איך נקבע שיעור הפטור ממס הכנסה לנפגעי תאונות עבודה עם אחוזי נכות שונים?

נפגע עבודה עם 70% נכות ונפגע עבודה עם 91% נכות שניהם עומדים בתור לפקיד השומה – אבל רק אחד מהם יצא עם פטור ממס. לא 70% פטור, לא פחות, לא יותר: הפטור אינו מדרגי, ורוב האנשים לא יודעים זאת. הסף הוא 90% – ומשמעותו הפרש של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים בין מי שמגיע לו ומי שנשאר בחוץ. מה שרוב הנפגעים גם לא יודעים: 90% לא חייב להגיע מליקוי אחד. שילוב נכון של מספר ליקויים, כולל כאלה שביטוח לאומי לא סיפר לכם עליהם, יכול לשנות לגמרי את התמונה.

הפטור הוא בינארי, לא מדרגי – מה זה אומר בפועל

בקצרה: הפטור ממס הכנסה לנפגעי עבודה פועל כמתג – הוא מופעל לגמרי ב-90% ומעלה, ואינו פועל כלל מתחת לסף זה. אין פטור חלקי יחסי לאחוזי הנכות. מי שנקבעו לו 89% נכות לא מקבל 89% פטור – הוא מקבל אפס.

סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה^[1] קובע פטור ממס על הכנסה מיגיעה אישית לנפגעי עבודה שנקבעה להם נכות לפי חוק הביטוח הלאומי. אולם הסעיף שותק לגבי מנגנון הדרגתיות, ומסיבה טובה: הוא פשוט לא קיים. הפטור ניתן רק למי שעומד בסף קבוע ומוחלט של 90% נכות, ומי שנמצא מתחת לסף הזה – גם ב-89% וגם ב-10% – זכאי לאפס.

המשמעות המעשית של מבנה בינארי זה חדה במיוחד. נפגע עבודה שמשתכר 30,000 ש"ח לחודש (360,000 ש"ח לשנה) עם נכות רשמית של 90% ייהנה מפטור מלא על ההכנסה, שיכול להסתכם בחיסכון של עשרות אלפי שקלים מדי שנה. נפגע עבודה עם 89% נכות ואותה משכורת – לא יקבל דבר. ההפרש של נקודה אחת שווה, בתרחיש כזה, עשרות אלפי שקלים בשנה ומאות אלפים לאורך שנות עבודה.

תקרת ההכנסה הפטורה ממס עומדת על 445,200 ש"ח לשנה (נכון לשנים 2024-2027) להכנסה מיגיעה אישית. כלומר, גם מי שמשתכר הרבה יותר מסכום זה ייהנה מפטור על החלק הראשון של הכנסתו. ומי שמשתכר פחות – פטור על כל הכנסתו.

תנאי נוסף שחשוב להכיר: הנכות חייבת להיות קבועה לצמיתות, או זמנית לתקופה של לפחות 185 יום. נכות לתקופה קצרה יותר – גם אם היא 100% – לא מזכה בפטור כלל. זהו תנאי סף נפרד שפועל לפני שבכלל מגיעים לשאלת האחוזים.

שיטת החישוב המשוקלל – למה 60%+50% לא שווה 110%

בקצרה: כאשר יש מספר ליקויים, אחוזי הנכות אינם מסוכמים ישירות. נעשה שימוש בשיטת "הנכות הנותרת" – כל ליקוי נוסף מחושב על הבריאות שנותרה לאחר הליקוי הקודם. התוצאה תמיד נמוכה מהסכום האריתמטי, אך עדיין עשויה להגיע ל-90%.

שיטת הנכות הנותרת (Combined Values) היא הבסיס לכל חישוב נכות משוקללת בביטוח לאומי^[2]. הרעיון פשוט: לא ניתן להגיע ל-100% נכות אלא אם יש ליקוי בודד שמהווה 100%. כאשר יש שני ליקויים ומעלה, הגוף אינו "נחלק" מחדש – הליקוי השני פוגע רק בחלק הבריא שנותר לאחר הליקוי הראשון.

הנה כיצד זה עובד בפועל. נניח שני ליקויים: 60% ו-50%.

שלב ראשון: הנכות הגבוהה ביותר היא 60%. שלב שני: הנכות הנותרת היא 40% (100% פחות 60%). שלב שלישי: מחשבים 50% מתוך ה-40% הנותרים = 20%. שלב רביעי: מסכמים 60% + 20% = 80%. לא 110%, לא 60%+50%=110% – אלא 80% בלבד.

