שבחישוב אמיתי עשוי להגדיל את הסכום.
| ראש הנזק | לפני הניכוי | אחרי ניכוי מל"ל |
|---|---|---|
| הפסד שכר בעבר | 50,000 ש"ח | 0 |
| גריעה מכושר ההשתכרות בעתיד | 400,000 ש"ח | 0 |
| כאב וסבל | 110,000 ש"ח | 110,000 ש"ח |
| עזרת הזולת והוצאות | 40,000 ש"ח | 40,000 ש"ח |
| סך הכול | 600,000 ש"ח | 150,000 ש"ח |
הגמלאות, כ-639 אלף ש"ח, גדולות מראשי הנזק של הפסד ההשתכרות, 450 אלף ש"ח, ולכן שני הרכיבים האלה מתאפסים. העודף אינו מנוכה מכאב וסבל ומהעזרה, ולכן נשארים 150 אלף ש"ח, לפני שכר טרחה והוצאות. איך ייתכן שהקצבה גדולה מההפסד? כי ביטוח לאומי משלם לפי 75% מהשכר ברוטו ולפי 30% נכות רפואית, בלי מס, ואילו בית המשפט העריך את ההפסד לפי השכר נטו ולפי נכות תפקודית נמוכה יותר.
אילו אותה תאונה נגרמה בידי צד שלישי ולא בידי המעסיק, התוצאה לנפגע הייתה דומה, אבל ביטוח לאומי היה תובע את חלקו מהצד השלישי. לפי סעיף 330, כשהתביעות מתבררות יחד, ביטוח לאומי לא יקבל יותר מ-75% מסך כל הפיצויים[2]. בדוגמה, זה 450 אלף ש"ח, אף שהוא שילם וישלם יותר.
💡 טיפ מקצועי: לעשות את חשבון הניכוי לפני שמגישים את התביעה
לפני שמחליטים להגיש תביעה נגד המעסיק, כדאי לבקש מביטוח לאומי פירוט של כל התשלומים ששולמו בגין הפגיעה, ולהכין הערכה של הערך המהוון של הקצבה לפי הלוחות שבתוקף. את ההערכה משווים לראשי הנזק שהגמלה מקוזזת מהם. אם רוב הנזק הוא הפסד השתכרות שהקצבה מכסה, הסכום שנשאר עשוי להיות קטן, וההחלטה אם לתבוע, ובאיזה היקף, צריכה להתקבל לאור זה. אם יש נזק משמעותי שביטוח לאומי לא מכסה, כמו כאב וסבל בפגיעה קשה, הוצאות גבוהות או הכנסה גבוהה מהתקרה, התביעה יכולה להיות כדאית גם אחרי הניכוי.
לא תבעתם מביטוח לאומי? הניכוי הרעיוני
יש נפגעים שמוותרים על התביעה לביטוח לאומי, מאחרים בה או לא ממצים אותה, מתוך מחשבה שהכסף יגיע ממילא מהמעסיק. זו טעות יקרה. סעיף 82 קובע שגמלה שהופחתה או נשללה בגלל מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה כי בחר בגמלה אחרת, רואים אותה "כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה"[1]. במילים אחרות, מנכים מהפיצוי גם גמלה שלא התקבלה. זה הניכוי הרעיוני.
מי שלא תבע מביטוח לאומי לא מרוויח פיצוי גדול יותר מהמעסיק: הוא מפסיד את הגמלה, והניכוי נשאר. גם בתביעה נגד צד שלישי, בתי המשפט נוהגים לנכות את הגמלאות שהנפגע היה זכאי להן אילו מיצה את זכויותיו. הניכוי הרעיוני דורש מבית המשפט להעריך מה ביטוח לאומי היה משלם, כולל אחוזי נכות שלא נקבעו בפועל, וזו הערכה שעלולה לפעול לרעת הנפגע.
המסקנה המעשית היא להגיש את התביעות לביטוח לאומי בזמן ולמצות אותן, כולל ערר על אחוזי נכות נמוכים, לפני שהתביעה בנזיקין מגיעה להכרעה או לפשרה. על המסלול מול ביטוח לאומי, מהתביעה לדמי פגיעה ועד הקצבה, אפשר לקרוא במדריך לנכות מעבודה בביטוח לאומי. כשהקביעה בביטוח לאומי עדיין לא סופית, למשל כשיש נכות זמנית או ערר תלוי, צריך להתייחס לכך במפורש בחישוב, ולא להניח את התרחיש הגרוע.
