חיפוש

הטעיית הצרכן – יש מה לעשות

מאמרים נוספים
יצירת קשר

עילת ההטעיה בחוק הגנת הצרכן ועילת אי התאמה בחוק המכר
פערי הידע בין המוכרים מוצר או שירות לצורכים אותם, יכולים להביא לידי פגיעה בצרכנים. הצרכן הרוכש מוצר או שירות כלשהו, מושפע פעמים רבות מאופן השיווק והפרסום של המוצר ולעיתים לא שם לב לניצול תום ליבו או הטעייתו על ידי המוכרים. לעיתים, הצרכן מקבל מהמוכר בדילי אינפורמציה או חוזים שמלווים באותיות קטנות ואף לעיתים מקבל הצרכן מידע מוטעה מעיקרו.

אמצעיים מרכזיים שננקטו על ידי המחוקק על מנת להגן על הצרכנים הם חוק הגנת הצרכן, תשמ א -1981 וחוק המכר, תשכ ח-1968. במידה והמוכרים פועלים בניגוד לחוקים אלו, ומשתמשים בכוחם על מנת להטעות או לנצל, עומדת בפני הצרכנים אפשרות לתבוע, בערכאות המשפטיות השונות. הערכאה המשפטית, המתאימה ביותר לתביעה של צרכן נגד מוכר על בסיס הטעיה או ניצול, הוא בית המשפט לתביעות קטנות. שכן, בית המשפט לתביעות קטנות עוסק בתביעות כספיות בסכום של עד 32,700 ש ח  ובתביעות על בסיס יחסי צרכנות ומתן שירות. 

מטרת חוק הגנת הצרכן, תשמ א -1981 בראש ובראשונה היא צמצום פערי הכוחות והמידע בין הצרכן למוכר. אך חוק זה גם מגן על אמינותו של השוק המקומי. כי כאשר יש חוסר אמינות בשוק המקומי הצרכנים יפנו אל שווקי חוץ. כמו כן, החוק מונע יתרון בלתי הוגן לעסקים שמשתמשים בדרכים לא הוגנות על מנת שיבחרו בהם ולא בבעלי עסקים אחרים. לכן המחוקק הטיל באמצעות חוק הגנת הצרכן, חובות על מוכרים החובה לגלות מידע ואיסור הטעיית הצרכן. החוק הוא חוק אזרחי, המאפשר להגיש תביעה אזרחית בשל הפרת החוק, אך הוא גם חוק פלילי. החוק אוסר על הטעיה, שהיא עבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר. סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, מונה שורה של נושאים שנחשבים מהותיים בעסקה, שאסור למוכר להטעות לגביהם. למשל הטעיה בקשר לטיב, למהות, לכמות ולסוג של נכס או שירות. עילת ההטעיה קמה גם במקרה של הטעיה במעשה וגם הטעיה במחדל. אסור להטעות לא בזמן המכירה וכן גם לא לאחריה.

חוק נוסף, שמטרתו היא הגנה על הצרכן, הוא חוק המכר, תשכ ח-1968. החוק מסדיר את זכויות המוכרים והצרכנים בעסקאות מכר עבור כל סוגי הנכסים. העילה העיקרית לביטול חוזה בין מוכר וצרכן היא עילת אי התאמה המופיעה בסעיף 11 לחוק המכר. משמעות עילת אי התאמה, היא כי המוכר לא קיים את מה שהתחייב בפני הצרכן. עילה זו יכולה להתקיים בשלל סיטואציות, למשל כאשר המוצר הוא גדול או קטן ממה שהוסכם או במקרה שתכונות הנכס כפי שהוסכם בין הצדדים שונה מתכונותיו בפועל. עילת אי התאמה אינה רשימה סגורה ולפי סעיף 11(5) בכל מקרה שאין התאמה בין מה שהוסכם בין הצדדים, ניתן לקטלג זאת באי התאמה. אי התאמה יכולה להיות גם במקרה של פגם במוצר, גם אם הפגם מתגלה לאחר זמן. במצב של אי התאמה בשל פגם במוצר חייב הצרכן, לפי סעיף 14 לחוק המכר, להודיע למוכר על הפגם ברגע שהוא מגלה את הפגם. כמו כן הצרכן חייב, לפי סעיף 17 לחוק המכר, לתת למוכר זמן והזדמנות כדי לבדוק את המוצר. במידה ואכן יש פגם והמוכר לא תיקן את הפגם תוך זמן סביר יכול הצרכן לבטל את העסקה ולקבל חזרה מהמוכר את הכסף ששילם עבור המוצר.
 
