נפגעתם כנוסעים באוטובוס או במונית: מי מפצה גם בלי התנגשות

תוכן עניינים

נוסעת עומדת במעבר של אוטובוס עירוני, אוחזת במוט, ורכב פרטי חותך את נתיב הנסיעה. הנהג בולם בלימת חירום, היא נזרקת קדימה, נופלת על הרצפה ושוברת את פרק כף היד. האוטובוס לא נגע באף רכב, אין פח מעוך ואין שוטר בזירה, והיא בטוחה שזו "סתם נפילה". לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, זו תאונת דרכים לכל דבר, והפיצוי מגיע לה מביטוח החובה של האוטובוס, בלי להוכיח שהנהג אשם. המאמר מסביר מתי נפילה בתוך אוטובוס נחשבת תאונת דרכים ומתי לא, מה הדין בעלייה, בירידה ובתחנה, מי המבטח של חברות האוטובוסים, מה שונה במונית, במונית שירות ובהסעות של מעסיקים ובתי ספר, ואיך מתעדים אירוע שקרה בתוך רכב שנסע הלאה שתי דקות אחר כך.

עיקרי הדברים

  • ✓ בלי התנגשות – נפילה בבלימה, בהאצה או בפנייה חדה היא "שימוש ברכב" מסוג נסיעה, ולכן תאונת דרכים
  • ✓ הכתובת – נוסע תובע את ביטוח החובה של האוטובוס או המונית שבהם נסע, גם כשרכב אחר אשם
  • ✓ הגבול – כשהרכב היה רק "זירה" לאירוע, כמו התעלפות או תקיפה, ובנפילה בתחנה לפני שעלו, זו לא תאונת דרכים
  • ✓ התיעוד – מספר קו, שעה, תחנה, תיקוף רב-קו, דיווח לנהג ורישום מדויק בחדר המיון מכריעים את התיק

 

בלימת חירום בלי התנגשות: למה זו תאונת דרכים

החוק מגדיר "תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף "עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". ההגדרה של "שימוש ברכב מנועי" פותחת במילים "נסיעה ברכב"[1]. אין בה דרישה להתנגשות, למגע עם רכב אחר או לנזק לרכב עצמו. נוסע שנפל בתוך אוטובוס נוסע בגלל שהאוטובוס בלם, האיץ, פנה בחדות או עלה על פס האטה, נפגע תוך כדי נסיעה ובגללה. זה המקרה הבסיסי ביותר של שימוש ברכב, גם אם הוא נראה לנוסע כמו מעידה.

במקרים האלה המבטח מתווכח בדרך כלל על שאלה אחרת: האם הנסיעה גרמה לנפילה, או שהאוטובוס היה רק המקום שבו היא קרתה. בית המשפט העליון קבע בדנ"א 4015/99 רותם נ' מזאווי, שכשהרכב אינו אלא "זירת אירוע" שאין בינו לבין השימוש ברכב דבר, האירוע אינו תאונת דרכים, והמצב שונה כשלרכיב התעבורתי הייתה "תרומה" לפגיעה[5]. בפסק דין של בית משפט השלום בירושלים (ת"א 19151-08, 17.1.2012) יושם המבחן הזה על נוסעת שהחליקה על רצפה רטובה מגשם בזמן שהתקדמה לחלק האחורי של אוטובוס נוסע. הנהג העיד שלא בלם בלימת פתע, והמבטח טען שהאוטובוס היה רק "זירה". בית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי עובדת נסיעתו של האוטובוס היא "גורם ממשי" התורם לנפילה של נוסע, אף אם הגורם הישיר היה הרטיבות, כי לתנועת האוטובוס יש השפעה על היציבה ועל שיווי המשקל של מי שהולך בתוכו[4].

המשמעות לנוסעת מהדוגמה: נוסע שנפל בתוך אוטובוס בזמן נסיעה לא צריך להוכיח שהנהג בלם בפראות או נהג ברשלנות. מספיק להוכיח שהנפילה קרתה בזמן הנסיעה ושהתנועה של האוטובוס הייתה חלק מהסיבה לה. האחריות לפי סעיף 2 לחוק היא מוחלטת, ואין נפקא מינה אם היה אשם מצד הנוהג או של אחרים[1]. גם הרכב הפרטי שחתך את האוטובוס ונעלם לא משנה את התמונה: הנוסעת לא צריכה לאתר אותו.