נוסחה פשוטה לזכירה: (נכות א') + [(100% – נכות א') × (נכות ב')] = נכות משוקללת. אם יש ליקוי שלישי, הוא מחושב על מה שנותר לאחר השניים הראשונים, וכן הלאה.

נחזור לדוגמה הנהג שנפגע בתאונת עבודה. נקבעו לו 65% נכות רשמית מביטוח לאומי על פגיעה בגב התחתון. בנוסף, יש לו ליקוי שמיעה בשיעור 30% ופגיעה בברך ישנה בשיעור 20%. איך ייראה החישוב?

שלב א': הליקוי הגבוה ביותר – 65% (גב).
שלב ב': נכות נותרת – 35%.
שלב ג': ליקוי שמיעה 30% מתוך 35% = 10.5%. נכות מצטברת עד כה: 75.5%.
שלב ד': נכות נותרת – 24.5%.
שלב ה': ליקוי ברך 20% מתוך 24.5% = 4.9%. נכות סופית: 80.4%.

אבל רגע – אם מוסיפים ליקוי נוסף, למשל הגבלה בתנועת כתף בשיעור 40%, ייצא החישוב: נכות נותרת לאחר 80.4% היא 19.6%. 40% מתוך 19.6% = 7.8%. נכות סופית: 88.2% – קרוב מאוד לסף, אך עדיין מתחת.

המסקנה הפרקטית: ככל שמתקרבים ל-100%, כל ליקוי נוסף מוסיף פחות ופחות לנכות הכוללת, כי הנכות הנותרת הולכת ומתכווצת. זו הסיבה שמי שכבר קרוב ל-90% רשמית, לעיתים זקוק לסיוע מקצועי כדי לאתר את הליקויים הנכונים ולהגיע לסף.

ליקויים מנופים – הקלף הנסתר שרשות המסים לא תסביר

בקצרה: ביטוח לאומי נוהג לנפות (להוציא) ליקויים שאינם קשורים לתאונת העבודה מחישוב הנכות הכללית שלכם. אולם לצרכי מס הכנסה, ליקויים אלה – גם אם נוצרו לפני התאונה, גם אם קדמו לה – עשויים להיכנס לחישוב המשוקלל ולסייע בהשגת סף ה-90%.

זהו אחד הנושאים הפחות מוכרים בתחום, ואחד החשובים ביותר. כאשר נפגע עבודה מגיש תביעה לביטוח לאומי, הוועדה הרפואית בוחנת את הליקויים שנגרמו ישירות מהתאונה. ליקויים ישנים, מחלות כרוניות שקדמו לתאונה, ובעיות רפואיות שאינן קשורות לאירוע – אלה מנוטרלים ("מנופים") מהחישוב, כדי שביטוח לאומי לא ייתן אחוזים עבור מצבים שלא נגרמו מהתאונה.

הגיוני מבחינת ביטוח לאומי – אבל לא רלוונטי לחלוטין לצרכי מס הכנסה. לפי כלל-זכות, בחישוב משוקלל לצרכי מס הכנסה יילקחו בחשבון גם ליקויים מנופים שלא נכנסו לחישוב הנכות הכללית של ביטוח לאומי^[3]. המשמעות היא שהחישוב לצרכי פטור ממס עשוי להיות שונה לחלוטין מהחישוב שביטוח לאומי ערך.

נחזור לנהג מהדוגמה. ביטוח לאומי נתן לו 65% על פגיעת הגב – ובלבד זה. בעיית השמיעה שהיתה לו עוד לפני התאונה, ובעיית הברך הישנה, לא נכנסו לחישוב. הנכות הרשמית שלו: 65%. אבל לצרכי מס הכנסה, שלושת הליקויים יכולים להיכנס לחישוב המשוקלל. תוצאת החישוב, כפי שחישבנו למעלה בגרסה המורחבת: 91.5%. הוא קיבל פטור שלא ידע שמגיע לו – פטור שנבע ישירות מהכרה בליקויים שביטוח לאומי הוציא מהחישוב שלו.

הדרך לאתר ליקויים מנופים היא לחזור לפרוטוקול הוועדה הרפואית המקורי. לרוב, הוועדה תיעדה את כל הליקויים שנמצאו – גם אלה שלא נכנסו לחישוב. עורך דין שמתמחה בתחום ידע לקרוא את הפרוטוקול ולזהות אילו ליקויים מנופים ניתנים לשימוש בחישוב לצרכי מס הכנסה.

