האם פיצויים מתביעת נזיקין חייבים במס? מה פטור, מה ממוסה ומה עושים עם הכסף

תוכן עניינים

"כל כסף שנכנס לחשבון חייב במס" הוא אחד המשפטים שנפגעים שומעים הכי הרבה אחרי שתביעת הנזיקין שלהם מסתיימת, והוא פשוט לא נכון לגבי פיצוי על נזק גוף. פקודת מס הכנסה פוטרת במפורש "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה", ורשות המסים חוזרת על הפטור הזה במדריך הרשמי שלה. המוקש האמיתי נמצא במקום אחר: בכסף שהפיצוי מייצר אחרי שהוא מופקד, בתשלומים שנראים כמו פיצוי אבל משולמים מכוח פוליסת ביטוח, ובפרטים כמו ריבית, תשלומים עיתיים ושכר טרחה. המדריך עובר ראש נזק אחר ראש נזק, מסביר מה באמת פטור, מה כן ממוסה ומתי כדאי לעצור ולהתייעץ לפני שמחליטים מה לעשות עם הכסף.

עיקרי הדברים

  • ✓ הפיצוי עצמו פטור – סעיף 9(7) לפקודה פוטר סכום הון שהתקבל כפיצוי כולל על מוות או חבלה, כולל כאב וסבל, הוצאות והפסד השתכרות
  • ✓ הפסד ההשתכרות כבר "נטו" – בתאונות דרכים החוק מחייב לחשב אותו לפי השכר אחרי מס, עם הפחתה של עד 25%
  • ✓ מה שהכסף מרוויח – ממוסה – ריבית ורווחים על כספי הפיצוי חייבים במס, בשיעור של 15% עד 25% על ריבית
  • ✓ חריג לנכים קשים – מי שעומד בתנאי סעיף 9(5) יכול ליהנות מפטור על ריבית מכספי פיצוי עד 337,200 ₪ בשנה (2024-2027)
  • ✓ ביטוח אובדן כושר אינו פיצוי נזיקי – תגמולים לפי פוליסה הם הכנסה לפי סעיף 3(א), גם כשהם משולמים בסכום אחד

 

מה נחשב "הכנסה", ולמה פיצוי על נזק גוף לא נכנס להגדרה

מס הכנסה בישראל לא מוטל על כל שקל שנכנס לחשבון, אלא על הכנסה ממקורות שהפקודה מונה אחד אחד: עסק, עבודה, ריבית ודיבידנד, קצבה, שכירות ועוד. גם הסעיף הכללי שמטיל מס על "השתכרות או ריווח מכל מקור אחר" מחריג במפורש סכומים שניתן עליהם פטור בפקודה[1]. פיצוי על נזק גוף נמצא בדיוק שם. סעיף 9(7) לפקודה קובע שפטור ממס "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה"[1], ורשות המסים מציגה את הפטור הזה בטבלת הפטורים של המדריך הרשמי שלה למילוי הדוח השנתי, במילים "פטור על סכום הון שנתקבל כפיצוי כולל על מוות או חבלה"[3].

ההיגיון פשוט. פיצויים בנזיקין נועדו להחזיר את הנפגע, ככל שכסף יכול, למצב שבו היה לפני התאונה. הם לא רווח ולא שכר, אלא תחליף למשהו שנלקח ממנו: בריאות, יכולת לעבוד, איכות חיים. בפסיקה זה מכונה עקרון "השבת המצב לקדמותו", ובית המשפט העליון התבסס עליו בעניין הדר לב (ע"א 4635/94), כפי שפסק הדין מתואר בספרות המקצועית. פיצוי שמשלם המזיק, או חברת הביטוח שלו, בגלל פגיעה בגוף אינו הכנסה חייבת, וזה נכון גם כשמדובר במאות אלפי שקלים.

