"לאופניים חשמליים אין ביטוח חובה, אז מי שנפגע עליהם לא יקבל פיצוי." המשפט הזה נשמע הגיוני, והוא נכון רק בחלק מהמקרים. דווקא בגלל שבית המשפט העליון קבע שאופניים חשמליים אינם "רכב מנועי", רוכב אופניים חשמליים או קורקינט שנפגע ממכונית נחשב, לעניין החוק, כמו הולך רגל: הוא תובע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בו, ולא משנה אם אין לו ביטוח, אם אין לו רישיון ואם הוא עצמו חצה באדום. מנגד, מי שנפל לבד, או מי שנפגע מרוכב אחר, נשאר מחוץ לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וצריך לחפש כתובת אחרת. המאמר מסביר מה בדיוק נפסק, מה המעמד של קורקינט חשמלי, מי מפצה בכל תרחיש, ומה ההבדל כשהנפגע או הרוכב הם בני נוער.
עיקרי הדברים
- ✓ לא "רכב מנועי" – בית המשפט העליון קבע ב-2020 (ע"א 7023/19) שאופניים חשמליים, תקניים או לא, אינם רכב מנועי לפי חוק הפיצויים
- ✓ נפגעתם ממכונית – תובעים את ביטוח החובה של המכונית, כמו הולך רגל, בלי להוכיח אשמה ובלי קשר לביטוח או לרישיון שלכם
- ✓ נפלתם לבד – אין פלת"ד ואין קרנית, אבל לפעמים יש תביעה נגד רשות מקומית, נגד יבואן של מוצר פגום או לפי פוליסה פרטית
- ✓ אין ביטוח חובה – נכון לנובמבר 2026 החוק מחייב רישום ולוחית זיהוי לאופניים חשמליים ולקורקינטים, אבל לא ביטוח חובה
מה קבע בית המשפט העליון: אופניים חשמליים אינם "רכב מנועי"
כל המבנה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) נשען על מושג אחד: "רכב מנועי". סעיף 1 לחוק מגדיר אותו כ"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית", ומוציא ממנו במפורש רק כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות[1]. אופניים חשמליים לא מוזכרים בהגדרה, לא לכאן ולא לכאן. לכן, במשך כעשור, בתי משפט השלום והמחוזי פסקו בעניין הזה הכרעות סותרות: חלק ראו באופניים חשמליים רכב מנועי, חלק לא.
ההכרעה הגיעה ב-12 באוקטובר 2020, בעניין עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש (ע"א 7023/19 ורע"א 7451/19). ברוב של שניים נגד אחת קבע בית המשפט העליון שאופניים חשמליים אינם "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים[2]. את דעת הרוב כתב השופט יצחק עמית, והשופט דוד מינץ הצטרף לתוצאה. השופטת דפנה ברק-ארז, בדעת מיעוט, סברה שהמנוע החשמלי מכניס את האופניים להגדרה. לפי סיכומים של פסק הדין, בין השיקולים של הרוב היו תכלית החוק, והחשש מההשלכות המעשיות של חובת ביטוח חובה על הרוכבים ועל שוק הביטוח.
על פסק הדין הוגשה בקשה לדיון נוסף, ובמרץ 2021 דחה אותה השופט ניל הנדל (דנ"א 7340/20)[3]. בהחלטה הוא הבהיר שההכרעה נועדה להביא סוף לריבוי ההתדיינויות, "לכל הפחות בנוגע לסיווגם של האופניים החשמליים, התקניים והלא תקניים כאחד". המשמעות: גם אופניים שהספק המנוע שלהם גבוה מהמותר, או שאפשר לנסוע בהם בלי לדווש, אינם רכב מנועי לעניין הפלת"ד. הנדל הצטרף גם לקריאה של שופטי ההרכב למחוקק להסדיר את התחום, כולל שאלת הביטוח, הרישוי והאכיפה. נכון לנובמבר 2026, ההגדרה בחוק לא שונתה, וההלכה עומדת בתוקף.