אותו היגיון חל על כל סוגי הרכב הציבורי. הגדרת "רכב מנועי" בחוק כוללת במפורש גם רכבת[1], ולכן נוסע שנפל ברכבת או ברכבת הקלה בבלימה פתאומית נמצא, לפי לשון ההגדרה, באותה עמדה כמו נוסע באוטובוס.

 

מתי האוטובוס הוא רק "זירה"

הגבול עובר במקום שבו הנסיעה לא תרמה לפגיעה בכלל. כמה מצבים שחוזרים בתיקים של נוסעים:

  • אירוע רפואי – נוסע שהתעלף, קיבל התקף אפילפסיה או סחרחורת ונפל באוטובוס עומד, נמצא בסיכון לשמוע שהאוטובוס היה רק המקום שבו זה קרה. כשהאוטובוס נסע באותו רגע, והתנועה שלו הפילה אדם שכבר לא היה יציב, השאלה פתוחה יותר, והיא נבחנת לפי הראיות.
  • תקיפה בידי נוסע אחר – לפי ההגדרה, לא רואים כתאונת דרכים מאורע שנגרם ממעשה שנעשה במתכוון כדי לפגוע בגופו של אדם, כשהנזק נגרם מהמעשה עצמו "ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב"[1]. נוסע שהוכה באוטובוס לא נפגע בתאונת דרכים, והוא יכול לתבוע את התוקף לפי פקודת הנזיקין.
  • אבן שנזרקה על האוטובוס – אותו חריג חל כשאבן שבירה את החלון פוגעת ישירות בנוסע. אבל אם האבן פגעה בנהג, והאוטובוס סטה ונתקע בעמוד, הנוסעים נפגעו מהשפעת המעשה על השימוש ברכב, וזו כבר תאונת דרכים.
  • מעידה באוטובוס עומד – נוסע שמעד על תיק של נוסע אחר בזמן שהאוטובוס עומד בחניון הלילה, אחרי שכל הנוסעים ירדו, רחוק מאוד מ"נסיעה ברכב". אבל בזמן שהאוטובוס עוצר בתחנה במהלך הקו, הוא עדיין באמצע הנסיעה, ונפילה בזמן העצירה, בעלייה או בירידה, היא בדרך כלל חלק מהשימוש ברכב.

מהמבחן הזה נגזר כלל מעשי: מה שנרשם בשעות הראשונות קובע אם הנפילה תיראה כ"תרומה" של הנסיעה או כאירוע אקראי. "האוטובוס בלם ונפלתי" ו"נפלתי באוטובוס" הן שתי גרסאות שונות מאוד בעיני מבטח, גם אם שתיהן נכונות.

 

עלייה, ירידה, דלתות ונפילה בתחנה

הגדרת "שימוש ברכב מנועי" כוללת גם "כניסה לתוכו או ירידה ממנו"[1]. בית המשפט העליון קבע ברע"א 3329/21 שמתחם השימוש מתחיל במגע בין הנפגע לרכב ונגמר בירידה מהרכב ורכישת עמידה יציבה מחוצה לו, וש"המתחם כולל אף את פתיחת דלת הרכב וסגירתה"[6]. לנוסעי אוטובוס זה אומר שלושה דברים:

מהמדרגה הראשונה ועד שעומדים יציב על המדרכה

נוסע שמעד על מדרגת האוטובוס בזמן שעלה, נפל מהמדרגה האחרונה כשירד, או נפל כי הנהג התחיל לנסוע לפני שהשלים את הירידה, נמצא בתוך מתחם הכניסה או הירידה. גם דלת שנסגרה על נוסע באמצע העלייה היא חלק מהשימוש ברכב. תקנות התעבורה מטילות כאן חובות מפורשות על הנהג: לא להניע את האוטובוס לפני סגירת הדלתות, לנקוט אמצעי זהירות סבירים לביטחון הנוסע בכניסתו וביציאתו, לא לפתוח דלתות בזמן נסיעה, ולא לסגור את הדלתות לפני שהנוסעים סיימו לעלות או לרדת[2]. הפרה של החובות האלה לא נדרשת כדי לקבל פיצוי לפי חוק הפיצויים, אבל היא עוזרת להבין מה קרה ולשכנע שהנפילה קשורה לאוטובוס.

