האם העובד הוא שכיר או עצמאי ?

מאמרים נוספים

יצירת קשר

סוגיה חשובה בתחום דיני העבודה הינה הקביעה האם המועסק הינו במעמד של עובד שכיר או עצמאי.

חשיבות הקביעה הנ"ל הינה לצורך בחינת זכאותו של המועסק לתנאים סוציאליים וזכויות נוספות המגיעות לעובד, כדוגמת פיצויי פיטורים, הבראה, חופשה שנתית, ימי מחלה ועוד.

פעמים רבות מועסקים עובדים כקבלני משנה או פרילנסרים אך בפועל הם עובדים שכירים לכל דבר, הסדר זה עפ"י רוב הינו הסדר נוח למעסיק אשר חוסך את עלויות  הזכויות הסוציאליות שיש עליו לשלם לעובד, ולעומתו העובד שברוב המקרים נמצא בעמדת מיקוח נחותה מהמעסיק נאלץ להסכים למעמד שנכפה עליו, למרות שבפועל הוא אינו שונה מיתר העובדים למעט הזכויות של עובד שכיר להן הוא זכאי.

בפסק דין בבית הדין הארצי לעבודה בעניין ענת עמיר נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ, נאמר על ידי כבוד נשיא בית הדין כי במקרים בו נכפה על עובד שכיר מעמד של קבלן, זאת על מנת שהמעביד יחמוק מתשלום זכויותיו של העובד, הרי יש לחייב את המעסיק בפיצוי נוסף בגין התנהגותו חסרת תום הלב של המעסיק.

לאורך השנים נקבעו בפסיקה מספר מבחנים וכללים אשר בוחנים את מהות היחסים בין עובד למעביד ועל פיהם נקבעים יחסי עובד מעביד, כל זאת לא לפי ההסכמים הפורמליים אלא לפי הנסיבות בפועל.

המבחן החשוב הינו מבחן ההשתלבות המכיל למעשה שני מבחנים: הפן החיובי והפן השלילי, בפן החיובי נבחנת למעשה השתלבותו של המועסק במקום העבודה, והאם הפעולות שהוא מבצע הינם חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או האם היא רק פעולה משלימה, כמו כן נבדקות ההשלכות של היעדרותו של המועסק ממקום העבודה והאם היא פוגעת בפעילות העסק. בפן השלילי נבדק האם המועסק הוא בעל עסק משלו אשר נותן שירותים לעסק באופן חיצוני, פן זה נבחן באופן שבו  נבדק האם המועסק נושא ברווח או הפסד של העסק, האם הוא נושא בעלויות של העסק והאם הוא מעסיק עובדים תחתיו.

מבחן נוסף הינו מבחן הפיקוח והשליטה בו נבחנת מידת הפיקוח שיש לעסק על אותו מועסק, ככל שהפיקוח יותר אינטנסיבי הנטייה לראות במועסק כעובד ולא כעצמאי, לדוגמא אדם המועסק בשעות וימים קבועים במהלך השבוע או החודש האפשרות לפקח עליו רבה יותר.

מבחן הביצוע האישי בו נבדק הקשר האישי בין המועסק לעסק בו הוא עובד, עובד בעסק אינו נוהג לשלוח מחליף בימי היעדרותו, לעומתו עצמאי יכול לשלוח מחליף בהיעדרו.

מבחן הציוד בו נבדק האם אותו מועסק נושא בעלויות של הכלים המשמשים אותו לביצוע עבודתו או שמא הוא מקבל את הכלים ממקום עבודתו, כמו כן נבדקים האם כלי העבודה של המועסק הינם בבעלותו הפרטית או האם הם בבעלות העסק.

משך ההעסקה (ככל שמשך העסקה ארוך יותר הנטייה הינה לראות במועסק כעובד), רצונם של הצדדים (להחיל עליהם יחסי עובד מעביד גם הוא יישקל במסגרת כלל המבחנים ), ומבחן התלות (מבחן בו נבחנת התלות של שני הצדדים האחד בשני, חובת המועסק כלפי המעסיק, וחובת המעסיק לספק עבודה למועסק) הינם מבחנים נוספים לקיום יחסי עובד מעביד.

בבית הדין הארצי לעבודה, התברר ערעורה של של עוזרת במאי לשעבר שעבדה כפרילנסרית בחברת החדשות הישראלית בע"מ כנגד החלטת ביה"ד האזורי לעבודה כי אינה זכאית לקבל זכויות שונות בשל "תניית גדרון" המופיעה בהסכם העסקתה.

"תניית גדרון" הינה סעיף בחוזה עבודה הקובע כי במקרה של תביעה עתידית מצד העובד העצמאי כנגד המעסיק בדרישה להכיר בו כעובד שכיר, התמורה שיהיה התובע זכאי לה תהא נמוכה משמעותית מהתמורה שקיבל העובד בתמורה לעבודתו כעצמאי, בנוסף לכך יהא העובד העצמאי מחויב להחזיר למעסיק  את הכספים ששולמו לו ביתר בתקופת העסקתו.

בפס"ד בבית הדין האזורי לעבודה נקבע כי במצב בו שולמה לעובדת התמורה שכיסתה את מלוא זכויותיה ומעבר לכך מחד, אין מקום לחייב אותה להשיב את הכספים שקיבלה ביתר מדי חודש, ומאידך, אין לחייב את חברת החדשות לשלם לעובדת את הזכויות הסוציאליות שתבעה.