בפסק הדין, מנחם נ' טרנד ריהוט בע מ, 16248-09-11 אנו רואים דוגמה לתביעה לביטול עסקה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, על בסיס עילת ההטעיה, לפי חוק הגנת הצרכן תשמ א -1981 וגם על בסיס עילת אי ההתאמה בחוק המכר, תשכ ח-1968.
עובדות:
הזוג מנחם רכשו מחברת טרנד ריהוט בע מ שתי ספות עור במחיר של 14,500 ש ח. כבר כאשר הגיעו הספות לביתם, מר מנחם גילה פגם באחת הספות (פס לא ברור) ורשם זאת במשוב שניתן לו. לאחר כמה ימים הגיע נציג שירות, אך הוא לא טיפל בפס על הספה ורק הזהיר אותם מלשבת על ידיות הספה. לאחר כחצי שנה, הוזמן שוב נציג שירות כי נוצר בספה חריץ בעור וגם כי חלק מהבד שמחזיק את העור, התפרק והפך לבולט. נציג השירות טיפל בצורה לא מקצועית בחריץ שנוצר בעור. לאחר חודש הוזמן שוב נציג שירות בעקבות החמרת מצב החריץ וכן בגלל ידיות הספה שהחלו לשקוע. הנציג ניסה לטפל בחתך שבעור, אבל סירב לטפל בידיות הספה כי טען כי זה נגרם עקב שימוש לא ראוי בספה. מר מנחם פנה למועצה הישראלית לצרכנות שהפנו אותו למומחה עור שטען כי הספה אינה רק מעור אלא חלקים פנימיים בה משולבים בבד. כמו כן, מחוות דעתו של המומחה עולה כי ישנם בעיות בתכנון הספה עצמה. מר מנחם פנה שוב לחברה עם חוות דעתו של המומחה ולא נענה. רק לאחר כשנה ותשעה חודשים של התכתבויות, הסכימה החברה להחליף ספה אחת בלבד.

טיעוני הצדדים:
בעקבות חוות הדעת של המומחה לעור, כי לא כל הספה היא מעור, מר מנחם טוען כי החברה הטעתה אותו בכך שאמרה לו כי כל הספה מעור. כלומר, לדעתו, החברה הפרה את סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ א-1981- הטעיה לגבי טיב המוצר.
מלבד זה, בגלל הפגמים בספה, שמר מנחם התלונן עליהם כבר עם קבלת הספה, הוא סובר כי החברה הפרה את העסקה בניהם לפי עילת אי התאמה המופיעה בסעיף 11 לחוק המכר תשכ ח-1968. על כן מר מנחם טוען כי הוא יכול להורות על ביטול העסקה. מר מנחם רוצה לבטל את העסקה ולקבל חזרה את הסכום שנתן לחברה (וכן עוד 1000 ש ח החזר הוצאות).
מנגד החברה טוענת כי הסמנכ ל שהיה נציג השירות שהגיע בכל פעם, טיפל בפגמים הקטנים שהיו לספות. החתך בעור הספה הוסבר על ידי שימוש לא נכון בספה, ולמרות זאת החברה הסכימה לתקן את החתך. כמו כן, הסמנכ ל טוען כי ידיות הספה השוקעות אינן במסגרת האחריות, משום שהלקוח הוא שגרם לשקיעתן על ידי שימוש לא סביר. בבדיקה של הסמנכ ל לא נמצאו קרעים בבטנת הבד. החברה טוענת שהיא הסכימה להחליף להם ספה אחת למרות שזה לא היה בתקופת האחריות והזוג מנחם לא הסכימו ופנו לבית המשפט.
בנוסף החברה טוענת כי בהתאם לרשום בהזמנה בין החברה למר מנחם, כאשר יש חלק פגום בספה, זה לא עילה לביטול העסקה. זאת כאשר החברה מסכימה להחליף את הספה לפי שביעות הרצון של הצרכן. כמו כן רשום בהזמנה, כי אין לחברה אחריות על נזקים שנגרמו על ידי הצרכן.
לגבי כך שבטנת הכריות איננה מעור, החברה טוענת שכך מקובל וזה לא נחשב כחלק מהריפוד החיצוני שהוא מעור.