כדאי לשים לב לאירוניה שבתוצאה. אילו בית המשפט היה קובע שאופניים חשמליים הם רכב מנועי, הרוכב היה נחשב "נוהג" ברכב מנועי בלי ביטוח חובה, שהרי אין אפשרות מעשית לבטח אותם. נוהג בלי ביטוח הוא אחד החריגים שבסעיף 7 לחוק, שמונעים פיצוי[1]. דווקא ההכרעה ש"אין כאן רכב מנועי" היא שמאפשרת לרוכב שנפגע ממכונית לקבל פיצוי מלא.
ומה עם קורקינט חשמלי?
בתקנות התעבורה הקורקינט החשמלי נקרא "גלגינוע": התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי עם מנוע חשמלי, שעומד בתקן הישראלי לקורקינט חשמלי[5]. האופניים החשמליים נקראים שם "אופניים עם מנוע עזר", והתקנות מגדירות אותם בפירוט: מנוע חשמלי שההספק המרבי שלו אינו עולה על 250 וואט, שמופעל באמצעות הדוושות, ושמפסיק לפעול כשהמהירות עולה על 25 קמ"ש. שני הסוגים יחד נקראים בתקנות "רכב לתחבורה קלה".
לגבי קורקינט, בית המשפט העליון נדרש לשאלה עוד לפני האופניים. בשנת 2010, בע"א 2606/06 שפורן נ' תורג'מן, הוא קבע שקורקינט עם מנוע חשמלי אינו רכב מנועי לעניין חוק הפיצויים, ושהרוכב עליו שנפגע מרכב מנועי זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים[4]. באותו פסק דין ציין בית המשפט שהסדרה עתידית של הקורקינט "עשויה בבוא העת גם להקרין על מעמדו של כלי זה לעניין חוק הפיצויים". ההסדרה אכן הגיעה, ב-2016, כשהגלגינוע נכנס לתקנות התעבורה.
האם ההסדרה שינתה את המעמד? בהחלטה על הדיון הנוסף כתב השופט הנדל שבפסק הדין על האופניים עומדת "נוכחת-נפקדת" גם שאלת ההכרה בקורקינטים חשמליים כרכב מנועי, כלומר שהיא לא הוכרעה שם במפורש[3]. בפועל, הגישה המקובלת בבתי המשפט ובקרב עורכי הדין בתחום היא שאותו דין חל על שני הכלים: קורקינט חשמלי, כמו אופניים חשמליים, אינו רכב מנועי לעניין הפלת"ד. כל עוד המחוקק לא קבע אחרת, זו נקודת המוצא שממנה כדאי לבחון כל תאונת קורקינט.
רוכב שנפגע ממכונית: ביטוח החובה של המכונית משלם
זה התרחיש הנפוץ ביותר, והוא גם הפשוט ביותר מבחינת הנפגע. נניח שרוכב קורקינט חשמלי חוצה צומת בשביל האופניים, ורכב פרטי שפונה ימינה פוגע בו. הוא נזרק לכביש, ובבית החולים מתגלה שבר בעצם הבריח ובשורש כף היד. מבחינת חוק הפיצויים, הקורקינט אינו רכב מנועי, ולכן הרוכב אינו "נוהג" אלא נפגע שנמצא מחוץ לרכב, בדיוק כמו הולך רגל. רוכב אופניים חשמליים או קורקינט שנפגע ממכונית תובע את ביטוח החובה של המכונית שפגעה בו, בלי להוכיח שהנהג אשם.
מכאן נובעות כמה מסקנות שמפתיעות רוכבים רבים. ראשית, לא משנה אם הרוכב עצמו נסע מהר מדי, עלה על מעבר חציה או לא חבש קסדה: האחריות של המשתמש ברכב המנועי מוחלטת. שנית, החריגים של סעיף 7 לחוק, כמו נהיגה בלי רישיון או בלי ביטוח, חלים על מי שנהג ברכב מנועי[1]. רוכב קורקינט שלא עשה את ההכשרה שהתקנות דורשות, או שהאופניים שלו לא רשומים, עלול לקבל דוח, אבל זה לא שולל ממנו פיצוי בתאונה עם מכונית. ושלישית, אם בתאונה היו מעורבות כמה מכוניות, אפשר לתבוע כל אחת מהן, והמבטחים מתחשבנים ביניהם.
