מהי תאונת עבודה? סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי{נוסח משולב}, תשנ"ה-1995, מגדיר "תאונת עבודה" כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
מקרים אשר יוגדרו כתאונת עבודה
- התאונה אירעה לעובד בדרכו ממעונו (או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר. בנוסף, החוק מכיר בחריגים בהם סטה העובד מדרכו, לדוגמא: להתפלל בבית התפילה שהעובד מתפלל בו או כדי ללוות את ילדו אל גן הילדים, וכן כדי להחזירו משם. "ילד" הינו ילד עד גיל 10 או שמחמת ליקוי שכלי או גופני נדרש לליווי.
- תאונה שאירעה לעובד בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.
- תאונה שאירעה בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
- התאונה אירעה למבוטח השכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה .
- התאונה אירעה למבוטח השכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים – בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.
- התאונה אירעה למבוטח השכיר – בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.
- כמו כן, גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.
אולם תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לעבודה לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו.
תאונה שאירעה למבוטח בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר המבוטח, או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונה עבודה.
נפגעתי בתאונת עבודה, האם אני זכאי לפיצוי? ובאיזה גובה? ומי משלם לי?
- עובד שנפגע זכאי לתבוע את הביטוח הלאומי, המעסיק, חברות ביטוח והפנסיה – וכל מי שאחראי, מעורב או אשם בפגיעה.
- חשוב להבין כי במידה שהמבוטח נפגע בתאונת עבודה, יש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי ולדווח על הפגיעה תוך זמן סביר, ולכל היותר תוך 12 חודשים מקרות התאונה, אחרת זכות הנפגע לקבל פיצוי עלולה להישלל. גובה הפיצוי שהמבוטח יקבל לאחר הכרת המוסד לביטוח לאומי במקרה כתאונת בעבודה, יעמוד על שיעור של 75% מהכנסתו של הנפגע עד 90 יום (דמי פגיעה).
- בחלק מן המקרים ולאחר תשלום דמי הפגיעה, במידה ונותרה למבוטח נכות עקב הפגיעה, עשוי הנפגע להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה ובהתאם לכך תשולם לנפגע קצבה חודשית או מענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית מטעם המוסד. מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בין 9% ל-19% זכאי למענק חד פעמי. מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בין 20% ל-100% זכאי לקצבה חודשית. מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בין 9% ל-100% זכאי לקצבה חודשית בתקופת הנכות. מכאן כי גובה התשלום יקבע על פי מספר קריטריונים, וביניהם אחוז הנכות ושיעור ההשתכרות לפני התאונה.
- חשוב לציין, רק עורך דין תאונת עבודה יכול לייצג מבוטח בפני הוועדות הרפואיות בביטוח לאומי.
זכאות נוספת לתשלום – "נכה נזקק"
- נפגעי עבודה שהוועדה הרפואית קבעה להם נכות זמנית בשיעור הנמוך מ-100%, עשויים לקבל קצבת נכות זמנית בשיעור של 100%, במידה והוועדה הרפואית קבעה כי בשל התאונה הם אינם מסוגלים לעבוד וכי אין למבוטח הכנסות מעבודה כשכיר או עצמאי.
- במידה והמבוטח יוכר כ-"נכה נזקק", המוסד לביטוח לאומי ישלם למבוטח שנפגע עקב תאונת עבודה, קצבה לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים. חשוב לציין כי מלבד התנאים המצוינים לעיל, זכאות לנכה נזקק תלויה ב-"ועדת רשות" מטעם המוסד לביטוח לאומי (המורכבת מרופא מוסמך, פקיד שיקום ועובד הביטוח הלאומי) אשר קבעה כי אין למבוטח סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה. כמו כן, יש לציין כי בתום תקופת התשלום (ארבעה חודשים) ניתן להגיש תביעה נוספת להארכת הגמלה, בהינתן אישורה של ועדת הרשות כי המבוטח עדיין עומד בקריטריונים אשר צוינו לעיל בדבר הכרתו כ-"נכה נזקק". במידה שדחתה וועדת הרשות את הבקשה להכרת המבוטח כנכה נזקק, יכול המבוטח להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין לעבודה, הגוף המשפטי המוסמך לבקר ולשנות את החלטת הוועדה.
מהי תאונת עבודה? – האם אני יכול לתבוע את המעסיק?
