אי ספיקת כליות: המדריך המלא למיצוי זכויות רפואיות וכלכליות

תוכן עניינים

מחבר המאמר
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר
אי ספיקת כליות זכויות

תוכן עניינים

אי ספיקת כליות (Chronic Kidney Disease) היא מצב רפואי פרוגרסיבי המתאפיין בירידה מתמשכת בתפקוד הכליות וביכולתן לסנן רעלים מהגוף. מעבר להיבט הרפואי המורכב, המחלה טומנת בחובה השלכות כלכליות כבדות משקל על החולה ומשפחתו.

ההכרה במצב הרפואי על ידי הרשויות השונות מקנה סל זכויות רחב, החל מקצבאות נכות ועד לפטור מלא ממס הכנסה, כתלות בשלב המחלה ובחומרתה.

 

מתי ירידה בתפקוד הכליות נחשבת לנכות המזכה בפיצוי?

הגדרת "אי ספיקת כליות" בעולם הרפואה אינה זהה בהכרח להגדרה בעולם הביטוח והמשפט. בעוד הרופא המטפל מתמקד במדדים כמו רמת הקריאטינין (Creatinine) וקצב הסינון הגלומרולרי (GFR), הגופים המשלמים בוחנים את הפגיעה התפקודית.

ספר הליקויים של הביטוח הלאומי קובע את אחוזי הנכות בהתאם לחומרת הפגיעה הכלייתית, כאשר מטופלי דיאליזה או מושתלי כליה זכאים לרוב לנכות בשיעור 100% בשלבים מסוימים.

המשמעות המשפטית של בדיקות הדם היא קריטית. רמת קריאטינין גבוהה אינה רק מדד רפואי, אלא ראיה משפטית המעידה על חומרת המחלה. כאשר ניגשים אל וועדות רפואיות, יש להציג תיעוד רציף של הירידה בתפקוד הכליות לאורך זמן.

התיעוד הרפואי חייב לכלול התייחסות לסימפטומים נלווים כגון יתר לחץ דם, אנמיה (ירידה בהמוגלובין), פגיעה במשק הסידן והזרחן ומחלות עצם, שכן כל אחד מאלו עשוי להקנות אחוזי נכות נוספים במצטבר.

ההכרה בכל ליקוי נלווה היא המפתח להגעה לרף המזכה בפטור ממס או בקצבה מוגדלת.

 

מה מגיע לחולי כליות מהמוסד לביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי מהווה את הכתובת הראשונה למיצוי זכויות. המסלול המרכזי הוא נכות כללית, המורכב משני פרמטרים: נכות רפואית ואי-כושר השתכרות.

  1. קצבת נכות כללית: מיועדת לחולים שכושר עבודתם נפגע ב-50% לפחות. מטופלי דיאליזה זכאים בדרך כלל לאחוזי נכות רפואית מלאים, מה שמקל על הוכחת הזכאות לקצבה.
  2. קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ): זוהי קצבה קריטית שלעיתים נשכחת. חולי כליות המטופלים בדיאליזה (המודיאליזה או דיאליזה צפקית) זכאים במקרים רבים לקצבה זו, שנועדה לממן עזרה בבית ועזרת הזולת עקב התשישות הרבה המלווה את הטיפולים.
  3. גמלת ניידות: הזכאות לגמלה זו אינה אוטומטית לחולי כליות. היא ניתנת רק אם קיימת פגיעה מוכחת בגפיים התחתונות הנכללת ב"רשימה הסגורה" של הסכם הניידות (למשל, בעיות כלי דם קשות ברגליים או קטיעות), ולא בשל חולשה כללית בלבד.

 

חשוב לדעת כי הגשת התביעה אל המוסד לביטוח לאומי דורשת דיוק מירבי במינוחים הרפואיים. טעות בהגדרת הליקוי או השמטת מסמכים המעידים על מחלות נלוות עלולה להוביל לקביעת אחוזי נכות נמוכים שאינם מזכים בתשלום כספי.

הערכות ליום שאחרי ההשתלה והשינוי במעמד המשפטי

רבים מהחולים רואים בהשתלת כליה את סוף הסבל הרפואי, אך אינם מודעים להשלכות הכלכליות הנלוות לכך.