חשוב לדייק במה שהפטור לא עושה. הוא לא הופך לפטור כל תשלום שקשור לתאונה. תשלומי ביטוח לאומי, למשל, מקבלים טיפול נפרד: דמי פגיעה חייבים במס, וקצבת נכות מעבודה פטורה מכוח סעיף אחר. את כל הפירוט הזה, כולל תגמולי אובדן כושר עבודה ופטור לפי סעיף 9(5), פירטנו במדריך האם קצבת נכות מעבודה חייבת במס. כאן העניין הוא הפיצוי החד-פעמי שמתקבל בסוף תביעת נזיקין: בתאונת דרכים, בתביעה נגד מעסיק, ברשלנות רפואית או בתאונה במקום ציבורי.

 

ראש נזק אחר ראש נזק: מה מקבלים ומה דין המס

פסק דין או הסכם פשרה בתביעת נזקי גוף מחולקים בדרך כלל ל"ראשי נזק". החלוקה הזו לא נועדה לצורכי מס, אבל היא עוזרת להבין למה הפיצוי כולו פטור, ואיפה עלולות להתעורר שאלות.

ראש הנזק על מה הוא מפצה מס הכנסה
כאב וסבל (נזק שאינו נזק ממון) הכאב, הפגיעה באיכות החיים וההגבלה בתפקוד פטור, כחלק מהפיצוי הכולל על חבלה
הפסד השתכרות בעבר השכר שאבד מיום התאונה ועד פסק הדין פטור, כשהוא חלק מפיצוי נזיקי כולל. מחושב לרוב לפי שכר נטו
הפסד כושר השתכרות לעתיד הפגיעה ביכולת להרוויח עד גיל הפרישה פטור כשמשולם כסכום הון. בתשלומים עיתיים השאלה מורכבת יותר
הוצאות רפואיות, ניידות ועזרת הזולת טיפולים, תרופות, נסיעות, מטפל ועזרה של בני משפחה פטור
הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות הפרשות לפנסיה שלא יבוצעו בגלל הפגיעה פטור, כחלק מהפיצוי הכולל
ריבית, הפרשי הצמדה ותשואה על הכסף ההכנסה שהכסף מייצר אחרי שהתקבל בדרך כלל חייבת במס, למעט חריגים

השורה שמבלבלת הכי הרבה היא הפסד ההשתכרות. השאלה הטבעית היא: אם השכר עצמו היה חייב במס, למה הפיצוי שבא במקומו פטור? התשובה היא שהמחוקק פתר את זה מהצד השני. בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבע שאם הפיצויים פטורים ממס הכנסה, הפסדי הנפגע יחושבו לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה, ובלבד שההפחתה בשל המס לא תעלה על 25% מההכנסה[2]. במילים אחרות, את המס על הפסד ההשתכרות כבר "שילמתם" בחישוב עצמו, ולכן אין סיבה למסות את הפיצוי פעם נוספת.

נניח נפגע שהרוויח לפני התאונה 20,000 ₪ ברוטו בחודש, ושילם מס הכנסה של 3,000 ₪. בחישוב הפסד ההשתכרות ייקח בית המשפט בסיס של 17,000 ₪ בחודש, לא 20,000 ₪. אצל נפגע עם שכר גבוה מאוד, שבו המס בפועל עולה על רבע מההכנסה, התקרה של 25% עובדת לטובתו: הבסיס לא יירד מתחת ל-75% מהברוטו. באותו חוק נקבעה גם הכנסה מרבית לחישוב, שילוש השכר הממוצע במשק[2]. בתביעות נזיקין אחרות, מחוץ לתאונות דרכים, נהוג גם כן לחשב את הפסד ההשתכרות לפי שכר נטו, מאותו טעם. על הדרך שבה מחשבים את ראש הנזק הזה, כולל גיל פרישה והיוון, הרחבנו במדריך פגיעה בכושר ההשתכרות: חישוב הפיצוי בתביעת נזקי גוף.

ומה עם הסכום שמנוכה מהפיצוי בגלל קצבאות ביטוח לאומי? הניכוי הזה הוא עניין של דיני הנזיקין, לא של מס: הנפגע לא מקבל פעמיים על אותו נזק. מי שרוצה להבין כמה נשאר בפועל אחרי הניכוי ימצא את החישוב המלא במדריך ניכוי קצבאות ביטוח לאומי מפיצויים בתביעה נגד המעסיק.