החלטת השופט:
השופט מכריע כי החברה הפרה את חובתה למוצר תקין לפי עילת אי התאמה, סעיף 11 (5) לחוק המכר, תשכ ח-1968. החברה לא קיימה את חיוביה כי היא מסרה מוצר שלא מתאים למה שהוסכם בין שני הצדדים.
הספות שסופקו לפני כשנתיים בלבד, נמצאות במצב לא ראוי וניתן לראות זאת בתמונות. בחוות הדעת של המומחה שהביאו הזוג מנחם, נאמר כי החיבורים של הבד אינן חזקים ולא מתאימים לתפקידם. כמו כן, תיקון הסדק נעשה בצורה לא טובה ולכן הסדק חוזר ומופיע. כמו כן בחוות הדעת נאמר כי ידיות הספה לא בניות כראוי ולכן קיימת שקיעה שלהן ולא בגלל שימוש בלתי סביר. על כן קבע השופט כי החברה לא קיימה את החיוב שלה על פי החוק. ראייה לכך היא, שאפילו החברה עצמה לא מצליחה לפתור ולתקן את הפגמים שבספות וכל פעם צץ פגם חדש. הטענה של החברה כי הזוג לא השתמש בספות כראוי, נידחת ע י השופט. הוא אומר כי ספות נועדו שישתמשו בהם והחברה לא הוכיחה שימוש בלתי סביר בספות. סביר שיהיו פגמים בספות, אבל לא כל כך הרבה, בזמן כל כך מועט.
טענה נוספת של החברה שהשופט דוחה היא כי לחברה לא ניתן הזדמנות נאותה לבדוק את הספות. לפי לחוק המכר, במידה והצרכן מודיע על אי התאמה במוצר, הוא צריך לתת למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את המוצר. השופט אומר כי מר מנחם הודיע כבר בהתחלה על הפגמים ופירט אותם ונתן לחברה מספיק זמן כדי לבדוק אותם.
עם זאת, השופט לא מקבל את הטענה של הזוג מנחם, כי החברה הטעתה אותם, כי לא כל הספה היא מעור. השופט אומר כי כפי שיש חלקים בספה כמו עץ, ספוג וכד' שאינם מעור כך גם ניתן לקבל כי המעטפת הפנימית לא תהיה מעור.

השופט מקבל את התביעה ומחייב את החברה לבטל את העסקה ולהחזיר לזוג מנחם את המחיר ששילמו על הספות. החזרת הספות לחברה, יהיה על חשבון החברה.

מכרו לך מוצר פגום ?
לא סיפרו לכם את כל המידע על המוצר או השירות הנרכש.
יש מה לעשות, לא להתייאש.
קיימים הליכים משפטיים קצרים על מנת לפעול ישירות בבתי המשפט ולקבל את המגיע לכם.
משרד עו ד אורי בוים מעניק שירות אשר כולל ייעוץ, הכוונה, הערכת סיכויי התביעה, עזרה בניסוח כתבי תביעה והגנה וכן הכנה לקראת הדיון בבית המשפט.
נשמח לעמוד לשירותכם.

 

 

 

 

 

להערכת סיכוי ושווי תביעתך ללא התחייבות נא מלא את הפרטים הבאים ונחזור אליך
יצירת קשר
כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לכל יעוץ משפטי מכל סוג שהוא
דילוג לתוכן