נכסים פרטיים

סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון קובע כך:

עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1)   נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

 

(2)   גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)   נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

 

לכאורה מדובר בכלל ברור מאוד וכל אחד יכול לדעת בבירור האם נכס מסוים הוא משותף או פרטי. ואולם למעשה לכלל זה קיימים חריגים רבים ובתי המשפט מתבקשים פעמים רבות לקבוע כי למרות שנכס מסוים נרכש בטרם הנישואין או שהתקבל במתנה או ירושה הוא למעשה נכס שיש לאזן את שוויו או במקרה של חזקת השיתוף לחלקו בין שני בני הזוג.

כך למשל פסקו בתי המשפט כי בעל שרכש דירה בטרם הנישואין יאלץ לאזן את שוויה עם אשתו לאחר שהוברר כי במשך כל שנות הנישואין הבעל חזר והבטיח לאישה כי הדירה שייכת גם לה וכי רק מסיבה זו הסכימה האישה שהמשפחה לא תרכוש דירה משותפת. רק לאחרונה משרדנו השיג לאישה במצב דומה פיצוי של כחצי מיליון ₪ לאחר שבמשך כעשר שנות נישואין הצדדים התגוררו בדירה שירש הבעל לפני נישואיו. מקרה טיפוסי אחר הוא כאשר אחד מבני הזוג ירש סכום כסף והפקיד אותו לחשבון הבנק המשותף לשני בני הזוג.

בנוסף לא תמיד מדובר על מקרים ברורים וחדים. למשל אישה רוכשת דירה בטרם נישאה, משלמת 20% משוויה מכספים שחסכה ונוטלת משכנתא אשר משולמת במלואה במהלך נישואיה לבעלה. במקרה כזה יטה בית המשפט בדרך כלל לפסוק כי לבעל יש זכות למחצית מהחלק היחסי של הדירה שמומן באמצעות המשכנתא.

הנכם מוזמנים להתקשר לעורכת הדין אוזרקובסקי ולקבל מענה מקצועי לשאלתכם.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Webdepot::פתרונות אינטרנט

כל הזכויות שמורות לאורי בוים ©
שינוי גודל פונט