תאונות עבודה – המצב כיום:
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במס' תאונות העבודה באתרי בנייה. במחצית הראשונה של שנת 2022, 62% מתאונות העבודה היו תאונות עבודה בענף הבנייה ו- 15 מתוך 34 ההרוגים כתוצאה מתאונות עבודה, באו מענף הבנייה. בתוך כך תאונות מנפילה מגובה הן השכיחות ביותר שניתן למצוא בענף הבנייה עם נתונים של 10 תאונות ו- 10 הרוגים בשנה כתוצאה מנפילה מגובה.
על מנת לצמצם ככל הניתן אירועים אלה, מטיל מפקח העבודה האזורי צווי בטיחות על המעסיקים השונים, המציינים את הליקויים שגרמו לתאונה וקובעים האם יש לעצור את העבודה עד לאחר תיקון הליקויים. משנת 2020 חלה מגמה של ירידה בצווי הבטיחות שמחלק מנהל העבודה האזורי. המציאות בשטח מעידה כי קיימת אוזלת יד של המדינה בכל הנוגע לטיפול בבעיית תאונות העבודה בענף הבנייה – צווי הבטיחות לא מועילים, אין הרתעה אמיתית וכך הרגולציה שנועדה לשנות את גורלם של העובדים, מתעכבת במשרדי הממשלה השונים. התוצאה הסופית היא הפקרות של העובדים באתרי הבנייה.
תאונות עבודה – ביטוח לאומי:
על מנת שביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לעבודה וכי התאונה נגרמה כתוצאה ממהלך העבודה ולא עקב גורם חיצוני אחר שאינו קשור בעבודה. נדרשת ראשית ראיה לכך שהאירוע הוא אכן נזק תאונתי שקרה בעבודה, בין אם מגורמים נראים לעין, למשל הרמת משא כבד, ובין אם מדובר בגורמים שאינם נראים לעין, לדוגמה תנועה לא נכונה של הנפגע, שבגינה נגרם הנזק. במידה ואירעה תאונת עבודה באתר בנייה, יש לדווח לביטוח לאומי על תאונת עבודה. אם ביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, יקבל הנפגע דמי פגיעה (בגין ימי מחלה) עד 91 ימים לכל היותר בעבור הימים שלא עבד בגין הפגיעה בעבודה. במקרים בהם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, יוכל להגיש הנפגע, תביעה לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות ובהתאם לדרגת נכותו, יקבע המוסד האם הוא זכאי למענק חד פעמי או לקצבה.
תאונות עבודה – מחלות מקצוע בענף הבנייה ותורת המיקרוטראומה:
תאונות העבודה בענף הבנייה מתחלקות ל- 2 קבוצות:
תאונות עבודה בעל אירוע תאונתי ומחלות מקצוע. הביטוח הלאומי קובע כי מחלות אשר שכיחות בקרב ציבור מסוים של עובדים, יוגדרו כמחלות מקצוע. חוק הביטוח הלאומי הסמיך את שר העבודה, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע רשימה סגורה של מחלות מקצוע. לדוגמה – פגיעה בשמיעה: אדם שעובד במשך שנים באתר בנייה, שם הסביבה רועשת למדי ושמיעתו נפגעה עקב כך, יוכל בנסיבות מסוימות להיות מוכר כמי שחלה במחלת מקצוע, כאשר יהיה עליו להוכיח כי נגרם נזק לשמיעתו כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש והוא עובד במשך זמן רב בעבודה בסביבה רועשת במיוחד, שהרעש הממוצע המשוקלל בה הוא לא פחות מ- 85 דציבל. חרף האמור, ישנן פגיעות שמקורן בעבודה, אולם הן לא מוגדרות כמחלת מקצוע והן אינן תוצאה של אירוע תאונתי פתאומי. קבוצה זו של תאונות עבודה נקראות תאונות עבודה על פי "תורת המיקרוטראומה", תורה זו התפתחה במשך השנים בבתי המשפט, על מנת להתמודד בצורה נכונה עם אותם מקרים. נקבע כי במקרים שבהם נגרמה פגיעה לעובד שלא באירוע תאונתי או שאינה מוגדרת כמחלת מקצוע, יש אפשרות שהמקור לפגיעה הוא בפעולות קבועות שעושה העובד לאורך תקופה ממושכת במהלך עבודתו, כחלק מתפקידו ובשל אופי העבודה שלו, דבר הגורם לו לפגיעות זעירות במשך שנים, היוצרות לבסוף פגיעה גדולה ומשמעותית. לדוגמה: עובד באתר בנייה בו האוויר מזוהם, נשם את האוויר המזוהם במשך השנים ובכל פעם הגדיל את הנזק עוד יותר עד שלבסוף חלה במחלת ריאות, לאחר תקופה ארוכה בה עובד באתר. עובד עם חומרי אסבסט וכו'.
תאונת עבודה את מי תובעים?