אחרי עמידה יציבה

מי שירד, עמד יציב על המדרכה, ורק אז מעד על אבן שפה שבורה, כבר יצא מהמתחם. זו לא תאונת דרכים, וגם לא תביעה נגד מבטח האוטובוס. ואם הנוסע ירד ונפגע מרכב שעבר בכביש, הוא נחשב כלפי הרכב החולף הולך רגל, ותובע את מבטח הרכב שפגע בו. בעניין כזה נקבע ברע"א 9136/17 שנוסע שירד מאוטובוס ונפגע מרכב חולף נפגע מהרכב החולף ולא בגלל הירידה מהאוטובוס.

נפילה בתחנה

המקרה המבלבל ביותר הוא נפילה בתחנה עצמה: נוסעת שהחליקה על המדרכה בזמן שחיכתה, נוסע שרץ לעבר אוטובוס שהתקרב ונפל לפני שנגע בו, או מי שנתקל בספסל שבור. כל עוד לא היה מגע עם האוטובוס, המתחם של "כניסה לרכב" עוד לא התחיל, ולכן בדרך כלל אין כאן תאונת דרכים. זה לא אומר שאין פיצוי. התביעה עוברת לדיני הנזיקין הרגילים, נגד מי שאחראי לתחזוקת התחנה, המדרכה או הכביש, ולעיתים נגד המפעיל. אבל בתביעה כזו, בניגוד לפלת"ד, צריך להוכיח רשלנות, ובית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי בגלל אשם תורם של הנפגע.

⚠️ עצור – "נפלתי בתחנה" ו"נפלתי מהמדרגה" הם שני תיקים שונים

בנפילות סביב הדלת, כמה סנטימטרים קובעים את כל המסלול. רגל אחת על המדרגה ורגל אחת על המדרכה היא עדיין ירידה מהרכב; שתי רגליים יציבות על המדרכה הן כבר נפילה ברחוב. מבטחים בודקים את ההבדל הזה בקפידה, ולכן חשוב לתאר בדיוק, כבר בדיווח הראשון, איפה הייתה כל רגל, האם האוטובוס זז, והאם הדלת נגעה בכם. תיאור כללי כמו "נפלתי ליד האוטובוס" משאיר פתח לטענה שהנפילה קרתה אחרי שהירידה הסתיימה, ושהכתובת היא תביעת נזיקין רגילה, קשה יותר להוכחה.

 

את מי תובעים: ביטוח החובה של האוטובוס

נוסע תובע את ביטוח החובה של הרכב שבו נסע. סעיף 3(א) לחוק קובע שכשבתאונה מעורבים כמה כלי רכב, על כל נוהג חלה האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו[1]. לכן נוסע באוטובוס שנפגע בהתנגשות עם רכב פרטי תובע את מבטח האוטובוס, גם אם הנהג של הרכב הפרטי אשם בתאונה כולה. החלוקה בין המבטחים, אם יש כזו, לא נוגעת לנוסע.

מי המבטח של חברות האוטובוסים? נוסעים רבים מניחים שלחברות הגדולות יש "ביטוח עצמי" ושמול חברה כזו אין למי לפנות. לפי הנוסח הנוכחי של פקודת ביטוח רכב מנועי, לא ניתן להשתמש ברכב מנועי בלי פוליסה בת-תוקף (סעיף 2), הפוליסה צריכה להיות של מבטח מורשה (סעיף 3), והרשות רשאית להרשות לעסוק בביטוח רכב חברה, אגודה שיתופית או חתם (סעיף 7). הפטור מחובת ביטוח שנשאר בפקודה, בסעיף 6, חל על רכב של המדינה, של המשטרה, של השב"כ ושל המוסד, ומי שפטור כזה חייב לשלם כל פיצוי שמבטח היה משלם (סעיף 6א)[3]. כלומר, מאחורי כל אוטובוס שמסיע נוסעים עומד מבטח חובה, ומבחינת הנוסע אין הבדל אם זו חברת ביטוח מוכרת או גוף ביטוח אחר שקיבל הרשאה. בפועל, הפנייה הראשונה נעשית לא פעם למחלקת הביטוח או התביעות של המפעיל, שמעבירה אותה הלאה.

