קרנית: פיצוי כשאין ביטוח חובה או כשהפוגע לא אותר

תוכן עניינים

נהג שפגע בהולך רגל ונמלט מהמקום, ונהג שעצר, הגיש עזרה ומסר את כל הפרטים, אבל התברר שביטוח החובה של הרכב שלו פג לפני שבועיים. מבחינה מוסרית אלה שני מקרים הפוכים. מבחינת הנפגע, התוצאה זהה: אין חברת ביטוח שאפשר להגיש אליה תביעה. בשני המקרים הכתובת היא אותה כתובת, קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמשלמת לנפגע את אותו פיצוי שהיה מקבל מביטוח חובה. ההבדל הוא במה שצריך להוכיח, במי שנשאר מחוץ להגנה, ובמה שקורה אחר כך לנהג. המאמר מסביר את כל העילות לפנייה לקרנית לפי סעיף 12 לחוק, מי לא יקבל ממנה פיצוי, איך קרנית גובה את הכסף מהנהג, ואיך מגישים תביעה, עם המסמכים והמועדים.

עיקרי הדברים

  • ✓ ארבע עילות – קרנית מפצה כשהנהג לא ידוע, כשאין ביטוח או שהביטוח לא מכסה, כשלמבטח מונה מנהל מורשה, וכשהמבטח בפירוק (סעיף 12 לחוק)
  • ✓ אותו פיצוי – הנפגע מקבל מקרנית את מה שהיה מקבל ממבטח, לפי אותם ראשי נזק ואותן תקרות
  • ✓ לא כולם זכאים – נהג שנהג בלי ביטוח, ובעל רכב שהתיר לו, אינם מקבלים פיצוי, אלא אם הנהג לא ידע ולא היה סביר שיידע
  • ✓ הנהג ישלם בסוף – לקרנית יש זכות חזרה נגד מי שנהג בלי ביטוח, עם חריג למי שהביטוח השנתי שלו פג פחות מ-30 יום לפני התאונה
  • ✓ שבע שנים – פנייה לקרנית לא עוצרת את ההתיישנות, רק הגשת תביעה לבית המשפט

 

קרנית: מי היא ומתי היא נכנסת לתמונה

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) בנוי על הנחה פשוטה: לכל רכב מנועי יש ביטוח חובה, ומי שנפגע בתאונה תובע את המבטח. אבל ההנחה לא תמיד מתקיימת. לכן הקים החוק, בסעיף 10, את "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים", וקבע בסעיף 11 שהיא תאגיד וגוף מבוקר של מבקר המדינה[1]. הקרן, שמוכרת בשם קרנית, אינה חברת ביטוח ואינה מוכרת פוליסות. היא ממומנת מחלק מהפרמיה של כל ביטוח חובה שנמכר בישראל, ומטפלת בנזקי גוף בלבד[4]. נזק לרכב, גם בפגע וברח, לא מכוסה על ידה.

התנאי הבסיסי מופיע ברישה של סעיף 12(א): הקרן מפצה "נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח". שני חלקי המשפט חשובים. החלק הראשון אומר שקרנית לא מרחיבה את החוק: מי שאינו נפגע תאונת דרכים לפי ההגדרות, או מי שהחוק שולל ממנו פיצוי, לא יקבל אותו גם מקרנית. החלק השני אומר שקרנית היא כתובת אחרונה. אם יש מבטח שאפשר לתבוע, למשל מבטח של רכב אחר שהיה מעורב בתאונה, הכתובת היא הוא ולא היא.

דוגמה שממחישה את החלק הראשון: רוכבת אופניים חשמליים שנפלה לבד, בלי שום רכב מנועי מעורב, לא תקבל פיצוי מקרנית. בית המשפט העליון קבע שאופניים חשמליים אינם "רכב מנועי" לעניין החוק, ולכן אין כאן תאונת דרכים, ואין מה שקרנית תשלים. אותו דין חל על הולך רגל שנפגע מרוכב קורקינט חשמלי: קרנית אינה כתובת, כי אין "נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה".