ההגדרות בחוק רחבות מספיק כדי לכסות גם מצבים בלי "דריסה" קלאסית. "שימוש ברכב מנועי" כולל כניסה לרכב וירידה ממנו[1], ולכן רוכבת שנפגעה מדלת של מכונית חונה שנפתחה מולה בשביל האופניים יכולה, לפי לשון החוק, לתבוע את ביטוח החובה של אותה מכונית. החוק גם רואה כתאונת דרכים "מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו". רוכב שהתנגש ברכב שחנה על שביל האופניים, למשל, עשוי להיכנס להגדרה הזאת, בעוד שהתנגשות ברכב שחנה כדין היא בדרך כלל מחוץ לחוק. אלה שאלות שתלויות בעובדות, וכדאי לתעד את המקום בצילום מיד.
ואם הנהג ברח, או שלמכונית לא היה ביטוח חובה? כאן נכנסת לתמונה קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמפצה נפגע שזכאי לפיצוי לפי החוק ואין לו מבטח שאפשר לתבוע, בין היתר כשהנוהג אינו ידוע או כשאין לו ביטוח[1]. גם כאן, הרוכב נבחן כמו הולך רגל.
נפלתם לבד: אין פלת"ד, אבל לא תמיד אין פיצוי
הצד השני של אותה הלכה פחות נעים. נניח שרוכבת אופניים חשמליים בדרך הביתה מהעבודה עלתה על בור שלא סומן בשביל האופניים, איבדה שליטה ונפלה. אין מכונית מעורבת, אין נהג אחר. מאחר שהאופניים אינם רכב מנועי, אין כאן "תאונת דרכים" במובן החוק, ובנפילה עצמית מאופניים חשמליים או מקורקינט אין תביעה לפי חוק הפיצויים, וגם קרנית לא תפצה, כי היא מפצה רק מי שזכאי לפיצוי לפי אותו חוק. זה ההבדל המהותי בין רוכב אופניים חשמליים לבין רוכב קטנוע: רוכב קטנוע שהחליק לבד תובע את ביטוח החובה של הקטנוע שלו, ורוכב אופניים חשמליים לא.
אבל העובדה שאין פלת"ד לא אומרת שאין מי שאחראי. בלי חוק הפיצויים, חוזרים לדיני הנזיקין הרגילים, ושם צריך להוכיח שמישהו התרשל: שעשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה, או שלא עשה מה שאדם סביר היה עושה, כלפי מי שהיה עליו לצפות שייפגע[6]. בדוגמה של הבור, הכתובת האפשרית היא הרשות המקומית או הגוף שאחראי על תחזוקת השביל. תביעה כזו דורשת ראיות: צילום של הבור, מדידה, עדים, ולפעמים הוכחה שהמפגע היה ידוע ולא תוקן. וגם אם תתקבל, בית המשפט רשאי להפחית מהפיצוי "אשם תורם", למשל אם הרוכבת נסעה מהר מדי או בלי תאורה.
כתובת אחרת היא היצרן או היבואן, כשהנפילה נגרמה מתקלה באופניים עצמם: בלמים שכשלו, שלדה שנשברה, סוללה שהתלקחה. חוק האחריות למוצרים פגומים קובע שיצרן חייב לפצות על נזק גוף שנגרם מפגם במוצר, "ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן", ו"יצרן" לעניין זה כולל גם יבואן שייבא את המוצר לישראל[7]. החוק אף קובע חזקה שהמוצר היה פגום, אם הנסיבות מתיישבות יותר עם פגם מאשר עם מוצר תקין. מי שהסיר את מגביל המהירות או שינה את האופניים בעצמו, צפוי להיתקל בטענה שהפגם נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטת היצרן.
