עורך דין לנכות כללית

קביעת דרגת נכות
המוסד לביטוח לאומי מופקד מטעם מדינת ישראל לסייע לאזרחים שנפגעו בפגיעה שהובילה לנכות קבועה או זמנית. המוסד לביטוח לאומי אמור להיות גוף סוציאלי למען אזרחי המדינה.

אדם שנפגע בין בזמן העבודה ובין בזמנו החופשי רשאי להגיש תביעה לביטוח לאומי ולדרוש פיצוי כספי. המוסד לביטוח לאומי יזמן את הנפגע על מנת לבחון את דרגת נכותו ואם היא קבועה או זמנית. לצורך קביעת דרגת נכותו ובהתאם לכך קביעת פיצוי כספי, יצטרך הנפגע לעמוד בפני ועדה רפואית.

רצוי לציין שאמנם רופאי הוועדות הרפואיות נקבעים על ידי משרד העבודה, אך בפועל מקלים את משכורתם מהביטוח הלאומי.
לא אחת עלתה שאלת אובייקטיביות הרופאים היושבים בוועדות הרפואיות שהרי ידוע היטב מי הוא המשלם להם.

כבר בתחילת מאמר זה נציין כי ישנה חשיבות עליונה לכך שאדם המגיע לוועדה רפואית ואשר אין לו ידע קודם ברפואה ו/או במשפטים ייעזר אשר ביטוח לאומי הינו עיסוקו ויש לו ניסיון עם הביטוח הלאומי.
יש לקחת בחשבון כי הליך מול הביטוח הלאומי אשר החל ללא ייצוג של עו ד ונעשו בו טעויות, תיקון הטעויות קשה במיוחד, עד כדי בלתי אפשרי.
לעניין ידם הקפוצה של הוועדות הרפואיות, זה נושא למאמר אחר ודי ברמיזא…

הועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי קובעות דרגות נכות על פי קריטריונים רפואיים המוגדרים בתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט ז-1956. בתקנות מופיעה רשימה מפורטת של מחלות ופגיעות שונות ולידם אחוזי דרגת הנכות שניתן לקבוע להם. הועדה תהיה מורכבת מלפחות פוסק רפואי אחד שמתמחה בענף הרפואה הקשור לדרגת הנכות הנבחנת. לצורך קביעת הנכות הועדה תדרוש מהנפגע להמציא מסמכים או לעמוד לבדיקה רפואית מטעם הועדה. לחילופין, הועדה יכולה למנות יועצים רפואיים שיגישו לועדה חוות דעת, על סמך בדיקות רפואיות או מסמכים רפואיים שהובאו לידם. כאשר אדם מגיע לועדה הרפואית עם מספר מחלות, נבדקת כל מחלה בנפרד ונקבעים אחוזי נכות נפרדים לכל אחת מהן. לאחר מכן משקללים את כל אחוזי הנכות יחד (לא מחברים) לצורך קביעת אחוזי הנכות הכוללים.
ניתן לערער תוך 30 יום על החלטה של הועדה הרפואית לועדה רפואית עליונה. על החלטה של הועדה הרפואית העליונה ניתן לערער לבית הדין לעבודה (בגין נושאים משפטייים גרידא).

המוסד לביטוח לאומי מכיר לא רק בנכות כללית אלא גם בנכות בגין תאונת עבודה ומחלות מקצוע. תאונת עבודה היא תאונה שארעה במהלך או עקב עבודתו של הנפגע. מחלות מקצוע מוגדרות בתקנות הביטוח הלאומי והן מהוות רשימה סגורה של מחלות מקצוע.

בשנים האחרונות, החל המוסד לביטוח לאומי להכיר גם במיקרוטראומה כחלק מתאונות עבודה. מיקרוטראומה היא מחלה שנגרמה בתהליך איטי במהלך עבודתו של אדם לאורך שנים. מושג המיקרוטראומה הוכר תחילה דרך בית הדין לעבודה, שיצר פיקציה משפטית זו על מנת לספק מענה לאותם אנשים שלא ארעה להם תאונה פתאומית בעבודה, אלא פגיעה בתהליך איטי. מוסד הביטוח הלאומי מכיר במעט מאוד מקרים של מיקרוטראומה ופעמים רבות התביעה מגיעה לבית הדין לעבודה.

בית הדין לעבודה קבע שרק כאשר מתקיימים מספר יסודות, יכיר בית הדין במיקרוטראומה כתאונת עבודה. ראשון, על הנפגע להוכיח כי התקיימו אינספור פגיעות קטנות באופן תדיר שכל אחת מהן מסבה לנפגע נזק קטן, שהוא עצמו לא בר אבחון. רק הנזקים הללו יחד לאורך זמן מסבים בנקודה מסוימת בזמן, נזק של ממש. שני, על הנפגע להוכיח לפי חוות דעת רפואית את אינספור הפגיעות הקטנות וכן שהם התרחשו במהלך עבודתו של הנפגע. שלישי, יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הקטנות לעבודה. לאחר שהוכחה התשתית העובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה באמצעות יסודות אלו, יזמן בית הדין מומחה רפואי, שיחווה את דעתו על הקשר הסיבתי בין הפעולות שנגרמו במהלך העבודה לבין הפגיעה הרפואית. בהתאם לכך, יפסוק בית הדין לעבודה אם מדובר בתאונת עבודה ועל המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כמיקרוטראומה. במידה והמומחה הרפואי מאשר בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי, יקבל בית הדין לעבודה את הערעור של הנפגע ויכיר בפגיעה שארעה במהלך העבודה כמיקרוטראומה. החלטה זו תועבר לועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי על מנת שיקבעו לנפגע אחוזי נכות.

דוגמה להליך של הכרה בפגיעה בדרך מיקרוטראומה היא בפסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה- עבל 391/07 יפה הראל נ' המוסד לביטוח לאומי. יפה עבדה כקופאית וסדרנית בסופרמרקט במשך שש שנים (1999-2005) כ-80 שעות בחודש. במהלך עבודתה זו העבירה יפה מוצרים באופן מונוטוני ורציף על פני הסרט הנע. יפה טוענת כי משנת 2003 היא החלה לסבול מכאבים בכתף שמאל. תביעתה להכרה בכאביה כמיקרוטראומה על ידי המוסד לביטוח לאומי נדחתה, בטענה כי לא הוכח כי פגיעות קטנות אלו נגרמו תוך כדי עבודתה. היא ערערה על קביעת המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה. גם שם נדחה ערעורה של יפה, בנימוק דברי המומחה הרפואי שטען שיפה לא הוכיחה את התרחשותם הפתאומית של כל הנזקים הקטנים שנגרמו לה. יפה ערערה שוב לבית הדין הארצי לעבודה, שם נקבע כי אכן מדובר במקרה של מיקרוטראומה משום שמתקיימים כל היסודות למיקרוטראומה (שהסברנו לעיל) וכן מתקיים קשר סיבתי בין כל אחד מהנזקים הקטנים שארעו בעבודה לבין הפגיעה של יפה בכתף. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי גם אם המומחה הרפואי טוען כי לא מדובר במקרה של מיקרוטראומה, הוא משמש בגדר יועץ בלבד ולבית הדין לעבודה יש שיקול משלו. בית הדין קובע כי אכן היה קשר סיבתי בין הפעולות שיפה ביצעה בעבודתה לפגיעה בכתף. בית הדין מקבל את הערעור ומפנה את יפה לועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת אחוזי נכות.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Webdepot::פתרונות אינטרנט

כל הזכויות שמורות לאורי בוים ©
שינוי גודל פונט