 

ארבע העילות שבסעיף 12

סעיף 12(א) מונה את המצבים שבהם הנפגע "אין בידו לתבוע" מבטח[1]:

  • הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע (12(א)(1)) – המקרה המוכר של פגע וברח, אבל גם מצבים פחות דרמטיים: רכב שגרם לרוכב אופנוע לסטות ולהחליק בלי לגעת בו והמשיך בנסיעה, או נהג שעצר, אמר "הכול בסדר" ונסע לפני שמישהו רשם את המספר.
  • אין לנוהג ביטוח, או שהביטוח לא מכסה את החבות (12(א)(2)) – רכב שהביטוח שלו פג ולא חודש, רכב שמעולם לא בוטח, וגם רכב שיש לו פוליסה אבל היא לא חלה על השימוש שנעשה בו. לפי אתר קרנית, המקרים הבולטים כאן הם רכב שנהג בו נהג בלי רישיון נהיגה, רכב גנוב, ושימוש בניגוד לתנאי הפוליסה, כמו הסעת נוסעים בשכר ברכב שאינו מבוטח לכך[4].
  • למבטח מונה מנהל מורשה (12(א)(2א)) – כשהמפקח על הביטוח מינה מנהל מורשה לחברת ביטוח שאינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, ושר האוצר אישר שהקרן תפעל במקומה.
  • המבטח נמצא בפירוק (12(א)(3)) – במקרה כזה הקרן משלמת לנפגעים, ונכנסת לנעלי הנושים מול המפרק ומול מבטח המשנה (סעיפים 12א ו-12ב).

לצד ארבע העילות האלה, החוק שולח לקרנית עוד שתי קבוצות: נהג שנהג ברשות הבעלים ולא ידע שאין ביטוח (סעיף 7א), ותלויים של נהג שנהרג כשנהג בלי ביטוח (סעיף 7ב). על שתיהן נרחיב בהמשך.

ומה קרנית משלמת? לפי סעיף 12(ב), הנפגע "זכאי לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח", והקרן גם חייבת לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בו[1]. מי שזכאי לפיצוי מקרנית מקבל את אותם ראשי נזק, לפי אותן תקרות ואותם כללי חישוב, כאילו תבע חברת ביטוח רגילה. כאב וסבל, הפסד השתכרות, עזרת הזולת והוצאות רפואיות מחושבים בדיוק כמו בתביעה נגד מבטח, וגם ניכוי הגמלאות של ביטוח לאומי חל כרגיל, כפי שהסברנו במאמר על ניכוי קצבאות ביטוח לאומי מהפיצויים.

שתי הערות על מה שאינו עילה לפנייה לקרנית. ראשית, רכב של המדינה, של המשטרה, של השב"כ או של המוסד פטור מחובת ביטוח לפי סעיף 6 לפקודת ביטוח רכב מנועי[3], אבל החוק מגדיר "מבטח" כולל מי שפטור מחובת ביטוח[1]. מי שנפגע מרכב כזה תובע את המדינה, לא את קרנית. שנית, הוראת סעיף 12(א)(2) לא חלה על נפגע שאינו ישראלי, שנהג ברכב שמכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין-לאומי.

 

הולך רגל שנפגע מרכב שהביטוח שלו פג

נניח שהולך רגל חוצה במעבר חציה, ורכב פרטי שפונה שמאלה פוגע בו. הנהג עוצר, מזעיק אמבולנס ומוסר את פרטיו. בבית החולים מתגלה שבר בשוק, והטיפול כולל ניתוח ושיקום של חודשים. אחרי כמה ימים בני המשפחה מנסים לברר מי המבטח של הרכב, ומגלים שביטוח החובה שלו הסתיים לפני שבועיים, והנהג פשוט שכח לחדש אותו.

הצעד הראשון הוא לוודא שאכן אין ביטוח, ולא רק לסמוך על מה שהנהג אומר. לפי סעיף 15א1 לחוק, קרנית מוסרת לנפגע, לפי מספר הרישוי של הרכב, את שם המבטח ומספר הפוליסה[1]. את הבקשה מגישים בכתב או דרך שירות איתור מבטח לרכב באתר קרנית, עם תאריך התאונה ומספר הרכב. לפי התקנות, התשלום לנפגע הוא 10 שקלים לכל רכב, והקרן מוסרת את המידע בתוך 14 ימים מהבקשה[6]. בנוסף, הנהג חייב לפי סעיף 17 לפקודת הביטוח להודיע לנפגע, לפי דרישה, אם הוא מבוטח ולמסור את פרטי הפוליסה[3].