תאונות עבודה באתרי בנייה, לרוב מקורה ברשלנות במקום העבודה. אי עמידה בנהלי הבטיחות וחוסר הפיקוח על העובדים מצד המנהלים בשטח העבודה הן המקור לרוב התאונות באתרי הבנייה. מכאן, שעל נפגע עבודה באתר בנייה לפעול בכמה מישורים. ראשית, יודיע על האירוע למשרד העבודה, שישלח חוקרים מטעמו לאתר הבנייה, סמוך ביותר לאירוע. לאחר התרשמות וקבלת הממצאים הרלוונטיים מהאירוע, יכינו החוקרים דו"ח חקירה לאירוע, אשר ישמש את העובד בתביעתו העתידית אל מול הגורמים השונים. בנוסף, יודיע העובד למעסיקו על האירוע ויבקש ממנו למלא את המסמכים הדרושים לביטוח לאומי, למשל: טופס ב.ל 250 – בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה וטופס ב.ל- 211 – תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, ובהמשך אף ב.ל 200 – תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (במקרה שנותרה נכות כתוצאה מהאירוע), כאשר על המעסיק חלה חובה למלא טפסים אלה.
לצד התהליך מול ביטוח לאומי להכרה בו כנפגע עבודה, ידרוש הנפגע ממעסיקו לקבל לידיו את פוליסת הביטוח של מעסיקו, המבטחת את המעסיק בביטוח חבות מעבידים, לצורך בדיקת הכיסוי הביטוחי של הפוליסה, דבר אשר ישמש את העובד להגשת תביעה מול המעסיק בהמשך, לאחר שתתגבש נכותו, לרוב לאחר שנה ממועד הפגיעה.
באם המעסיק הישיר של העובד הוא קבלן משנה, יבקש העובד לקבל לידיו את מסמכי ההתקשרות עם הקבלן המבצע ובמקרים מסוימים אף עם היזם. במקרים בהם קיימות לעובד פוליסות ביטוח פרטיות כגון: פוליסת תאונות אישיות ופוליסת אובדן כושר עבודה, יוכל הנתבע לקבל פיצוי עבור פוליסות אלה, בלא קשר לעובדה שקיבל פיצויים מגורמים אחרים וללא קשר לגובה הפיצוי (למשל – פיצוי מכוח פוליסת חבות מעבידים ו/או תשלומים להם זכאי הנפגע מביטוח לאומי כתוצאה מהתאונה, לא ייפגעו מתשלומים שיגיעו מהכיסויים הפרטיים של המבוטח ולהפך).
בשוק הביטוח קיימים סוגים רבים של ביטוחים עם ערב רב של אותיות קטנות וסייגים לרוב. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום. רצוי מאוד שהמומחה יהיה בלתי תלוי ולא יקבל עמלות מחברות ביטוח /או פנסיה.
מה קורה כאשר העובד נהרג כתוצאה מתאונת עבודה?
נקבע כי במקרה בו נהרג עובד כתוצאה מתאונת עבודה, ישלם המוסד לביטוח לאומי לתלויים בנפטר, קצבה חודשית או מענק, בהתאם לזכאות.
תלויים, כהגדרתם, הם כל מי שפרנסתם תלויה באופן ניכר במת. ישנם מקרים בהם המוות הוא לא כתוצאה ישירה מהתאונה, אולם יש קשר סיבתי מובהק (אותו יש להוכיח) בין התאונה למוות, לדוגמה: התאבדות של הנפגע כתוצאה ממצב רפואי ו/או נפשי קשה אליו הגיע כתוצאה מהתאונה.
עניין זה מורכב ותלוי בעניינים משפטיים כמו קשר סיבתי שצריך להוכיח. במקרה זה מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה אשר לו ניסיון בתחום.
בנוסף, התלויים יכולים לתבוע את המעסיק על פיצוי בגין המוות. לכל אלה יש להוסיף את הפוליסות הפרטיות שרכש מבוטח למקרה של מוות, כגון: פוליסות תאונות אישיות. המוטבים שרשומים בפוליסה למקרה של מות המבוטח, יוכלו לתבוע פיצויים מהפוליסה. אם המבוטח לא עדכן מוטבים בפוליסה, יוכלו לתבוע היורשים החוקיים על פי צוואה או יורשים על פי דין (אם המנוח לא השאיר צוואה). במקרה של סתירה בין המוטבים הרשומים בפוליסה לבין היורשים על פי צוואה, יגברו המוטבים בפוליסה.
תאונות עבודה בענף הבנייה – סיכום
ההתנהלות באירוע תאונת עבודה אינה פשוטה ומורכבת במיוחד כאשר מדובר בהתמודדות מול חברות ביטוח והמוסד לביטוח לאומי. הדרך המומלצת להתמודדות עם גופים אלו על מנת לקבל את מה שמגיע לכם היא להיעזר עם עורך דין תאונות עבודה אשר לו ניסיון בתחום הביטוח ועובד מול ביטוח לאומי.
