האם העובד הוא שכיר או עצמאי ?

סוגיה חשובה בתחום דיני העבודה הינה הקביעה האם המועסק הינו במעמד של עובד שכיר או עצמאי.

חשיבות הקביעה הנ"ל הינה לצורך בחינת זכאותו של המועסק לתנאים סוציאליים וזכויות נוספות המגיעות לעובד, כדוגמת פיצויי פיטורים, הבראה, חופשה שנתית, ימי מחלה ועוד.

פעמים רבות מועסקים עובדים כקבלני משנה או פרילנסרים אך בפועל הם עובדים שכירים לכל דבר, הסדר זה עפ"י רוב הינו הסדר נוח למעסיק אשר חוסך את עלויות  הזכויות הסוציאליות שיש עליו לשלם לעובד, ולעומתו העובד שברוב המקרים נמצא בעמדת מיקוח נחותה מהמעסיק נאלץ להסכים למעמד שנכפה עליו, למרות שבפועל הוא אינו שונה מיתר העובדים למעט הזכויות של עובד שכיר להן הוא זכאי.

בפסק דין בבית הדין הארצי לעבודה בעניין ענת עמיר נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ, נאמר על ידי כבוד נשיא בית הדין כי במקרים בו נכפה על עובד שכיר מעמד של קבלן, זאת על מנת שהמעביד יחמוק מתשלום זכויותיו של העובד, הרי יש לחייב את המעסיק בפיצוי נוסף בגין התנהגותו חסרת תום הלב של המעסיק.

לאורך השנים נקבעו בפסיקה מספר מבחנים וכללים אשר בוחנים את מהות היחסים בין עובד למעביד ועל פיהם נקבעים יחסי עובד מעביד, כל זאת לא לפי ההסכמים הפורמליים אלא לפי הנסיבות בפועל.

המבחן החשוב הינו מבחן ההשתלבות המכיל למעשה שני מבחנים: הפן החיובי והפן השלילי, בפן החיובי נבחנת למעשה השתלבותו של המועסק במקום העבודה, והאם הפעולות שהוא מבצע הינם חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או האם היא רק פעולה משלימה, כמו כן נבדקות ההשלכות של היעדרותו של המועסק ממקום העבודה והאם היא פוגעת בפעילות העסק. בפן השלילי נבדק האם המועסק הוא בעל עסק משלו אשר נותן שירותים לעסק באופן חיצוני, פן זה נבחן באופן שבו  נבדק האם המועסק נושא ברווח או הפסד של העסק, האם הוא נושא בעלויות של העסק והאם הוא מעסיק עובדים תחתיו.

מבחן נוסף הינו מבחן הפיקוח והשליטה בו נבחנת מידת הפיקוח שיש לעסק על אותו מועסק, ככל שהפיקוח יותר אינטנסיבי הנטייה לראות במועסק כעובד ולא כעצמאי, לדוגמא אדם המועסק בשעות וימים קבועים במהלך השבוע או החודש האפשרות לפקח עליו רבה יותר.

מבחן הביצוע האישי בו נבדק הקשר האישי בין המועסק לעסק בו הוא עובד, עובד בעסק אינו נוהג לשלוח מחליף בימי היעדרותו, לעומתו עצמאי יכול לשלוח מחליף בהיעדרו.

מבחן הציוד בו נבדק האם אותו מועסק נושא בעלויות של הכלים המשמשים אותו לביצוע עבודתו או שמא הוא מקבל את הכלים ממקום עבודתו, כמו כן נבדקים האם כלי העבודה של המועסק הינם בבעלותו הפרטית או האם הם בבעלות העסק.

משך ההעסקה (ככל שמשך העסקה ארוך יותר הנטייה הינה לראות במועסק כעובד), רצונם של הצדדים (להחיל עליהם יחסי עובד מעביד גם הוא יישקל במסגרת כלל המבחנים ), ומבחן התלות (מבחן בו נבחנת התלות של שני הצדדים האחד בשני, חובת המועסק כלפי המעסיק, וחובת המעסיק לספק עבודה למועסק) הינם מבחנים נוספים לקיום יחסי עובד מעביד.

בבית הדין הארצי לעבודה, התברר ערעורה של של עוזרת במאי לשעבר שעבדה כפרילנסרית בחברת החדשות הישראלית בע"מ כנגד החלטת ביה"ד האזורי לעבודה כי אינה זכאית לקבל זכויות שונות בשל "תניית גדרון" המופיעה בהסכם העסקתה.

"תניית גדרון" הינה סעיף בחוזה עבודה הקובע כי במקרה של תביעה עתידית מצד העובד העצמאי כנגד המעסיק בדרישה להכיר בו כעובד שכיר, התמורה שיהיה התובע זכאי לה תהא נמוכה משמעותית מהתמורה שקיבל העובד בתמורה לעבודתו כעצמאי, בנוסף לכך יהא העובד העצמאי מחויב להחזיר למעסיק  את הכספים ששולמו לו ביתר בתקופת העסקתו.

בפס"ד בבית הדין האזורי לעבודה נקבע כי במצב בו שולמה לעובדת התמורה שכיסתה את מלוא זכויותיה ומעבר לכך מחד, אין מקום לחייב אותה להשיב את הכספים שקיבלה ביתר מדי חודש, ומאידך, אין לחייב את חברת החדשות לשלם לעובדת את הזכויות הסוציאליות שתבעה.

בערעורה בפני בית הדין הארצי לעבודה המערערת טענה כנגד כל קביעותיו של בית הדין האזורי לעבודה למעט קביעתו כי אכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, לציין שבית הדין האזורי לעבודה קבע לפי מבחני ההשתלבות, כי למרות שמדובר בעובדת שעבדה כפרילנסרית הרי מדוברת בעובדת ולא כעצמאית (יתכן כי בנסיבות אחרות היה מגיע לעובדת זכויות שלא נקבעו בבית הדין).

בפסק דינו  בית המשפט הארצי לעבודה  קבע כי אין להתערב בהחלטות בית המשפט האזורי ובנוסף נקבע כי אם התמורה שקיבל העובד כפרילנסר כוללת כבר את זכויותיו הסוציאליות, הרי שאין לחייב את המעסיק לשלם לו סכומים נוספים בעת פיטוריו, בפסיקתו התקדימית בית הדין הארצי פירש את זכויות הפרילנסר בצמצום ולא בהרחבה כפי שהיה נהוג עד החלטתו זו, עד החלטה זו נהוג היה לפרש את זכויות הפרילנסר עפ"י פסיקת ביהמ"ש בע"ע 110/10 רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח בע"מ ואח'.

משרד עו"ד בוים ייצג בהצלחה מרובה מקרים של עובדים שנאלצו להוציא חשבוניות למעסיקם ובסופו של דבר, הוכרו כעובדים לכל דבר ועניין ושולמו להם כל זכויותיהם.

למשרד עו"ד בוים ניסיון רב בתחום עם הצלחות מרובות.

הנכם מוזמנים לתאם פגישה אישית עם עו"ד אורי בוים.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Webdepot::פתרונות אינטרנט

כל הזכויות שמורות לאורי בוים ©
שינוי גודל פונט