אם התשובה היא שאין ביטוח בתוקף ביום התאונה, הולך הרגל מגיש תביעה לקרנית לפי סעיף 12(א)(2). הוא לא צריך להוכיח שהנהג אשם, בדיוק כמו בתביעה נגד מבטח: האחריות בחוק מוחלטת. העובדה שהנהג הוא שהתרשל בחידוש הביטוח לא נוגעת לנפגע בכלל, וגם לא משנה אם הנהג אמיד או חסר אמצעים. הולך רגל או נוסע שנפגעו מרכב בלי ביטוח חובה מקבלים את מלוא הפיצוי מקרנית, ולא צריכים לרדוף אחרי הנהג או לבדוק אם יש לו ממה לשלם.

📌 חשוב לדעת: "הביטוח בוטל" זה לא תמיד "אין ביטוח"

ביטוח שתקופתו הסתיימה ולא חודש, וביטוח שחברת הביטוח ביטלה באמצע התקופה, למשל בגלל אי תשלום, אינם אותו דבר. לפי סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי, ביטול פוליסה אינו תקף כלפי הנפגע אלא 21 יום אחרי שבעל הפוליסה קיבל הודעה בכתב על הביטול[3]. גם הגבלות בפוליסה לפי גיל הנהג, ותק הרישיון שלו, מצב הרכב או מספר הנוסעים אינן תקפות כלפי הנפגע (סעיף 15 לפקודה). במצבים האלה הכתובת היא חברת הביטוח, לא קרנית. מסיבה זו, ולפי תקנון הקרן, מי שמבטח טוען כלפיו שאין כיסוי צריך להודיע על כך לקרנית בלי דיחוי[2], ובמקרים שבהם יש מחלוקת אמיתית על הכיסוי, נהוג לתבוע את שתיהן יחד ולהשאיר לבית המשפט להכריע מי חייבת.

 

ומה עם פגע וברח? מה שונה כשהנהג נעלם

בפגע וברח, העילה היא סעיף 12(א)(1), והשאלה המרכזית אינה הביטוח אלא הזהות. בתי המשפט דורשים מהנפגע להראות שעשה מאמץ סביר לאתר את הנהג או את הרכב, ושהמאמץ לא הצליח. את הדרישה הזו, ואת הפסיקה שמקלה בה עם הולכי רגל תמימים, פירטנו במאמר על פיצוי בתאונת דרכים גם כשלא אותר הרכב הפוגע, ולא נחזור על כך כאן.

מה שחשוב להשוואה הוא ההבדל המעשי בין שני המצבים. ברכב בלי ביטוח, הנהג ידוע, ולכן קל להוכיח שהייתה תאונה ושהיה מעורב בה רכב מנועי: יש תיק משטרה, יש פרטים, ולעיתים יש גם הודאה. בפגע וברח, הוכחת הנסיבות עצמן היא לב התיק: שאכן הייתה פגיעה מרכב, ולא נפילה רגילה, ושנעשה מאמץ לזהות אותו. לכן בפגע וברח חשובים במיוחד דיווח מהיר למשטרה, פרטי עדים, תיעוד מצלמות אבטחה מהאזור לפני שהן נמחקות, ורישום מדויק של מנגנון הפגיעה כבר בחדר המיון. גם רשימת המסמכים של קרנית פותחת באישור משטרה ובתיק המשטרה[5].

ואם הנהג אותר אחרי חודשים? אם התברר שיש לו ביטוח, התביעה עוברת למבטח שלו, כי קרנית מפצה רק מי ש"אין בידו לתבוע" מבטח. אם התברר שאין לו ביטוח, העילה פשוט מתחלפת: מ"נוהג לא ידוע" ל"נוהג בלי ביטוח", והכתובת נשארת קרנית.