⚠️ עצור – בתביעה על מוצר פגום יש שלוש שנים, לא שבע
רבים מכירים את תקופת ההתיישנות של שבע שנים בתביעות נזיקין ובתביעות פלת"ד. בתביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים בלבד, ובכל מקרה אי אפשר לתבוע אחרי עשר שנים מתום השנה שבה המוצר יצא משליטת היצרן. אם יש חשד שהאופניים או הקורקינט התפרקו, נבלמו או נשרפו בגלל תקלה, אל תזרקו ואל תתקנו אותם. שמרו את הכלי כמו שהוא, את הקבלה ואת פרטי החנות, כי הם הראיה המרכזית בתיק.
ולבסוף, יש פוליסות. ביטוח תאונות אישיות, שרבים מחזיקים בלי לדעת, משלם לפי תנאי הפוליסה בלי קשר לשאלה מי אשם, גם כשאין שום גורם אחר לתבוע. ואם הנפילה קרתה בדרך לעבודה או ממנה, היא עשויה להיות תאונת עבודה בביטוח לאומי גם כשאין פלת"ד, כפי שהסברנו במאמר על תאונה בדרך לעבודה מול ביטוח לאומי. מי שרוכב במסגרת עבודה כשליח נמצא במצב מיוחד, שבו המעמד התעסוקתי קובע הרבה, וזה נושא שפירטנו במדריך לשליח שנפגע בתאונה.
רוכב שפגע בהולך רגל: מי משלם?
עכשיו הצד ההפוך. הולכת רגל צועדת על המדרכה, ורוכב קורקינט שנוסע עליה במהירות פוגע בה מאחור. היא נופלת ושוברת את הירך. כאן ההלכה פועלת לרעת הנפגעת: הקורקינט אינו רכב מנועי, ולכן אין "תאונת דרכים", אין ביטוח חובה לתבוע ואין אחריות מוחלטת. הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים או מקורקינט צריך לתבוע את הרוכב עצמו ולהוכיח שהתרשל, וקרנית לא תפצה אותו. זו הייתה אחת הנקודות שבגללן סברה השופטת ברק-ארז בדעת המיעוט שיש לראות באופניים חשמליים רכב מנועי.
בתרחיש כזה, הוכחת הרשלנות בדרך כלל אינה הקושי העיקרי. התקנות מחייבות לרכוב על קורקינט בשביל אופניים, ובאין שביל, בכביש, ומתירות רק להוביל אותו ביד על המדרכה[5]. רוכב שנסע על המדרכה ופגע בהולכת רגל יתקשה להסביר למה לא התרשל. הקושי הוא אחר: לגבות. לרוכב פרטי אין מבטח חובה, ולכן הפיצוי תלוי ביכולת שלו לשלם, או בכך שיש לו ביטוח אחריות כלפי צד שלישי שמכסה את השימוש באופניים או בקורקינט. יש פוליסות ייעודיות לכלים חשמליים שכוללות כיסוי כזה, ולעיתים ביטוח דירה כולל כיסוי צד שלישי, אבל רק לפי התנאים והחריגים של כל פוליסה.
הזיהוי של הרוכב הוא בעיה בפני עצמה, כי רוכבים רבים ממשיכים לנסוע אחרי הפגיעה. כאן הרפורמה של משרד התחבורה עשויה לעזור: מאז 2024 התקנות מחייבות לרשום אופניים חשמליים וקורקינטים במערכת של רשות הרישוי, על שם בעלים בן 16 לפחות, ולהתקין עליהם לוחית זיהוי עם מספר רישום אישי[5]. צילום של הלוחית, גם חלקי, יכול להיות ההבדל בין תיק שאפשר לנהל לבין תיק בלי נתבע. בקורקינט או באופניים של חברת שיתוף, כדאי לבקש מהחברה את נתוני ההשכרה ולברר מה הביטוח שלה מכסה.
