החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.
מעביד המפר את החוק, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה ואף ניתן לתבעו בבית הדין לעבודה.
תיקון מספר 32 לחוק הגנת הצרכן קובע כי בית עסק יחויב לתת לצרכן זיכוי ללא הגבלת זמן.
תיקון זה מגן על הצרכנים ומונע מבעלי עסקים להתחמק ממתן זיכויים בתואנות שווא.
המודרניזציה הביאה עמה אפשרויות חדשות לרכישת שירותים ומוצרים. כיום, ניתן להתקשר לעסקה מחייבת דרך הטלפון, האינטרנט ואפילו דרך אפליקציות בסמארט-פון. יש לכך יתרונות רבים, כמו האפשרות לרכישת שירות בלי לקום מהספה, אך מנגד יש גם חסרונות רבים. צרכנים רבים לא מבררים את כל פרטי ההתקשרות ולא קוראים את החוזה המחייב.
מה קורה כאשר לקוח רוצה להתנתק משירותיה של חברת בזק בנלאומי ? האם אפשר לתבוע פיצויים לדוגמא ?
תאונת עבודה היא תאונה שבה נפגע עובד שכיר או עצמאי בזמן עבודתו ובשל עבודתו. ההגדרה לתאונת עבודה היא רחבה והיא כוללת נסיעה לעבודה, נסיעה חזרה מהעבודה וכן נסיעה בין מקומות עבודה.
פערי הידע בין המוכרים מוצר או שירות לצורכים אותם, יכולים להביא לידי פגיעה בצרכנים. הצרכן הרוכש מוצר או שירות כלשהו, מושפע פעמים רבות מאופן השיווק והפרסום של המוצר ולעיתים לא שם לב לניצול תום ליבו או הטעייתו על ידי המוכרים. לעיתים, הצרכן מקבל מהמוכר בדילי אינפורמציה או חוזים שמלווים באותיות קטנות ואף לעיתים מקבל הצרכן מידע מוטעה מעיקרו.
התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר
בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.