 

מי לא יקבל פיצוי מקרנית

קרנית מפצה רק מי שזכאי לפיצוי לפי החוק, ולכן החריגים של סעיף 7 חלים גם עליה. בהקשר של רכב בלי ביטוח, החשובים הם[1]:

  • הנהג שנהג בלי ביטוח – לפי סעיף 7(5), מי שנהג ברכב בלי ביטוח, או כשהביטוח לא כיסה את השימוש שלו, אינו זכאי לפיצוי. בדוגמה שלנו, אילו גם הנהג נפצע, הוא לא היה מקבל פיצוי, לא מקרנית ולא מאף אחד אחר לפי החוק.
  • הבעלים שהתיר לנהוג בלי ביטוח – לפי סעיף 7(6), בעל רכב או מחזיק שהתיר לאחר לנהוג בו בלי ביטוח, ונפגע באותה נהיגה, אינו זכאי, בין שהיה ברכב ובין שהיה מחוצה לו.
  • מי שידע שהרכב נלקח בלי רשות – לפי סעיף 7(2), גם מי שנסע ברכב גנוב כשידע שנוהגים בו בלי רשות אינו זכאי. נוסע שלא ידע זכאי לפיצוי, והכתובת שלו, כשהפוליסה לא מכסה את הנהיגה, היא קרנית.
  • נהג בלי רישיון – לפי סעיף 7(3), הנהג עצמו אינו זכאי (למעט רישיון שפקע רק בגלל אי תשלום אגרה או הגבלה של ההוצאה לפועל). הנפגעים שלו, הולכי רגל ונוסעים, כן זכאים.

לחריג של נהג בלי ביטוח יש חריג משלו. לפי סעיף 7א, מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מהבעלים או מהמחזיק, בלי ביטוח או כשהביטוח לא כיסה את השימוש שלו, "והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע", זכאי לתבוע את קרנית. לדוגמה, עובד שקיבל רכב מהמעסיק לנסיעה אחת והניח, באופן סביר, שהרכב מבוטח. מבחן הסבירות הוא אובייקטיבי, ולכן מי שקיבל רכב מאדם זר בנסיבות חשודות יתקשה לטעון שלא היה עליו לחשוד.

ומה עם המשפחה? לפי סעיף 7ב, התלויים בנפגע זכאים לתבוע גם כשהנפגע עצמו לא היה זכאי, ואם הוא נהרג כשנהג בלי ביטוח, הם תובעים את קרנית[1]. גם כשהנהג שנהרג נהג בלי ביטוח ולא היה זכאי לפיצוי בעצמו, בני המשפחה שהיו תלויים בו יכולים לתבוע את קרנית.

נקודה שמפתיעה רבים: בלשון סעיף 7 אין חריג לנוסע שידע שלרכב אין ביטוח. החריג חל על הנהג, על הבעלים שהתיר, ועל מי שידע שנוהגים ברכב בלי רשות. נוסע שעלה לרכב של חבר וידע שהביטוח פג אינו נכנס לאחד מהם לפי הנוסח, ולכן לפי לשון החוק הוא נפגע זכאי שתובע את קרנית. זה עניין שקרנית עשויה להתווכח עליו, ושכדאי לבחון לפי הנסיבות.

 

זכות החזרה: קרנית משלמת, הנהג מחזיר

קרנית אינה מוותרת על הכסף. סעיף 9(א) לחוק קובע מי ששילם פיצויים לפי החוק יכול לחזור רק על אחד מאלה: מי שאינו זכאי לפיצוי לפי סעיף 7; מי שאין לו ביטוח או שהביטוח שלו אינו מכסה את החבות; ובעל הרכב או המחזיק שהתיר לנהוג בו כאמור בסעיף 7א[1]. לקרנית יש מחלקה נפרדת לתביעות חזרה, ושירות לתשלום חובות אליה. בפועל, נהג שנהג בלי ביטוח ופגע באדם עלול לקבל, אחרי שנים, דרישה לשלם לקרנית את כל מה שהיא שילמה לנפגע.

