דמי פגיעה מביטוח לאומי בתאונת עבודה: המדריך ל-2026

דמי פגיעה הם גמלה כספית המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגעי עבודה, ומטרתה להוות תחליף שכר זמני עבור עובד שאיבד את יכולת השתכרותו בעקבות אירוע תאונתי או מחלת מקצוע.

הזכאות לגמלה זו אינה אוטומטית והיא מותנית בהוכחת קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה, וכן בהצגת תעודות רפואיות המעידות על אי-כושר עבודה מוחלט.

הבנת מנגנון החישוב והמועדים הקבועים בחוק היא קריטית, שכן הגשה שגויה או מאוחרת עלולה לגרור שלילת זכויות בלתי הפיכה.

המהות המשפטית של דמי הפגיעה

דמי הפגיעה נועדו לגשר על הפער הכלכלי שנוצר בתקופה הראשונה שלאחר הפגיעה, המכונה "התקופה הזמנית". על פי סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, המוסד משלם את הגמלה לתקופה מקסימלית של 13 שבועות (91 ימים).

חשוב להבחין בין דמי פגיעה, שהם פיצוי על אובדן שכר זמני, לבין גמלת נכות מעבודה, המיועדת לפצות על נזק גופני קבוע שנותר לאחר תום תקופת ההחלמה הראשונית.

הזכאות קמה מרגע שבו רופא (רופא משפחה, רופא תעסוקתי או רופא במיון) מנפיק "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". מסמך זה הוא הבסיס לכל התביעה, ועליו לציין במפורש את האבחנה הרפואית ואת תקופת אי-הכושר.

ללא מסמך זה, המוסד לביטוח לאומי לא יפתח בהליכי בדיקת התביעה. מידע נוסף על ההליכים הפרוצדורליים ניתן למצוא בעמוד העוסק בנושא תביעה נגד ביטוח לאומי.

תנאי הסף המצטברים לזכאות

על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יאשר את התביעה, על הנפגע לעמוד בארבעה תנאים מצטברים. כישלון בהוכחת אחד מהם יוביל לדחיית התביעה כולה:

1. קיומו של אירוע תאונתי: יש להוכיח כי התרחשה "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק (תוך כדי ועקב העבודה), או שהתפתחה "מחלת מקצוע" המופיעה ברשימה הסגורה בתקנות הביטוח הלאומי.

2. אי-כושר עבודה רפואי: רופא מוסמך חייב לקבוע כי הנפגע אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.

3. היעדרות בפועל: דמי הפגיעה משולמים רק אם הנפגע אכן נעדר מעבודתו. אם העובד המשיך להגיע למשרד (אפילו באופן חלקי) בתקופה שעליה הוא תובע פיצוי, הדבר עלול להוביל לשלילת הזכאות ואף לחקירה בחשד להונאה.

4. דיווח וטפסים: הגשת תביעה רשמית באמצעות טופס בל/211 (תביעה לתשלום דמי פגיעה), בצירוף חתימת המעסיק על טופס 250 המאשר את קרות האירוע.

מנגנון התשלום וימי ההמתנה

אחת הנקודות המורכבות בחוק היא הסדר התשלום עבור הימים הראשונים שלאחר הפגיעה. החוק מבדיל בין היעדרות קצרה לארוכה, ובין שכירים לעצמאים.

עבור עובדים שכירים:

המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה החל מהיום שלמחרת הפגיעה, בכפוף לכלל הבא (לפי סעיף 93 לחוק):

• אם ההיעדרות נמשכת פחות מ-12 יום: לא משולמים דמי פגיעה עבור היומיים הראשונים שלאחר יום הפגיעה ("ימי המתנה"). ימים אלו יירדו לרוב ממכסת ימי המחלה של העובד (בכפוף להסכם קיבוצי/צו הרחבה).

• אם ההיעדרות נמשכת 12 יום ומעלה: משולמים דמי פגיעה החל מהיום שלמחרת הפגיעה (רטרואקטיבית גם על היומיים הראשונים).

בפועל, המוסד משלם לעובד את הכסף, ולאחר מכן גובה מהמעסיק את התשלום עבור 12 הימים הראשונים ("זכות השיבוב"), למעט מעסיקים הפועלים תחת "תקנה 22" המשלמים ישירות לעובד.

עבור עובדים עצמאים:

המצב המשפטי שונה לחלוטין. עצמאים אינם זכאים לתשלום עבור 12 ימי ההיעדרות הראשונים ("השתתפות עצמית"), אלא אם תקופת אי-הכושר נמשכה מעל 12 יום. במקרה של אי-כושר ארוך, התשלום יתבצע גם עבור ימים אלו.

חישוב דמי הפגיעה: שכר העבודה הרגיל

גובה דמי הפגיעה נגזר ישירות מהכנסתו המבוטחת של העובד. לפי סעיף 97 לחוק, דמי הפגיעה ליום הם 75% מ"שכר העבודה הרגיל" של המבוטח.

כיצד מחושב "שכר העבודה הרגיל"?