פשרה: איפה הניכוי נכנס להסכם
רוב התביעות נגד מעסיקים מסתיימות בפשרה, ובפשרה הניכוי פחות גלוי. המבטח של המעסיק מציע סכום "נטו", אחרי שכבר הפחית את מה שלדעתו ביטוח לאומי משלם וישלם. הוויכוח האמיתי במשא ומתן הוא לעיתים קרובות על התחשיב הזה: לפי איזו ריבית ואילו לוחות חושב הערך המהוון, אילו אחוזי נכות הונחו, מאיזה ראש נזק נוכה כל רכיב, והאם הונח ניכוי רעיוני של גמלה שהנפגע לא מקבל.
בפשרה עם צד שלישי יש שכבה נוספת, כי לביטוח לאומי יש אינטרס עצמאי. מבטח שניכה גמלאות מהפיצוי לפי הסכם או לפי פסק דין חייב לדווח על כך לביטוח לאומי בתוך 60 ימים[2]. הנפגע עצמו חייב לסייע לביטוח לאומי במימוש זכותו ולא לפגוע בה, ואם פגע, ביטוח לאומי רשאי לשלול ממנו את הגמלה, כולה או מקצתה. ואם הנפגע קיבל מצד שלישי תשלום על חשבון הפיצויים, ביטוח לאומי רשאי לזקוף עד 75% ממנו על חשבון הגמלה. לכן פשרה עם צד שלישי שמתעלמת מביטוח לאומי עלולה לחזור אל הנפגע דרך הקצבה שלו.
בתביעה נגד המעסיק עצמו, ביטוח לאומי אינו צד לחשבון, כי אין לו תביעת שיבוב נגד המעסיק. כל ויכוח על גובה הניכוי הוא בין הנפגע לבין המבטח של המעסיק, וכל שקל שמנוכה ביתר הוא שקל שהנפגע מפסיד.
✅ צ'קליסט: מה לבדוק בניכוי לפני שחותמים על פשרה
- שהסכומים ששולמו תואמים את פירוט התשלומים של ביטוח לאומי, ולא הערכה של המבטח
- שהערך המהוון חושב לפי הלוחות והריבית שבתוקף במועד החישוב (3% מאפריל 2026)
- שהניכוי מופעל רק על ראשי הנזק שהגמלה מכסה, ולא על כאב וסבל
- שאחוזי הנכות שהונחו הם אלה שנקבעו בפועל, ושמצב של נכות זמנית או ערר תלוי קיבל התייחסות מפורשת
- שלא הונח ניכוי רעיוני של גמלה שאין לכם זכאות אליה
- בתביעה נגד צד שלישי: מה מעמד תביעת השיבוב של ביטוח לאומי, ושההסכם לא פוגע בקצבה העתידית
ומה עם מעסיק שלא שילם דמי ביטוח?
מעסיק שלא רשם את העובד בביטוח לאומי, או שלא שילם עבורו דמי ביטוח, לא פוגע בכך בזכות העובד לגמלה. החוק מטפל במקרה הזה מול המעסיק עצמו: לפי סעיף 369, פקיד גבייה ראשי רשאי לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות ששולמו או שישולמו בקשר לאותו מקרה, עד תקרה שתלויה במשך הפיגור[2]. גם החיוב הזה מחושב לפי תקנות ההיוון. ההליך הזה הוא בין ביטוח לאומי לבין המעסיק, והוא אינו משנה את הניכוי מהפיצוי שהעובד תובע.
כדאי להבחין בין זה לבין הפרת בטיחות. רשלנות של המעסיק, כולל הפרה של תקנות בטיחות, היא הבסיס לתביעה של העובד נגדו. היא אינה פותחת לביטוח לאומי תביעת שיבוב נגד המעסיק, כי סעיף 82(ג) חוסם אותה בכל מקרה שבו המעסיק אחראי לתאונה.
שאלות ותשובות
האם ביטוח לאומי מנכה מהפיצוי שאקבל מהמעסיק?
ביטוח לאומי עצמו לא מנכה ולא תובע את המעסיק. הניכוי נעשה בחישוב הפיצוי: לפי סעיף 82 לפקודת הנזיקין, מהפיצויים שהמעסיק חייב בהם מנכים את הגמלאות ששולמו ואת הערך המהוון של הגמלאות העתידיות. הסכום שמנוכה נחסך מהמעסיק ומהמבטח שלו.
ממה לא מנכים קצבאות ביטוח לאומי?
הניכוי נעשה לפי ראשי הנזק. קצבת נכות מעבודה ודמי פגיעה מנוכים מהפסד השכר ומהפגיעה בכושר ההשתכרות. הפיצוי על כאב וסבל, והוצאות שביטוח לאומי לא כיסה, נשארים לנפגע, גם כשהקצבה המהוונת גדולה מהפסד ההשתכרות.