לזכות החזרה יש שתי מגבלות חשובות. הראשונה מופיעה בסעיף 9(א)(2) עצמו: החזרה נגד מי שאין לו ביטוח לא חלה על "מי שהיה לו ביטוח שנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה". זה מעין חסד שהמחוקק נתן לנהג ששכח לחדש. בדוגמה שלנו, הביטוח פג שבועיים לפני התאונה, כך שהנהג נכנס, לכאורה, לחריג הזה. השאלה אם קרנית יכולה בכל זאת לחזור אליו מכוח חלופה אחרת בסעיף, למשל בגלל שהוא עצמו "אינו זכאי לפיצוי" לפי סעיף 7(5), היא שאלה משפטית שתלויה בנסיבות, ומי שמקבל דרישה כזו צריך לבחון אותה עם עורך דין.

המגבלה השנייה מופיעה בסעיף 9(ב): חבותו של מי שחוזרים עליו היא "לפי פקודת הנזיקין". כלומר, בתביעת החזרה אין אחריות מוחלטת. קרנית צריכה להוכיח שהנהג התרשל בתאונה, והוא יכול לטעון, למשל, שהנפגע התרשל בעצמו. התוצאה היא שני הליכים נפרדים לגמרי: מול הנפגע, קרנית משלמת בלי לשאול מי אשם; מול הנהג, השאלה מי אשם חוזרת להיות מרכזית. חשוב להבין שלכל זה אין השפעה על הנפגע. הוא מקבל את הפיצוי שלו מקרנית, וההתחשבנות עם הנהג אינה עניינו. התקנון רק מאפשר לקרנית לבקש ממנו התחייבות לשתף פעולה ולמסור מסמכים לצורך מימוש הזכויות נגד האחראים[2].

 

איך מגישים תביעה לקרנית: ההליך, המסמכים והמועדים

תקנון הקרן קובע את המסגרת: הנפגע מגיש הודעה בכתב עם פרטי התאונה, עילת הזכאות והמסמכים שמוכיחים אותה. בתוך 30 יום קרנית צריכה להודיע לו בכתב אם היא מכירה בזכותו. אחרי שהכירה, הנפגע מגיש את פרטי הסכומים שהוא דורש, והגשה זו נחשבת "דרישה" לעניין תשלום תכוף לפי סעיף 5 לחוק. בתוך 90 יום קרנית מודיעה באיזה חלק מהדרישה היא מכירה, ואת הפיצוי היא משלמת בתוך 30 יום מההסכמה על הסכום. הקרן רשאית לדרוש ראיות נוספות ולהאריך את המועדים, בהודעה מנומקת בכתב[2].

מערכת הכללים שקרנית מפרסמת, מהדורה 8 מאוגוסט 2025, מפרטת את הנוהל בפועל[5]. בתוך 30 יום מקבלת התביעה, או 21 יום לאזרח ותיק בן 67 ומעלה שאינו מיוצג, קרנית מאשרת קבלה, מפרטת אילו מסמכים חסרים ומודיעה אם היא מכירה בזכאות. אם לא סיימה את הבדיקה, היא מאריכה את המועד בכל פעם ב-90 יום, בהודעה בכתב. דחייה צריכה להיות מנומקת, ומי שתביעתו נדחתה יכול להשיג על כך בפני הממונה על פניות הציבור בקרנית, או להגיש תביעה לבית המשפט. אחרי שסוכמה פשרה, הנפגע חותם על שטר קבלה, והתשלום מתבצע בתוך 30 יום מהיום שבו שטר הקבלה החתום התקבל בקרנית.

את טופס התביעה והמסמכים שולחים למחלקת התביעות בקרנית בדואר אלקטרוני, בפקס או בדואר, ואין צורך להגיע פיזית למשרדים. כל הטפסים נמצאים בעמוד הגשת תביעה באתר קרנית. בטופס יש סעיף מיוחד לעילת הפנייה לקרנית, וגם שאלה אם התאונה קרתה בדרך לעבודה, בזמן העבודה או בדרך חזרה.

