חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

צו הרחבה פנסיה חובה

תוכן עניינים

מחבר המאמר
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר
צו הרחבה פנסיה חובה

תוכן עניינים

ביום 30.12.2007 חתם שר התמ ת דאז, מר אלי ישי, על צו הרחבה פנסיה חובה. צו זה מחיל את הוראות ההסכם שנחתמו בין הסתדרות העובדים החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, על כלל העובדים במשק החל מיום 01.01.2008.

מי זכאי לפנסיה
לפי צו הרחבת פנסיית חובה, כל עובד בישראל, מגיל 20 לנשים ומגיל 21 לגברים, זכאי להסדר מקיף של פנסיה. פירוש הדבר הוא כי המעביד חייב להפקיד אחוזים קבועים (ראו בטבלה בתחתית המאמר) ממשכורתו של העובד לטובת הסדר פנסיוני, שיכלול גם ביטוח נגד מקרה של נכות או מוות.
ההסדר חל על כל עובד, כל עוד הוא לא מבוטח בהסכם מיטיב. כלומר, כל עוד העובד אינו מבוטח בהסכם פנסיוני שאחוזי ההפקדות המוסכמים בו גבוה מאחוזי ההפקדה הקבועים לפי הצו.
החל מ-2009, חובת הביטוח הפנסיוני חלה על כל עובד שהשלים שישה חודשים במקום עבודתו. העובד זכאי, תוך 60 יום מאז החלה תקופת ביטוחו, להודיע בכתב למעבידו באיזו קרן פנסיה או קופת גמל הוא בוחר שיבטחו אותו, כל עוד הן כוללות כיסוי למקרים של מוות ונכות. במידה והעובד לא בחר בהסדר פנסיוני תוך 60 יום הוא יבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה. במידה ויש לעובד הסדר פנסיוני קודם, הזכאות להפרשת כספים לפנסיה תהיה החל מהיום הראשון, כאשר ההפרשה הראשונה תתבצע שלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו באופן רטרואקטיבי.

הפקדות לפנסיית חובה
באוגוסט 2011  נחתם על ידי שר התמ ת, מר שלום שמחון, צו הרחבה נוסף לפנסיה שמטיב אף יותר את תנאי ההסכם הקודם, כך ששיעורי ההפקדות לפנסיה יגדלו בכל שנה עד לשנת 2014. כך שבשנת 2014, הפקדות לפנסיית חובה יגיעו ל-17.5% מהשכר (ראו בטבלה בתחתית המאמר).
חובת הביטוח חלה על השכר המשולם בפועל לעובד או על השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך יותר. השכר המבוטח כולל את השכר הבסיס וכל ההטבות הקבועות להן זכאי העובד, לפי חוק פיצויי פיטורין, התשכ ג-1963. התשלום של המעביד לפי צו הרחבה זה הוא במקום פיצויי הפיטורין לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.  במידה והמעסיק מעונין להפריש מעבר לקבוע בצו, המעסיק יוכל להחליט אם הוא רוצה להחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. המעביד יכול להשלים את פיצויי הפיטורים עד לגובה של 8.33% ולהפרישם לקופת גמל אישית או קופת גמל לקצבה.

החלת סעיף 14
במקרה התפטרות העובד, המעביד לא יכול למשוך חזרה את פיצויי הפיטורים שהפריש, והעובד יכול לקבל את הכספים האלו, כאשר יגיע לאירוע מזכה. אירוע מזכה יחשב מוות, נכות או פרישה לגמלאות אחרי גיל 60.
צו הפנסיה מקבל את תוקפו מכוח חוק ההסכמים הקיבוציים, התשכ ז-1957. סעיף 19 לחוק קובע, כי הוראות שנקבעו בהסכם קיבוצי, נחשבות לחלק מחוזה העבודה של העובד מול המעביד. על כן, ההוראות של צו ההרחבה של פנסיה חובה הן חלק מהחוזה האישי של כל עובד. לפי סעיף 20 לחוק ההסכמים הקיבוציים, לא ניתן להתנות על הוראות של צו הרחבת הפנסיה, משום שלא ניתן להתנות על זכויות הניתנות לעובד מתוקף הסכם קיבוצי. אף אם העובד עצמו מסכים שלא יפרישו לו הפרשות לקרן פנסיה, אין המעביד יכול לעשות כן והוא יישא במלוא האחריות אם יעשה כך.
הלנת שכר
איחור של מעביד בהפקדה של דמי ביטוח הפנסיה מעל ל-30 יום מהווה הלנת שכר, לפי סעיף 16(ג) לחוק הגנת השכר, תשי ח-1958. כלומר המעביד יחשב מלין, אם ניכה את דמי הביטוח משכר העובד אך לא העביר אותם במועדם לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח. במקרה כזה, על פי פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, אפילו העובד עצמו יכול לתבוע את המעביד המלין (ולא רק חברת הביטוח), כי כאשר הוא מלין את שכרו של העובד, הוא מרוויח ריבית על חשבון כספו של העובד.  עם זאת, צו ההרחבה הינו הסכם ולא נמצא במעמד של חוק ועל כן, אי הפקדה של המעביד אינה מהווה עבירה פלילית, אך מעביד מלין חשוף לסנקציות שיוטלו עליו על ידי משרד התמ ת.

