העסקת עובד זר שלא בהתאם לייעודו

מאמרים נוספים

יצירת קשר

 העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לאשרת העבודה שניתנה להם, הפכה לתופעה נפוצה במדינת ישראל. ברוב המקרים מדובר בעובד זר שהגיע לעבוד בארץ על פי אשרה של עבודה בתחום החקלאות, הסיעוד, הבניין וכד', שמעבידו מסב אותו לעבודה במשק בית.

אסור להעסיק עובד זר לצורכי משק בית ועל כן כל עובד זר שמועסק בעבודות משק בית, מעסיקו עובר על סעיף 2 לחוק עובדים זרים, תשנ א-1991 , העבדה שלא כדין .

על פי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, התשמ ו-1985, המדינה והמורשים מטעמה  בבואם להעמיד את עובר העבירה לדין, יכולים לבחור במישור המנהלי ולהטיל על המעביד שעבר על החוק קנס מנהלי או יכולים לבחור במישור הפלילי ולהגיש נגד המעביד כתב אישום. הגשת כתב אישום חמורה יותר בתוצאותיה מקנס מנהלי, ועל כן בית המשפט העליון בפסיקותיו דורש להשתמש בה במשורה. במידה והמדינה מחליטה לפעול במישור הפלילי, היא צריכה על פי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות לנמק את החלטתה.

בפסק הדין, מדינת ישראל נ' יפעת אדר חבקין, הע ז 3610-02-11, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דוחה את בקשתה של גב' אדר חבקין לביטול כתב האישום שהגישה נגדה מדינת ישראל.  גב' אדר חבקין העסיקה עובד זר בעבודות של משק בית ללא היתר וללא ביטוח רפואי כחוק. היא טוענת כי החלטת המדינה להגיש נגדה כתב אישום למרות שהמדינה יכלה להטיל עליה קנס מנהלי, היא בלתי סבירה, בלתי צודקת ומפלה. כמו כן, גב' אדר חבקין טוענת כי בניגוד לחוק, לא נמסר לה מדוע המדינה החליטה בחלופה של כתב אישום, במיוחד כאשר מדובר בעובד זר שהוא אינו שוהה בלתי חוקי אלא בעל אשרת עבודה אצל מעסיק אחר.
מנגד, מדינת ישראל טוענת כי יש בסמכותה להחליט לנקוט בהליך פלילי ולא בהליך מנהלי. בעיקר במקרים של עובדים זרים שנכנסים לארץ עם אשרת עבודה לתחום הסיעוד ומועסקים בתחומים אחרים, בעיקר במשק בית, נגדם נוקטת המדינה ביד קשה. לטענת המדינה אין צורך כי בית הדין יתערב בשיקול המדינה באיזו חלופה לבחור.

הכרעת בית הדין
א. למדינה ישנה אפשרות לבחור בקנס מנהלי במקום ההעמדה לדין פלילי, לפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, התשמ ו-1985. החוק נועד על מנת לאפשר למדינה לפעול באופן מידתי ואפקטיבי על מנת שהחוק יאכף. מצד אחד המסלול המנהלי מקל על המערכת המשפטית ואינו מכתים את עתידו של הנאשם ומנגד, המסלול הפלילי מגביר את ההרתעה על עובר העבירה באמצעים קלים יחסית. בית המשפט העליון קבע בפסיקה כי על המדינה לפעול ברוב המקרים דרך המסלול המנהלי, אך במקרים חריגים היא יכולה לפעול דרך המסלול הפלילי. כלומר בית המשפט אומר שיש להשתמש במסלול הפלילי כאמצעי שיורי בגלל עוצמת פגיעתו, שישתמשו בו רק במקרים שבהם שהמדינה רוצה לגנות את העבירה באופן מיוחד.
ב. בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה (4.3041) לגבי הפעלת חוק העבירות המנהליות, ישנה רשימה לא סגורה של מקרים שיכולים להצדיק הגשת כתב אישום, למשל:
1. אדם החוזר על אותה פעולה שבגינה הוטל עליו הקנס המנהלי וזה לא מתריע אותו.
2. אדם שלא שילם את הקנסות המנהליים שלו והיו צריכים להפעיל נגדו הלכי גבייה בעניין זה.
3. נסיבות העבירה חמורות במיוחד.
4. העסקת עובד זר בתור משרת או או-פר,  או העסקה של עובד זר בתחום הסיעוד למרות שאין לו אשרה כחוק לעבוד בתחום הסיעוד.
5. העסקת עובד זר בתנאים שלא מתאימים למגורי אדם.
6. פגיעה חמורה בזכויות עובדים.
7. ביצוע עבירות ביחס לעובדים רבים או במשך תקופה ארוכה.