✅ צ'קליסט: המסמכים שקרנית מבקשת (לפי פרק ה' בערכת המסמכים)

  • מכתב דרישה או טופס תביעה, עם נסיבות התאונה והעילה לפנייה לקרנית, וייפוי כוח אם יש עורך דין.
  • אישור משטרה ותיק המשטרה של התאונה.
  • טופס ויתור על סודיות רפואית חתום, בנוסח המתאים: בגיר, קטין, חסוי או יורשים.
  • אם פניתם קודם לחברת ביטוח: העתק הפנייה ומכתב הדחייה שקיבלתם ממנה.
  • תיעוד רפואי מלא, וקבלות על הוצאות.
  • להפסד שכר: תלושי שכר של שישה חודשים לפני התאונה ושישה חודשים אחריה וטופס 106; לעצמאי, שומות מס או אישור רואה חשבון.
  • אם ביטוח לאומי הכיר בתאונה: הודעה אם קרתה בעבודה או בדרך, אישור על התשלומים ששולמו ופרוטוקול הוועדה הרפואית.
  • במקרה מוות: תעודת פטירה, צו ירושה או צו קיום צוואה, ותעודת הזהות של המנוח עם הספח.

 

התיישנות, תשלום תכוף ומה כדאי לעשות כבר עכשיו

תביעה נגד קרנית מתיישנת, כמו תביעת פלת"ד רגילה, בתום שבע שנים מיום התאונה, ולקטין התקופה לא נמנית עד גיל 18. קרנית עצמה מזהירה בערכת המסמכים שלה שתאונה שקרתה מחוץ לישראל עשויה להיות כפופה לתקופה קצרה יותר, עד שנתיים לפי הדין במקום התאונה[5]. פנייה לקרנית, וגם משא ומתן ארוך איתה, אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות; רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת אותו. זה גם ההבדל מתביעה לפי פוליסת ביטוח פרטית, שם תקופת ההתיישנות קצרה בהרבה, כפי שהסברנו במאמר על התיישנות תביעת ביטוח.

אחרי פציעה קשה, המשפחה צריכה כסף כבר בחודשים הראשונים, לא אחרי שנים. החוק מאפשר לנפגע לקבל מהמבטח "תשלום תכוף" של הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים לצורכי מחיה וסיעוד עד שהתביעה מוכרעת. מאחר שסעיף 12(ב) קובע שהנפגע זכאי לקבל מקרנית "כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח", ותקנון הקרן מתייחס לדרישה שמוגשת אליה כדרישה לפי סעיף 5 לחוק, אפשר לדרוש תשלום תכוף גם מקרנית, ואם הדרישה לא נענית, לפנות לבית המשפט.

ולבסוף, כמה צעדים מעשיים בימים הראשונים: לבדוק את פרטי הביטוח של הרכב באתר קרנית ולא להסתפק בדברי הנהג; לבקש מהמשטרה אישור על התאונה ולדאוג שנפתח תיק; לשמור את כל המסמכים הרפואיים והקבלות; ואם חברת ביטוח כלשהי טוענת שאין כיסוי, לבקש את העמדה בכתב ולהעביר אותה לקרנית.

 

שאלות ותשובות

נפגעתי מרכב שהביטוח שלו פג. אני צריך לתבוע את הנהג?

לא. לפי סעיף 12(א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מי שנפגע מרכב בלי ביטוח חובה תובע את קרנית, ומקבל ממנה את אותו פיצוי שהיה מקבל ממבטח, בלי להוכיח אשמה. ההתחשבנות עם הנהג היא עניינה של קרנית, שיש לה זכות חזרה נגדו.

נהגתי ברכב של חבר ולא ידעתי שאין לו ביטוח. מגיע לי פיצוי?

ייתכן. ככלל, מי שנהג בלי ביטוח אינו זכאי לפיצוי (סעיף 7(5)). אבל לפי סעיף 7א, מי שנהג ברשות הבעלים, לא ידע שאין ביטוח ובנסיבות גם לא היה סביר שיידע, זכאי לתבוע את קרנית. בית המשפט בוחן אם הייתה לכם סיבה לחשוד.

כמה זמן לוקח לקרנית לענות על תביעה?

לפי התקנון ומערכת הכללים של קרנית, בתוך 30 יום מקבלת התביעה (21 יום לאזרח ותיק שאינו מיוצג) היא צריכה לאשר קבלה, לפרט מסמכים חסרים ולהודיע אם היא מכירה בזכאות, או להאריך את הבדיקה ב-90 יום בכל פעם. אחרי פשרה, התשלום מתבצע בתוך 30 יום מקבלת שטר הקבלה החתום.