אותו היגיון חל על התנגשות בין שני רוכבים, למשל בין אופניים חשמליים לקורקינט בשביל אופניים, או בין רוכב אופניים חשמליים לרוכב אופניים רגילים. אין רכב מנועי מעורב, ולכן כל נפגע תובע את הרוכב השני לפי דיני הנזיקין, ובית המשפט בוחן מי התרשל ובאיזו מידה. אם שני הצדדים התרשלו, הפיצוי של כל אחד מהם יופחת בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק[6]. זה עולם שונה מאוד מהפלת"ד: שם השאלה "מי אשם" לא רלוונטית, וכאן היא כל התיק.
💡 טיפ מקצועי: שלוש שאלות שקובעות את כל המסלול
אחרי תאונה עם אופניים חשמליים או קורקינט, שאלו קודם כול: האם הייתה מעורבת מכונית, אופנוע או רכב מנועי אחר, כולל רכב חונה או דלת שנפתחה? אם כן, הכתובת היא ביטוח החובה שלו, ותעדו את מספר הרישוי. אם לא, מי עוד יכול להיות אחראי: רוכב אחר (צלמו את לוחית הזיהוי שלו), הרשות שאחראית על השביל (צלמו את המפגע) או היבואן (שמרו את הכלי)? ובמקביל, אילו פוליסות פרטיות יש לכם. אפשר לבדוק את זה בכמה דקות דרך "הר הביטוח" של רשות שוק ההון, ולגלות למשל ביטוח תאונות אישיות שנשכח.
ילדים ובני נוער על אופניים חשמליים וקורקינט
חלק גדול מהרוכבים על אופניים חשמליים וקורקינטים הם בני נוער, ולכן כדאי להכיר את הכללים. לפי תקנות התעבורה, אסור לנהוג באופניים עם מנוע עזר או בגלגינוע לפני גיל 16[5]. בנוסף, הרוכב צריך להחזיק ברישיון נהיגה, או לעבור את הבחינה העיונית, או לקבל אישור על הכשרה מרשות הרישוי, ולחבוש קסדה עם מחזיר אור. על קורקינט אסור להרכיב אדם נוסף. בעל הכלי, ובכלל זה הורה שקנה אותו, אסור לו להרשות לנהוג בו למי שאינו עומד בתנאי הגיל וההכשרה, אלא אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע זאת.
ומה קורה כשנער בן 14, שרכב על אופניים חשמליים בניגוד לתקנות, נפגע ממכונית? הורים רבים חוששים שהעבירה תשלול את הפיצוי. לפי ההלכה, האופניים אינם רכב מנועי, והנער אינו "נוהג" שעליו חלים החריגים של סעיף 7 לחוק. לפי ההלכה הנוכחית, גם נער שרכב באופן אסור על אופניים חשמליים ונפגע ממכונית זכאי לפיצוי מביטוח החובה של המכונית, כמו כל הולך רגל. העבירה עלולה להוביל לקנס או להליך תעבורתי, אבל היא לא מוציאה אותו מהחוק.
המצב שונה כשהנער הוא הפוגע. נער שפגע בהולך רגל אחראי בנזיקין על רשלנותו, אבל לרוב אין לו יכולת לשלם. בדין הישראלי הורה אינו אחראי באופן אוטומטי לכל נזק שגרם ילדו, ותביעה נגד הורים תלויה בדרך כלל בהוכחה שהם עצמם התרשלו, למשל בפיקוח. הוראת התקנות שאוסרת על בעל הכלי להרשות לקטין מתחת לגיל 16 לרכוב עליו עשויה לשמש בסיס לטענה כזו. זו שאלה פרטנית, שתלויה בגיל הילד, בנסיבות ובמה שההורים ידעו.
ביטוח חובה לאופניים חשמליים: המצב ב-2026
נכון לנובמבר 2026, אין בחוק חובה לבטח אופניים חשמליים או קורקינט בביטוח חובה. הגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לא תוקנה מאז פסק הדין, ורשימת התיקונים לחוק אינה כוללת תיקון שעוסק בכלים האלה[1]. גם התקנות שהטילו את חובת הרישום ולוחית הזיהוי פטרו את "הרכב לתחבורה קלה" מרישוי, ולא קבעו חובת ביטוח[5]. לאורך השנים הוצעו כמה הצעות חוק בנושא, וועדת הכלכלה של הכנסת דנה בתאונות של כלים קלים, אבל ההסדר שבתי המשפט קראו לו עדיין לא נחקק.