- כן. אולם חשוב להדגיש כי תביעה כנגד המעסיק ו/או חברת הביטוח המבטחת את המעסיק, במקרי תאונות עבודה תלויה במידת רשלנותו של המעסיק. בעניין זה לקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם ולאחריות המעסיק באירוע משקל רב ומכריע. לצערנו, מידי שנה נגרמות אלפי תאונות עבודה ועל כן חובתו של המעסיק הינה להבטיח בצורה מקסימליתאת תנאי העבודה הנאותים והבטוחים ביותר לעובדיו. במידה ויוכח כי המעסיק לא עשה כן וכי להתנהגותו הרשלנית יש אחריות באירוע הנזיקי, ייתכן כי יהא חשוף לתביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם לעובד בשל רשלנותו. חשוב לציין כי אין בעובדה זו לפגוע במיצוי זכויותיו של המבוטח אל מול המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, הנפגע זכאי לפיצוי באובדן כושר עבודה גם אם המעביד היה רשלן.
יש לי פוליסת ביטוח חיים, האם יש לכך משמעות?
- כן. פוליסות ביטוח לרוב כוללות הרחבת כיסוי עקב אובדן כושר עבודה או נכות כתוצאה מתאונה. במצב זה במקביל להליך מול הביטוח הלאומי, ניתן לתבוע את חברת הביטוח.
- כדי לקבל פיצוי באובדן כושר עבודה, יש למלא טופסי תביעה ולהגיש לחברת הביטוח. בתביעות מול חברות ביטוח מומלץ להיוועץ בעורך דין מתחום הביטוח אשר יש לו ניסיון בתחום.
מי מחליט שאני זכאי לקבל קצבת נכות או בכלל תשלום כלשהו?
- ההחלטות על הזכאות וגובה הזכאות נקבעות על ידי וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.
- בשלב ראשון במקרה תאונת עבודה, הביטוח הלאומי אמור לאשר את התאונה כתאונת עבודה ולשלם לנפגע דמי פגיעה בהתאם לימי המחה שקיבל הנפגע מוגבל ב 90 ימים.
- בשלב השני, מזומן הנפגע לוועדה רפואית. בוועדה הוא נבדק ומגולל את תלונותיו ומגבלותיו והוועדה קובעת לנפגע את אחוזי הנכות בהתאם לפגיעתו.
מהי תאונת עבודה – מי יכול להגיד לי כמה כסף אוכל לקבל כל חודש כקצבה?
- בהתאם לאחוז הנכות ניתן לדעת מה גובה הקצבה לה זכאי הנפגע מביטוח לאומי.
- צריך לקחת בחשבון, כי לנפגעים רבים מגיעים כספים נוספים. לדוגמא: תשלומים נוספים מביטוח לאומי בגין נכויות זמניות, תשלום בגין נכה נזקק, פיצוי באובדן כושר עבודה ופיצוי מחברת הביטוח של המעביד או במקרה תאונת דרכים של ביטוח החובה של הרכב שבו נהג הנפגע.
מה זו מחלת מקצוע?
- מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, והעובד חלה בה כשהייתה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו כשכיר או עקב עיסוקו כעובד עצמאי. המחלה תיחשב לעובד כמחלת מקצוע אם היא נגרמה לו באופן ישיר בשל חשיפה לחומרים או לסביבה, כחלק מתנאי העבודה. בין המחלות שיכולות להיחשב מחלות מקצוע ומפורטות בתקנות הביטוח הלאומי: מחלות הנגרמות כתוצאה מהרעלה, קרינה, ירידה בשמיעה, מחלות עור, מחלות אלרגיות של דרכי הנשימה, מחלות צלילה, מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגים, בעיות במיתרי הקול ועוד. בעניין רשימת המחלות חשוב לציין כי למען הכרה מטעם המוסד לביטוח לאומי במחלה כמחלת מקצוע עליה להיות רשומה ברשימת המחלות כמצוין בתקנות הביטוח הלאומי (רשימה סגורה) ועליה לפרוץ בתקופה בה היא הייתה רשומה בתוך הרשימה. כמו כן, שר העובדה רשאי לשנות מעת לעת את רשימת מחלות המקצוע, והנפגע הטוען למחלת מקצוע מחויב להוכיח קשר סיבתי ישיר בין סביבת העבודה/תנאי העבודה לבין התפרצות המחלה בזמן הרלוונטי.