חשוב לציין: לא כל ליקוי מנוף ייכנס לחישוב. יש לבחון כל מקרה לגופו, ועל הנפגע להוכיח את קיום הליקוי ואחוזיו בפני ועדה רפואית של מס הכנסה, המתקיימת במסגרת ביטוח לאומי. אם אחוזי הנכות שנקבעו לכם על ידי ביטוח לאומי אינם מגיעים ל-90%, ייתכן שכדאי לברר האם יש ליקויים מנופים שטרם נלקחו בחשבון. לפרטים על ועדות רפואיות בביטוח לאומי, ראו מאמרנו על ועדות רפואיות בביטוח לאומי.

תנאי ה-40% על ליקוי בודד – מה זה אומר בפועל

בקצרה: החל מ-15 בנובמבר 2021, מי שמגיע ל-90% נכות רק בחישוב משוקלל של מספר ליקויים חייב שאחד מהליקויים הללו יעמוד בפני עצמו על 40% לפחות. ללא ליקוי בודד של 40%, החישוב המשוקלל לא מספיק.

זהו תנאי שמסנן חלק מהמקרים שהיו זכאים לפטור לפני השינוי מ-2021. כדי להבין את משמעותו, צריך להבחין בין שני מסלולים להשגת 90% נכות.

המסלול הראשון: ליקוי בודד בשיעור 90% ומעלה. במקרה כזה, אין שום תנאי נוסף – הנפגע זכאי לפטור. המסלול השני: מספר ליקויים שבחישוב משוקלל מגיעים ל-90% ומעלה. כאן נכנס תנאי ה-40%: אחד מהליקויים המרכיבים את החישוב חייב להגיע לפחות ל-40%.

מה הרציונל? המחוקק רצה לוודא שמי שמגיע ל-90% משוקלל הוא אכן נפגע משמעותי, לא מי שצבר עשרות ליקויים קטנים. ליקוי של 40% ומעלה הוא בדרך כלל פגיעה רצינית – שליש מהסקאלה ומעלה. ליקויים של 10%-15% כל אחד, גם אם מצטברים לתוצאה גבוהה, לא מספיקים.

בפועל: אם נקבעו לכם ליקויים של 35%, 35%, 30%, ובחישוב משוקלל מגיעים ל-75% – אתם לא עומדים בתנאי. אין לכם ליקוי בודד שמגיע ל-40%. לעומת זאת, אם יש לכם ליקוי אחד של 40%, ועוד שניים של 30% ו-25%, ובחישוב משוקלל מגיעים ל-73% – גם אז אתם לא עומדים בסף ה-90%. אבל אם יש לכם ליקוי של 65%, עוד ליקוי של 50% ועוד שניים קטנים, ובחישוב משוקלל מגיעים ל-91% – תנאי ה-40% מתקיים (65% הוא הרבה יותר מ-40%) ואתם זכאים.

עצה פרקטית: אם בחישוב המשוקלל שלכם יש ליקוי אחד שמגיע ל-40% בדיוק – יש לבדוק האם ניתן לבקש שינוי אחוזים בוועדה רפואית, כי כל נקודה מתחת ל-40% על הליקוי הגבוה תפסול את הזכאות גם אם הסכום הכולל מגיע ל-90%.

השינוי מ-2021 – מי נהנה ומי לא

בקצרה: לפני 15.11.2021, כדי לקבל פטור בחישוב משוקלל, הסכום הרגיל (האריתמטי) של הליקויים היה חייב להגיע ל-100% לפחות. לאחר השינוי, מספיק שהחישוב המשוקלל (שתמיד נמוך יותר) יגיע ל-90% – עם תנאי ה-40% הנוסף. השינוי הרחיב את מעגל הזכאים.

לפני השינוי מנובמבר 2021, ניצבו נפגעי עבודה עם מספר ליקויים בפני דרישה כפולה: לא רק שהחישוב המשוקלל יגיע ל-90%, אלא שגם הסכום האריתמטי הגולמי של הליקויים יגיע ל-100% לפחות. כלומר, מי שהיו לו ליקויים של 40%+40%+30% (סכום ישיר = 110%) עם תוצאה משוקללת של 78% – לא היה זכאי. מי שהיו לו 60%+50% (סכום ישיר = 110%) עם תוצאה משוקללת של 80% – גם לא היה זכאי.

