אחריות בית הספר והמורים כלפי התלמידים

כשבאים אנו לדון באחריות המקצועית של המורים בכל הנוגע לילדינו בזמן השהות בביה"ס,  אנו למעשה דנים בחשיבותה של מערכת היחסים שבין הסגל החינוכי לתלמידים. טיפוח מערכת יחסים משמעותית שכזו רוקמת בתוכה את האפשרות לפתח יחסי אמון עם התלמידים, וכך, במקרה הצורך, לנקוט אמצעי זהירות מבעוד מועד כלפי נושאים רגישים  אליהם התלמידים חשופים, כגון: אלימות, משבר, התעללות, הצקות , בעיות במשפחה וכד'.

בנושא זה עסק בהרחבה  פס"ד א' ח' ס'  נ' מדינת ישראל והחינוך[1]. בפס"ד זה, נחשף כשל מערכתי של הסגל החינוכי , שכן , "ניסתר מעיניו", סבלו של תלמיד אשר עבר מסכת הצקות אלימות ומשפילות ואף פגיעה בעלת אופי מיני מצד קומץ תלמידים. סבל מתמשך , עד כדי פגיעה נפשית  בו והתפרצות מחלת הסכיזופרניה.

בפס"ד זה הובהרה הנקודה – " כי על סגל ביה"ס מוטלת החובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים… הסגל החינוכי חייב לצפות את הסיכון כי מי מתלמידיהם יפגע או ייפגע…."[2] וכן,  חודדו הנהלים בהם הצוות החינוכי צריך לנהוג על מנת לקיים את אחריותו המקצועית בצורה הטובה והיעילה ביותר תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים, על מנת להימנע מנזק שניתן היה לצפות אותו מראש ולהימנע מהידרדרות של מצבים חברתיים עד כדי פגיעה בתלמידים.

כחלק מאמצעי זהירות אלה על הסגל החינוכי מוטלת האחריות שבהשגחה על התלמידים בהפסקות בכל מקום בו הם צפויים להיות  (בחצר, במגרש, בכיתות),  מוטלת עליו הפעלת שיקול דעת הן בנקיטת אמצעים משמעתיים כלפי התלמידים הפוגעים (ובמידת הצורך גם הפנייתם לטיפול ושיקום) והן  הגנה על הנפגעים , על הסגל החינוכי להיות קשוב למצוקות אפשריות ולשנן לתלמידיו הלכות זהירות ומוסר, לקיים מפגשים אישיים וכיתתיים בין מורים לתלמידים, מפגשים בהם המורה מעלה נושאים לשיחה פתוחה ובכך מאפשר לתלמיד לדבר על רגשותיו ועל מניעיו להתנהגויות כאלה או אחרות.

אמצעי הזהירות הינם גם מהפן המוסדי, שכן מוטלת האחריות גם על העירייה, הרווחה וביה"ס להיות בקשר שוטף ולהעביר מידע, במידת הצורך,  על תלמידים , וזאת על מנת שלא יישארו  "שקופים" במערכת.

בפסיקה נכתב כי אחריות המורה הינה כאחריות ההורה, על המורים, לנקוט בכל האמצעים למניעת התממשותם של סיכונים ופגיעות בתלמידים.

פס"ד קבע כי הייתה רשלנות מצד בית הספר וסגל המורים. הסגל החינוכי לא אבחן את הפגיעה בילד ומדובר בכשל מערכתי.

פס"ד קבע כי הסגל החינוכי, חייב לצפות את הסיכון כי מי מתלמידיו יפגע באלימות בבית הספר או מחוצה לו.

על סגל בית הספר להיות קשוב לתלמידים, לקיים פגישות אישיות עם התלמידים ולהיות קשוב לפגיעות ואלימות ו/או למצבים בהם עלולים תלמידים להיפגע.

המהפכה כביכול בפסק דין זה כי גם כאשר לט היו תלונות ברורות מצד התלמיד ועירוב סגל המורים במקרי האלימות והתקיפה המינית, הרי בית המשפט סבר, כי קמה לבית הספר ולסגל המורים אחריות בעניין.

משרד עורך דין אורי בוים מייצג ילדים ו/או מבוגרים אשר נפגעים בבית הספר או מחוצה לו.

הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד בוים בכל שאלה.

[1] ת"א 3001-09 א'ח'ס'  נ' מדינת ישראל

[2] ע"א 2061/90 מרצלי נ' משרד החינוך – פס"ד זה עסק גם הוא בחשיבות של צפייה מראש של הצוות החינוכי לפגיעה

בתלמידים – ומניעה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Webdepot::פתרונות אינטרנט

כל הזכויות שמורות לאורי בוים ©
שינוי גודל פונט