עצמאי – תאונת עבודה

תאונת עבודה היא תאונה שבה נפגע עובד שכיר או עצמאי בזמן עבודתו ובשל עבודתו. ההגדרה לתאונת עבודה היא רחבה והיא כוללת נסיעה לעבודה, נסיעה חזרה מהעבודה וכן נסיעה בין מקומות עבודה.

לרוב, תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שנגרם לעובד בגלל גורם זר, שהסב לו נזק בגופו. עם זאת, אנו רואים בפסקי הדין של בית הדין לעבודה, נטייה לפרש את המונח תאונה בצורה רחבה. לפי פסיקת בית הדין לעבודה, בתאונת עבודה נכללת גם מיקרוטראומה, שהיא מחלה המורכבת ממספר פגיעות קטנות לאורך זמן שמתרחשות בזמן העבודה ומצטברות לידי פגיעה ממשית. כמו כן, בית הדין לעבודה מכיר גם במקרים של ליקוי רפואי שמתפרץ עקב אירוע חריג שדרש מאמץ בעבודה, כתאונת עבודה. למשל, במקרה של התקף לב או אירוע מוחי, שנגרם בעקבות דיון סוער עם עמית בעבודה (למשל יוסף יצחק נ' הביטוח הלאומי, ב ל 2028/06).

לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ ה-1995, כאשר מדובר בעובד עצמאי, תאונת העבודה צריכה להיות במהלך ובגלל העיסוק בעבודתו. זאת בשונה מעובד שכיר, שאם תאונתו נגרמה במהלך העבודה, חזקה היא שהתאונה נגרמה גם עקב עבודתו. 

כל עובד מבוטח על ידי המוסד לביטוח לאומי ובמקרה של תאונת עבודה שהוכרה על ידי הביטוח הלאומי, הוא זכאי לזכויות מסוימות. למשל דמי פגיעה, שניתנים עבור ימי ההיעדרות של העובד מהעבודה (עד 90 יום).

כאשר דמי פגיעה ליום הם 75% מההכנסה של העובד בשלושה החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו נעדר מעבודתו בשל הפגיעה, לחלק ל-90 ועד למקסימום של 1059.38 ש ח דמי פגיעה ליום. העובד יהיה זכאי גם לטיפול רפואי בחינם, כל עת שהוא צריך טיפול שקשור לפגיעה מהתאונה. לעיתים העובד שנפגע בעבודה יהיה אף זכאי לשיקום מקצועי. כמו כן, במקרה של נכות קבועה עקב הפגיעה זכאי העובד לגמלת נכות מהעבודה. לשם כך, העובד יופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו ובהתאם לכך תתן לו גמלה קבועה או חד פעמית. במקרה שהעובד נפטר בשל התאונה בעבודה, במקרים מסוימים משפחתו תהיה זכאית לגמלה. 

ניתן להגיש את התביעה להכרה בתאונת עבודה למוסד לביטוח לאומי עד שנה מהתאונה. במידה ונגרמו לעובד פגיעות חמורות עד כדי נכות, העובד יכול לעמוד בפני וועדה רפואית שתקבע אם יש לו נכות קבועה או זמנית ודרגת נכות. במידה והמוסד לביטוח הלאומי לא מכיר בתאונה כתאונת עבודה, העובד יכול להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. במידה ובית הדין האזורי לעבודה לא מקבל את תביעתו של העובד, רשאי העובד לערער לבית הדין הארצי לעבודה.

להלן, דוגמה לעובד עצמאי שהוכרה לו תאונתו כתאונת עבודה, לאחר שערער לבית הדין לעבודה, הוא פסק הדין, יהודה בלילטי נ' המוסד לביטוח לאומי, ב ל 44107-12-11. פסק הדין נסוב על חוסר ההסכמה של המוסד לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה למר בלילטי כתאונת עבודה. מר בלילטי הוא נגר עצמאי, אשר נפגע בזמן שהלך לנגר אחר על מנת לקחת ממנו חלק מההזמנה ללקוח שלו. בזמן שמר בלילטי חיכה לנגר שניסר עבורו מדף לארון, התנתקה חתיכה מהמסור ופגעה בידו הימנית. בא כוחו של המוסד לביטוח לאומי טען כי אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה משום שמר בלילטי הצהיר שבזמן התאונה הוא היה במהלך סידורים ולא בעבודה. בית הדין לעבודה מקבל את תביעתו של מר בלילטי שתאונתו היתה תאונת עבודה. בית הדין אומר כי מר בלילטי הצליח להוכיח כי תאונתו היתה תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ ה-1995.
בסעיף זה נאמר כי עובד עצמאי שנפגע צריך להוכיח כי התאונה התרחשה תוך כדי עיסוק במשלח ידו ועקב העיסוק במשלח ידו, על מנת שתוכר תאונתו כתאונת עבודה. המבחן שמשתמשים בו להוכחה הוא מבחן הסבירות, כלומר האם סביר שעסק תוך כדי עבודתו באותו דבר שעסק בו בזמן שנפגע. מספיק לפי הפסיקה להוכיח כי הדבר שעסק בו הוא נילווה לעבודתו, גם אם לא מדובר בדבר השייך מהותית לעבודתו.
באותו יום של סידורים, ניסר מר בליטי עצים להזמנת עבודה שקיבל. אומנם ציין בעבר שהיה ביום סידורים, אך אין להימנע מהעובדה שהניסור היה קשור קשר ישיר לעבודתו.

בית הדין מקבל את עדותם של מר בלילטי והנגר שהיה איתו בזמן התאונה וקובע כי מר בלילטי נפגע בזמן עבודתו ובגלל עבודתו. מר בלילטי היה בזמן התאונה אצל הנגר לצורך עבודתו, לצורך השלמת הזמנה שביצע לקוח שלו. בית הדין מסביר את דבריו של מר בלילטי שאמר שהוא יצא לסידורים בזמן התאונה, בכך שמר בלילטי סבר שרק תאונה בעבודתו בנגרייה שלו, יכולה להיחשב כתאונת עבודה. התביעה של מר בלילטי התקבלה ובית הדין מעביר את הדיון בקשר הסיבתי הרפואי בין התאונה לבין מצבו הרפואי של מר בלילטי לוועדה הרפואית.

 

 

 

 

 

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Webdepot::פתרונות אינטרנט

כל הזכויות שמורות לאורי בוים ©
שינוי גודל פונט