הדרישה הכפולה הוציאה מחוץ למעגל הזכאות קבוצה משמעותית של נפגעים. היה צריך ליקוי בודד של 100%, או שהסכום הגולמי יגיע ל-100% לפחות. מי שהסכום הגולמי שלו עמד על 95%, גם עם תוצאה משוקללת של 91.5% – לא היה זכאי.

השינוי מ-15 בנובמבר 2021 ביטל את דרישת ה-100% בסכום הגולמי^[4]. כעת, כל מי שמגיע ל-90% בחישוב המשוקלל – ועם ליקוי בודד של 40% לפחות – זכאי לפטור.

חשוב לדעת: התיקון נכנס לתוקף ב-15.11.2021, אך חל על הכנסות מ-1 בינואר 2022 בלבד. מי שנקבעה לו נכות בנובמבר-דצמבר 2021 – הכללים החדשים חלים על הכנסותיו רק משנת 2022. הסכום הגולמי כבר לא נבדק. זה הרחיב את מעגל הזכאים בצורה משמעותית, ואפשר לנפגעים עם מספר ליקויים בינוניים להגיע לפטור שלא היו זכאים לו בעבר.

ישנה הוראת מעבר חשובה: מי שהיה זכאי לפי הכללים הישנים לפני נובמבר 2021 – ממשיך להיות זכאי לפי אותם כללים, גם אם לפי הכללים החדשים לא היה עומד בתנאי. כלומר, השינוי לא גרם לאיש לאבד זכאות שכבר היתה לו. לגבי קביעת נכות לפי תקנה 15 ומנגנונים נוספים בביטוח לאומי שיכולים להגדיל את אחוזי הנכות, ראו מאמרנו על תקנה 15 לנפגעי עבודה.

עוד נקודה שכדאי לדעת לגבי המסגרת הכללית: הפטור ממס הכנסה לנפגעי עבודה הוא חלק ממסגרת רחבה יותר של פטורים ממס לאנשים עם נכות רפואית. להרחבה על הפטור לאנשים עם עילות רפואיות שאינן תאונת עבודה, ראו מאמרנו על פטור ממס הכנסה מטעמים רפואיים.

שאלות ותשובות

יש לי 85% מביטוח לאומי – האם יש סיכוי להגיע ל-90%?

כן, בהחלט. 85% רשמיים מביטוח לאומי הם נקודת מוצא, לא תוצאה סופית לצרכי מס הכנסה. ישנם מספר מסלולים אפשריים: ראשית, בדיקת ליקויים מנופים – ליקויים שביטוח לאומי הוציא מהחישוב כי לא קשורים לתאונה, אבל שייכנסו לחישוב לצרכי מס הכנסה. שנית, בדיקה האם הוגשו כל הליקויים הרלוונטיים – לעיתים נפגע לא ידע להגיש בקשה בגין ליקוי מסוים. שלישית, בדיקת האחוזים שנקבעו לכל ליקוי – האם הם נכונים ומשקפים את הפגיעה האמיתית. אם נמצא ליקוי נוסף בשיעור 10%, החישוב המשוקלל על 85%+10% ייתן: 85% + (15% × 10%) = 86.5%. יש צורך בליקוי נוסף חזק יותר. אבל עם שני ליקויים נוספים של 15% ו-10%, הנכות הסופית תגיע ל-88.6% – עדיין מתחת. כדי להגיע מ-85% ל-90%, בחישוב משוקלל, נדרש ליקוי נוסף בשיעור 30%-35% לפחות.

מה אם כל הליקויים שלי קטנים מ-40%?

זהו אכן מכשול. תנאי ה-40% (מ-15.11.2021) דורש שאחד מהליקויים בחישוב יעמוד על 40% לפחות. אם כל הליקויים שלכם נמוכים מ-40%, גם אם בחישוב משוקלל מגיעים ל-92% – אתם לא עומדים בתנאי. הפתרון יכול להגיע מכמה כיוונים: בדיקה האם הוועדה הרפואית קבעה אחוזים נמוכים מדי לאחד הליקויים – ייתכן שיש בסיס לערעור. בדיקה האם יש ליקויים שלא הוגשו כלל, שיכולים להגיע ל-40%. בדיקת ליקויים מנופים שביטוח לאומי הוציא. ישנם מקרים שבהם ליקוי שנרשם כ-30% ניתן לתמוך בהגדלתו עד 40% עם חוות דעת רפואית מתאימה.

האם נכות זמנית נכנסת לחישוב?