ג. במידה והמדינה מאמינה כי המסלול המנהלי לא יהיה מספיק אפקטיבי, יכולה היא להגיש כתב אישום, אך היא צריכה לפרט את השיקולים של בחירה זו.לפי קביעת בית המשפט העליון, בית הדין מוסמך לבדוק את שיקול דעתה של המדינה, ביחס לקביעתה של כתב אישום יזום בתיק ספציפי.
ד. בית הדין מניח כי המדינה פועלת במסלול הפלילי ואפילו לא מנמקת את עצמה במקרה זה, בגלל ריבוי המקרים של עובדים זרים שעובדים שלא בהתאם לאשרת העבודה שלהם ובעיקר ריבוי המקרים בהם עובד זר מועסק לצורכי סיעוד והופכים אותו לעובד במשק בית. מצבים אלו גורמים להבאת עובדים זרים נוספים למדינה ויש בכך פגיעה באינטרס הציבורי והעמסה מיותרת על המשק הישראלי. פעמים רבות במקרים כאלו, מועסקים העובדים הזרים ללא ביטוח בריאות וללא זכויות סוציאליות. זה גם פוגע בתדמית הפנימית והחיצונית של מדינת ישראל. לכן, מסביר בית הדין, המדינה החלה להחמיר את ההליכים שמתבצעים כנגד מעסיקים אלו ובוחרת בחלופה הפלילית על גבי המנהלית וכך גם במקרה הנדון.
ה. העסקה של עובד זר שלא כחוק יכולה להיות במקרים שונים זה מזה, מבחינת הזמן,המיקום, סוג העבודה וכד'. המדינה גיבשה מדיניות של בחירה במסלול הפלילי מבלי אבחנה בין מקרים ומבלי מחשבה על כך שבמקרים מסוימים הקנס המנהלי יכול להשיג את ההרתעה המתבקשת. הקנס  המנהלי הוא בסך 5,000 ש ח ורבים מן המעבידים הללו נמצאים במעמד הביניים ולכן גם הקנס יכול להרתיע. בית הדין אומר כי המדיניות השווה כלפי כל המקרים היא בעייתית ויש מקום להבחין בין מקרי ההעסקה השונים ולהתייחס אליהם בהתאם ולא לפנות ישירות למסלול הפלילי.
ו. במקרה הספציפי הזה שבו בית הדין דן, הוא אומר כי אין לו מספיק פרטים אודות המקרה ולכן אין הוא יכול להתערב בשיקול הדעת של המדינה ולהחליט אם כתב אישום הוא בלתי סביר. בית הדין מייעץ לגב' אדר חבקין לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים, אם היא סבורה כי לא צריך להתנהל נגדה הליך פלילי. בית הדין לא מוצא כאן מקרה של אפליה כפי שגב' אדר חבקין טוענת לו, משום שיש תביעות רבות דומות לשלה. בשל השיקולים הללו, דוחה בית הדין את הטענה של גב' אדר חבקין.