הגשתי תביעה לקרנית. ההתיישנות נעצרת?

לא. תביעה נגד קרנית מתיישנת שבע שנים מיום התאונה, וקרנית עצמה מבהירה שפנייה אליה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת אותו, ולכן אם המשא ומתן נמשך, צריך לעקוב אחרי המועד.

 

איך עורך דין עוזר בתביעה נגד קרנית

בתביעה נגד קרנית, הקרב הוא לרוב לא על גובה הנזק אלא על הדלת עצמה: האם באמת אין מבטח שאפשר לתבוע, האם הנפגע עשה מאמץ סביר לאתר את הנהג, האם הביטוח "פג" או רק "בוטל", והאם הנפגע נכנס לאחד החריגים של סעיף 7. טעות בשלב הזה, כמו תביעה נגד הגורם הלא נכון או המתנה ארוכה למשא ומתן בלי לשים לב למועד ההתיישנות, עלולה לעלות בכל הפיצוי.

במשרד בוים & תומא אנחנו מבררים מול קרנית ומול חברות הביטוח מי הכתובת הנכונה, אוספים את הראיות לנסיבות התאונה ולזהות הרכב, מגישים את התביעה עם כל המסמכים שקרנית דורשת, ומלווים את המשא ומתן ואת ההליך המשפטי, כולל בקשה לתשלום תכוף כשצריך. מי שקיבל דרישת חזרה מקרנית כנהג יכול גם הוא לפנות אלינו כדי לבחון את טענותיו.

המאמר עודכן לאחרונה: 18.11.2026 ומשקף את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, את פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, את תקנון הקרן ואת מערכת הכללים של קרנית (מהדורה 8, 2025). המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת המקרה הפרטני.

נפגעתם מרכב בלי ביטוח או מנהג שברח? בואו נבדוק את התביעה מול קרנית

נברר מי הכתובת הנכונה, נאסוף את המסמכים ונשמור על המועדים. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653, או דרך טופס יצירת הקשר.

 

מקורות שצוטטו במאמר (6)

 

מילון מושגים

קרנית
הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תאגיד שהוקם בחוק הפלת"ד. מפצה נפגעים שזכאים לפיצוי לפי החוק ואין להם מבטח שאפשר לתבוע, ומטפלת בנזקי גוף בלבד.
ביטוח לא מכסה את החבות
מצב שבו לרכב יש פוליסת ביטוח חובה, אבל היא לא חלה על השימוש שנעשה בו, למשל רכב גנוב או שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה. זו עילה לפנייה לקרנית.
זכות חזרה
הזכות של מי ששילם פיצויים, כמו קרנית, לגבות אותם ממי שנהג בלי ביטוח או ממי שהחוק שולל ממנו פיצוי. בתביעת החזרה צריך להוכיח רשלנות לפי פקודת הנזיקין.
נוהג בהיתר
מי שנהג ברכב ברשות הבעלים או המחזיק. אם לא ידע שאין ביטוח, ולא היה סביר שיידע, הוא זכאי לתבוע את קרנית לפי סעיף 7א לחוק.
מנהל מורשה
מי שהממונה על שוק ההון ממנה לחברת ביטוח שאינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. באישור שר האוצר, קרנית מפצה את נפגעי המבוטחים שלה.
איתור מבטח לרכב
שירות של קרנית שמוסר לנפגע, לפי מספר הרישוי ותאריך התאונה, את שם המבטח ומספר הפוליסה של הרכב, בתוך 14 ימים ובתשלום סמלי.
שטר קבלה
המסמך שהנפגע חותם עליו אחרי שסוכמה פשרה עם קרנית. התשלום מתבצע בתוך 30 יום מהיום שבו שטר הקבלה החתום התקבל בקרנית.

מאמרים נוספים
נשיכה של כלב
נשיכה של כלב

כלב נחשב לחברו הטוב של האדם אך לצערנו הנתונים מראים כי המוני אנשים ננשכים על ידי כלבים ואף סובלים מנזקים

קרא עוד »
הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