תאונת דרכים – פגע וברח, מי מפצה את הנפגע ?

תאונת דרכים – פגע וברח, מי מפצה את הנפגע ?

 

קרנית הינה חברה ציבורית מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975

קרנית מטפלת בנזקי גוף בלבד ומפצה נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע מבטח היכול לפצותם על הנזק והסבל שנגרמו להם במקרים הבאים:

* נפגעי תאונות "פגע וברח

*  נפגעים מרכב שהיה נהוג ע"י נהג חסר רשיון נהיגה, מרכב גנוב, נפגעים ע"י רכב שלא בוטח כחוק (עקב אי תשלום הפרמיה).

כשמדובר בתאונת דרכים בתי המשפט נותנים משקל רב להתרשמותם מהתובע וממתן עדותו.

כך למשל מתייחסים בתי המשפט לשפת גופו של התובע, לאופן שבו הוא מתאר את התרחשות התאונה, לרבות האם הוא משיב לשאלות מבלי להוסיף פרטים שעשויים להטיב עמו.

במקרים בהם יש שוני בין תצהירו של התובע לבין המתואר בעדותו, נקבע כי יש לבחון את הדברים בהתאם לשכל הישר ולמכלול הנסיבות (ראה לעניין זה ת.א שלום ת"א 67193-01-18 פלוני נגד קרנית להלן : "פס"ד בעניין פלוני").

בית המשפט העליון התייחס לכך וקבע כי הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות גמיש וכל עוד עסקינן באותה יריעת מחלוקת ובאותם יסודות של סיפור המעשה, הרי שאין לראות את כתב הטענות כסד הכובל את בית המשפט וניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני גם בעדויות או בתצהירים תוך שבית המשפט שומר על הגינות כלפי כולי עלמא ( ראה רע"א 2874/08 עיריית הרצליה נגד אברהם יצחק בע"מ ניתן ביום 15.5.08).

באשר לשאלה האם מדובר בתאונת דרכים, בפסה"ד בעניין פלוני לעיל, קבע בית המשפט כי הגדרת חוק הפלת"ד  וההלכה הפסוקה מעלים שהחוק אינו דורש קיומו של מגע פיזי בין הנפגע לבין כלי הרכב המעורב בתאונה כתנאי לזכאותו של הנפגע ובלבד שנתקיים קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין נזק הגוף אשר נגרם לנפגע.

מכאן, שנזק שנגרם כתוצאה מבהלה מרכב מנועי וסטייה עקב כך, עשוי להוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

עם זאת, קבע בית המשפט כי נדרש קשר סיבתי ממשי  בין הבהלה לבין הנפילה, היינו שהשימוש ברכב המנועי יהווה סיבה ממשית לנפילה.

עוד קבעה הפסיקה שלצורך הוכחת קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בהוכחת קשר סיבתי כפול. דהיינו בהוכחת קיומו של קשר סיבתי וקשר משפטי עובדתי בין התאונה לפגיעה שנגרמה.

הקשר הסיבתי העובדתי נבחן על פי הזיקה הפיזיקאלית בין הגורם המסוים לבין התוצאה המזיקה בבחינת "הגורם שבלעדיו אין".

במקרה של פסה"ד בעניין פלוני, קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין נסיעת הרכב לבין סטיית התובע עם האופניים, ומשכך שהתאונה מהווה תאונת דרכים ונכנסת לגדר תאונה "עקב" שימוש ברכב מנועי כנדרש חוק.

לעניין הקשר הסיבתי העובדתי ראה למשל:

ת.א (ת"א) 13357-04-10 רפאל יוסף חלמיש נגד קרנית (ניתן ביום 4.7.12)- שם קבע בית המשפט כי אין ספק שהבהלה מהמשאית היא שגרמה לנפילת התובע וכי אם התובע לא היה נבהל מהמשאית, הנפילה לא הייתה מתרחשת. בית המשפט קבע שלאור האמור לעיל, קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין השימוש התחבורתי במשאית לבין נפילת התובע באופן המצדיק קביעה כי מדובר בתאונת דרכים.

ראה לעניין זה גם ת.א 838/97 רפפורט נגד מטיילי עירון (ניתן ביום 16.8.92) שם התייחס בית המשפט להעדר מגע עם הרכב ות.א 14894-02-09 איבגי נגד קרנית (ניתן ביום 19.5.13) שם קבע בית המשפט שאירוע של הסטת כידון האופניים עקב רכב שיצא מחנייה והתקלות בשל כך בבליטת ברזל בשפת המדרכה מהווה תאונת דרכים.

שקידה סבירה- ביטוי זה נפוץ בתביעות נגד קרנית ומשמעותו כי במקרים בהם עובר הדרך נפגע מרכב, לא די כי יטען שאינו יודע את זהות הנהג האחראי, אלא עליו להראות ששקד במידה סבירה על איתורו, על מנת שתקום חובתה של קרנית לפצות את עובר הדרך.

ברע"א 3909/08 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נגד שרה קורן (ניתן ביום 3.11.2009), קבע השפוט ריבלין כי נטל השכנוע בעניין זה מוטל על הנהג אם כי אין מניעה שבית המשפט יתחשב גם בצו השכל הישר ובניסיון החיים.

באירוע של תאונת דרכים כאשר זהות הפוגע והרכב אינו ידוע קיימת משמעות רבה להתנהלות מבחינה משפטית.

לא כל תאונת דרכים מזכה באופן אוטומטי בפיצוי כספי ומאוד חשוב לדעת את החוק ואת הפסיקות של בתי המשפט בתחום.

קרתה לכם תאונת דרכים ? נפגעתם ? סביר להניח שמגיע לכם פיצוי כספי.

באירוע של תאונת דרכים מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום תאונות דרכים ונזקי גוף.

הניסיון במשרדנו מלמד כי לקוחות אשר טופלו באמצעות המשרד קיבלו פיצוי כספי גבוה.

הנכם מוזמנים ליצירת קשר להכוונה וסיוע.

 

 

 

 

 

 

 

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Webdepot::פתרונות אינטרנט

כל הזכויות שמורות לאורי בוים ©
שינוי גודל פונט