בעוד שמטופלי דיאליזה זכאים לרוב ל-100% נכות באופן אוטומטי, לאחר השתלה מוצלחת ותום תקופת ההחלמה הראשונית, המוסד לביטוח לאומי מבצע הערכה מחדש. לרוב, אחוזי הנכות מופחתים לכ-40%-60% (בהתאם לתפקוד השתל והטיפול התרופתי).

שינוי דרמטי זה עלול להוביל לשלילת הפטור ממס הכנסה ואובדן קצבת השירותים המיוחדים (שר"מ), ולכן יש להיערך משפטית וכלכלית לשינוי בסטטוס.

 

מיצוי זכויות בביטוחים הפרטיים וקרנות הפנסיה

רבים מחולי הכליות מחזיקים בביטוחים פרטיים (ביטוחי מנהלים) או חברים בקרנות פנסיה. פוליסות אלו כוללות רכיב של פיצוי בגין אי-יכולת לעבוד. כאן המבחן הוא שונה לחלוטין מהביטוח הלאומי.

חברת הביטוח בוחנת האם המבוטח מסוגל להמשיך בעיסוקו הספציפי או בעיסוק סביר אחר התואם את השכלתו וניסיונו.

אי ספיקת כליות מתקדמת גורמת לעייפות קיצונית (Fatigue), קשיי ריכוז וחולשה, אשר לרוב שוללים את היכולת להחזיק במשרה מלאה ותובענית.

בעת ניהול תביעת אובדן כושר עבודה, חברות הביטוח נוטות לטעון כי החולה יכול לעבוד בעבודה משרדית חלקית.

ההתמודדות מול טענה זו מחייבת חוות דעת של רופא תעסוקתי המבהיר כיצד משטר הטיפולים (למשל, הצורך להתחבר למכונת דיאליזה מספר פעמים בשבוע) מונע השתלבות אפקטיבית בשוק העבודה.

 

כיצד משיגים פטור ממס הכנסה?

סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור מלא מתשלום מס למי שנקבעה לו נכות רפואית משוקללת בשיעור של 90% ומעלה (לתקופה של 185 ימים לפחות).

עבור חולי כליות, זוהי אחת הזכויות המשמעותיות ביותר.

חישוב הנכות לצורך הפטור נעשה בשיטת "השקלול" (חישוב משוקלל ולא אריתמטי רגיל). לכן, ישנה חשיבות עליונה לאיתור כל ליקוי רפואי נוסף.

חולה כליות עם 70% נכות על הכליות, הסובל גם מיתר לחץ דם, סוכרת ופגיעה עצבית (נוירופתיה), עשוי להגיע לרף הנדרש של 90%.

הפטור ניתן לעיתים רטרואקטיבית עד שש שנים אחורה, מה שמאפשר קבלת החזרי מס בסכומים משמעותיים מאוד לחשבון הבנק של החולה.

 

מתי הידרדרות במצב הכליות עשויה להיחשב רשלנות רפואית?

פן נוסף וחשוב במיצוי הזכויות נוגע לשאלה מדוע נגרם הנזק הכלייתי מלכתחילה. במקרים מסוימים, ההידרדרות במצב הכליות נובעת מאבחון מאוחר, אי-איזון תרופתי או טיפול רשלני במחלות רקע.

סימני אזהרה לרשלנות אפשרית:

  • התעלמות מעלייה עקבית ברמות הקריאטינין בבדיקות דם שגרתיות לאורך שנים.
  • מתן תרופות הרעילות לכליות (נפרוטוקסיות) למטופלים בסיכון ללא ניטור מתאים.
  • אי-הפניה לנפרולוג בשלבים המוקדמים של המחלה כאשר ניתן היה לעכב את ההידרדרות.

    במקרים אלו, יש לשקול התייעצות עם עורך דין לרשלנות רפואית, שכן הפיצוי הנזיקי עשוי לכסות את כל צרכי הטיפול והמחיה של החולה לעתיד.

 

חשוב לזכור כי במקרים רבים, הפגיעה הכלייתית היא סיבוך מאוחר של מחלת הסוכרת (Nephropathy). במצבים אלו, ניהול התיק מחייב ראייה כוללת של שתי המחלות יחד, שכן השילוב ביניהן מעלה דרמטית את אחוזי הנכות המשוקללים.