איך יודעים את שם המבטח? סעיף 17 לפקודה מחייב מי שנתבע בשל חבות טעונת ביטוח להודיע, לפי דרישה, אם הוא מבוטח ולמסור את פרטי הפוליסה[3]. דרך נוספת היא שירות איתור המבטח באתר קרנית, שמוסר לנפגע את שם המבטח ומספר הפוליסה לפי מספר הרישוי ותאריך התאונה[7]. לכן מספר הרישוי של האוטובוס, או לפחות הקו, השעה והכיוון, הם הפרטים הראשונים שצריך.

ומה אם האוטובוס היה עמוס, ונוסעים עמדו צפופים במעבר? סעיף 15 לפקודה קובע שאין תוקף כלפי הנפגע להגבלה בפוליסה לפי מספר האנשים המוסעים או לפי מצב הרכב[3]. גם אוטובוס צפוף מדי מכוסה כלפי הנוסעים שלו.

 

מונית, מונית שירות ונסיעה באפליקציה

במונית הכלל זהה: הנוסע תובע את ביטוח החובה של המונית. נניח שנוסע מונית יושב מאחור, הנהג נכנס לצומת ברמזור צהוב, ורכב שנכנס מהכיוון השני פוגע בצד של המונית. הנוסע סובל מחבלת ראש וכתף. הוא לא צריך לברר מי מהנהגים עבר באדום, ולא צריך לתבוע את הנהג השני. הכתובת שלו היא המבטח של המונית שבה ישב, לפי סעיף 3(א). אותו דבר נכון לנוסע במונית שירות, ולנוסע שהזמין מונית דרך אפליקציה: האפליקציה אינה צד לתביעה, והמבטח הוא של המונית עצמה.

כדי לזהות את המונית, תקנות התעבורה מחייבות את בעל המונית להתקין בתוכה לוחית עם מספר רישיון ההפעלה ושם הבעלים, ומתקן עם כרטיס ובו שם הנוהג, ואוסרות לנהוג במונית בלי שהותקנו[2]. צילום של הלוחית, יחד עם הקבלה או פרטי ההזמנה באפליקציה, מספיק בדרך כלל כדי לאתר את הרכב ואת המבטח שלו.

שאלה שעולה הרבה בתאונות מונית היא חגורת הבטיחות. נוסעים חוששים שאם לא חגרו, הפיצוי יקוצץ. בתביעה לפי חוק הפיצויים זה לא קורה: סעיף 2(ג) קובע שהאחריות מוחלטת "ואין נפקא מינה" אם היה אשם או אשם תורם של אחרים[1], ובחוק אין מנגנון להפחתת פיצוי בגלל התנהגות הנוסע. נוסע שלא חגר חגורה, או שלא אחז במוט באוטובוס, זכאי לפיצוי מלא על נזקי הגוף. טענות שנשמעות לפעמים על "אשם תורם של 10%-30%" לנוסע שלא החזיק במעקה שייכות לתביעות רשלנות רגילות, לא לתאונת דרכים.

מצב שונה הוא הסעה בתשלום ברכב פרטי שאינו מונית. פוליסת חובה רגילה עשויה לא לכסות שימוש בניגוד לתנאיה, כמו הסעת נוסעים בשכר. גם אז הנוסע אינו נשאר בלי פיצוי: כשהביטוח לא מכסה את השימוש, הכתובת היא קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, לפי סעיף 12 לחוק.