מה קורה אם לא הגשתי תביעה לביטוח לאומי?
בדרך כלל מנכים גם את מה שהייתם יכולים לקבל. סעיף 82 קובע שגמלה שלא ניתנה בגלל מעשה או מחדל של העובד נחשבת כאילו ניתנה בשלמותה, ובתי המשפט נוהגים לנכות ניכוי רעיוני גם בתביעות נגד צד שלישי. לכן כדאי לתבוע מביטוח לאומי בזמן ולמצות את הזכויות שם.
האם שינוי ריבית ההיוון ב-2026 משפיע על הניכוי?
כן. מ-1.4.2026 תקנות ההיוון של ביטוח לאומי מחושבות לפי ריבית של 3% במקום 2%, והתיקון חל גם על דרישות לצד שלישי לפי סעיף 328. ריבית גבוהה יותר מקטינה את הערך המהוון של הקצבה העתידית, ולכן גם את הניכוי, בכמה אחוזים, בהתאם לגיל.
איך עורך דין עוזר בחישוב ניכוי מל"ל
בתביעה נגד מעסיק, הרבה מהכסף מוכרע בחשבון של הניכוי ולא רק בשאלת האחריות. עורך דין שמכיר את שני המסלולים בודק מראש כמה מהנזק כבר מכוסה בביטוח לאומי, ממצה את התביעות מול ביטוח לאומי כדי שלא ייווצר ניכוי רעיוני, ובודק את התחשיב של המבטח: הריבית, הלוחות, אחוזי הנכות והחלוקה בין ראשי הנזק.
במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעי עבודה גם מול ביטוח לאומי וגם בתביעה נגד המעסיק או צד שלישי, ובוחנים כל תיק לפי מה שבאמת יישאר בידי הנפגע. אם אתם שוקלים תביעה, או שקיבלתם הצעת פשרה, ליווי של עורך דין תאונות עבודה מתחיל בשיחה אחת, שבה נעשה יחד את החשבון.
המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, לרבות תיקון תקנות ההיוון שנכנס לתוקף ב-1.4.2026. הדוגמה המספרית היא המחשה בלבד. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
שוקלים תביעה נגד המעסיק? קודם נבדוק כמה באמת נשאר
נחשב את ניכוי ביטוח לאומי לפי ראשי הנזק, נבדוק את תחשיב המבטח ונוודא שלא מנכים יותר מהמגיע. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.
מקורות שצוטטו במאמר (7)
- [1] פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 82 (פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי) – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [2] חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיפים 97, 105, 320, 328-333 ו-369 – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [3] תקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח-1978, תקנות 1-5, 10, 15 והתוספות – ויקיטקסט · Source Score: 22
- [4] תקנות הביטוח הלאומי (היוון) (תיקון), התשפ"ו-2025, ק"ת 12106 (תחילה 1.4.2026) – רשומות, קובץ התקנות · Source Score: 22
- [5] טיפול המוסד לביטוח לאומי בתביעות נגד צד שלישי (שיבוב), דוח שנתי 67ב – מבקר המדינה · Source Score: 20
- [6] עדכון קצבאות ינואר 2026 (הסכומים המרביים, כולל דמי פגיעה) – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 20
- [7] ע"א 7453/12 אלחבאין נ' כריסי (בית המשפט העליון, 9.9.2014) – פסק דין, מתפרסם במאגרי הפסיקה · Source Score: 21
מילון מושגים
הפחתת הגמלאות של ביטוח לאומי, ששולמו ושישולמו, מהפיצוי שנפסק בתביעת נזיקין, כדי שהנפגע לא יקבל פעמיים על אותו נזק.
הסכום של היום ששווה לסדרת תשלומים עתידיים, כמו קצבה לכל החיים. בביטוח לאומי מחושב לפי תקנות ההיוון, בריבית של 3% מאפריל 2026.
תביעה של ביטוח לאומי נגד צד שלישי שגרם לפגיעה, להחזר הגמלאות ששילם וישלם, לפי סעיף 328 לחוק. אינה אפשרית נגד המעסיק.
ניכוי של גמלה שהנפגע היה זכאי לה אבל לא קיבל, למשל כי לא תבע או איחר, כאילו שולמה במלואה.
רכיב נפרד בפיצוי, כמו הפסד שכר, עזרת הזולת או כאב וסבל. הגמלה מנוכה רק מראש הנזק שהיא נועדה לכסות.
מי שגרם לפגיעה ואינו המעסיק או עובד שלו, כמו קבלן אחר באתר או יצרן של מכונה. נגדו ביטוח לאומי רשאי לתבוע שיבוב.