 

ריכוז זכויות והטבות לחולי כליות

הזכות/ההטבה הגוף האחראי תנאי סף עיקריים הערות
קצבת נכות כללית המוסד לביטוח לאומי ירידה של 50% בכושר ההשתכרות + נכות רפואית. סכום הקצבה תלוי בהרכב המשפחתי ובדרגת אי-הכושר.
פטור ממס הכנסה רשות המיסים נכות רפואית משוקללת של 90% ומעלה. תקף גם לפנסיונרים על הכנסות מפנסיה.
קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) המוסד לביטוח לאומי תלות רבה בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות. מטופלי דיאליזה זכאים לרוב באופן אוטומטי לרמה מסוימת.
גמלת ניידות ותו נכה משרד הבריאות והביטוח הלאומי קיום ליקוי ברגליים מתוך "הרשימה הסגורה" בהסכם הניידות. חולשה כללית כתוצאה מדיאליזה אינה מזכה בדרך כלל, אלא אם יש פגיעה עצבית/מוטורית מוכחת ברגליים.
פנסיית נכות קרן הפנסיה אובדן כושר עבודה של 25% לפחות. בכפוף לתקנון הקרן ולתקופת אכשרה.
פטור מדמי ביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי למקבלי קצבת נכות כללית מלאה (או דרגת אי-כושר 75% ומעלה). הפטור מנוכה אוטומטית מתלוש השכר או מהמקדמות, וחוסך מאות שקלים בחודש.

 

פעולות נדרשות לבניית התיק הרפואי-משפטי

ההצלחה בתביעות מול הגופים המוסדיים תלויה בראש ובראשונה באיכות התיעוד. אין להסתפק בסיכומי ביקור לקוניים מקופת החולים.

יש לפעול לפי השלבים הבאים:

  1. איסוף תיעוד היסטורי: רצף בדיקות דם המדגים את השינוי ב-GFR ובקריאטינין לאורך זמן.
  2. תיעוד תפקודי: מכתב מפורט מרופא נפרולוג ומרופא המשפחה המתאר לא רק את המדדים היבשים, אלא את הקשיים היומיומיים: עייפות, בצקות, קוצר נשימה וקשיי ניידות.
  3. בדיקת פוליסות: איתור כל הביטוחים הפרטיים הקיימים ובדיקת הגדרת "מקרה הביטוח" בפוליסה.

 

חשיבות הליווי המקצועי במיצוי זכויות

ההתמודדות עם אי ספיקת כליות היא מורכבת דיה בהיבט הבריאותי והנפשי. המאבק הבירוקרטי מול חברות הביטוח, רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי מוסיף עומס שחולים רבים אינם מסוגלים לשאת בו.

יתרה מכך, הצהרה לא נכונה בטופס תביעה או בוועדה רפואית עלולה לקבע אחוזי נכות נמוכים ולסגור את הדלת בפני פיצויים משמעותיים.

משרד בוים תומא משרד עורכי דין, בעל ניסיון רב בניהול תביעות גוף וביטוח, פועל למיצוי מקסימלי של סל הזכויות העומד לרשות החולה, תוך ראייה הוליסטית של צרכיו העתידיים.

אי ספיקת כליות אינה רק אבחנה רפואית, אלא אירוע משנה חיים בעל השלכות כלכליות מידיות וארוכות טווח. הזכויות המגיעות לכם אינן "חסד" אלא רשת ביטחון ששילמתם עבורה כל חייכם.

אנו מזמינים אתכם לא להתמודד לבד מול המערכת. לבדיקת זכאותכם ולהערכת סיכויי התביעה, ניתן להשאיר פרטים בעמוד צור קשר באתר ונחזור אליכם בהקדם.

מאמרים נוספים
אי ספיקת כליות זכויות

אי ספיקת כליות: המדריך המלא למיצוי זכויות רפואיות וכלכליות

פיצוי באובדן כושר עבודה לאנשים הסובלים מאי ספיקת כליות, כאשר אדם סובל מאי ספיקת כליות או כאשר הינו מטופל בדיאליזה, זכאי הוא על פי רוב לפיצוי חודשי מחברת הביטוח ו/או קרן הפנסיה.
כיום, למרבית אזרחי המדינה כיסוי ביטוחי במקרה של אובדן כושר עבודה או .

קרא עוד »