המשמעות המעשית לרוכב: הביטוח שלו הוא החלטה וולונטרית. פוליסה ייעודית לאופניים חשמליים או לקורקינט יכולה לכלול כיסוי לגניבה ולנזק לכלי, ביטוח תאונות אישיות לרוכב עצמו, ולעיתים גם כיסוי אחריות כלפי צד שלישי, כלומר כלפי הולך רגל שהרוכב פגע בו. שני הכיסויים האחרונים הם שמכסים בדיוק את שני ה"חורים" שההלכה השאירה: הנפילה העצמית והפגיעה בהולך רגל. כדאי לקרוא את תנאי הפוליסה, ובעיקר את החריגים, כמו שימוש בכלי שעבר שינוי או רכיבה של מי שאינו עומד בתנאי הגיל.
ומה אם החוק ישתנה? כל שינוי בהגדרה או חובת ביטוח חדשה יחולו, ככלל, מכאן ולהבא. תאונה שקרתה היום תיבחן לפי הדין שחל ביום התאונה, ולכן אין סיבה לחכות עם הטיפול בתביעה בתקווה לשינוי חקיקה.
שאלות ותשובות
נפלתי לבד מאופניים חשמליים. אפשר לתבוע ביטוח חובה?
לא. לפי פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 7023/19), אופניים חשמליים אינם רכב מנועי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן בנפילה עצמית אין מבטח חובה לתבוע, וגם קרנית לא מפצה. אפשר לבדוק תביעה נגד הרשות שאחראית על מפגע בדרך, נגד היבואן אם הייתה תקלה באופניים (תוך שלוש שנים), או לפי ביטוח תאונות אישיות.
רוכב קורקינט פגע בי כשהלכתי על המדרכה. מי משלם?
הרוכב עצמו. מאחר שקורקינט חשמלי אינו רכב מנועי לעניין חוק הפיצויים, אין ביטוח חובה ואין קרנית, ותביעה כזו מוגשת לפי פקודת הנזיקין, עם הוכחת רשלנות. רכיבה על המדרכה אסורה לפי תקנות התעבורה, וזה מחזק את הטענה. אם יש לרוכב ביטוח אחריות כלפי צד שלישי, ייתכן שהוא יכסה את הפיצוי.
הבן שלי בן 14 נפגע ממכונית כשרכב על אופניים חשמליים. מגיע לו פיצוי?
לפי ההלכה הנוכחית, כן. האופניים אינם רכב מנועי, ולכן הנער נחשב נפגע מחוץ לרכב, כמו הולך רגל, ותובע את ביטוח החובה של המכונית. העובדה שלפי התקנות אסור לו לרכוב לפני גיל 16 עלולה להוביל לקנס, אבל אינה שוללת את הפיצוי לפי חוק הפיצויים.
חייבים לעשות ביטוח חובה לאופניים חשמליים או לקורקינט?
לא. נכון לנובמבר 2026 החוק מחייב רישום של אופניים חשמליים וקורקינטים במשרד התחבורה ולוחית זיהוי, אבל לא ביטוח חובה. ביטוח לכלי, לרוכב ולאחריות כלפי צד שלישי הוא וולונטרי, וכדאי לבדוק את תנאיו ואת החריגים שבו.