 

הסעות עובדים, הסעות תלמידים ונוסע בדרך לעבודה

מיניבוס שאוסף עובדים ממקום מגורים למפעל, או אוטובוס שמסיע תלמידים לבית הספר, הוא רכב מנועי ככל רכב אחר. נוסע שנפגע בו, בבלימה, בעלייה, בירידה או בהתנגשות, תובע את מבטח החובה של רכב ההסעה. לא משנה אם הרכב שייך למעסיק, לחברת הסעות שהמעסיק שכר, לרשות המקומית או לקבלן של משרד החינוך. ובגלל ייחוד העילה בסעיף 8 לחוק, עובד שנפגע בהסעה של המעסיק אינו יכול לתבוע את המעסיק ברשלנות על נזקי הגוף שלו מאותה תאונה; הדרך היא תביעה לפי חוק הפיצויים[1].

עובד שנפגע בהסעה לעבודה, או באוטובוס ציבורי בדרך לעבודה וממנה, נפגע בדרך כלל גם בתאונת עבודה, ויש לו זכויות גם מביטוח לאומי. על היחס בין שני המסלולים ועל הניכוי ביניהם הרחבנו במאמר על תאונת דרכים בדרך לעבודה: פלת"ד מול ביטוח לאומי. ומי שנפגע כנהג ולא כנוסע, כמו נהג אוטובוס או נהג מונית, נמצא במצב אחר, שעליו כתבנו במאמר על נהג משאית או מונית שנפגע בעבודה.

אצל תלמידים יש שכבה נוספת. הורים רבים פונים קודם כל לביטוח התאונות שהרשות המקומית עושה לתלמידים, אבל פוליסות כאלה מחריגות בדרך כלל תאונות דרכים, כי יש להן מקור פיצוי אחר, כפי שהסברנו במאמר על ביטוח תאונות תלמידים. ילד שנפל בהסעה לבית הספר בבלימה, או נפגע מדלת שנסגרה עליו, תובע את מבטח רכב ההסעה לפי חוק הפיצויים. הוראה אחת בתקנות התעבורה רלוונטית במיוחד להסעות של ילדים עם מוגבלות: נוהג ברכב ציבורי שמסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת רק אחרי שהכיסא עוגן לרכב והנוסע חגור[2]. גם כאן, ההוראה עוזרת לתאר מה השתבש, אבל הפיצוי לא תלוי בהוכחת ההפרה.

 

תיעוד: מה לאסוף כשהאוטובוס כבר נסע הלאה

הקושי המרכזי של נוסע שנפגע הוא שבמקרים רבים אין "זירת תאונה". האוטובוס ממשיך במסלול, הנהג לא תמיד שם לב לנפילה, ואין רכב אחר שמספר הרישוי שלו נרשם. לכן כדאי לאסוף, כבר באותו יום, את הפרטים האלה:

  • קו, כיוון, שעה ותחנה – מספר הקו, המפעיל, הכיוון, השעה המדויקת ככל האפשר, והתחנה שבה עליתם או ירדתם. התקנות מחייבות להציב את מספר הקו בחזית האוטובוס, ליד דלת הכניסה ומאחוריו[2]. אם אפשר, צלמו גם את מספר הרישוי.
  • תיקוף רב-קו או תשלום באפליקציה – התיקוף מתעד שהייתם בקו מסוים בשעה מסוימת. אפשר לבקש פירוט נסיעות של הכרטיס ממוקדי השירות של רב-קו, ותשלום באפליקציה משאיר רישום משלו. במונית, שמרו את הקבלה או את פרטי ההזמנה.
  • דיווח לנהג – אמרו לנהג מיד שנפלתם, ובקשו ממנו לדווח. לפי התקנות, נהג חייב להציג לנוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שקיבל מהמפעיל או תעודה מזהה עם תמונה[2]. נהג שלא יודע על הנפילה לא ימלא דוח על אירוע, ובחודשים שאחרי לא יזכור את הנסיעה.
  • עדים – שם וטלפון של נוסע אחד או שניים שראו. מי שעזר לכם לקום הוא עד טבעי.
  • מצלמות – אם יש באוטובוס או בתחנה מצלמות, פנו בכתב, מוקדם ככל האפשר, למפעיל ולרשות המקומית ובקשו לשמור את הצילומים מהקו והשעה. צילומים כאלה נשמרים בדרך כלל לזמן מוגבל.
  • תלונה – אפשר להגיש תלונה למפעיל, ואם התשובה לא מספקת, גם למשרד התחבורה. תלונה שהוגשה סמוך לאירוע היא גם ראיה כתובה לזמן ולנסיבות.