בערעורה בפני בית הדין הארצי לעבודה המערערת טענה כנגד כל קביעותיו של בית הדין האזורי לעבודה למעט קביעתו כי אכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, לציין שבית הדין האזורי לעבודה קבע לפי מבחני ההשתלבות, כי למרות שמדובר בעובדת שעבדה כפרילנסרית הרי מדוברת בעובדת ולא כעצמאית (יתכן כי בנסיבות אחרות היה מגיע לעובדת זכויות שלא נקבעו בבית הדין).

בפסק דינו  בית המשפט הארצי לעבודה  קבע כי אין להתערב בהחלטות בית המשפט האזורי ובנוסף נקבע כי אם התמורה שקיבל העובד כפרילנסר כוללת כבר את זכויותיו הסוציאליות, הרי שאין לחייב את המעסיק לשלם לו סכומים נוספים בעת פיטוריו, בפסיקתו התקדימית בית הדין הארצי פירש את זכויות הפרילנסר בצמצום ולא בהרחבה כפי שהיה נהוג עד החלטתו זו, עד החלטה זו נהוג היה לפרש את זכויות הפרילנסר עפ"י פסיקת ביהמ"ש בע"ע 110/10 רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח בע"מ ואח'.

משרד עו"ד בוים ייצג בהצלחה מרובה מקרים של עובדים שנאלצו להוציא חשבוניות למעסיקם ובסופו של דבר, הוכרו כעובדים לכל דבר ועניין ושולמו להם כל זכויותיהם.

למשרד עו"ד בוים ניסיון רב בתחום עם הצלחות מרובות.

הנכם מוזמנים לתאם פגישה אישית עם עו"ד אורי בוים.

דיני עבודה

הסדרת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים, מטרתם העיקרית – הגנה על המעסיק / העובד וזכויותיהם. דיני העבודה כוללים מערכת זכויות וחובות, החלות על המעסיק ועל

קרא עוד »

עורך דין לדיני עבודה ברמת גן

  עולם דיני העבודה חולש על מגוון רחב מאוד של נושאים, לדוגמא: זכויות בעבודה. זכאות לתשלומים. הטבות. הסדרים פנסיוניים. סיום יחסי עבודה פיטורים/התפטרות. איך שלא

קרא עוד »

עורך דין לדיני עבודה במרכז

עורך דין לדיני עבודה מהמרכז

מה באמת חשוב לנו בבחירת עורך דין אשר ייצג אותנו בדיני עבודה ובכלל:

ייצוג מקצועי.
אוזן קשבת.
הבנת צרכי הלקוח.
עיסוק בתחום הרלוונטי.
ניסיון בתיקים דומים.
התמדה, נחישות.
היכרות עם פסיקת בתי המשפט בתחום.
ניסיון הופעה בבית המשפט ובבית הדין.
ניהול אישי של התיק ולא על יד עורך דין אחר או מתמחה.
נגישות המשרד לפגישות עדכון עם הלקוח

קרא עוד »

פיטורים בהריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.

קרא עוד »

שימוע לפני פיטורים

העבודה היא חלק חשוב ומרכזי מחיינו.  אנו מבלים במקום העבודה את מרבית שעות היום והיא חלק מההגדרה העצמית והסטטוס החברתי שלנו. כאשר מעסיק מפטר עובד, הוא מזעזע את עולמו של העובד ולכן מהלך הפיטורים צריך להתבצע בהגינות רבה. כחלק מעקרונות שוק העבודה הבאים להגן על זכויות העובד, קמה הזכות לשימוע.

קרא עוד »

פיטורי עובדת במהלך הריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.
מעביד המפר את החוק, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה ואף ניתן לתבעו בבית הדין לעבודה.

קרא עוד »

ייצוג עובדים בהליכי חדלות פרעון של חברה

ייצוג עובדים בהליכי חדלות פירעון של החברה

כאשר החברה נמצאת בקשיים מדובר על מצב של אי וודאות לגבי זכויותיהם של העובדים. הניסיון מלמד כי לחברה יש נושים רבים וכל אחד מהם מנסה לקבל את כספו לפני האחר.

קרא עוד »

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר.

 

 

קרא עוד »

העסקת עובד זר שלא בהתאם לייעודו

העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לאשרת העבודה שניתנה להם, הפכה לתופעה נפוצה במדינת ישראל. ברוב המקרים מדובר בעובד זר שהגיע לעבוד בארץ על פי אשרה של עבודה בתחום החקלאות, הסיעוד, הבניין וכד', שמעבידו מסב אותו לעבודה במשק בית.

קרא עוד »

פיטורים שלא כדין

כאשר מעביד מפטר את עובדו שלא כדין, בפני בית הדין לעבודה עומדות שתי אופציות, להצהיר על ביטול הפיטורים או לפסוק פיצויים.
בית הדין יחליט באיזו אופציה לבחור, בית הדין מבצע איזון בין האינטרסים של העובד והמעביד.

קרא עוד »

צו הרחבה פנסיה חובה

פנסית חובה, מה המשמעות ?  על מי הפנסיה חלה ?  אחוזי הפרשה ? ממתי המעביד אמור להפריש לפנסיה ?  מה קורה בעזיבת עבודה ?

קרא עוד »

תביעת פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר
בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל.

חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.
גובה הפיצויים לפי החוק, יהיה באחת משתי הדרכים הבאות, לפי הסכום הגבוה יותר-
אם שולמו פיצויי הפיטורים בין היום ה 16 לבין היום ה-30 שלאחר המועד לתשלום, הדין הוא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום.
אם שולמו הפיצויים לאחר היום השלושים, הדין הוא הפרשי התמדה בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה.

קרא עוד »

פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר

בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.

קרא עוד »

הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »
דילוג לתוכן