בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.
גובה הפיצויים לפי החוק, יהיה באחת משתי הדרכים הבאות, לפי הסכום הגבוה יותר
אם שולמו פיצויי הפיטורים בין היום ה 16 לבין היום ה-30 שלאחר המועד לתשלום, הדין הוא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום.
אם שולמו הפיצויים לאחר היום השלושים, הדין הוא הפרשי התמדה בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה.
לבית הדין האזורי לעבודה ישנה סמכות לפי סעיף 18 לחוק, להפחית את הפיצויים על הלנת שכר אם הוא מגיע למסקנה שההלנה בוצעה בטעות כנה או בגלל סיבה שאין למעביד שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות בין המעביד לעובד בנוגע לגובה השכר. בפסק דין ע ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נ' ג'וליה מימון, נקבע כי על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו בקביעת הפחתת הפיצויים, תוך התחשבות בנסיבות, בתום לב הצדדים ובתכלית ההרתעתית של החקיקה.
על תביעה זו לפיצויים בגין הלנת שכר חלה תקופת התיישנות ספציפית, לפי סעיף 17א' לחוק הגנת השכר, תשי ח-1958, ולא תקופה של 7 שנים, לפי חוק ההתיישנות הכללי (חוק ההתיישנות, התשי ח-1958).
התקופות בהן ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר, בשים לב להתיישנות:
לפי סעיף 17 לחוק, התיישנות התביעה לפיצויי הלנת שכר, מתחלקת לשתי קטגוריות. במידה והשכר שולם, אך באיחור- את התביעה לפיצויים על הלנת השכר ניתן לתבוע עד 60 יום ממועד ההלנה. לפי החוק בית הדין האזורי לעבודה יכול להאריך את תקופה זו מ-60 יום ל-90 יום.
במידה והשכר המולן לא שולם כלל, ניתן לתבוע את פיצויי הלנת השכר עד שנה ממועד ההלנה. זאת בשונה מתביעת השכר שהיא בעלת תקופת התיישנות של 7 שנים.
בסעיף 17א' (ב) לחוק ישנה התייחסות מיוחדת למלין סדרתי, כלומר מעביד שהלין את שכרו של העובד שלוש פעמים בתקופה של 12 חודשים בתוך שלוש שנים מהלנת השכר שבגינה תובעים פיצויים. במקרה זה, תקופת ההתיישנות תעמוד במקרה זה על שלושת השנים האלו.
לסיום, נציין כי החל מחודש יולי 2010, הלנת שכר נחשבת אף עבירה פלילית, והמעביד יכול להיקנס בגינה בסכום של עד 35,000 ש ח.
במקרים של הלנת שכר ו/או פגיעה בתנאי העסקה מומלץ לנסות וליישב את ההידורים ברכי נועם ולא לפנות לאמצעים משפטיים. יחד עם זאת מדובר בנושאים מעט סבוכים ויש להתמצא בסעיפי החוק ובזמני ההתיישנות למיניהם.
למשרד עו"ד אורי בוים , עורך דין תאונות עבודה, ניסיון רב בתיקי הלנת שכר והתנהלות מול מעבידים ובתי הדין לעבודה.
הנכם מוזמנים לקבל ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