📌 חשוב לדעת: המשפט הראשון בחדר המיון

בפסק הדין על הנוסעת שהחליקה באוטובוס, בית המשפט נשען על התיעוד הרפואי שנערך באותו יום, שבו נרשם מפיה שנפלה באוטובוס, ועל הודעה שמסרה למפעיל כשבועיים אחר כך[4]. זה המקום שבו נבנה התיק. ספרו לצוות הרפואי, במשפט אחד, מה קרה: "נפלתי באוטובוס כשהוא בלם", "המדרגה זזה כשירדתי", "הדלת נסגרה עליי". ודאו שזה נרשם כך. אם נפגעתם במונית או בהסעה, אמרו "נפגעתי בתאונה כנוסע במונית". רישום כמו "מעידה" או "נפילה בבית", שנכתב בגלל בלבול או מבוכה, יחייב אחר כך הסבר מול המבטח.

 

מה מקבלים ובאיזה קצב

הפיצוי לנוסע שנפגע זהה לפיצוי של כל נפגע תאונת דרכים: הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה וסיעוד, הפסד השתכרות, וכאב וסבל לפי הנוסחה שבתקנות, כשאחוזי הנכות נקבעים בידי מומחה רפואי שבית המשפט ממנה. גם בתיק של נוסע אפשר לדרוש ממבטח הרכב תשלום תכוף: סעיף 5 לחוק מחייב לשלם הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים לצורכי ריפוי, סיעוד ומחיה בתוך 60 ימים מדרישה בכתב[1]. ותקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק הפיצויים היא, ככלל, שבע שנים מיום התאונה, אבל הראיות בתיק של נוסע, כמו צילומי מצלמות וזיכרון הנהג, נעלמות הרבה לפני כן.

נפילות באוטובוס מסתיימות לא פעם בשברים בפרק כף היד, בירך או בכתף, בעיקר אצל נוסעים מבוגרים, ולעיתים בפגיעות גב וצוואר שמתגלות רק אחרי כמה ימים. מי שמזלזל בפגיעה בשבוע הראשון ולא מתעד אותה, עלול לגלות אחרי חודשים שהמבטח מטיל ספק בעצם הקשר בין הנפילה באוטובוס לבין הכאב.

 

שאלות ותשובות

נפלתי באוטובוס בבלימה, ולא הייתה שום התנגשות. זו תאונת דרכים?

כן, בדרך כלל. "שימוש ברכב מנועי" בחוק כולל "נסיעה ברכב", ואין דרישה להתנגשות. נפילה שנגרמה מבלימה, מהאצה או מפנייה חדה של אוטובוס נוסע היא תאונת דרכים, והפיצוי משולם מביטוח החובה של האוטובוס בלי להוכיח שהנהג אשם. החריג הוא מצב שבו האוטובוס היה רק "זירה" לאירוע, למשל התעלפות שאין לה קשר לנסיעה.

את מי תובעים כשאוטובוס התנגש ברכב פרטי והרכב הפרטי אשם?

את ביטוח החובה של האוטובוס. לפי סעיף 3(א) לחוק הפיצויים, כשמעורבים כמה רכבים, כל נוהג אחראי לנזקי הגוף של מי שנסע ברכב שלו. השאלה מי אשם בתאונה לא משנה לנוסע. את שם המבטח אפשר לברר מהמפעיל או לפי מספר הרישוי של האוטובוס.

נפלתי בתחנה בזמן שרצתי לאוטובוס. מגיע לי פיצוי מהביטוח של האוטובוס?

בדרך כלל לא, אם עוד לא נגעתם באוטובוס. לפי הפסיקה, "כניסה לרכב" מתחילה במגע בין האדם לרכב. נפילה לפני כן אינה תאונת דרכים, אבל ייתכן שיש תביעת רשלנות נגד מי שאחראי למדרכה או לתחנה, למשל אם הנפילה נגרמה ממפגע. אם נפלתם מהמדרגה של האוטובוס בזמן העלייה, זו כבר תאונת דרכים.