1. מסכמים את ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו אירעה הפגיעה.

2. מחלקים את הסכום ב-90 כדי למצוא את ההכנסה היומית הממוצעת.

3. כופלים את התוצאה ב-75%.

דוגמה מספרית לחישוב:

עובד שנפגע באפריל, ושכרו בינואר, פברואר ומרץ עמד על 10,000 ₪, 12,000 ₪ ו-11,000 ₪.

• סך השכר ב-3 חודשים: 33,000 ₪.

• שכר יומי ממוצע: 366.6 ₪ (33,000 לחלק ל-90).

• דמי הפגיעה ליום: 275 ₪ (75% מתוך 366.6 ₪).

חשוב לדעת: דמי הפגיעה מוגבלים בתקרה. נכון ליום 1.1.2026, דמי הפגיעה המקסימליים ליום עומדים על 1,314.25 ₪. ניתן להתעדכן בסכומים המדויקים בלוח השיעורים של אתר המוסד לביטוח לאומי.

מה נכלל בחישוב השכר?

בחישוב נכללים תשלומים כגון שעות נוספות, פרמיות, מענקים, וחלק יחסי של דמי הבראה וביגוד ("פריסת שכר נוסף"). עם זאת, החזרי הוצאות (רכב/טלפון כנגד קבלות) לרוב לא ייכללו, אלא אם הפסיקה הכירה בהם כרכיב שכר לכל דבר.

משך הזכאות: תעודות רפואיות מתגלגלות

החוק מגביל את תשלום דמי הפגיעה ל-91 ימים לכל היותר.

הערה חשובה: "תעודה ראשונה" ו"תעודה נוספת"

האישור הרפואי הראשוני ניתן לרוב לתקופה קצרה. כדי להמשיך ולקבל תשלום (עד ה-91 יום), עליכם לחזור לרופא, לקבל "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה" ולהגישה לביטוח הלאומי.

התשלום אינו מתחדש אוטומטית ללא המצאת אישורים רפואיים רציפים.

אסטרטגיה משפטית: דמי פגיעה מול ימי מחלה

טעות נפוצה של עובדים היא ניצול ימי מחלה צבורים על חשבון המעסיק במקום הגשת תביעה לדמי פגיעה.

חשוב לדעת: ימי מחלה הם נכס צבור של העובד. שימוש בהם עבור תאונת עבודה הוא בזבוז זכויות. יתרה מכך, קבלת דמי פגיעה היא תנאי סף לתביעת נכות עתידית.

אם לא תבעתם דמי פגיעה, יהיה קשה מאוד להוכיח נכות בהמשך ולקבל סיוע משפטי של עורך דין לתאונות עבודה.

מלכודת המקדמות לעובדים עצמאים

עבור עצמאים, אופן החישוב מבוסס על מקדמות הביטוח הלאומי ששולמו באותה שנה, ולא על הרווח בפועל בחודש הפגיעה.

הסיכון: אם המקדמות נמוכות ביחס לרווח האמיתי, דמי הפגיעה יהיו נמוכים בהתאם. אמנם ניתן לבצע התחשבנות ("הפרשים") לאחר הגשת הדו"ח השנתי, אך בזמן אמת הפיצוי עלול להיות חסר.

היבטי מיסוי וניכויים

רבים מופתעים לגלות שהסכום בבנק נמוך מהחישוב. הסיבה: דמי פגיעה חייבים במס הכנסה, וכן מנוכים מהם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

טיפ מקצועי: אם יש לכם אישור על פטור ממס או נקודות זיכוי, צרפו אותו לתביעה כדי למנוע ניכוי מס מיותר.

טבלת השוואה: שכיר מול עצמאי במימוש הזכויות

מה קורה בתום 91 הימים?

תקופת דמי הפגיעה מסתיימת לאחר 91 יום. אם נותרה מגבלה רפואית, המסלול המשפטי משתנה לתביעת "נכות מעבודה".

בשלב זה, הנפגע יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות (זמנית או צמיתה). בהתאם לאחוזים (9%-19% מענק, 20%+ קצבה), ייקבע הפיצוי להמשך הדרך. הכנה נכונה לקראת ועדות רפואיות בביטוח לאומי היא קריטית בשלב זה.

חשיבות הליווי המשפטי והגשה במועד

תביעה לדמי פגיעה חייבת להיות מוגשת בתוך 12 חודשים ממועד התאונה. הגשה מאוחרת עלולה להוביל לדחיית התביעה ולאובדן זכויות.

קבלת ייעוץ מוקדם מבטיחה כי הגרסה העובדתית תוצג במדויק, במיוחד במקרים מורכבים הדורשים בחינת דיני נזיקין מול המעסיק.

מיצוי זכויותיכם: הצעד הבא

דמי הפגיעה הם רשת הביטחון הראשונה שלכם. צוות משרד עו"ד בוים & תומא בעל ניסיון רב בייצוג נפגעי עבודה, עומד לרשותכם לבחינת הזכאות וליווי ההליך.