פיצויי הלנת שכר

מאמרים נוספים

יצירת קשר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר

בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.

גובה הפיצויים לפי החוק, יהיה באחת משתי הדרכים הבאות, לפי הסכום הגבוה יותר-
אם שולמו פיצויי הפיטורים בין היום ה 16 לבין היום ה-30 שלאחר המועד לתשלום, הדין הוא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום.
אם שולמו הפיצויים לאחר היום השלושים, הדין הוא הפרשי התמדה בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה.

לבית הדין האזורי לעבודה ישנה סמכות לפי סעיף 18 לחוק, להפחית את הפיצויים על הלנת שכר אם הוא מגיע למסקנה שההלנה בוצעה בטעות כנה או בגלל סיבה שאין למעביד שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות בין המעביד לעובד בנוגע לגובה השכר. בפסק דין ע ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נ' ג'וליה מימון,  נקבע כי על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו בקביעת הפחתת הפיצויים, תוך התחשבות בנסיבות, בתום לב הצדדים ובתכלית ההרתעתית של החקיקה.

על תביעה זו לפיצויים בגין הלנת שכר חלה תקופת התיישנות ספציפית, לפי סעיף 17א' לחוק הגנת השכר, תשי ח-1958, ולא תקופה של 7 שנים, לפי חוק ההתיישנות הכללי (חוק ההתיישנות, התשי ח-1958).

התקופות בהן ניתן לתבוע פיצויי הלנה, בשים לב להתיישנות:
לפי סעיף 17 לחוק, התיישנות התביעה לפיצויי הלנת שכר, מתחלקת לשתי קטגוריות. במידה והשכר שולם, אך באיחור- את התביעה לפיצויים על הלנת השכר ניתן לתבוע עד 60 יום ממועד ההלנה. לפי החוק בית הדין האזורי לעבודה יכול להאריך את תקופה זו מ-60 יום ל-90 יום.
במידה והשכר המולן לא שולם כלל, ניתן לתבוע את פיצויי הלנת השכר עד שנה ממועד ההלנה. זאת  בשונה מתביעת השכר שהיא בעלת תקופת התיישנות של 7 שנים.
בסעיף 17א' (ב) לחוק ישנה התייחסות מיוחדת למלין סדרתי, כלומר מעביד שהלין את שכרו של העובד שלוש פעמים בתקופה של 12 חודשים בתוך שלוש שנים מהלנת השכר שבגינה תובעים פיצויים. במקרה זה, תקופת ההתיישנות תעמוד במקרה זה על שלושת השנים האלו.
לסיום, נציין כי החל מחודש יולי 2010, הלנת שכר נחשבת אף עבירה פלילית, והמעביד יכול להיקנס בגינה בסכום של עד 35,000 ש ח.

במקרים של הלנת שכר ו/או פגיעה בתנאי העסקה מומלץ לנסות וליישב את ההידורים ברכי נועם ולא לפנות לאמצעים משפטיים. יחד עם זאת מדובר בנושאים מעט סבוכים ויש להתמצא בסעיפי החוק ובזמני ההתיישנות למיניהם.

למשרד עו ד אורי בוים ניסיון רב בתיקי הלנת שכר והתנהלות מול מעבידים ובתי הדין לעבודה.

הנכם מוזמנים לקבל ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

 

דיני עבודה

הסדרת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים, מטרתם העיקרית – הגנה על המעסיק / העובד וזכויותיהם. דיני העבודה כוללים מערכת זכויות וחובות, החלות על המעסיק ועל

קרא עוד »

עורך דין לדיני עבודה ברמת גן

  עולם דיני העבודה חולש על מגוון רחב מאוד של נושאים, לדוגמא: זכויות בעבודה. זכאות לתשלומים. הטבות. הסדרים פנסיוניים. סיום יחסי עבודה פיטורים/התפטרות. איך שלא

קרא עוד »

עורך דין לדיני עבודה במרכז

עורך דין לדיני עבודה מהמרכז

מה באמת חשוב לנו בבחירת עורך דין אשר ייצג אותנו בדיני עבודה ובכלל:

ייצוג מקצועי.
אוזן קשבת.
הבנת צרכי הלקוח.
עיסוק בתחום הרלוונטי.
ניסיון בתיקים דומים.
התמדה, נחישות.
היכרות עם פסיקת בתי המשפט בתחום.
ניסיון הופעה בבית המשפט ובבית הדין.
ניהול אישי של התיק ולא על יד עורך דין אחר או מתמחה.
נגישות המשרד לפגישות עדכון עם הלקוח

קרא עוד »

פיטורים בהריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.

קרא עוד »

שימוע לפני פיטורים

העבודה היא חלק חשוב ומרכזי מחיינו.  אנו מבלים במקום העבודה את מרבית שעות היום והיא חלק מההגדרה העצמית והסטטוס החברתי שלנו. כאשר מעסיק מפטר עובד, הוא מזעזע את עולמו של העובד ולכן מהלך הפיטורים צריך להתבצע בהגינות רבה. כחלק מעקרונות שוק העבודה הבאים להגן על זכויות העובד, קמה הזכות לשימוע.

קרא עוד »

פיטורי עובדת במהלך הריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.
מעביד המפר את החוק, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה ואף ניתן לתבעו בבית הדין לעבודה.

קרא עוד »

ייצוג עובדים בהליכי חדלות פרעון של חברה

ייצוג עובדים בהליכי חדלות פירעון של החברה

כאשר החברה נמצאת בקשיים מדובר על מצב של אי וודאות לגבי זכויותיהם של העובדים. הניסיון מלמד כי לחברה יש נושים רבים וכל אחד מהם מנסה לקבל את כספו לפני האחר.

קרא עוד »

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר.

 

 

קרא עוד »

העסקת עובד זר שלא בהתאם לייעודו

העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לאשרת העבודה שניתנה להם, הפכה לתופעה נפוצה במדינת ישראל. ברוב המקרים מדובר בעובד זר שהגיע לעבוד בארץ על פי אשרה של עבודה בתחום החקלאות, הסיעוד, הבניין וכד', שמעבידו מסב אותו לעבודה במשק בית.

קרא עוד »

פיטורים שלא כדין

כאשר מעביד מפטר את עובדו שלא כדין, בפני בית הדין לעבודה עומדות שתי אופציות, להצהיר על ביטול הפיטורים או לפסוק פיצויים.
בית הדין יחליט באיזו אופציה לבחור, בית הדין מבצע איזון בין האינטרסים של העובד והמעביד.

קרא עוד »

צו הרחבה פנסיה חובה

פנסית חובה, מה המשמעות ?  על מי הפנסיה חלה ?  אחוזי הפרשה ? ממתי המעביד אמור להפריש לפנסיה ?  מה קורה בעזיבת עבודה ?

קרא עוד »

תביעת פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר
בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל.

חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.
גובה הפיצויים לפי החוק, יהיה באחת משתי הדרכים הבאות, לפי הסכום הגבוה יותר-
אם שולמו פיצויי הפיטורים בין היום ה 16 לבין היום ה-30 שלאחר המועד לתשלום, הדין הוא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום.
אם שולמו הפיצויים לאחר היום השלושים, הדין הוא הפרשי התמדה בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה.

קרא עוד »

פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר

בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.

קרא עוד »

הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »
דילוג לתוכן