לא חגרתי חגורה במונית. הפיצוי יקוצץ?

לא. סעיף 2(ג) לחוק הפיצויים קובע שהאחריות מוחלטת, ואין נפקא מינה אם היה אשם או אשם תורם. נוסע שלא חגר חגורה במונית, או שלא אחז במוט באוטובוס, זכאי לפיצוי מלא על נזקי הגוף מביטוח החובה של הרכב שבו נסע.

 

איך עורך דין עוזר לנוסע שנפגע

בתיקים של נוסעים, הוויכוח עם המבטח כמעט לא עוסק באשמה. הוא עוסק בשאלות עובדתיות: האם הנוסע באמת היה באוטובוס הזה, האם האוטובוס נסע או עמד, האם הנפילה קרתה על המדרגה או על המדרכה, והאם הנסיעה תרמה לה או שהאוטובוס היה רק המקום. התשובות נמצאות בראיות שנאספות בימים הראשונים, ולכן כדאי לפנות לייעוץ מוקדם, לפני שהצילומים נמחקים ולפני שנמסרת למבטח גרסה חלקית.

במשרד בוים & תומא אנחנו מאתרים את המבטח של האוטובוס, המונית או רכב ההסעה, פונים למפעיל ולרשויות לשמירת צילומים ורישומים, מגישים דרישה לתשלום תכוף ומלווים את התביעה עד פשרה או פסק דין. כשהנסיעה הייתה בדרך לעבודה, אנחנו מתאמים גם את התביעה מול ביטוח לאומי.

המאמר עודכן לאחרונה: 18.11.2026 ומשקף את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, את פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, את תקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ואת הפסיקה בנוסחם העדכני. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת המקרה הפרטני.

נפלתם באוטובוס או נפגעתם במונית? גם בלי התנגשות מגיע לכם פיצוי

נאתר את המבטח, נשמור את הראיות מהנסיעה ונדאג לתשלום התכוף. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653, או דרך טופס יצירת הקשר.

 

מקורות שצוטטו במאמר (7)

 

מילון מושגים

נסיעה ברכב
הסוג הראשון של "שימוש ברכב מנועי" בהגדרה שבחוק. נפילה של נוסע בגלל תנועת הרכב נכללת בו, גם בלי התנגשות.
זירת אירוע
מצב שבו הרכב היה רק המקום שבו קרתה הפגיעה, בלי שהשימוש בו תרם לה. במצב כזה אין תאונת דרכים.
מתחם הכניסה והירידה
לפי הפסיקה, מתחיל במגע בין האדם לרכב ונגמר כשהוא עומד יציב מחוצה לו, כולל פתיחת הדלת וסגירתה.
מבטח מורשה
חברה, אגודה שיתופית או חתם שקיבלו הרשאה לעסוק בביטוח רכב מנועי. רק פוליסה של מבטח כזה עומדת בדרישות הפקודה.
ייחוד העילה
מי שיש לו תביעה לפי חוק הפיצויים אינו יכול לתבוע בשל אותו נזק גוף לפי פקודת הנזיקין, למשל את המעסיק או את המפעיל ברשלנות.
אשם תורם
הפחתת פיצוי בגלל התרשלות של הנפגע. קיימת בתביעת רשלנות, למשל על נפילה בתחנה, אבל לא בתאונת דרכים.

מאמרים נוספים
נשיכה של כלב
נשיכה של כלב

כלב נחשב לחברו הטוב של האדם אך לצערנו הנתונים מראים כי המוני אנשים ננשכים על ידי כלבים ואף סובלים מנזקים

קרא עוד »
הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »

תוכן עניינים

מחבר המאמר
עו״ד ונוטריון אורי בוים
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

המשרד מלווה נפגעים בתחילת ההליך בלבד, בדגש על פגיעות גוף מורכבות ותאונות עבודה/דרכים

שני גברים בחליפות כהות על רקע לבן
משרד עו"ד בוים&תומא
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