כן – אבל בתנאי שהיא נקבעה לתקופה של לפחות 185 יום. נכות זמנית לפחות מ-185 ימים אינה מזכה בפטור כלל, גם אם אחוזיה גבוהים. נכות זמנית ל-185 יום ומעלה מזכה בפטור לתקופה יחסית לשנת המס. חשוב לזכור שהפטור אינו ניתן למפרע עד לאין-סוף – ניתן לבקש החזרי מס עד 6 שנים אחורה. כך שאם הייתה לכם נכות זמנית שהצדיקה פטור בשנים קודמות ולא ידעתם לתבוע אותו, עדיין יש זמן לפעול. לפרטים נוספים על הגשת בקשה, ראו את עמוד השירות שלנו למען נפגעי ביטוח לאומי.

האם מחלה כרונית שלא קשורה לתאונה נחשבת?

כן, וזה בדיוק עניין הליקויים המנופים. מחלה כרונית – סוכרת, מחלת לב, מחלה ריאתית ואחרות – שלא קשורה לתאונת העבודה לא תיכנס לחישוב הנכות של ביטוח לאומי בגין התאונה. אבל לצרכי מס הכנסה, אם לאותה מחלה כרונית נקבעו אחוזי נכות (בין על ידי ביטוח לאומי בנכות כללית ובין על ידי ועדה רפואית של מס הכנסה), הם יכולים להיכנס לחישוב המשוקלל. הדבר נכון גם לליקויים שקדמו לתאונה ולמחלות שהתפתחו לאחריה שלא בגלל התאונה. חשוב לאסוף תיעוד רפואי לכל ליקוי ומחלה, כולל כאלה שנראים לכם לא רלוונטיים, ולהציגם בפני גורם מקצועי.

כיצד לבנות תיק נכות שמגיע ל-90%

בקצרה: הגעה ל-90% נכות לצרכי פטור ממס הכנסה היא עבודה מקצועית שדורשת מיפוי שיטתי של כל הליקויים, הבנת שיטת החישוב, ובניית האסטרטגיה הנכונה בפני הוועדה הרפואית. זה לא מספיק להסתמך על מה שביטוח לאומי קבע.

הצעד הראשון הוא לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי – לא רק מהתאונה, אלא מכל ההיסטוריה הרפואית שלכם. פרוטוקול הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי הוא נקודת מוצא הכרחית, אבל לא מספיקה. הפרוטוקול מפרט לרוב את כל הליקויים שנמצאו, כולל אלה שלא נכנסו לחישוב. אלה הם הליקויים המנופים שיש לבחון.

הצעד השני הוא לבצע חישוב ראשוני. כל הליקויים שנמצאו – כולל הליקויים המנופים ומחלות כרוניות עם תיעוד רפואי – מוכנסים לנוסחת הנכות הנותרת. אם התוצאה קרובה ל-90%, יש בסיס לפעול. אם התוצאה רחוקה מ-90%, צריך לבחון האם ישנם ליקויים נוספים שלא נכללו כלל בבדיקה.

הצעד השלישי הוא הגשה לוועדה רפואית של מס הכנסה. מי שאחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי ביטוח לאומי אינם מגיעים ל-90%, יכול לפנות לוועדה רפואית של מס הכנסה, המתקיימת במסגרת ביטוח לאומי, לבקש קביעת נכות שתכלול ליקויים שביטוח לאומי לא הכיר בהם. הוועדה יכולה לקבוע אחוזי נכות שונים מאלה שנקבעו לצרכי קצבת נפגעי עבודה, ולשם כך יש להצטייד בכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ובחוות דעת רפואיות מתאימות.

הצעד הרביעי, אם הגעתם ל-90% ויש לכם זכאות גם לשנים קודמות: חישוב ההחזר המגיע לכם. ניתן לבקש החזר מס עד 6 שנים רטרואקטיבית. לפרטים על חישוב ההחזר, ראו מאמרנו על חישוב סכום ההחזר ממס הכנסה.

המאמר עודכן לאחרונה: יוני 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

מקורות שצוטטו במאמר (4)

• [1] פקודת מס הכנסה, סעיף 9 – ויקיטקסט · צוטט 1פ
• [2] ספר המבחנים לנכות כללית ונפגעי עבודה – ביטוח לאומי · צוטט 1פ
• [3] פטור ממס הכנסה לאנשים עם נכות – כל-זכות · צוטט 2פ
• [4] תיקון 257 לפקודת מס הכנסה – חוזר מקצועי רשות המסים – רשות המסים בישראל · צוטט 1פ

מילון מושגים