 

800 אלף ש"ח על השולחן: מה קורה מהרגע שהכסף בחשבון

נניח נפגע תאונת דרכים בן 42, שכיר, שתביעתו הסתיימה בהסכם פשרה של 800,000 ₪. ההסכם מייחס 180,000 ₪ לכאב וסבל, 420,000 ₪ להפסד השתכרות בעבר ובעתיד ו-200,000 ₪ לעזרת הזולת ולהוצאות. ההעברה מחברת הביטוח מגיעה לחשבון, והוא נבהל: האם הבנק ידווח? האם בסוף השנה תגיע דרישת תשלום? האם צריך להגיש דוח?

התשובה לשאלה הראשונה פשוטה יותר ממה שהוא חושש. ה-800,000 ₪ עצמם פטורים ממס לפי סעיף 9(7), ואין עליהם מס לשלם, לא במועד הקבלה ולא בסוף השנה. החלוקה לראשי נזק לא משנה את התוצאה, כי כל הרכיבים הם חלק מפיצוי כולל על חבלה. מה שכן משתנה הוא היום שאחרי. ברגע שהכסף מופקד בפיקדון, בתוכנית חיסכון או בתיק השקעות, הוא מתחיל לייצר הכנסה חדשה, ואותה הכנסה כבר אינה פיצוי. הפטור חל על הפיצוי, לא על מה שהפיצוי מרוויח אחרי שהופקד.

ריבית היא מקור הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה, ויחיד משלם עליה מס בשיעור של עד 25%. על ריבית מנכס שאינו צמוד למדד, כמו רוב הפיקדונות השקליים הרגילים, השיעור הוא 15%[1]. אם הנפגע מהדוגמה יפקיד את כל הסכום בפיקדון לא צמוד שמניב, נניח, 4% בשנה, הריבית תהיה כ-32,000 ₪, והמס עליה כ-4,800 ₪. בפועל הבנק מנכה את המס במקור, כך שאצל רוב השכירים זה לא מחייב שום פעולה נוספת. גם רווחים מהשקעה בניירות ערך חייבים במס רווחי הון, לפי הכללים הרגילים. אין כאן "קנס" על הפיצוי, אלא אותו מס שמשלם כל מי שהכסף שלו מרוויח.

📌 חשוב לדעת: שני פטורים מיוחדים לכסף שמקורו בפיצוי על פגיעת גוף

נכה שעומד בתנאי סעיף 9(5). מי שנקבעה לו נכות של 100%, או 90% לפחות בתנאים שבסעיף, והכנסתו מעבודה נמוכה מ-81,960 ₪ בשנה (בשנים 2024-2027) או שאין לו הכנסה כזו, פטור גם על הכנסות שאינן מעבודה עד סכום זה. ואם יש לו ריבית מכספים שהופקדו בפיקדון, בתוכנית חיסכון או בקופת גמל, שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל בשל פגיעת גוף, הפטור עולה עד 337,200 ₪ בשנה[1][3]. הפטור הזה מנוסח לגבי ריבית, ולא לגבי רווחי הון ממניות.

ילד שנפגע. בדרך כלל ריבית ורווחי הון של ילד מתחת לגיל 18 מצורפים להכנסת ההורה. סעיף 65 לפקודה מחריג נכסים שמקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שהתקבלו בשל פגיעת גוף[1]. כלומר, התשואה על כספי הפיצוי של הילד לא תגדיל את המס של ההורים.

 

ריבית פסוקה, הצמדה ותשלומים עיתיים: איפה התשובה פחות חדה

עד כאן, הכלל ברור. יש שלושה מצבים שבהם התמונה מסובכת יותר, וכדאי להכיר אותם לפני שחותמים על הסכם או מחליטים איך לקבל את הכסף.