שיעורי ההפקדות צו פנסיה חובה

החל מיום  הפקדות מעביד     הפקדות עובד        הפקדות מעביד לפיצויים         סה כ
1.1.2008         0.833%        0.833%                  0.834%                       2.5%
1.1.2009           1.66%          1.66%                    1.68%                          5%
1.1.2010             2.5%            2.5%                      2.5%                       7.5%
1.1.2011           3.33%          3.33%                    3.34%                        10%
1.1.2012           4.16%          4.16%                    4.18%                     12.5%
1.1.2013               5%               5%                          5%                        15%

1.1.2014              6%             5.5%                          6%                     17.5%

צו פנסיה חובה – נקודות חשובות
1. יש לבדוק בתלוש השכר בגין אילו רכיבי שכר מפריש המעביד לפנסיה.
2. חובה להתייעץ לפני עריכת הפנסיה בעניין מסלולי הפנסיה. קיימים מספר מסלולים כאשר השוני ביניהם הוא בחיסכון ובכיסוי לשארים ונכות.
3. בדקו את אחוזי ההפרשה, האם הם בהתאם לצו.
4. יש לבקש בתום כל שנה אישור מחברת הביטוח לגבי הפקדות לפנסיה אשר בוצעו בפועל.
5. במרבית קרנות הפנסיה ביטוח הנכות לוקה בחסר ומתקזז עם ביטוח לאומי, יש לבדוק נושא זה, כולל ההגדרה המשפטית.

מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה להתאמת הכיסוי הביטוחי. 


תחום הביטוח והפנסיה הינו תחום מרכזי במשרד עו ד אורי בוים,

 הנכם מוזמנים להעריך סיכויי תביעתכם, התקשרו ישירות לעו ד אורי בוים.

 

מאמרים נוספים
עורך דין דיני עבודה

עורך דין דיני עבודה

הסדרת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים, מטרתם העיקרית – הגנה על המעסיק / העובד וזכויותיהם. דיני העבודה כוללים מערכת זכויות

קרא עוד »
עורך דין עבודה במרכז

היתרונות בהתייעצות עם עורך דין עבודה במרכז

עורך דין לדיני עבודה מהמרכז

מה באמת חשוב לנו בבחירת עורך דין אשר ייצג אותנו בדיני עבודה ובכלל:

ייצוג מקצועי.
אוזן קשבת.
הבנת צרכי הלקוח.
עיסוק בתחום הרלוונטי.
ניסיון בתיקים דומים.
התמדה, נחישות.
היכרות עם פסיקת בתי המשפט בתחום.
ניסיון הופעה בבית המשפט ובבית הדין.
ניהול אישי של התיק ולא על יד עורך דין אחר או מתמחה.
נגישות המשרד לפגישות עדכון עם הלקוח

קרא עוד »
פיטורים בהריון

פיטורים בהריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.

קרא עוד »

שימוע לפני פיטורים

העבודה היא חלק חשוב ומרכזי מחיינו.  אנו מבלים במקום העבודה את מרבית שעות היום והיא חלק מההגדרה העצמית והסטטוס החברתי שלנו. כאשר מעסיק מפטר עובד, הוא מזעזע את עולמו של העובד ולכן מהלך הפיטורים צריך להתבצע בהגינות רבה. כחלק מעקרונות שוק העבודה הבאים להגן על זכויות העובד, קמה הזכות לשימוע.

קרא עוד »

פיטורי עובדת במהלך הריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.
מעביד המפר את החוק, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה ואף ניתן לתבעו בבית הדין לעבודה.

קרא עוד »
 העסקת עובד זר

העסקת עובד זר שלא בהתאם לייעודו

העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לאשרת העבודה שניתנה להם, הפכה לתופעה נפוצה במדינת ישראל. ברוב המקרים מדובר בעובד זר שהגיע לעבוד בארץ על פי אשרה של עבודה בתחום החקלאות, הסיעוד, הבניין וכד', שמעבידו מסב אותו לעבודה במשק בית.

קרא עוד »
פיטורים כשלא כדין

פיטורים שלא כדין

כאשר מעביד מפטר את עובדו שלא כדין, בפני בית הדין לעבודה עומדות שתי אופציות, להצהיר על ביטול הפיטורים או לפסוק פיצויים.
בית הדין יחליט באיזו אופציה לבחור, בית הדין מבצע איזון בין האינטרסים של העובד והמעביד.

קרא עוד »
חוק פיצויי פיטורים

סעיף 14 – חוק פיצויי פיטורים

תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר.

 

 

קרא עוד »

תביעת פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר
בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל.

חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.
גובה הפיצויים לפי החוק, יהיה באחת משתי הדרכים הבאות, לפי הסכום הגבוה יותר-
אם שולמו פיצויי הפיטורים בין היום ה 16 לבין היום ה-30 שלאחר המועד לתשלום, הדין הוא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום.
אם שולמו הפיצויים לאחר היום השלושים, הדין הוא הפרשי התמדה בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה.

קרא עוד »
הלנת שכר

הלנת שכר – התיישנות הזכות לתביעת פיצויים – מה ניתן לעשות?

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר

בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.

קרא עוד »

הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »
דילוג לתוכן