איך עורך דין עוזר בתאונת אופניים חשמליים או קורקינט
בתאונה עם כלי חשמלי קטן, השאלה הראשונה אינה כמה מגיע, אלא באיזה מסלול נמצאים בכלל. אם הייתה מעורבת מכונית, התיק מתנהל לפי חוק הפיצויים, בלי ויכוח על אשמה, ולעיתים צריך להתמודד עם טענות של המבטח שהרכב לא היה "מעורב" או שהמקרה אינו תאונת דרכים. אם לא הייתה מעורבת מכונית, התיק עובר לדיני הנזיקין או לחוק האחריות למוצרים פגומים, שם צריך לזהות נתבע, לאסוף ראיות לרשלנות או לפגם, ולשים לב לתקופות התיישנות קצרות יותר.
במשרד בוים & תומא אנחנו בודקים את התאונה מכל הכיוונים: ביטוח החובה של כל רכב שהיה מעורב, אחריות של רשויות, של יבואנים ושל רוכבים אחרים, הפוליסות הפרטיות של הנפגע, ואם התאונה קרתה בדרך לעבודה או בזמן העבודה, גם ביטוח לאומי. כך לא מוותרים על כתובת אחת רק כי הכתובת המתבקשת, ביטוח החובה, לא קיימת.
המאמר עודכן לאחרונה: 18.11.2026 ומשקף את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ואת תקנות התעבורה בנוסחם העדכני, ואת פסיקת בית המשפט העליון בע"א 7023/19 ובדנ"א 7340/20. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת המקרה הפרטני.
נפגעתם על אופניים חשמליים או קורקינט? בואו נבדוק מי מפצה
נזהה את המסלול הנכון, ביטוח חובה, תביעת נזיקין או מוצר פגום, ונוודא שאף כתובת לא נשכחה. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-231-1653, או דרך טופס יצירת הקשר.
מקורות שצוטטו במאמר (7)
- [1] חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, סעיפים 1, 2, 7 ו-12 – ויקיטקסט · Source Score: 25
- [2] ע"א 7023/19 ורע"א 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש (12.10.2020) – בית המשפט העליון · Source Score: 25
- [3] דנ"א 7340/20 פלונית נ' פלוני (החלטה על בקשה לדיון נוסף, 4.3.2021) – בית המשפט העליון · Source Score: 22
- [4] ע"א 2606/06 שפורן נ' תורג'מן (2010) – בית המשפט העליון · Source Score: 21
- [5] תקנות התעבורה, התשכ"א-1961, תקנות 1, 39טז, 122א-122ג ו-299א-299ז – ויקיטקסט · Source Score: 24
- [6] פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 35, 36 ו-68 – ויקיטקסט · Source Score: 20
- [7] חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, סעיפים 1-4 ו-6 – ויקיטקסט · Source Score: 22
מילון מושגים
השם של אופניים חשמליים בתקנות התעבורה: מנוע חשמלי עד 250 וואט, שמופעל באמצעות הדוושות ומפסיק לפעול מעל 25 קמ"ש.
השם של קורקינט חשמלי בתקנות התעבורה: התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי עם מנוע חשמלי, שעומד בתקן הישראלי לקורקינט חשמלי.
המונח בתקנות לאופניים עם מנוע עזר ולגלגינוע. חלה עליהם חובת רישום ולוחית זיהוי, אבל הם פטורים מרישוי ואין עליהם חובת ביטוח חובה.
רכב שנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו תחבורה יבשתית. רק תאונה שבה מעורב רכב מנועי מזכה בפיצוי לפי חוק הפלת"ד. לפי הפסיקה, אופניים חשמליים וקורקינט אינם בכלל זה.
הבסיס לתביעה לפי פקודת הנזיקין כשאין פלת"ד: צריך להוכיח שהנתבע לא נהג כאדם סביר. אם גם הנפגע התרשל, הפיצוי מופחת בהתאם.
אחריות של יצרן או יבואן לנזק גוף שנגרם מפגם במוצר, גם בלי אשמה מצידו. התביעה מתיישנת אחרי שלוש שנים.
הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. מפצה מי שזכאי לפיצוי לפי חוק הפלת"ד כשאין מבטח שאפשר לתבוע, למשל בפגע וברח. אינה מפצה נפגעים מאופניים חשמליים או מקורקינט בלי רכב מנועי מעורב.