ריבית והפרשי הצמדה בפסק הדין. בית משפט שפוסק פיצויים מוסיף להם בדרך כלל הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום. החלק שמשקף את שחיקת הערך, הפרשי ההצמדה, דומה במהותו לפיצוי עצמו, וגם הפקודה פוטרת הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל נכס, בתנאים מסוימים[1]. הריבית, לעומת זאת, היא מקור הכנסה לפי סעיף 2(4). לא מצאנו קביעה רשמית שמכריעה אם ריבית שבית משפט מוסיף לפיצויי נזק גוף נבלעת בפטור של סעיף 9(7) או חייבת במס בנפרד. כשמדובר בריבית משמעותית, למשל בפסק דין שתשלומו התעכב זמן רב, כדאי לבדוק את העניין עם יועץ מס.

תשלומים עיתיים. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מאפשר לקבוע בתקנות שבית המשפט יפסוק את הפיצוי על הפסד כושר השתכרות ועל הוצאות מתמשכות בתשלומים עיתיים צמודים למדד, במקום סכום אחד[2]. הפטור בסעיף 9(7) מדבר על "סכום הון", ואילו "קיצבה" ו"אנונה" מופיעות ברשימת מקורות ההכנסה[1]. לכן מבנה של תשלום חודשי, בפסק דין או בהסדר מוסכם, עלול לעורר שאלה שלא קיימת בסכום חד-פעמי. זה לא אומר שהתשלומים ימוסו, אבל זה אומר שכדאי לקבל חוות דעת מס לפני שמסכימים למבנה כזה.

תשלומים תכופים. בתאונות דרכים אפשר לבקש מחברת הביטוח תשלומים תכופים עוד לפני פסק הדין, לצורכי ריפוי ומחיה. החוק קובע שהמבטח משלם אותם "כחלק" מהפיצויים[2], כלומר אלה מקדמות על חשבון הפיצוי, ולא הכנסה נפרדת.

💡 טיפ מקצועי: הנוסח של הסכם הפשרה הוא גם מסמך מס

בהסכם פשרה כדאי שייכתב במפורש שהסכום משולם כפיצוי כולל בגין נזקי הגוף שנגרמו בתאונה, ומאיזו עילה. כשהמשלם הוא המעסיק, הניסוח חשוב שבעתיים: תשלום שנראה כמו שכר, הודעה מוקדמת או מענק פרישה עלול להיות מסווג אחרת. ושמרו את פסק הדין, את הסכם הפשרה ואת אישורי ההעברה מחברת הביטוח במקום בטוח. הם המסמכים שיסבירו, גם בעוד עשר שנים, מאיפה הגיע הכסף.

 

כשהפיצוי בכלל לא נזיקי: ביטוח אובדן כושר, המעסיק ופיצויי פיטורים

הרבה מהבלבול סביב השאלה "האם פיצויים חייבים במס" נובע מכך שהמילה "פיצויים" משמשת לדברים שונים לגמרי. סעיף 9(7) פוטר פיצוי על מוות או חבלה, אבל יש תשלומים שנראים דומים ומקבלים טיפול אחר.

תגמולים לפי פוליסת ביטוח. סעיף 3(א) לפקודה קובע שסכום שמתקבל לפי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה ייחשב הכנסה, כולל ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה או אבדן השתכרות שנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה, ובין אם הכסף שולם בסכום חד-פעמי ובין אם בתשלומים תקופתיים[1]. לפי התיאור המקובל של עניין הדר לב, בית המשפט העליון הבחין שם בין פיצויים שמשלם מזיק מכוח דיני הנזיקין, שעליהם חל הפטור, לבין תשלומים מכוח פוליסה שהנפגע עצמו רכש. אותה תאונה יכולה להוליד פיצוי פטור מהמזיק ותגמול חייב במס מפוליסת אובדן כושר, והשאלה היא מי משלם ומכוח מה.

