דיני משפחה

בימים האחרונים נתקלתי בפוסט של אחד מחברי בפייסבוק בוא הוא מספר איך ילדיו, שהוסתו ע”י

מסוגלות הורית הוא מושג שעולה כאשר קיים סכסוך בין ההורים בקשר לשאלה מי מהם יקבל

סעיף 8 לחוק הירושה אוסר על עסקאות בירושה עתידה. כלומר כל התחייבות של אדם להעביר

כאמור ברוב המקרים בעת פרידה או גירושין יחולק הרכוש שנצבר במהלך הנישואין בחלקים שווים בין

מזונות של בן זוג, בישראל, מבוססים על הדין האישי כלומר על הדין הדתי. הדין הדתי

לעיתים אדם אינו רוצה שלאחר מותו יחולק עיזבונו לפי כללי הירושה עפ”י דין. לכך יכולות

סעיפים 10 – 17 לחוק הירושה קובעים כיצד יחולק רכושו של מי שנפטר מבלי להותיר

סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון קובע כך: עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין

בניגוד למצבם של בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 הרי שלזוגות שנישאו קודם לכן או

הסכם ממון הוא הסכם שכרתו בני זוג שנישאו זה לזה לאחר 1974 ואשר בו פירטו

על חלוקת הרכוש של זוגות נשואים אשר התחתנו לאחר שנת 1974 חלות הוראותיו של חוק

החוק העוסק במזונות בן זוג הוא החוק לתיקון דיני משפחה – מזונות ואולם, כמו בעניין

אפוטרופסות היא הסמכות להחליט עבור ילדכם החלטות שאדם בגיר מחליט עבור עצמו. למשל: הורים לילדים

ילדים קטינים – כלומר מתחת לגיל 18 – נמצאים במשמורת הוריהם כלומר מתגוררים עמם. החוק

הנקודה הכואבת ביותר בפירוק משפחה היא הילדים המשותפים, אשר נקלעים לסכסוך שבין הוריהם. כאשר נפרדות