דיני עבודה

הסדרת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים, מטרתם העיקרית – הגנה על המעסיק / העובד וזכויותיהם. דיני העבודה כוללים מערכת זכויות וחובות, החלות על המעסיק ועל

קרא עוד »

עורך דין לדיני עבודה ברמת גן

  עולם דיני העבודה חולש על מגוון רחב מאוד של נושאים, לדוגמא: זכויות בעבודה. זכאות לתשלומים. הטבות. הסדרים פנסיוניים. סיום יחסי עבודה פיטורים/התפטרות. איך שלא

קרא עוד »

עורך דין לדיני עבודה במרכז

עורך דין לדיני עבודה מהמרכז

מה באמת חשוב לנו בבחירת עורך דין אשר ייצג אותנו בדיני עבודה ובכלל:

ייצוג מקצועי.
אוזן קשבת.
הבנת צרכי הלקוח.
עיסוק בתחום הרלוונטי.
ניסיון בתיקים דומים.
התמדה, נחישות.
היכרות עם פסיקת בתי המשפט בתחום.
ניסיון הופעה בבית המשפט ובבית הדין.
ניהול אישי של התיק ולא על יד עורך דין אחר או מתמחה.
נגישות המשרד לפגישות עדכון עם הלקוח

קרא עוד »

פיטורים בהריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.

קרא עוד »

שימוע לפני פיטורים

העבודה היא חלק חשוב ומרכזי מחיינו.  אנו מבלים במקום העבודה את מרבית שעות היום והיא חלק מההגדרה העצמית והסטטוס החברתי שלנו. כאשר מעסיק מפטר עובד, הוא מזעזע את עולמו של העובד ולכן מהלך הפיטורים צריך להתבצע בהגינות רבה. כחלק מעקרונות שוק העבודה הבאים להגן על זכויות העובד, קמה הזכות לשימוע.

קרא עוד »

פיטורי עובדת במהלך הריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.
מעביד המפר את החוק, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה ואף ניתן לתבעו בבית הדין לעבודה.

קרא עוד »

ייצוג עובדים בהליכי חדלות פרעון של חברה

ייצוג עובדים בהליכי חדלות פירעון של החברה

כאשר החברה נמצאת בקשיים מדובר על מצב של אי וודאות לגבי זכויותיהם של העובדים. הניסיון מלמד כי לחברה יש נושים רבים וכל אחד מהם מנסה לקבל את כספו לפני האחר.

קרא עוד »

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר.

 

 

קרא עוד »

העסקת עובד זר שלא בהתאם לייעודו

העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לאשרת העבודה שניתנה להם, הפכה לתופעה נפוצה במדינת ישראל. ברוב המקרים מדובר בעובד זר שהגיע לעבוד בארץ על פי אשרה של עבודה בתחום החקלאות, הסיעוד, הבניין וכד', שמעבידו מסב אותו לעבודה במשק בית.

קרא עוד »

פיטורים שלא כדין

כאשר מעביד מפטר את עובדו שלא כדין, בפני בית הדין לעבודה עומדות שתי אופציות, להצהיר על ביטול הפיטורים או לפסוק פיצויים.
בית הדין יחליט באיזו אופציה לבחור, בית הדין מבצע איזון בין האינטרסים של העובד והמעביד.

קרא עוד »

צו הרחבה פנסיה חובה

פנסית חובה, מה המשמעות ?  על מי הפנסיה חלה ?  אחוזי הפרשה ? ממתי המעביד אמור להפריש לפנסיה ?  מה קורה בעזיבת עבודה ?

קרא עוד »

תביעת פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר
בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל.

חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.
גובה הפיצויים לפי החוק, יהיה באחת משתי הדרכים הבאות, לפי הסכום הגבוה יותר-
אם שולמו פיצויי הפיטורים בין היום ה 16 לבין היום ה-30 שלאחר המועד לתשלום, הדין הוא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום.
אם שולמו הפיצויים לאחר היום השלושים, הדין הוא הפרשי התמדה בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה.

קרא עוד »

פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר

בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.

קרא עוד »

הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »
דילוג לתוכן