תשלום מהמעסיק. כשעובד נפגע ותובע את המעסיק ברשלנות, הפיצוי משולם בדרך כלל על ידי ביטוח חבות המעבידים, והוא פיצוי נזיקי לכל דבר. אבל כשהמעסיק משלם סכום במסגרת הסדר כולל של סיום העבודה, שמערבב פיצוי על התאונה עם שכר, הודעה מוקדמת וזכויות אחרות, רשות המסים עלולה לסווג חלק מהסכום כהכנסת עבודה. כאן הניסוח וההפרדה בין הרכיבים קובעים.

פיצויי פיטורים. אלה אינם פיצויים על נזק בכלל, אלא מענק פרישה. יש להם פטור נפרד, בסעיף 9(7א): עד משכורת של חודש לכל שנת עבודה, ולא יותר מ-13,750 ₪ לכל שנת עבודה בשנים 2024-2027[1]. מה שמעבר לכך חייב במס, גם אם הפיטורים נבעו מהתאונה.

 

דיווח לרשות המסים, הצהרת הון ושכר טרחה

שכיר שאין לו חובה להגיש דוח שנתי לא צריך לדווח על קבלת הפיצוי רק משום שקיבל אותו, כי אין עליו מס. מי שכן חייב בדוח שנתי, למשל עצמאי, מגיש אותו בטופס 1301[5], ובמדריך הרשמי של רשות המסים לדוח מופיע הפטור לפיצויים על מוות או חבלה, וכן ההנחיה לנכה שיש לו ריבית מכספי פיצויים לרשום רק את החלק החייב של הריבית[3]. איך בדיוק להציג את הפיצוי בדוח, אם בכלל, כדאי לתאם עם רואה החשבון או יועץ המס שמכין אותו.

הנקודה שנפגעים מפספסים היא הצהרת ההון. פקיד השומה רשאי לדרוש מכל אדם דוח על הונו ונכסיו, ושל בן זוגו וילדיו[1]. הדרישה מוגשת בטופס 1219, במערכת המקוונת או ידנית, בתוך 120 ימים מיום הדרישה או מהמועד שההצהרה מתייחסת אליו, לפי המאוחר[4]. גידול פתאומי של מאות אלפי שקלים בהון, בלי הסבר, הוא בדיוק מה שהצהרת הון נועדה לבדוק. פסק הדין או הסכם הפשרה, יחד עם אישור ההעברה, הם ההסבר המלא. מאותה סיבה גם הבנק עשוי לבקש מסמך על מקור הכספים כשמופקד סכום גדול, והמסמכים האלה עונים גם על כך.

ומה לגבי שכר הטרחה? בתאונות דרכים החוק מגביל אותו: שכר טרחה לפי תוצאות לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים, על 13% מהסכום שנפסק, ומי ששילם יותר זכאי להחזר העודף[2]. מבחינת מס, מכיוון שהפיצוי עצמו פטור, שכר הטרחה ששולם כדי לקבל אותו אינו הוצאה שמקוזזת מהכנסה חייבת. כדאי רק לוודא שבהסכם עם עורך הדין ברור אם המע"מ כלול בשיעור או מתווסף עליו.

 

שאלות ותשובות

פיצויים מתביעת נזיקין חייבים במס הכנסה?

לא, כשמדובר בפיצוי על נזק גוף. סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה פוטר כל סכום הון שהתקבל כפיצוי כולל על מוות או חבלה. הפטור חל על כל ראשי הנזק, כולל כאב וסבל, הוצאות והפסד השתכרות. הריבית והרווחים שהכסף מניב אחרי שהופקד חייבים במס כרגיל.

למה הפסד השתכרות פטור ממס, אם השכר עצמו היה ממוסה?

כי הוא מחושב מלכתחילה לפי השכר נטו. בתאונות דרכים החוק קובע שכשהפיצוי פטור ממס, ההפסד מחושב לפי ההכנסה אחרי ניכוי מס הכנסה, עם הפחתה של 25% לכל היותר. כך המס כבר נלקח בחשבון בחישוב, ואין מיסוי כפול.

צריך לדווח לרשות המסים על פיצויים שקיבלתי?

שכיר שאינו חייב בדוח שנתי לא צריך לדווח רק בגלל הפיצוי, כי אין עליו מס. מי שחייב בדוח שנתי צריך לתאם עם רואה החשבון איך להציג אותו. בכל מקרה כדאי לשמור את פסק הדין או הסכם הפשרה, למקרה שתידרש הצהרת הון.

תגמול מביטוח אובדן כושר עבודה פטור כמו פיצויי נזיקין?

לא. לפי סעיף 3(א) לפקודה, סכום שמתקבל לפי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה נחשב הכנסה, גם כשהוא משולם בסכום חד-פעמי. הפטור של סעיף 9(7) מיועד לפיצוי שמשלם מזיק, או המבטח שלו, מכוח דיני הנזיקין.

 

מתי כדאי לערב עורך דין ויועץ מס

ברוב התיקים, הפיצוי מגיע לחשבון ואין מה לעשות מבחינת מס. ההתערבות המקצועית חשובה בעיקר לפני החתימה: כשמנסחים הסכם פשרה, ובמיוחד כשהמשלם הוא המעסיק וההסכם כולל גם רכיבים של סיום עבודה; כשמוצע מבנה של תשלומים עיתיים במקום סכום אחד; כשיש לנפגע גם פוליסת אובדן כושר, וצריך להפריד בין מה שפטור לבין מה שממוסה; וכשמדובר בנפגע עם נכות גבוהה, שעשוי ליהנות מהפטור על ריבית מכספי הפיצוי ושכדאי לתכנן מראש איך להשקיע את הכסף. המאמר הזה אינו ייעוץ מס אישי, ובכל החלטה על השקעת סכום גדול כדאי להיוועץ ביועץ מס או ברואה חשבון.

במשרד בוים & תומא אנחנו מלווים נפגעים בתביעות נזקי גוף מול מעסיקים, חברות ביטוח וביטוח לאומי, ודואגים שהסכם הפשרה או פסק הדין יבטאו נכון את מה שהפיצוי בא לכסות.

המאמר עודכן לאחרונה: 17.11.2026 ומשקף את נוסח סעיפים 2, 3(א), 9(5), 9(7), 9(7א), 65 ו-125ג לפקודת מס הכנסה, את סעיפים 4, 6 ו-16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואת המידע באתר רשות המסים במועד זה. סכומי הפטור מתעדכנים מעת לעת. הדוגמאות הן להמחשה בלבד. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי או ייעוץ מס.

הפיצוי פטור. הניסוח של ההסכם קובע אם זה יישאר כך

נבדוק את התביעה, את ראשי הנזק ואת הסכם הפשרה לפני שאתם חותמים. ליווי של עורך דין לתאונות עבודה ונזקי גוף, ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

סעיף 9(7) לפקודה
הפטור ממס הכנסה על כל סכום הון שהתקבל כפיצוי כולל על מוות או חבלה.
ראש נזק
רכיב בפיצוי הנזיקי, כמו כאב וסבל, הפסד השתכרות או עזרת הזולת. סכום הפיצוי הכולל הוא הסכום של ראשי הנזק.
נזק שאינו נזק ממון
פיצוי על כאב, סבל ופגיעה באיכות החיים, שאינו מחושב לפי הפסד כספי.
תשלומים עיתיים
פיצוי שמשולם בתשלומים חוזרים וצמודים, במקום סכום אחד. מבנה שעלול לעורר שאלות מס שאינן קיימות בסכום הון.
תשלומים תכופים
מקדמות שמשלם המבטח לנפגע תאונת דרכים לפני פסק הדין, לצורכי ריפוי ומחיה, כחלק מהפיצויים.
הצהרת הון
דוח על הנכסים וההון של הנישום ובני משפחתו, שפקיד השומה רשאי לדרוש. מוגש בטופס 1219.

מאמרים נוספים
נשיכה של כלב
נשיכה של כלב

כלב נחשב לחברו הטוב של האדם אך לצערנו הנתונים מראים כי המוני אנשים ננשכים על ידי כלבים ואף סובלים מנזקים

קרא עוד »
הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